חילול השם כשנוהג לפי ההלכה

[איש הגבעה]

אני מחפש מי שדן בזה, מי שנוהג לפי ההלכה למשל בהלכתא דעביד איניש לנפשיה ויוצא מזה חילול ה', האם צריך לחשוש לזה, או שאין כאן חילול ה' מכיון שכך ההלכה אומרת לו לנהוג, ומה שיש כאלו שחושבים שזה חילול ה' אי"ז דבר שצריך לחוש לו כלל

[לענין]

או דוגמא פשוטה יותר, שאסור להתאפק גם ברשות הרבים, גם בטלית ותפלין, ואעפ"כ, לא חזינן לרבנן קשישאי דעבדו הכי.

[הפשטן]

אני מחפש מי שדן בזה, מי שנוהג לפי ההלכה למשל בהלכתא דעביד איניש לנפשיה ויוצא מזה חילול ה', האם צריך לחשוש לזה, או שאין כאן חילול ה' מכיון שכך ההלכה אומרת לו לנהוג, ומה שיש כאלו שחושבים שזה חילול ה' אי"ז דבר שצריך לחוש לו כלל

אפילו אם לא הי' בזה חילול ד', עדין הי' - לפחות "עניין" - לחוש לזה, אם הי' בזה גדר - של "נבל ברשות התורה" - או של "התרחק מן הכיעור ומן הדומה לו" (אכן יש לא מעט דברים שעליהן נכתב שהם אמנם מותרים אבל "מכוער הדבר"), וכל כיוצא בזה.
ומצינו אפילו, שצריך כפרה על דבר המותר, כדמוכח מהשו"ע [א"ח רפח ד]: "מותר להתענות בו [בשבת] תענית חלום כדי שיקרע גזר דינו, וצריך להתענות ביום ראשון כדי שיתכפר לו מה שביטל עונג שבת". מיכלל, דאע"ג - ד"מותר להתענות בו [בשבת] תענית חלום", מ"מ צריך "שיתכפר לו" (ע"י תענית ביום ראשון). ודו"ק.

[ניים ושכיב]

נלענ"ד דלא הוי חילול ה' בכה"ג, דהנה מבואר בסוף יומא ובכל המפרשים שם שחילול השם הוא כאשר מעשה של אדם גורם לאדם אחר להתרפות בקיום מצוות. לכן בציורים שהבאתם חילול ה' יהיה למשל כאשר חילוני יראה דתי שנוהג כן ויאמר 'אם דתיים מתנהגים כך, לעולם לא אחזור בתשובה'. אך כאשר מצוה גורמת רפיון, לא מעשה האדם גורם את הרפיון אלא עצם המצוה, דהיינו שערכיו המקולקלים של הרואה עומדים בסתירה למצות. המצוות בעצמן הן שגורמות לחילוני שלא ירצה לקיים מצוות, וממילא אין מעשים אלו חילול השם.

[כולל יונגערמאן]

מבואר בגמ' שמשום חילול ה' של הרואין (בעלי ערכים 'מקולקלים' באמת - שבשביל ערכים אלו הוציאו אותם מן הכלל וגזרו עליהם שלא יבואו בקהל ה') עושים כנגד הלכה עד כדי לחייב מוות את מי שאינו חייב.

(ומכאן תשובה לאלו המגידים שנוהגים להכריז בפתוס שחילול ה' זה לא מה שהגוי אומר אלא אם היהודי מקיים את התורה דברים ככתבן, זה קידוש ה' ואם לא זה חילול ה'. ומסתמכים על איזה רמב"ם. וגמ' זאת הוי תיובתייהו)

[ניים ושכיב]

ימחול נא מר לפרש רמזיו ולציין את הגמ' ואת הרמב"ם

[מקדש מלך]

הוא מתכוון לגבעונים ביבמות לט.

ולפו"ר איני רואה מזה שום ראיה. כי אכן היה בזה קידוש ה' שבני ישראל נוקמים נקמתם של גרים גרורים. ועשו זאת על פי ציווי ה' המפורש (ומה שהגבעונים לא מחלו, זה לא קשור). וראו לנכון להשאירם תלויים להראות את הקידוש ה' הזה.

