היה אשכול ב'הצנע לכת' ונעלם משום מה.
האם אפשר מידע פרקטי. מ' סאה/תשע קבין לפי השיעור הקטן ביותר [לפי ה'דרהם' וכו'] כמה ליטר זה יוצא, והאם זה נכנס באמבטיה ממוצעת?
יבנה כתב:ט' קב 216 ביצים שלרח"נ הוא 12.44 ליטר.
עזריאל ברגר כתב:ועכ"פ ב"ה בינתיים זכינו לראות בעינינו את קיום דברי חז"ל "גזירה - עבידא דבטלה". כן יעזור ה' ויבטל מעלינו את כל הגזירות הקשות, ויגזור עלינו שפע של גזירות טובות, בטוב הנראה והנגלה, במהרה בימינו, תיכף ומיד ממש.
שומע ומשמיע כתב:עזריאל ברגר כתב:ועכ"פ ב"ה בינתיים זכינו לראות בעינינו את קיום דברי חז"ל "גזירה - עבידא דבטלה"
לא שמעתי, המקוואות נפתחו?
אשרי יושבי ביתך כתב:יל"ד טובא לגבי טבילת עזרא אי מהני לשפוך ט' קבין על גופו במרחץ (כמבו' במשנ"ב סי' פ"ח סק"ד), דמרן שר התורה הגר"ח קניבסקי שליט"א הביא כמ"פ משמיה דמרן החזו"א ז"ל דבמרחץ של זמננו אין המים נשפכים קב בבת אחת, דיש כמה וכמה חורים קטנים בפתח הברז ולא בא קב בבת אחת, וגם דהוי יותר משלשה כלים, ומבו' במשנ"ב שם דבעי שישפוך רק מג' כלים.
וצ"ע ברוצה להסיר הסוגר שע"ג הברז, כדי שיצאו המים, ובס' תורת המועדים כתב בשם מרן הגרח"ק דמהני (אכן בס' מעשה איש ח"ה, וכ"ה בס' דעת נוטה ח"א עמ' רל"א אי' דלא מהני ומשום טעמא דסו"ס לא יוצא קב בב"א דהפתח קטן הוא. וצ"ע אי סגי לכסות השפופרת בבד ואז יצאו המים בבת אחת ממקום אחד, או דלמא דהבד לא חשיב לכלי של ממש.
ושאלתי כן להגאון הגדול רבי נתן הכהן קופשיץ שליט"א (יום א' לפר' ויק"פ), ואמר דודאי לא יעזור להשים בד משום דאינו כלי, ועל כן ימלא כלים וגיגיות וישפוך ע"ע.
והגאון הגדול רבי אשר וייס שליט"א (גאב"ד דרכי תורה) אמר לי (יום א' לפר' ויק"פ) דנראה לו דלא כמו דמייתו משמיה דהחזו"א, אלא דשפיר מהני לשפוך מעצם ברז המרחץ ע"ע ט' קבין, דשפיר מיקרי כלי אחד – רק עם כמה חורים, אבל סו"ס חשיב כלי אחד ששופך ע"ע ט' קבין לאט לאט, עכ"ד. וצ"ע.
לענין כתב:יש לעיין אם ראוי להמנע ממצות עונה כדי שלא יהיה שרוי בטומאה.
כתב ב"י בשם האגור והג"מ שמנהג הכהנים לטבול לנ"כ וקשה עליהם לטבול בכל יום לכן אין נ"כ אלא בי"ט עכ"ל (ונ"ל דמה"ט כשחל י"ט בשבת אין נ"כ דלא רצו לבטל עונה האמורה בתורה) וכ"כ האגודה עמ"ש סימן תרי"ג סי"א, ונ"ל דמטעם זה נהגו הכהנים שלא לזקוק לנשותיהם בליל י"ט כדי שלא יחזרו ויטמאו בי"ט בקרי ואף על פי שאפשר לטבול שחרית מ"מ יהיו טבולי יום ועוד דלא נהגו לטבול בי"ט כמ"ש סי' שכ"ו ס"ז אבל קצת נוהגין שאין נזקקין לנשותיהן ואין טובלין (בעי"ט) ולא יאות עבדין ונ"ל דאם הוא ליל טבילה ישמש ויטבול שחרית ועמ"ש סי' תקפ"א ס"ד:
יואל שילה כתב:ולגבי מה דפשיטא כאן שלא מועילה טבילה באמבטיה לתקנת עזרא [אם היה בה מ' סאה] - לדידי מספקא טובא, שהרי האמבטיה מחוברת לקרקע בד"כ, והיא בכלל כלי נקוב שקבעו לקרקע - שמועיל להחשיבו כמקוה כשרה [זה אפילו לא קבעו ואח"כ חקקו אלא סתם כלי נקוב שחיברו לקרקע], ובזה יש תוספתא לגבי קסטילון המחלק מים - שזה נחשב כמקוה גמורה, שהרי כל הנידון שם הוא צורת החיבור לקרקע או צורת סתימת הנקב - אך בנדו"ד האבטיה מנוקבת מעיקרא וגם מחוברת לקרקע חיבור מעליא, ולית בה שום חשש לענ"ד [אא"כ נצריך פתח כמוציא רימון...].
