למה אין חיוב בשר או עוף בסעודה שלישית כשאר סעודות

[איש הגבעה]

לכאורה חיוב ג' סעודות נלמד מפסוק אחד, וא"כ מדוע אנו נוהגים להקל בסעודה ג' משאר הסעודות?

[כדכד]

אין חיוב בשר או עוף באף אחת מהסעודות

[יאיר]

אך כידוע כדאי מאוד לאכול (בפרט) בסעודה זו, דגים.

[שמואל שלומוביץ]

כאמור אין חיוב בשר בסעודות שבת, אלא שזה המאכל שבו רגילים לאכול סעודה חשובה, ולכן מצווה לאכול בשר למי שלא שונא זאת בסעודת שבת כמבואר בשו"ע, ואעפ"כ ודאי עיקר הדבר רק בסעודת היום והלילה וכדלהלן,

מבואר בשו"ע שיש דעות שאף פת אין חיוב לאכול בס"ג משום ששתי סעודות אחת ביום ואחת בלילה הם עיקר כבוד יום. ולכך אין חוזרים ברצה בס"ג. דאי בעי לא אכיל פת.

והטעם שמלבד חיוב ג"ס שלומדים מהפסוק אכלוהו היום וכו', יש לימוד שחייבים בכבוד לילה ובכבוד היום, וכבוד יום קודם לכבוד לילה, כמבואר בערבי פסחים,
ומבואר בגמ' בפ' כל כתבי שלר' חידקא צריך לאכול ג"ס לבר מדאורתא, כלומר שסעודת הלילה יש לה חיוב עצמי גם מלבד הפסוק של אכלוהו היום שג"ס לשיטתו הם ביום.
והסיבה שחייב לאכול בלילה הוא כנ"ל משום כבוד לילה.
ולאלו הב' סעודות שהם כבוד לילה וכבוד יום יש חיוב אכילת פת, ובהם עיקר ריבוי כבוד שבת באכילת בשר וכו', אבל בס"ג הגם שיש מצוות כבוד ועונג כבר יצא יד"ח בסעודת שחרית, ואי"צ רק סעודה נוספת משום ג' היום. ובוודאי אם מרבה בכבודה יש לו מצווה כמבואר במ"ב שגם בס"ג ירבה מטעמים וחובתה יותר מסעודה רביעית, שגם בה מצינו בגמ' מעלה באכילת בשר. אבל אי"ז חיוב כבוד היום שהוא עיקר הרבה יותר, ובזה כ"א מחויב לכבד בסעודה של כבוד.

וראה בזה בליקוטי הגר"א בסוף ביאורו לספד"צ שס"ג אין בה חובת כבוד כ"כ כיון שיצאו בשחרין ולכן היא פחותה מסעודת היום וסעודת הלילה במעלת כבודה.

[שמואל שלומוביץ]

אך כידוע כדאי מאוד לאכול (בפרט) בסעודה זו, דגים.

בפשטות זה לא ענין הלכתי,
מה המקור?

[כדכד]

במנהגי קומרנא מובא שאכלו בשר בסעודה שלישית ובהערות כ' הרבאברהם אבא זיס זצ"ל שלמה ייגרע חלקה של סעודה שלישית משאר סעודות.
הטעם שרוב האנשים אינם נוהגים כך לדעתי אינו מפני סברות הלכתיות אלא משום סברות מעשיות, או שקשה לאכול ב' סעודות בשריות בהפסק של כמה שעות או שרוצים גם לאכול חלבי אח"כ או שהזמן ביום שבו אווכלים סעודה שלישית אינו מתאים להם לאכילת בשר

[יאיר]

אך כידוע כדאי מאוד לאכול (בפרט) בסעודה זו, דגים.

בפשטות זה לא ענין הלכתי,
מה המקור?

לדוגמא
"על דרך הסוד משמע שאכילת דגים בסעודה שלישית מעלתה יותר מסעודה ראשונה, וכמו שכתב הרב כף החיים על פי שער הכוונות שבליל שבת אכילת הדגים הוא רק לתענוג כמו שמוסיפין שאר פירות, אבל בסעודת מנחה צריך לקבוע סעודתו עליהם, ושאר מינים הוא רק לתענוג. וכן יש לנהוג מי שאפשר לו לכבד השבת בדגים."

יש ענין חשוב לאכול דגים בסעודה שלישית (פרי עץ חיים). וטוב לאכול ביצה, משום אבלם של משה רבנו, יוסף הצדיק ודוד המלך שנפטרו בשעת מנחה של שבת. וכן טוב לשתות מעט יין בסעודה, ויברך עליו ''בורא פרי הגפן''. (א תח. שבת ב שמ)

[י. אברהם]

במנהגי קומרנא מובא שאכלו בשר בסעודה שלישית ובהערות כ' הרב אברהם אבא זיס זצ"ל שלמה ייגרע חלקה של סעודה שלישית משאר סעודות.

