סתם רבי יצחק

[קאצ'קלה]

מצאתי שמופיעים בש"ס 14 מאמרים שאמר רבי אבין בר רב אדא אמר רבי יצחק. מתוכם יש:
2 פסקי הלכה.
4 מאמרי אגדה.
8 מעשיות שלמדים מהם הלכה, דוגמת "פעם אחת...", או "מעשה ב...".
סברתי לומר, שרבי אבין בר רב אדא מסר כל פעם בשם אותו רבי יצחק (אמורא, תלמיד ר' יוחנן).

אבל בפסחים קיד ע"א מפורש: "הוא רבי יצחק בן אחא דשמעתא, הוא רבי יצחק בן פנחס דאגדתא". ומבאר רשב"ם: "כל רבי יצחק סתם הנזכר בשמעתא הוא רבי יצחק ב"ר אחא, רבי יצחק סתם באגדתא הוא רבי יצחק בן פנחס".
זאת אומרת, לכאורה, שרבי אבין בר רב אדא אמר לפעמים בשם רבי יצחק בן אחא (הלכות) ולפעמים בשם רבי יצחק בן פנחס (אגדות).

יתירה מזו, על רבי יצחק שמסר מעשיות שלמדים מהם הלכה, כתב הריב"ק בערכי תנאים ואמוראים ערך רבי יצחק עמ' תקעח, שהוא רבי יצחק אחר, שהיה קדום בזמן, בדורם של רבי חייא ושאר תלמידי רבינו הקדוש.
לפי זה נמצא שיש שלשה רבי יצחק באמוראים, ורבי אבין בר רב אדא אמר בשם כולם, והמאמרים הובאו בגמרא בלי היכר גמור.

הדבר תמוה לענ"ד ואומר דרשוני!

[ביקורת תהיה]

ובאמת רבנו חננאל שם לא פירש כן.

[קאצ'קלה]

ובאמת רבנו חננאל שם לא פירש כן.

ייש"כ.
האם מישהו יכול להסביר לי את כוונת רבינו חננאל (פסחים קיג סע"ב)? אני לא בדיוק הבנתי את דבריו.

[ביקורת תהיה]

אסברה לך. המדובר בשלשה חכמים בעלי שמות מתחלפים:

רבי יצחק חקולא הוא רבי יצחק בן אלעזר,
רבי יצחק בן טבלא הוא רבי יצחק נפחא,
ורבי יצחק בר אחא הוא רבי יצחק בן פנחס.

שלשת החכמים הללו היו הן בעלי אגדה והן בעלי שמועות; אך בעוד ששמות שני החכמים הראשונים מתחלפים הן כשמוסרים מפיהם אגדה והן כשמוסרים מפיהם שמועה, הרי ששמו של החכם השלישי אינו מתחלף אלא כשמוסרים מפיו אגדה, אך כשמוסרים מפיו שמועה – לעולם יזכר בשם 'בר אחא'.
אך קשה, הרי בפרק השוחט אמר רב יהודה משום רבי יצחק בן פנחס: אין שחיטה לעוף מן התורה.
ובודאי נוסח אחר היה לו לרבנו חננאל (כאן) תחת 'בן פנחס'.

[קאצ'קלה]

ייש"כ הרב ביקורת.
דבריך נאים ומתקבלים על הלב, בכל זאת מנין הוודאות שכך הוא אכן פירושם של דברי ר"ח?
זה לשון רבינו חננאל:

הוא יוסף איש הוצל וכו' יצחק בר אחא דשמעתא יצחק חקולא יצחק בן אלעזר יצחק בן טבלא יצחק נפחא אלו כולן בעלי אגדות ומתנייתא ונזכר שמם פעם כך ופעם כך אבל כשמדברין מפיו שמועה מזכירין שמו רבי יצחק בר אחא וסימנך שמעוני אחי ועמי הנזכר בן אחא הוא בעל השמועה.

[ביקורת תהיה]

הדיבור מתחיל במובאה 'יצחק בר אחא דשמעתא' (הוא יוסף איש הוצל וכו', קטע לעצמו הוא), ומובנו של משפט זה בא רבינו חננאל לבאר, כדלהלן:
החכמים הנזכרים לפני רבי יצחק דנן, דהיינו: יצחק חקולא יצחק בן אלעזר יצחק בן טבלא יצחק נפחא – אלו כולן בעלי אגדות ומתנייתא, ונזכר שמם פעם כך ופעם כך, אבל כשמדברין מפיו של רבי יצחק דנן שמועה, מזכירין שמו רבי יצחק בר אחא.

[עיניו כיונים]

רי"ן אפשטיין עסק בעניין זה כאן.

[ביקורת תהיה]

מה שכתב כי רבינו חננאל מפרש שששתם אחד – טעות! שהרי בפרק ואלו מגלחין אנו מוצאים את רבי יצחק נפחא ואת רבי יצחק בן אלעזר זה לצד זה:

יָתֵב רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא וְרַבִּי אַמִּי וְרַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא אַקִּלְעָא דְרַבִּי יִצְחָק בֶּן אֶלְעָזָר.

[קאצ'קלה]

אי משום הא - לא איריא, שכן בכתבי היד שם אין זכר לר' יצחק נפחא, ובמקומו מובא "ור' יצחק בן אלעזר". לומר שארבעתם ישבו אקילעא של אחד מהם: ר' יצחק בן אלעזר. וכיו"ב נמצא במקומות אחרים.
בכל זאת נראים דבריך בנוגע לפירוש ר"ח.

אבל לא הבנתי איך מתבארים התיבות "רבי יצחק בן אחא דשמעתא, הוא רבי יצחק בן פנחס דאגדתא" לפי דברי ר"ח. האם הכוונה שהיו לו לאביו שני שמות אחא-פינחס?
בשמות הקודמים יכולים בקל לומר ש'חקולא' הוא כינוי לר' יצחק בן אלעזר, וש'נפחא' הוא כינוי לר' יצחק בן טבלא. אבל כאן לא נראה לי שיש כינוי אלא שני שמות שונים, 'אחא' וגם 'פינחס'. איך מבאר את זה?

[ביקורת תהיה]

כבר נכתב לעיל כי בודאי נוסח אחר היה לו לרבנו חננאל תחת 'פנחס'.
ותו, סק לרישא דמתניתא: הוּא יוֹסֵף אִישׁ הוּצָל, הוּא יוֹסֵף הַבַּבְלִי, הוּא אִיסִי בֶּן גּוּר אַרְיֵה, הוּא אִיסִי בֶּן יְהוּדָה, הוּא אִיסִי בֶּן גַּמְלִיאֵל, הוּא אִיסִי בֶּן מַהֲלַלְאֵל. וּמַה שְׁמוֹ? אִיסִי בֶּן עֲקַבְיָה שְׁמוֹ.