יש בתנ"ך כמה וכמה 'נבואות מראות' שהקב"ה מראה לנביא מראה מסוים, ושואל אותו "מה אתה רואה" (וכיו"ב), ובהמשך הקב"ה מסביר לנביא את המראה.
זה נמצא בעמוס ז-ח (חומת אנך, כלוב קיץ), בירמיהו א (מקל שקד, סיר נפוח), בירמיהו כד (דודאי תאנים), ובזכריה ד-ה (מנורת זהב, מגילה עפה).
הרמב"ם (הל' יסודי התורה ז, ו-ז) מגדיר נבואות אלו כ"משל ופתרונו":
"הַדְּבָרִים שֶׁמּוֹדִיעִין לַנָּבִיא בְּמַרְאֵה הַנְּבוּאָה--דֶּרֶךְ מָשָׁל מוֹדִיעִין לוֹ, וּמִיָּד יֵחָקֵק בְּלִבּוֹ פִּתְרוֹן הַמָּשָׁל בְּמַרְאֵה הַנְּבוּאָה, וְיֵדַע מַה הוּא: כְּמוֹ הַסֻּלָּם שֶׁרָאָה יַעֲקוֹב אָבִינוּ, וּמַלְאָכִים עוֹלִים וְיוֹרְדִים בּוֹ, וְהוּא הָיָה מָשָׁל לְמַלְכִיּוֹת, וְשִׁעְבּוּדָן; וּכְמוֹ הַחַיּוֹת שֶׁרָאָה יְחֶזְקֵאל, וְהַסִּיר הַנָּפוּחַ וּמַקֵּל שָׁקֵד שֶׁרָאָה יִרְמְיָה, וְהַמְּגִלָּה שֶׁרָאָה יְחֶזְקֵאל, וְהָאֵיפָה שֶׁרָאָה זְכַרְיָה.
וְכֵן שְׁאָר הַנְּבִיאִים, יֵשׁ מֵהֶן אוֹמְרִין הַמָּשָׁל וּפִתְרוֹנוֹ כְּמוֹ אֵלּוּ; וְיֵשׁ מֵהֶן אוֹמְרִין הַפִּתְרוֹן בִּלְבָד. וּפְעָמִים אוֹמְרִין הַמָּשָׁל בִּלְבָד בְּלֹא פִּתְרוֹן, כְּמִקְצַת דִּבְרֵי יְחֶזְקֵאל וּזְכַרְיָה. וְכֻלָּם, בְּמָשָׁל וְדֶרֶךְ חִידָה הֶם מִתְנַבְּאִים."
אני מחפש חומר (ראשונים/אחרונים) שעונה על השאלה: בשביל מה הקב"ה מראה לנביא את המשל ומגלה לו מיד את הפתרון?
לכאו' אם הפתרון נאמר לו מיד, לשם מה נצרך המשל.
לא מצאתי שדנים על זה, אבל מסתבר מאד שזה מחמת מיעוט ידיעותיי.
תודה רבה.