רא"א זיס הביא שם מלקוטי מהרי"ח בשם השל"ה שכ' לאכול גם בס"ג (מה שכתבת משמו לא ראיתי שם ואין כ"כ נפק"מ מה דעת המביא לביה"ד)

[כדכד]

בדקתי עכשיו וגם אני לא מצאתי. כנראה זכרוני היה מוטעה

[תורה מפוארת]

אך כידוע כדאי מאוד לאכול (בפרט) בסעודה זו, דגים.

בפשטות זה לא ענין הלכתי,
מה המקור?

לדוגמא
"על דרך הסוד משמע שאכילת דגים בסעודה שלישית מעלתה יותר מסעודה ראשונה, וכמו שכתב הרב כף החיים על פי שער הכוונות שבליל שבת אכילת הדגים הוא רק לתענוג כמו שמוסיפין שאר פירות, אבל בסעודת מנחה צריך לקבוע סעודתו עליהם, ושאר מינים הוא רק לתענוג. וכן יש לנהוג מי שאפשר לו לכבד השבת בדגים."

יש ענין חשוב לאכול דגים בסעודה שלישית (פרי עץ חיים). וטוב לאכול ביצה, משום אבלם של משה רבנו, יוסף הצדיק ודוד המלך שנפטרו בשעת מנחה של שבת. וכן טוב לשתות מעט יין בסעודה, ויברך עליו ''בורא פרי הגפן''. (א תח. שבת ב שמ)

וכן כתב בכף החיים רמב י מש"כ בזה.

[שמואל שלומוביץ]

אך כידוע כדאי מאוד לאכול (בפרט) בסעודה זו, דגים.

בפשטות זה לא ענין הלכתי,
מה המקור?

לדוגמא
"על דרך הסוד משמע שאכילת דגים בסעודה שלישית מעלתה יותר מסעודה ראשונה, וכמו שכתב הרב כף החיים על פי שער הכוונות שבליל שבת אכילת הדגים הוא רק לתענוג כמו שמוסיפין שאר פירות, אבל בסעודת מנחה צריך לקבוע סעודתו עליהם, ושאר מינים הוא רק לתענוג. וכן יש לנהוג מי שאפשר לו לכבד השבת בדגים."

יש ענין חשוב לאכול דגים בסעודה שלישית (פרי עץ חיים). וטוב לאכול ביצה, משום אבלם של משה רבנו, יוסף הצדיק ודוד המלך שנפטרו בשעת מנחה של שבת. וכן טוב לשתות מעט יין בסעודה, ויברך עליו ''בורא פרי הגפן''. (א תח. שבת ב שמ)

מקור הדברים הוא בפרי עץ חיים - שער השבת - פרק כב, "...לכן יש לעשות סעודה ג' בדגים, כי הדג עינו פקיחא...", מסגנון הפיסקא ומיקומה בסוגריים לא נראה שהיא מעיקרו של הספר, ומענין מה מקורה.
ציינו שגם בחרדים פרק לד כתב לאכול דג בס"ג, אבל גם שם מצד איזה ענין ולא מן הדין.
בכל מקרה זה לא ענין הלכתי, אמנם ראה בספר עשר מילין דחסידותא הנדפס בארחות חיים עם ביאור הגאון מראדזין כתב שמה שאמר רב במה מענגו בראשי שומין וכו' שהוא מאכל מיוחד לכל סעודה, והדגים גדולים לסעודה ג', עיי"ש. אבל דברים בחידוד וחריפות כדרכו עיי"ש.

[יונת אלם]

שמעתי פעם על אחד מאנשי ירושלים של מעלה שנהג בכל ד' סעודות לאכול בשר דהיינו גם בסעודה שלישית וגם במלווה מלכה.
ואגב הנושא הזה, מהיכן המקור של חלק מהקהילות לא לאכול דגים בסעודת שבת שחרית?

[שמואל שלומוביץ]

שמעתי פעם על אחד מאנשי ירושלים של מעלה שנהג בכל ד' סעודות לאכול בשר דהיינו גם בסעודה שלישית וגם במלווה מלכה.
ואגב הנושא הזה, מהיכן המקור של חלק מהקהילות לא לאכול דגים בסעודת שבת שחרית?

דומני שגם הגרח"ק אוכל בשר ושותה יין בכל הד' סעודות, כך שמעתי מא' מבני המשפחה.
למה צריך מקור שלא לאכול דגים בשחרית?
וכי חיוב הוא לאכול דגים בשחרית ?