תם מה הוא אומר כתב:בטלז סטון יש הדבקה גבוהה. מקוה נשים שם הוא שהיה מקור ההדבקות.
תם מה הוא אומר כתב:בטלז סטון יש הדבקה גבוהה. מקוה נשים שם הוא שהיה מקור ההדבקות.
תם מה הוא אומר כתב:בטלז סטון יש הדבקה גבוהה. מקוה נשים שם הוא שהיה מקור ההדבקות.
תושבים יקרים, זוהי הודעה מהמועצה המקומית קרית יערים*
יום שלישי כ"א אדר השעה 22:00 בערב.
ביישובנו התגלו עוד שני נדבקים.
כל הנדבקים 16 בסך הכל מרגישים טוב , והם בבידוד מלא.
חשוב לציין כי רובם של הנדבקים שהו בסעודת פורים אחת, ולהדבקה מקור אחד לכולם.
לשמחתנו ב"ה, יש היענות גבוהה של תושבי היישוב להוראות המועצה ומשרד הבריאות ולכן ההדבקה פה היא מקומית מאוד ואין התפרצות בקהילה.
לענין כתב:יש לעיין אם ראוי להמנע ממצות עונה כדי שלא יהיה שרוי בטומאה. והנה המגן אברהם (ריש סימן ר"מ) מביא שנשאל האריז"ל 'אם יפטור מן העונה להיות זמן הקור (פירוש וצריך לטבול לקריו) וגם בהיות בימי עיבור ויניקה, והשיב אם האשה מוחלת פטור, מכל מקום טוב לקיימה' (פרי עץ חיים). והיו שהבינו מזה שכוונתו היא שטוב לקיים מצות עונה אע"פ שאינו טובל ויהיה שוכן בטומאתו. אך לענ"ד ברור שכוונת האריז"ל היא לומר שאם האשה מוחלת פטור, ואעפ"כ טוב יותר להתאמץ ולקיים את המצוה אע"פ שבגלל זה יצטרך לטבול בקור. אבל פשוט שאין כוונתו לומר שלקיים את המצוה ולהשאר טמא זה יותר טוב מאשר לסמוך על מחילת האשה.
ועד"ז נראה שמה שכתב בשער רוח הקדש (י"א ב') 'ואמנם אני ראיתי למורי ז"ל שששה חדשים של החורף רובם לא טבל, מפני שהיה חולני והיה שבור ואמו לא היתה מניחתו לטבול, וזה אמת וברור אצלי, ולא מפני כך נסתלקה אז השגתו ממנו כלל'. היה נראה לי הקטן שגם כאן פשוט וברור שלא קיים אז את המצוה (אם שסמך על המחילה, וכ"ש אם היתה מעוברת).
מיהו במשנת חסידים (מסכת יום הששי פרק ז' משנה ו') כתב 'ואם הוא טמא יטבול טבילה אחת להסיר הטומאה, ואפילו היה לו חולי השבר, אם אין הקור גדול מאד ויהיה שלא כרצון הוריו, לא ימנע עצמו מלטהר מטומאה זו כי עיקר השגת הקדושה בטהרה זו תלויה'.
והרואה יראה שמקורו של המ"ח הוא משער רוה"ק הנ"ל, וחזינן דהוה פשיטא ליה שטבילה זו שנמנע ממנה האריז"ל מחמת ציווי אמו לא היתה טבילה לתוספת טהרה בעלמא, אלא טבילה של טומאת קרי. וחזינן שבמקום שיודע שלא יוכל לטבול אין לו להמנע מקיום המצוה.
יהודה בן יעקב כתב:לענין כתב:יש לעיין אם ראוי להמנע ממצות עונה כדי שלא יהיה שרוי בטומאה.
כתב מגן אברהם סימן קכח, עכתב ב"י בשם האגור והג"מ שמנהג הכהנים לטבול לנ"כ וקשה עליהם לטבול בכל יום לכן אין נ"כ אלא בי"ט עכ"ל (ונ"ל דמה"ט כשחל י"ט בשבת אין נ"כ דלא רצו לבטל עונה האמורה בתורה) וכ"כ האגודה עמ"ש סימן תרי"ג סי"א, ונ"ל דמטעם זה נהגו הכהנים שלא לזקוק לנשותיהם בליל י"ט כדי שלא יחזרו ויטמאו בי"ט בקרי ואף על פי שאפשר לטבול שחרית מ"מ יהיו טבולי יום ועוד דלא נהגו לטבול בי"ט כמ"ש סי' שכ"ו ס"ז אבל קצת נוהגין שאין נזקקין לנשותיהן ואין טובלין (בעי"ט) ולא יאות עבדין ונ"ל דאם הוא ליל טבילה ישמש ויטבול שחרית ועמ"ש סי' תקפ"א ס"ד:
כולל יונגערמאן כתב:האם המים של הט' קבין צריכים להגיע על כל הגוף או עכ"פ רובו? והאם יש אבר מסוים (הראש, למשל) שעליו בוודאי חייב המים לבוא?