[כולל יונגערמאן]

הרי עשו נגד ההלכה הפשוטה לא כדי לקיים איזה מצוה אלא כדי 'להתייפף' כביכול בפני האומות שישראל עושים מה שנכון לעשות. ולפי אלו שרימזתי אליהם הקידוש ה' הכי גדול היה דוקא אם היו נוהגים צמוד להלכה בלי לזוז ממנה סנטימטר, לא להתחשב כלל עם איזה ערך אוניברסלי שהגוים יחשבו שעשו כדת.

(אכן לאחר שיש בזה ציווי ה' לדבריך אז [אם זה לפי כללי ההלכה של נביא שנתנסה כבר ואומר רק לשעה ולא לדורות ולא להלכה אלא כהוראת שעה] נמצא שזה כבר צמוד להלכה ושוב יש קידוש ה' על ידי שעשו כהלכה.. השאלה רק למה בא הציווי לקדש שמו ית' באופן זה ולא על ידי ההיצמדות להלכה)

[הפשטן]

האם אתם מסוגלים להבחין, בין מעשים אשר מחוייבים-הלכתית - ואז פשיטא שביצועם הוא בגדר קידוש ד', לבין מעשים אשר רק מותרים-הלכתית (כגון בדין עביד איניש דינא לנפשי' כפי שהזכיר פותח האשכול) אלא שמבצעם עלול לפעמים - להיות בגדר נבל ברשות התורה - וממילא לגרום אפילו לחילול ד' לפעמים? הלוא בש"ס ובפוסקים מובאות הרבה דוגמאות, לנבל ברשות התורה...

[מקדש מלך]

הרי עשו נגד ההלכה הפשוטה לא כדי לקיים איזה מצוה אלא כדי 'להתייפף' כביכול בפני האומות שישראל עושים מה שנכון לעשות. ולפי אלו שרימזתי אליהם הקידוש ה' הכי גדול היה דוקא אם היו נוהגים צמוד להלכה בלי לזוז ממנה סנטימטר, לא להתחשב כלל עם איזה ערך אוניברסלי שהגוים יחשבו שעשו כדת.

(אכן לאחר שיש בזה ציווי ה' לדבריך אז [אם זה לפי כללי ההלכה של נביא שנתנסה כבר ואומר רק לשעה ולא לדורות ולא להלכה אלא כהוראת שעה] נמצא שזה כבר צמוד להלכה ושוב יש קידוש ה' על ידי שעשו כהלכה.. השאלה רק למה בא הציווי לקדש שמו ית' באופן זה ולא על ידי ההיצמדות להלכה)

למען האמת, לא זכרתי שגם עצם חיוב המיתה היה למען קידוש ה' (זכרתי שתלו אותם זמן רב בגלל קידוש ה', ולא את תחילת דברי הגמרא שחיוב מיתה על הבנים היה בגלל חילול ה').
ואכן מוכח מכאן שחילול ה' אינו צמוד לגמרי לכללים ההלכתיים.
אבל אכן צריך לעשות נקמה בכך שפשטו ידיהם בגרים גרורים. ואם ההלכה היתה מונעת אותנו מלעשות זאת הרי ההלכה לא מוצדקת חלילה. וודאי שתורת ה' תמימה וטובה ולא יוצא ממנה דבר עוול. ועל כרחך שאין שום 'ערך' כזה. או שערך ציווי התורה גובר עליו, ועל כל פנים לא יתכן שהתורה אוסרת דבר לא ערכי.
אבל אחרי שהיתה הוראת שעה כזו, (בפשטות נראה לי שזה נחשב לציווי ה' מיוחד) שוב ודאי שיש בזה חילול ומאידך קידוש ה', שהרי הוראת שעה היא חלק מדיני התורה.

וכל מה שהדרשנים אומרים הוא במקרה שההלכה לא מכירה בכך שזה עוול, והעוול הוא רק לפי ערכי הטועים הנלוזים. ולהיפך על פי התורה הוא מצווה לעשות דווקא כך.

והרי כבר פסקו בתחילת הלכות שבת (עיין מ"ב סימן רמד ס"ק יג) שאסור לבנות בשבת על ידי גוי אפילו בקציצה, משום חילול ה'.
ורבי משה פיינשטיין (מובא בחלקת יעקב אה"ע סימן יז) דן בהזרעה מלאכותית משום חילול ה', כיון שהקתולים אוסרים, והתיר מטעם מיוחד כפי שנתבאר שם. (ולדעת החלקת יעקב שם אכן נאסר משום כך). וראה שם מה שהביאו ודנו מספר חסידים סימן תתכ"ט ונוגע לעניינו.

