צירוף שתיית כמה אנשים מיין של קידוש

[מלבב]

להשיטות שכמה אנשים יכולים לשתות מיין של קידוש אם ביחד יהיה מלא לוגמיו, האם צריך שישתו כולם בתוך זמן שתיית רביעית או כדי אכילת פרס?

[דורש טוב לעמו]

אכן. כ"כ במ"ב רעא, ס"ק עג: "ובדיעבד הסכימו הרבה אחרונים דאפילו שתיית כל המסובין מצטרפין למלא לוגמיו, אך שלא ישהה ע"י שתית כולם יותר מכד אכילת פרס".

[מלבב]

מוזר ששתיית אנשים שונים צריך צירוף בזמן.

[דורש טוב לעמו]

מדוע מוזר? זה גדר בחובת השתיה בקידוש, כמו שהמקדש צריך להקפיד על זה, אם נותנים לכולם לשתות ושתייתם מצטרפת, פשוט שצריך שיקפידו על הזמן, לא?

[פנחסויפלל]

היסוד הזה כבר מבואר בגמ' זבחים לא:, שאם חושב להאכיל כזית פיגול לשני בנ"א, מצטרף. אבל צריך שיחשוב שיאכלו שניהם בתוכ"ד אכילת פרס אחד.
ואכן, כבר האריך שם השפ"א בדב"ז, איך שייך כדי אכילת פרס בשני אוכלים, יעו"ש. אבל עכ"פ כך לכאורה עולה מדברי הגמ'.

[עושה חדשות]

ז"ל אפיקי ים, (על המשנ"ב הנ"ל) -
"לדעתי הדברים תמוהים לכאו', דצירוף לא שייך רק באדם אחד, דבשותה בכדי שתיית רביעית או אכילת פרס, הויא ע"ז שם שתיה, אבל בהפסיק יותר מכשיעור, אינה מצטרפת השתי' והוי טעימה בעלמא, אבל בב' וג' בני אדם ויותר, איך שייך צירוף לצרף מה ששתה האחר או האחרים, ולא שמענו כזה, והא דמצטרפים טעימת כלם למלא לוגמיו בע"כ דכן הדין דסגי לאלה הראשונים ז"ל, שישתו כלם ביחד כמלא לוגמיו, אבל לענין שיעור שתיית רביעית ואכילת פרס, לכאורה מסתבר דל"ש צירוף".

גם בס' "נפש הרב" מספר שאביו הגר"מ תמה מאד על המשנ"ב הנ"ל, והסכים עימו בתמיהתו אביו הגר"ח.

[וקצת יש לדקדק דהמשנ"ב לא נקט שיעור של בכדי שתיית רביעית, אלא בכדי אכי"פ. כי שמא ס"ל שטענת האפיק"י הנ"ל נכונה אמנם כלפי השיעור הראשון אבל לא כלפי השיעור השני. וקדמני בזה הגאון בעל מנחת אברהם שליט"א בזבחים שם].

[מלבב]

אבל מה יעשה האפיקי ים עם הראיה מבלים הנ"ל

[עושה חדשות]

כאשר מצרפים שתיית כמה אנשים לשיעור מלא לוגמיו, האם משערים בלוגמיו של המברך דוקא, או באדם בינוני אחר (אף דבעלמא משער כל אחד בדידיה), או שמצרפים כל אחד לפי אחוזים מתוך מלא לוגמיו, וכו'. דברו על זה?

[עושה חדשות]

שו"ר

דור המלקטים.png (177.46 KiB) נצפה 301 פעמים

[עושה חדשות]

הסתפקתי כיו"ב באיסור העברת ד"א ברה"ר, דמודדים לו באמה שלו, מה הדין בצירוף של ב' בנ"א בהעברה זו דאסור מדרבנן, לפי מאי משערינן את האמה, לפי גדול שבהם או קטן, ממוצע ביניהם, או דהדרינן לבינוני דעלמא, או דבכה"ג הקטן עבר איסור והגדול עשה בהיתר.