מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
עושה חדשות
הודעות: 8880
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' פברואר 09, 2020 12:11 am

ירמיהו פרק ט, כב-כג
כֹּה אָמַר ה' אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ וְאַל יִתְהַלֵּל הַגִּבּוֹר בִּגְבוּרָתוֹ אַל יִתְהַלֵּל עָשִׁיר בְּעָשְׁרוֹ: כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי כִּי אֲנִי ה' עֹשֶׂה חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ כִּי בְאֵלֶּה חָפַצְתִּי נְאֻם ה':


ראוי לעיין האם כוונת הנביא לומר שבכל השגה רוחנית ועשיית מצוות והליכה בדרך ה' "יתהלל המתהלל" בניגוד לענינים גשמיים כמו עושר וכד', או שיש ענין מסויים הנכלל ב"השכל וידע אותי" בדוקא, ורק הוא סיבה להתהלל, ולא שאר חלקי העבודה והמצוות.


הרמח"ל בדרך חכמה כתב:והנה העיקרי אינו אלא העיון באלהות, דהיינו בסתרי ייחודו, יתברך, ורוממותו, ושלימותו, וההנהגה שהוא מנהג את עולמו, וכן סתרי בריאותיו וכוננותיהן, והעבודה שהטיל על מי שהטיל מהן, והשראת כבודו ושכינתו, ושפע נבואתו ורוח קדשו. זהו העיון אשר בו תלה האדון, ברוך הוא, שלימותו של האדם ובזה הוא מתקרב לו ומתדבק בו דביקות שלימה, וכשיעור מה שישתדל להשיג מן העיון הזה - כך יהיה שיעור השלימות שיקנה והקורבה שיתקרב. והוא מה שצוו עליו הנביאים, באמרם (דברים ד לט): "וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלהים", (דברי הימים א כח ט): "דע את אלהי אביך ועבדהו", (ירמיה ט כג): "כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי". אך תזכור את אשר הזהרתיך על ענין הכוונה, שאם יהיה העיון רק לשביעת החמדה, אין זה העיון העיקרי שאני אומר לך עתה. אלא העיון באלהות בכוונה המיושרת, שהיא לעשות נחת רוח לפניו, יתברך, שגזר עלינו שנשתדל לקנות שלימותנו בעיון הזה ונעשה רצונו.



ומדבריו משמע לפרש שהנביא משבח כאן את העיון באלוהות במסויים, וכיון שכך אז יש כאן מקור שזהו העיקר. ועדיין י"ל שראוי למתהלל להתהלל בכל עניני התורה והמצוות, אלא שהנביא הזכיר במסויים את זה כי "כשיעור מה שישתדל להשיג מן העיון הזה כך יהיה שיעור השלימות שיקנה והקורבה שיתקרב".


אמנם הנביא ירמיה עצמו לכאו' רמז ביאור אחר בדבריו כאן, להלן כב,טז -
דָּן דִּין עָנִי וְאֶבְיוֹן אָז טוֹב הֲלוֹא הִיא הַדַּעַת אֹתִי נְאֻם ה'.


וההרגשה היא שיש שייכות בין העיון באלוהות ובין דין עני ואביון, אבל צריך לבאר יותר.

עושה חדשות
הודעות: 8880
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' מרץ 12, 2020 5:28 pm

ומענין לענין אשאל עוד -
בא חבקוק והעמידן על אחת שנ' וצדיק באמונתו יחיה. בפשטות סברתי שהמכוון הוא על אמונה בה' שהיא יסוד הכל, אבל ראיתי בכמה מהקדמונים שהביאו בהקשר לזה פס' נוסף, "אִישׁ אֱמוּנוֹת רַב בְּרָכוֹת וְאָץ לְהַעֲשִׁיר לֹא יִנָּקֶה", והמכוון הוא בפשטות על 'נשאת ונתת באמונה', והיינו דהעמידן על אחת דחבקוק הוא מו"מ באמונה. [וזה מתחבר די טוב אם מה שהובא שם בגמ' לעיל מינה העמידן על 11 ועל 6 ועל 3 ועל 2 ורוב הדברים שם עוסקים ביושר וצדק שבאדל"ח].
האמנם כך?

אפרים זלמן
הודעות: 382
הצטרף: ג' אוגוסט 02, 2016 12:44 am
מיקום: Montreal, Quebec

Re: הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי

הודעהעל ידי אפרים זלמן » ו' מרץ 13, 2020 7:59 am

עושה חדשות כתב:ומענין לענין אשאל עוד -
בא חבקוק והעמידן על אחת שנ' וצדיק באמונתו יחיה. בפשטות סברתי שהמכוון הוא על אמונה בה' שהיא יסוד הכל, אבל ראיתי בכמה מהקדמונים שהביאו בהקשר לזה פס' נוסף, "אִישׁ אֱמוּנוֹת רַב בְּרָכוֹת וְאָץ לְהַעֲשִׁיר לֹא יִנָּקֶה", והמכוון הוא בפשטות על 'נשאת ונתת באמונה', והיינו דהעמידן על אחת דחבקוק הוא מו"מ באמונה. [וזה מתחבר די טוב אם מה שהובא שם בגמ' לעיל מינה העמידן על 11 ועל 6 ועל 3 ועל 2 ורוב הדברים שם עוסקים ביושר וצדק שבאדל"ח].
האמנם כך?

