מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

ברכת 'להקריב את הזבח'

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
ביקורת תהיה
הודעות: 2197
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

ברכת 'להקריב את הזבח'

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ב' מרץ 23, 2020 2:56 am

שנו חכמים בתוספתא דברכות (פרק חמישי):
הָיָה מַקְרִיב מְנָחוֹת בִּירוּשָׁלִַם מְבָרֵךְ 'בָּרוּךְ שֶׁהִגִּיעָנוּ'. הָיָה מַקְרִיב זְבָחִים בִּירוּשָׁלִַם אוֹמֵר 'בָּרוּךְ שֶׁהִגִּיעָנוּ'. וּכְשֶׁהוּא מַקְרִיבָן מְבָרֵךְ 'בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַקְרִיב אֶת הַזָּבַח'.
הרמב"ם בתשובותיו (תשובה מט) מצטט דברי התוספתא הללו, אך ב'משנה תורה' לא הביא להלכה כי אם רישא דברייתא (וְכָל הַמַּקְרִיב מִנְחָה מִן הֶחָדָשׁ תְּחִלָּה מְבָרֵךְ 'שֶׁהֶחֱיָנוּ', פ"ז מתמידין ומוספין), ואילו הברכות השנויות אצל מקריב זבחים ('שהחיינו' ו'להקריב') השמיט.
מה הטעם?

אליהו חיים
הודעות: 339
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 9:55 pm

Re: ברכת 'להקריב את הזבח'

הודעהעל ידי אליהו חיים » ב' מרץ 23, 2020 4:51 am

צריך לומר דנכלל במה שכתב הרמב"ם בכללות על כל מצוות עשה דמברכין קודם לעשייתה בפי"א מהל' ברכות הלכה ב' ולא כתב לענין כמה מצוות הברכה אלא רק במקום שקיים חידוש מסויים לענין שעת ברכתה או צורת ברכתה או נוסחתה, ויש לבדוק בזה היטב לענין שאר המצוות. ועי' מל"מ ריש הל' מעשה הקרבנות דפשיטא להו לכל הקדמונים בדעת הרמב"ם דמברכין בהקרבת קרבן אלא דנחלקו על איזה עבודות מברכין

ביקורת תהיה
הודעות: 2197
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: ברכת 'להקריב את הזבח'

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ב' מרץ 23, 2020 8:13 am

אליהו חיים כתב:עי' מל"מ ריש הל' מעשה הקרבנות דפשיטא להו לכל הקדמונים בדעת הרמב"ם דמברכין בהקרבת קרבן אלא דנחלקו על איזה עבודות מברכין.
איהו בכהני מיירי, ונידון דידן בברכות של מקריב הזבח.

אליהו חיים
הודעות: 339
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 9:55 pm

Re: ברכת 'להקריב את הזבח'

הודעהעל ידי אליהו חיים » ב' מרץ 23, 2020 8:46 am

פשטות לשון הרמב"ם וכל המקריב מנחה מן החדש תחילה מברך שהחיינו, הכוונה על הכהן המקריב וכדעת תוס' מנחות ע"ה ב' דחולק על פי' אחד ברש"י כת"י שם דמפרש על ישראל המביא [ורש"י שם בפירושו (מיוחס לרש"י) בב' הפירושים ובפי' אחד בכת"י מפרש לה על הכהן (לפי כל הפירושים האלו)] וכן רש"י בברכות ל"ז ב' על הישראל המביא, אבל הרמב"ם נראה על הכהן וכנ"ל וכן מפורש בלח"מ שם וכן נראה מפי' המהר"י קורקוס. ולפי זה גם הנידון בהשמטת הרמב"ם לענין ברכת ההקרבה היינו על הכהן המקריב ולזה הבאנו מהמשנה למלך ובשם הלב שמח דעכ"פ פשיטא להו דמברכים.
אמנם לענין ישראל בעל הקרבן נראה לכ' דאינו מברך לדעת הרמב"ם ומסתבר דאף המסירה לכהן הוי רק הכשר מצוה להקרבה, ועל קיום ההקרבה אחרי זריקת הדם שהוקרב בשביל הבעלים והגיעו לתכליתו אין בזה מעשה שיהא ראוי לברך [אך רש"י בברכות כתב ברכת שהחיינו 'כשנתנה לכהן להקריבה' אבל להחולקים מסתבר דאין מברכין כלל].