כולל יונגערמאן כתב:האם המים של הט' קבין צריכים להגיע על כל הגוף או עכ"פ רובו? והאם יש אבר מסוים (הראש, למשל) שעליו בוודאי חייב המים לבוא?
(להסבורים שחציצה לא מעכב [בטבילת עזרא, וממילא ה"ה בט' קבין?] אבל רובו (המקפיד דייקא?) כן, רואים לכאורה שאין קפידא בזה כל שמגיע על רובו [שהרי טעם חציצה במקוה ביאר הסד"ט שזה כאילו לא באו המים על אותו חלק הגוף שמכוסה בחציצה]
משנה ברורה סימן פח סק"ד
כתב בספר מטה אפרים דבעת שפיכת הט' קבין על האדם יש לו לעמוד זקוף ושתי ידיו מונחים נגד לבו ולא ידחק אותם בחיבוק הרבה רק בריווח קצת כדי שיבואו המים גם שם ויזהיר לשופכים עליו שישפכו כנגד גופו ממש.
הני ט' קבין מבואר בר"מ פרק ד' מתפלה הלכה (כ') [ו] מנהג פשוט בספרד שרוחצין כל בשרו משום הכון, משמע ט' קבין בעינן כל גופו שלא יהא מקום שלא יבואו שם המים כטבילה, ואיני יודע עכשיו מטילין ט' קבין וכמעט מקצת גופו לא נגעו כלל המים בו. וכפות רגליו צריך להטפיח במים מקודם,
עזריאל ברגר כתב:כולל יונגערמאן כתב:האם המים של הט' קבין צריכים להגיע על כל הגוף או עכ"פ רובו? והאם יש אבר מסוים (הראש, למשל) שעליו בוודאי חייב המים לבוא?
האם לא כתוב במקורות הראשוניים "ראשו ורובו"?!
יושב סתר כתב:משום מה מתעסקים כאן במקוה גברים שזה ממש נושא קל כמו שהרחיב הרב שילה, לא ברור מה הלחץ מהנושא [אא"כ כולם כאן חסידים]
לעומת זאת אני שומע על בעיות קשות במקוואות נשים, היינו הגבלת מס' הנכנסות ובנוסף חידוש גדול של דחיית הטבילה לבוקר המחרת - דבר שלפי הזכור לי אסור.
אודה מאד למי שירחיב בפרטי העניין.
צביב כתב:שמעתי מרב ( ירא שמים מופלג, )
שהמנהג שלא לרחוץ אחרי טבילה ,
לא מצינו שנאמר על 'מקלחת' אלא 'באמבטי'
אפרקסתא דעניא כתב:פלא, שהרי הגזירה הייתה על טהור שנפלו עליו ג' לוגין מים, כמבואר בדף היומי דהאי יומא.
יושב סתר כתב:משום מה מתעסקים כאן במקוה גברים שזה ממש נושא קל כמו שהרחיב הרב שילה, לא ברור מה הלחץ מהנושא [אא"כ כולם כאן חסידים]
לעומת זאת אני שומע על בעיות קשות במקוואות נשים, היינו הגבלת מס' הנכנסות ובנוסף חידוש גדול של דחיית הטבילה לבוקר המחרת - דבר שלפי הזכור לי אסור.
אודה מאד למי שירחיב בפרטי העניין.
יואל שילה כתב:ט' קבין צ"ל בנתינה.
בטוש יש נתינה, שהרי האדם פותח וסוגר הברז.
היכן כתוב שיש תנאי מעכב שצ"ל נתינה מכלי?
ואם שופך מכלי מנוקב אין זו נתינה כי הכלי לא נחשב כלי, כפי שרצית לומר שנתינה מכלי מחובר לקרקע איננה מועילה?
ובנוסף, השפופרת של המקלחת [שאני מניח על וו יעודי שמחזיק אותה בזוית המאפשרת זרימה רציפה ללא מגע יד אדם] היא כלי תלוש, שבסך הכל הוברג לצינור גומי שמוברג לברז שמוברג לצינור שקבוע בקרקע - וכי לזה יקרא דרך בניין? [אולי מי שמחשיב כלי חשמלי כמחובר לקרקע בגלל חוט החשמל הנעוץ בשקע, ולכן פוטרים אותו מטבילה - יכול לסבור כך, אך זה נשמע לי כל כך משונה].
אשמח שתאיר את עיני
איש לוי כתב:אבל בלומדי את הסוגיא בעבר, זכורני שבהערות של מרן הגרי"ש בסוגיא בברכות היה פשוט לו מסברא דט' קבין בעינן בנתינה מכלי דדוקא, ולכך לא מהני במים מהטוש.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 201 אורחים