וראיתי למחבר אחד שבראש ספרו על אמונה בה' מביא את הפסוק "שוטטו בחוצות ירושלם וראו נא ודעו ובקשו ברחובותיה אם תמצאו איש אם יש עשה משפט מבקש אמונה ואסלח לה" ולא חלי ולא מרגש...

יתר10
הודעות: 828
הצטרף: ד' יוני 01, 2011 12:07 am

Re: הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי

הודעהעל ידי יתר10 » ו' מרץ 13, 2020 11:19 am

עושה חדשות כתב:ומענין לענין אשאל עוד -
בא חבקוק והעמידן על אחת שנ' וצדיק באמונתו יחיה. בפשטות סברתי שהמכוון הוא על אמונה בה' שהיא יסוד הכל, אבל ראיתי בכמה מהקדמונים שהביאו בהקשר לזה פס' נוסף, "אִישׁ אֱמוּנוֹת רַב בְּרָכוֹת וְאָץ לְהַעֲשִׁיר לֹא יִנָּקֶה", והמכוון הוא בפשטות על 'נשאת ונתת באמונה', והיינו דהעמידן על אחת דחבקוק הוא מו"מ באמונה. [וזה מתחבר די טוב אם מה שהובא שם בגמ' לעיל מינה העמידן על 11 ועל 6 ועל 3 ועל 2 ורוב הדברים שם עוסקים ביושר וצדק שבאדל"ח].
האמנם כך?
מפרשי המקרא [הרד"ק ובמצודות] שם מפרשים שהכוונה לאמונה בה' עיי"ש.

עושה חדשות
הודעות: 8880
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' מאי 07, 2020 5:49 pm

עושה חדשות כתב:אמנם הנביא ירמיה עצמו לכאו' רמז ביאור אחר בדבריו כאן, להלן כב,טז -
דָּן דִּין עָנִי וְאֶבְיוֹן אָז טוֹב הֲלוֹא הִיא הַדַּעַת אֹתִי נְאֻם ה'.
וראה עוד בדברי הרמב"ם בסיום המו"נ ג,נד.


עושה חדשות כתב:הובא שם בגמ' לעיל מינה העמידן על 11 ועל 6 ועל 3 ועל 2 ורוב הדברים שם עוסקים ביושר וצדק שבאדל"ח
ובכדי להבין ענין זה על בוריו לכאו' צריך להקדים ולענות על מה ששאלתי כאן ועדיין לא הונח לי.

עושה חדשות
הודעות: 8880
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' מאי 12, 2020 12:58 am

יתר10 כתב:
עושה חדשות כתב:ומענין לענין אשאל עוד -
בא חבקוק והעמידן על אחת שנ' וצדיק באמונתו יחיה. בפשטות סברתי שהמכוון הוא על אמונה בה' שהיא יסוד הכל, אבל ראיתי בכמה מהקדמונים שהביאו בהקשר לזה פס' נוסף, "אִישׁ אֱמוּנוֹת רַב בְּרָכוֹת וְאָץ לְהַעֲשִׁיר לֹא יִנָּקֶה", והמכוון הוא בפשטות על 'נשאת ונתת באמונה', והיינו דהעמידן על אחת דחבקוק הוא מו"מ באמונה. [וזה מתחבר די טוב אם מה שהובא שם בגמ' לעיל מינה העמידן על 11 ועל 6 ועל 3 ועל 2 ורוב הדברים שם עוסקים ביושר וצדק שבאדל"ח].
האמנם כך?
מפרשי המקרא [הרד"ק ובמצודות] שם מפרשים שהכוונה לאמונה בה' עיי"ש.


ז"ל הסמ"ג - לעולם יחזיק אדם באמונה יתרה ויתרחק מן הגנבה ומן הגזלה. ובשעת פטירתו של אדם שואלין לו תחילה נשאת ונתת באמונה. וגרסינן בסוף מסכת מכות בא חבקוק והעמידן על אחת שנאמר וצדיק באמונתו יחיה.

אפרים זלמן
הודעות: 382
הצטרף: ג' אוגוסט 02, 2016 12:44 am
מיקום: Montreal, Quebec

Re: הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי

הודעהעל ידי אפרים זלמן » ג' מאי 12, 2020 1:17 am

ר' אברהם גנחובסקי בספרו למכות כתב:עי' בספר שערי קדושה (ח"ב סוף שער ה') פי' וצדיק באמונתו היינו דנושא ונותן באמונה, וראיתי בספר המנהיג בתחילתו נמי פירש כן.

עובר ושב
הודעות: 1748
הצטרף: א' אפריל 01, 2018 1:05 am

Re: הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי

הודעהעל ידי עובר ושב » ג' מאי 12, 2020 1:38 pm

כֹּה אָמַר ה': אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ וְאַל יִתְהַלֵּל הַגִּבּוֹר בִּגְבוּרָתוֹ אַל יִתְהַלֵּל עָשִׁיר בְּעָשְׁרוֹ, כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל - הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי.

כוונת הנביא היא שאי אפשר להתגאות בכל דבר, כי להחכם יאמרו הראנו חכמתך. ולגיבור יאמרו הראנו גבורתך. ולעשיר יאמרו הראנו עושרך. אך בזאת יתהלל המתהלל, השכל וידוע אותי, דהיינו "אני מקובל גדול ונהירים לי שבילי דשמיא", ובזה לא יוכלו לבחנו כי יאמר להם שאין להם עסק בנסתרות.


חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 33 אורחים