אליהו חיים
הודעות: 339
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 9:55 pm

Re: ברכת 'להקריב את הזבח'

הודעהעל ידי אליהו חיים » ב' מרץ 23, 2020 8:54 am

הוספה על הנ"ל: ואף לרש"י דמברך הבעלים שהחיינו במסירה לכהן להקריב י"ל דהיינו רק לענין שהחיינו דהשמחה הוא להבעלים דזוכים להביא קרבן וניתן לברך גם שלא בזמן פעולת ההקרבה אבל ברכת המצוות על הקרבת הקרבן גם רש"י יודה שלא מברכים הבעלים וכנ"ל

ביקורת תהיה
הודעות: 2197
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: ברכת 'להקריב את הזבח'

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ב' מרץ 23, 2020 11:50 am

אליהו חיים כתב:א. פשטות לשון הרמב"ם וכל המקריב מנחה מן החדש תחילה מברך שהחיינו, הכוונה על הכהן המקריב.
ב. הנידון בהשמטת הרמב"ם לענין ברכת ההקרבה היינו על הכהן המקריב, ולזה הבאנו מהמשנה למלך.

א. פשטות לשון הרמב"ם בתשובה מורה כי ה'מקריב' היינו בעל הקרבן. שכן כתב בתוך הדברים:
כָּל מִצְוָה אֲשֶׁר לֹא תִקְרֶה תָּמִיד כִּי אִם לִפְעָמִים, גַּם לֹא לְכָל אָדָם כִּי אִם לְאֶחָד תָּבוֹא הַמִּצְוָה הַיּוֹם וְאַחֵר לְאַחַר זְמַן אוֹ לֹא תָבוֹא כְּלָל, אָז בְּבוֹא הַמִּצְוָה לְיָדוֹ יְבָרֵךְ 'שֶׁהֶחֱיָנוּ', כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּמַקְרִיב מְנָחוֹת. וְכֵן אָמְרוּ בְּפִדְיוֹן הַבֵּן: אֲבִי הַבֵּן מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם: 'אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ' וְכוּ', וְ'שֶׁהֶחֱיָנוּ'.

ב. מדברי הרב 'משנה למלך' עולה בבירור כי לא הכהן הוא שמברך ברכת 'להקריב', שהרי מרמז שם על חמש ברכות שמברכים הכהנים בשעת עבודת הזבח (נוסח חפשי):
אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן וְצִוָּנוּ עַל קַבָּלַת הַדָּם.
אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן וְצִוָּנוּ עַל הַזְּרִיקָה.
אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן וְצִוָּנוּ עַל הַתְּנוּפָה.
אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן וְצִוָּנוּ עַל הַמְּלִיחָה.
אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן וְצִוָּנוּ עַל הַהַקְטָרָה.
ובהכרח הברכה 'אשר קדשנו במצותיו וצונו להקריב את הזבח' – בעל הקרבן הוא המברך אותה.
נערך לאחרונה על ידי ביקורת תהיה ב ב' מרץ 23, 2020 2:12 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

ביקורת תהיה
הודעות: 2197
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: ברכת 'להקריב את הזבח'

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ב' מרץ 23, 2020 12:24 pm

ואומר אני, דהא דאמרו 'היה מקריב זבחים', היינו ההקרבה אל פתח אהל מועד. לאמר, בשעה שמביא את זבחו לכהן להקריבו מברך 'שהחיינו'.
והא דאמרו 'וכשהוא מקריבן' היינו שעת תנופה. לאמר, לצד הברכה שמברך הכהן המניף 'אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וצונו על התנופה', מברך הבעלים 'אשר קדשנו במצותיו וצונו להקריב את הזבח'.
וכן הוא אומר בפרשתן: 'וְהִקְרִיב מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים אִשֶּׁה לַייָ אֶת הַחֵלֶב הַמְכַסֶּה אֶת הַקֶּרֶב וְאֶת כָּל הַחֵלֶב אֲשֶׁר עַל הַקֶּרֶב' וגומר. 'והקריב' זו תנופה, כאמור בפרשת שלמים בסדר צו: 'הַמַּקְרִיב אֶת זֶבַח שְׁלָמָיו לַייָ יָבִיא אֶת קָרְבָּנוֹ לַייָ מִזֶּבַח שְׁלָמָיו. יָדָיו תְּבִיאֶינָה אֵת אִשֵּׁי יְיָ, אֶת הַחֵלֶב עַל הֶחָזֶה יְבִיאֶנּוּ אֵת הֶחָזֶה לְהָנִיף אֹתוֹ תְּנוּפָה לִפְנֵי יְיָ.