והעולה מכל זה, שאם הליכות העכו"ם לחומרא, בדבר נימוס ראוי, יש לאסור גם לנו מפני חילול ה'.
אבל לקולא לא יתכן לכאורה.
ובפרט היכן שהם חולקים על תורתינו, וה'חילול' ה' הוא עשיית מצוות ה', הרי יש בזה קידוש ה' שאנו דבקים בו ובמצוותיו נגד המלעיגים.

והרי זהו עיקר קידוש ה' למסור נפש על קדושת שמו, וברוסיה הקומוניסטית היה זה דבר בזוי מאוד להיות קריקל, ואעפ"כ הוא עיקר קידוש ה'.

[יאיר]

אולי אין חילול ה' ממש אבל לכאורה יש בעיה מצד "והייתם נקיים מה' ומישראל"

וצ"ע מתי חוששים לזה ומתי לא

[פלוריש]

אני מחפש מי שדן בזה, מי שנוהג לפי ההלכה למשל בהלכתא דעביד איניש לנפשיה ויוצא מזה חילול ה', האם צריך לחשוש לזה, או שאין כאן חילול ה' מכיון שכך ההלכה אומרת לו לנהוג, ומה שיש כאלו שחושבים שזה חילול ה' אי"ז דבר שצריך לחוש לו כלל

תשובה שאסרה לקחת בסתר מחנות שלא הסכימה להחליף מוצר פגום, ואחד השיקולים הוא חילול השם: http://www.kiryatmoshe.co.il/תשובות-בדי ... -מוצר-פגום

[נהר שלום]

הסתפקתי לעניין קיום מצות שילוח הקן בפני גוי [שלהם זה צער בעלי חיים]

[צ'אלמר]

הסתפקתי לעניין קיום מצות שילוח הקן בפני גוי [שלהם זה צער בעלי חיים]

עולה על דעתך לבטל מצווה מהתורה בגלל שהגוי בטוח שזה אכזריות? אולי גם נבטל שחיטה וברית מילה כי הגוי בטוח שזה אכזריות?

[ביליצר]

חתם סופר חשוב ואולי שייך לכאן ,

ודע בני ותלמידי, כי כל ימי הייתי מצטער על המקרא הזה "והייתם נקיים מה' ומישראל", וב' חובות אלו נקיות מה' יתברך והנקיות מישראל עמו, הם שני רוכבים צמדים על גבנו. ויותר אפשרי לצאת ידי החוב הראשון, היינו ידי שמים, יותר הרבה ויותר, מלצאת ידי הבריות. כי הם חושבים מחשבות זרות ונושאים ונותנים מוזרים בלבנה, ועונשו יותר קשה מאד מאד עד לאין מספר ממי שאינו יוצא ידי שמים ח"ו, והוא מש"ס סוף פרק יה"כ בענין חלול ה' דאין לו כפרה כלל ר"ל, ושיעור חלול השם כגון רב דשקיל בשרא ולא יהיב דמי לאלתר. ובעו"ה שכיח בדברי הבריות למדן כזה יעשה דבר זה והוא שגור בפיהם ואפילו על חשד סברא בעלמא. והשתא אי נמי היה אותו הלמדן עושה כשורה ויצא ידי שמים בכל יכולתו בחיק האפשרי, אלא שלא נזהר עד שטעו בו אלו שותי שכר ועשאוהו מנגינותם, הרי הוא כבר נלכד במצודתם על זה ידוו כל הדווי' והכתוב צווח "הרכבת אנוש לראשנו".
ואני הרהרתי כמה פעמים אם אפשר שקיים אדם בעולם מקרא זה על מתכונתו ואולי על זה כייל שלמה המלך ע"ה "אין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא" רצונו לומר שאפי' בעשייתו כל טוב א"א שלא יחטא עכ"פ באופן השני הנ"ל ביציאת ידי הבריות. ואינני כדי להזכיר אבותינו הקדושים מ"מ תורה היא וחוכך אני בבני גד וראובן אשר עליהם נאמר מקרא זה והייתם נקיים ועפ"י עצת מרע"ה שהיה עפ"י ה' עשו את שלהם לנקות עצמן והוא במה שיצאו חלוץ י"ד שנים לפני צבא המלחמה ומכל מקום לא יצאו ידי חובת המקרא הזה בשלימות. כי לא על חנם גלו ראשונה לפני כל השבטים וקראו חז"ל עליהם מקרא הזה "נחלה מבוהלת בראשונה, אחריתה לא תבורך".

