ברכות שונות שהובאו בשו"ע היו למעשה בזמן כתיבתם?

[סליחות]

נהוג לומר שהשו"ע נוהג להביא רק דינים ששייכים ונוהגים בזמן הזה.

בשו"ע או"ח סימן ריח סע' ז-ח:

על נס של אדם מסויים, כיואב בן צרויה וחביריו, וכן על נס של אדם שנתקדש בו שם שמים כגון דניאל וחביריו, מברך. לפיכך הרואה גוב אריות של דניאל, וכבשן האש של חנניה מישאל ועזריה, מברך: שעשה נס לצדיקים במקום הזה:

הרואה אשתו של לוט מברך שתים: עליה אומר בא"י אמ"ה דיין האמת, ועל לוט אומר: בא"י אמ"ה זוכר הצדיקים:

האם בזמן השו"ע המקומות הנ"ל היו ידועים?
יתירה מכך, האם בזמן הטור והרמב"ם ושאר הראשונים שהביאו את זה, מקומות אלה היו ידועים?

[יוֹסֵפֶר]

על אדם המסויים כבר כתב המג"א והו"ד בביה"ל שאדם כזה אין מצוי בדורתינו.

על גוב האריות יתכן ובא לאפוקי מהמהרש"ל ודעמיה שס"ל שעל כל גוב אריות יברך, לכן כתבו הפוסקים שדווקא של דניאל.

על לוט יש להדגיש שלא איירי בקבר לוט אלא שאצל אשת לוט יברך שתים כפי שביארו הפוסקים את דברי הגמ' הרואה אשת לוט מברך ברוך דיין האמת (על שנהפכה למלח) ומברך שם גם ברוך זוכר הצדיקים (על שלוט ניצל שם בזכות אברהם).
ויתכן שהיתה איזו מסורת על מיקום זה. אגב כיום יש איזה נציב מלח או הר (זכור לי שיש כמה) שמכונים אשת לוט לפי מדריכי הטיולים אך לא ניתן לברך שם כי אין בידינו מסורת מאומתת על כך.

(עכ"פ על עצם שאלתך האם בזמן הב"י המקומות הללו היו ידועים איני יודע להשיב.)

[חיימקה]

ברמב"ם לא כתב ברכה זו.
במאמר המצוין של הרב רייזמן הרצו"ב הכול בא על מקומו בשלום.

שיעור הרב רייזמן - אשת לוט.pdf

(657.05 KiB) הורד 330 פעמים

[סליחות]

ברמב"ם הל' ברכות פ"י ה"ט:

הרואה מקום שנעשה בו ניסים לישראל, כגון ים סוף ומעברות הירדן מברך ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שעשה ניסים לאבותינו במקום הזה. וכן כל מקום שנעשה בו נס, לרבים. אבל מקום שנעשה בו נס ליחיד, אותו היחיד ובנו ובן בנו מברך כשרואה אותו מקום, ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שעשה לי נס במקום הזה; או, שעשה לאבי נס במקום הזה. הרואה גוב אריות, וכבשן האש מברך ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שעשה נס לצדיקים במקום הזה.

יוצא מזה שדעתו כמהרש"ל?

[יוֹסֵפֶר]

ברמב"ם הל' ברכות פ"ע ה"י:

הרואה מקום שנעשה בו ניסים לישראל, כגון ים סוף ומעברות הירדן--מברך ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שעשה ניסים לאבותינו במקום הזה; וכן כל מקום שנעשה בו נס, לרבים. אבל מקום שנעשה בו נס ליחיד--אותו היחיד ובנו ובן בנו מברך כשרואה אותו מקום, ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שעשה לי נס במקום הזה; או, שעשה לאבי נס במקום הזה. הרואה גוב אריות, וכבשן האש--מברך ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שעשה נס לצדיקים במקום הזה.

יוצא מזה שדעתו כמהרש"ל?

לא מחייב, הוא העתיק לישנא דגמ' (ברכות נז:)- ראה גוב של אריות או כבשן האש וכו'.. (הערת אגב, אאל"ט בב"י לא ציין שמקור דין זה מהבבלי, אך בגר"א ציין.)

[סליחות]

שמא בספר "ברכות שנשתקעו" (מוה"ק) יש התייחסות לשאלתינו.