ביקורת תהיה
הודעות: 2197
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: ברכת 'להקריב את הזבח'

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ב' מרץ 23, 2020 12:33 pm

ובזאת ניחא לי מה שלא נשנית ברכה על ההקרבה כי אם בזבחים בלבד, ולא בעולה וחטאת ואשם. כי ברכת המצות לא ניתקנה אלא על מעשה מצוה, ואין לך בכל הקרבנות בעל הקרבן עושה מעשה הקרבה כי אם בזבחים, והיא התנופה.

אליהו חיים
הודעות: 339
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 9:55 pm

Re: ברכת 'להקריב את הזבח'

הודעהעל ידי אליהו חיים » ב' מרץ 23, 2020 7:42 pm

..
נערך לאחרונה על ידי אליהו חיים ב ג' מרץ 24, 2020 10:44 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

אליהו חיים
הודעות: 339
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 9:55 pm

Re: ברכת 'להקריב את הזבח'

הודעהעל ידי אליהו חיים » ג' מרץ 24, 2020 7:11 am

ביקורת תהיה כתב:
אליהו חיים כתב:א. פשטות לשון הרמב"ם וכל המקריב מנחה מן החדש תחילה מברך שהחיינו, הכוונה על הכהן המקריב.
ב. הנידון בהשמטת הרמב"ם לענין ברכת ההקרבה היינו על הכהן המקריב, ולזה הבאנו מהמשנה למלך.

א. פשטות לשון הרמב"ם בתשובה מורה כי ה'מקריב' היינו בעל הקרבן. שכן כתב בתוך הדברים:
כָּל מִצְוָה אֲשֶׁר לֹא תִקְרֶה תָּמִיד כִּי אִם לִפְעָמִים, גַּם לֹא לְכָל אָדָם כִּי אִם לְאֶחָד תָּבוֹא הַמִּצְוָה הַיּוֹם וְאַחֵר לְאַחַר זְמַן אוֹ לֹא תָבוֹא כְּלָל, אָז בְּבוֹא הַמִּצְוָה לְיָדוֹ יְבָרֵךְ 'שֶׁהֶחֱיָנוּ', כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּמַקְרִיב מְנָחוֹת. וְכֵן אָמְרוּ בְּפִדְיוֹן הַבֵּן: אֲבִי הַבֵּן מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם: 'אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ' וְכוּ', וְ'שֶׁהֶחֱיָנוּ'.

ב. מדברי הרב 'משנה למלך' עולה בבירור כי לא הכהן הוא שמברך ברכת 'להקריב', שהרי מרמז שם על חמש ברכות שמברכים הכהנים בשעת עבודת הזבח (נוסח חפשי):
אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן וְצִוָּנוּ עַל קַבָּלַת הַדָּם.
אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן וְצִוָּנוּ עַל הַזְּרִיקָה.
אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן וְצִוָּנוּ עַל הַתְּנוּפָה.
אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן וְצִוָּנוּ עַל הַמְּלִיחָה.
אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן וְצִוָּנוּ עַל הַהַקְטָרָה.
ובהכרח הברכה 'אשר קדשנו במצותיו וצונו להקריב את הזבח' – בעל הקרבן הוא המברך אותה.