[נהר שלום]

הסתפקתי לעניין קיום מצות שילוח הקן בפני גוי [שלהם זה צער בעלי חיים]

עולה על דעתך לבטל מצווה מהתורה בגלל שהגוי בטוח שזה אכזריות? אולי גם נבטל שחיטה וברית מילה כי הגוי בטוח שזה אכזריות?

למעשה ודאי שלא אני רק מחפש מקורות הדנים באיסור של חילול ה' וכו' לגבי ביטול מצות עשה, שחיטה וברית מילה אינם עניין לכאן שהרי בשר הוא לאו, וברית מילה יש בה כרת

[פלוריש]

הסתפקתי לעניין קיום מצות שילוח הקן בפני גוי [שלהם זה צער בעלי חיים]

עולה על דעתך לבטל מצווה מהתורה בגלל שהגוי בטוח שזה אכזריות? אולי גם נבטל שחיטה וברית מילה כי הגוי בטוח שזה אכזריות?

גם לרוב הפוסקים זה צער בעלי חיים, אלא אם כן הוא מעוניין לאכול את הביצים והאפרוחים, אבל אז גם הגוי לא אמור להתנגד (אלא אם הוא מארגוני הצמחוניים)

[צ'אלמר]

הסתפקתי לעניין קיום מצות שילוח הקן בפני גוי [שלהם זה צער בעלי חיים]

עולה על דעתך לבטל מצווה מהתורה בגלל שהגוי בטוח שזה אכזריות? אולי גם נבטל שחיטה וברית מילה כי הגוי בטוח שזה אכזריות?

למעשה ודאי שלא אני רק מחפש מקורות הדנים באיסור של חילול ה' וכו' לגבי ביטול מצות עשה, שחיטה וברית מילה אינם עניין לכאן שהרי בשר הוא לאו, וברית מילה יש בה כרת

מה הקשר שזה עשה וזה לאו ה' ציווה לעשות מצווה מסוימת ואתה לא עושה בגלל שכלו העקום של הגוי?!
ולעצם הנושא ודאי שאין חילול ה' אף בקיום דקדוק אחד מדברי סופרים כיון שלא שייך חילול ה' שאני עושה את רצונו ואם מצוות ה' לא נראים בעיניו אין זה מענייני

[עקביה]

חתם סופר חשוב ואולי שייך לכאן ,

מקום דבריו של החת"ס אמור להישמר בסוד?

[מצפה]

אני מחפש מי שדן בזה, מי שנוהג לפי ההלכה למשל בהלכתא דעביד איניש לנפשיה ויוצא מזה חילול ה', האם צריך לחשוש לזה, או שאין כאן חילול ה' מכיון שכך ההלכה אומרת לו לנהוג, ומה שיש כאלו שחושבים שזה חילול ה' אי"ז דבר שצריך לחוש לו כלל

בגמרא (יומא פו.) היכי דמי חילול השם וכו' רבי יוחנן אמר כגון אנא דמסגינא ארבע אמות בלא תורה ובלא תפילין. ופירש"י, כגון אנא דמסגינא וכו' - ואין הכל יודעין שנחלשתי בגרסתי, ולמדין הימני להבטל מתלמוד תורה.

[ביליצר]

חתם סופר חשוב ואולי שייך לכאן ,

מקום דבריו של החת"ס אמור להישמר בסוד?

אמור להיות [חלק ו} בליקוטים סימן נט

[עקביה]

תודה.