[לבי במערב]

למה צריך מקור שלא לאכול דגים בשחרית?
וכי חיוב הוא לאכול דגים בשחרית ?

חיוב ע"פ קבלה - הובא במג"א (ושו"ע אדה"ז) או"ח סי' רמב.

[שמואל שלומוביץ]

למה צריך מקור שלא לאכול דגים בשחרית?
וכי חיוב הוא לאכול דגים בשחרית ?

חיוב ע"פ קבלה - הובא במג"א (ושו"ע אדה"ז) או"ח סי' רמב.

חיוב ע"פ קבלה לא ידעתי מהו.

ואגב המקור שמקובל כאילו הוא משם האר"י ז"ל אין כן בדברי הרב, והמקור הוא כמבואר במג"א בספר תיקוני שבת שמעתיק הרבה דברים מהאר"י הק' ולכן יש שהחשיבו כל המובא בו לדברי האר"י.
וצריך עיון מה היחס לדבריו בפנ"ע. ובוודאי אפי' המקפידים בכל מנהגי האר"י אין הכרח שינהגו כן הכא.

אגב, בהג' ר"ח צאנזאר דייק שצריך לאכול דגם דווקא ביום מלשון הגמ' במה מענגו בדגים גדולים, ואולי מדייק מענגו לשון זכר על יום השבת וצ"ע, וא"כ ראשי שומין ג"כ צריך לאכול ביום ולא סגי בלילה שכל ישראל אוכלים, וצ"ע.
גם מהרש"ל כתב שמשום כבוד יום גדר בעדו שלא לאכול דגים בלילה כי אם ביום, להרבות כבוד יום דעדיף, והחמירו בזה בגמ' מאד שנעקרו משפחות מישראל ע"ז עיי"ש.

[כדכד]

מהרש"ל כתב שנהג כך בעצמו כיוון שהדגים היו חביבים עליו ובזה קיים כבוד יום עדיף שאכלם ביום ולא בלילה. לא כהנהגה כללית.

לגבי אי אכילת דגים בסעודת שחרית - גם לזה יש התייחסות של האדמו"ר מקאמארנא (שלחן הטהור סי' רמ"ב סעיף ח) שכותב שראה שלא נהגו לאכול דגים ביום ואולי פני שעיקר הנאת אכילת דגים כשהם חמים וביום אי אפשר וכ' שאפשר שיש טעם פנימי אבל הוא כותב שעדיף לאכלם גם ביום

[לבי במערב]

אני לא באתי אלא למראה-מקום בעלמא.
ואגב, המג"א שם סיים דכ"א לפי טבעו, ועיין בלשון אדה"ז (ס"ז).
ומ"מ, צע"ג הזלזול בדברי גאונים וקדושים (שודאי ייחסו לו חשיבות, מאיזה טעם שיהי'), ובפרט בדברי קבלה אשר מדור לדור לנו נתונים.

לענין חיוב בשר ויין בש"ק - סיכם זאת כ"ק אדה"ז נ"ע בלשונו הזהב (סי' רמב ס"ב. וש"נ):

ואין חיוב לאכול בשר ולשתות יין בשבת; אלא לפי שמן הסתם יש לרוב בני אדם ענג באכילת בשר יותר מבשאר מאכלים ובשתיית יין יותר מבשאר משקים - לכך יש להם להרבות בבשר ויין כפי יכלתם והשגת ידם:

[שמואל שלומוביץ]

מהרש"ל כתב שנהג כך בעצמו כיוון שהדגים היו חביבים עליו ובזה קיים כבוד יום עדיף שאכלם ביום ולא בלילה. לא כהנהגה כללית.

לגבי אי אכילת דגים בסעודת שחרית - גם לזה יש התייחסות של האדמו"ר מקאמארנא (איני זוכר היכן ואני מעדיף לא לציין בלי לבדוק) שכותב שראה שלא נהגו לאכול דגים ביום ואולי פני שעיקר הנאת אכילצת דגים כשהם חמים וביום אי אפשר וכ' שאפשר שיש טעם פנימי אבל הוא כותב שעדיף לאכלם גם ביום

אכן, הצדק עמך בדברי מהרש"ל, ואכן כיון שהיו דגים חביבים לו כתב שנהג שלא לאוכלם בר"ה כמדומה.
ולגבי אכילת דגים בלילה ולא ביום משום שאז הם חמים, וא"א ביום, אני מכיר כן מדברי הערוך השולחן שמליץ בזה על מנהג העולם שמוסיפים בסעודת הלילה יותר מביום נגד הדין דכבוד יום עדיף מכבוד לילה.

[כדכד]

שני חכמים שונים השתמשו בתרוץ אחד כדי לענות על שתי שאלות שונות
כבר היה לעולמים