[מגופת חבית]

איזה ציונים להרחיב השאילה

מגן אברהם סימן רמד
ומ"מ ראיתי שהגדולים לא רצו להתירו כי בזמן הזה אין העכו"ם מניחין לשום אדם לעשות מלאכת פרהסיא ביום חגם ואם נניח אנחנו לעשות איכא חילול השם אבל תיקון הרחוב אין נקרא ע"ש הישראל כ"כ ומ"מ במקום שאין נוהגין היתר ברחוב אין להקל:

ועיין ברע''א שם בגליון (כת''י) שכ' דאינו חלול ה'

שו"ת חתם סופר חלק א (אורח חיים) סימן לא
ובלא"ה יפה אמר בנו תלמידי הב' המופלג בתורה כ"ה יעקב נ"י דאפילו אי היה מותר מן הדין יש לאסור כיון דבאו"ה מקפידים לכבד מקום שיעדו שם בית תפלה וכדומה שגודרים אותו המקום בחרבנו לבל יעבור שם קלנא וכן ראיתי בעיר יערגן הסמוכה לכאן, א"כ יהיה חלול ה' אם אנן ח"ו לא נעשה כן וכעין שכ' מג"א סי' רמ"ד סק"ח, ויפה כיון.

[אליעזר ג]

בס"ד

במקום שלרואים חסר ידיעת פרט מציאותי שמחמתו כך ההלכה כלפיו ובגלל אי ידיעתם נגרמת זילות התורה, מפורש בגמרא שזה חילול השם כדברי רבי יוחנן כגון שאני הולך ארבע אמות בלי דברי תורה ולא כולם יודעים שהותשתי בלימודי. למרות שמבחינת האמת זה ביטולה הוא קיומה ומחויב לבטלה, זה חילול השם במקרה שלו ואסור.

ישנה שאלה מעשית מאוד לא פשוטה שעולה מנושא זה לדוגמא בדיבור של רבנים מול ציבור חילוני למשל בתקשורת , בדר"כ זה בגדר דבר בלתי נשמע ואף יותר גרוע, לטעון לחוסר לגיטמציה של החיים החילוניים . ממילא ישנם הרבה מקרים שעלול במשתמע לעלות מהדברים לגיטמציה לחיים הללו ,ואדם דתי שנחשף להם עלול להיחלש באמונתו ,לא כולם מבינים את ההכרח וגם אם מבינים אין ההבנה מספיק מופנמת בכדי שהדברים לא ישפיעו עליהם לרעה .התלבטתי קשות בבעיה דומה לזו בפרויקט קירוב וגם רבנים מגדולי הדור לא הסכימו להכריע בעניין , מעניין אותי לשמוע את דעות החברים כאן.

[אש משמים]

יומא פו.

היכי דמי חילול השם אמר רב כגון אנא האי שקילנא בישרא מטבחא ולא יהיבנא דמי לאלתר אמר אביי לא שנו אלא באתרא דלא תבעי אבל באתרא דתבעי לית לן בה אמר רבינא ומתא מחסיא אתרא דתבעי הוא אביי כדשקיל בישרא מתרי שותפי יהיב זוזא להאי וזוזא להאי והדר מקרב להו גבי הדדי ועביד חושבנא רבי יוחנן אמר כגון אנא דמסגינא ארבע אמות בלא תורה ובלא תפילין יצחק דבי ר' ינאי אמר כל שחביריו מתביישין מחמת שמועתו (היינו חילול השם) אמר רב נחמן בר יצחק כגון דקא אמרי אינשי שרא ליה מריה לפלניא אביי אמר כדתניא (דברים ו, ה) וואהבת את ה' אלהיך שיהא שם שמים מתאהב על ידך שיהא קורא ושונה ומשמש ת"ח ויהא משאו ומתנו בנחת עם הבריות מה הבריות אומרות עליו אשרי אביו שלמדו תורה אשרי רבו שלמדו תורה אוי להם לבריות שלא למדו תורה פלוני שלמדו תורה ראו כמה נאים דרכיו כמה מתוקנים מעשיו עליו הכתוב אומר (ישעיהו מט, ג) ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר אבל מי שקורא ושונה ומשמש ת"ח ואין משאו ומתנו באמונה ואין דבורו בנחת עם הבריות מה הבריות אומרות עליו אוי לו לפלוני שלמד תורה אוי לו לאביו שלמדו תורה אוי לו לרבו שלמדו תורה פלוני שלמד תורה ראו כמה מקולקלין מעשיו וכמה מכוערין דרכיו ועליו הכתוב אומר (יחזקאל לו, כ) באמור להם עם ה' אלה ומארצו יצאו