הדברים הנ"ל עולים היטב לפי גירסת הרמב"ם בתשובה שם, דנראה שגורס בתוספתא לענין זבחים ב' ברכות ברכת אשר קדשנו במצותיו וצונו להקריב את הזבח וגם ברכת שהחיינו ולענין מנחות רק ברכה אחת 'שהחיינו', ולדברי הכותב מדוקדק דרק בזבח יש מקום להבעלים לברך על חלקו בהקרבת הקרבן [או על התנופה או על השחיטה ואולי כבר בשעת הסמיכה ויתבאר בתגובה אחרת בס"ד] אבל במנחה דהכל ע"י הכהן [חוץ מתנופה במנחת סוטה ובה כנראה אין ברכת שהחיינו] אין מקום לברכה זו. [אמנם לגירסת האור הגנוז בתוספתא דגורס גם על מנחות ברכה זו א"א לפרש כן, ולגרסתנו לא נאמר שם אף ברכה על מנחות לא שהחיינו ולא להקריב המנחה].
ולפי זה דברי הרמב"ם בהל' תמידין ומוספין דמברך שהחיינו במקריב מתבואה חדשה נאמר על הכהן [ומקור בברייתא במנחות ע"ה וברכות ל"ז],והרמב"ם השמיט ברכת שהחיינו שהבעלים מברך במקריב מזמן לזמן הן לענין מנחת יחיד והן לענין זבחים [המבואר בתוספתא] וע"כ דנכלל בשאר ברכות של שהחיינו במצוה מזמן לזמן בהל' ברכות.

אליהו חיים
הודעות: 339
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 9:55 pm

Re: ברכת 'להקריב את הזבח'

הודעהעל ידי אליהו חיים » ג' מרץ 24, 2020 7:47 am

ביקורת תהיה כתב:ואומר אני, דהא דאמרו 'היה מקריב זבחים', היינו ההקרבה אל פתח אהל מועד. לאמר, בשעה שמביא את זבחו לכהן להקריבו מברך 'שהחיינו'.
והא דאמרו 'וכשהוא מקריבן' היינו שעת תנופה. לאמר, לצד הברכה שמברך הכהן המניף 'אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וצונו על התנופה', מברך הבעלים 'אשר קדשנו במצותיו וצונו להקריב את הזבח'.
וכן הוא אומר בפרשתן: 'וְהִקְרִיב מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים אִשֶּׁה לַייָ אֶת הַחֵלֶב הַמְכַסֶּה אֶת הַקֶּרֶב וְאֶת כָּל הַחֵלֶב אֲשֶׁר עַל הַקֶּרֶב' וגומר. 'והקריב' זו תנופה, כאמור בפרשת שלמים בסדר צו: 'הַמַּקְרִיב אֶת זֶבַח שְׁלָמָיו לַייָ יָבִיא אֶת קָרְבָּנוֹ לַייָ מִזֶּבַח שְׁלָמָיו. יָדָיו תְּבִיאֶינָה אֵת אִשֵּׁי יְיָ, אֶת הַחֵלֶב עַל הֶחָזֶה יְבִיאֶנּוּ אֵת הֶחָזֶה לְהָנִיף אֹתוֹ תְּנוּפָה לִפְנֵי יְיָ.

לא נראה לפרש פשטות הפסוקים בב' הפרשיות לענין תנופה ויתבאר בס"ד בפורום מקרא ותרגום- הערות והארות פ' ויקרא.
גם לא נראה לומר דמחמת תנופה חזה ושוק שלאחר זריקת הדם שא' - כבר נקרב עיקר הקרבן וב'- נעשה בחזה ושוק לבד, יברך הבעלים להקריב את הזבח, גם סתם תוספתא דשנינו על הקרבת 'זבחים' משמע על כל הזבחים ולא על שלמים בלבד וכרגיל בלשון חז"ל וכמפורש ברמב"ם פ"א מהל' מעשה הקרבנות הלכה י"ז דכל הקרבנות נקראים זבחים.
ואמנם ברש"י עירובין נ' א' דמברך הבעלים על התנופה ועל הסמיכה היינו ברכות בפנ"ע על מצוות אלו אבל לא ברכה כללית של להקריב הזבח
ונראה דברכת הבעלים על ההקרבה יתכן בשעת שחיטה לפי האחרונים הלומדים דמצותו ביותר על הבעלים דהם נצטוו וכפשטות דברי רש"י פסחים ז' ב' [ועי' ברש"ש שם וכן מבואר בפי' האליה רבא כלים פ"א מ"ח דנכנס הבעלים לשחיטה לעזרה דמצותו בבעלים וכן מבואר בהעמק דבר ריש פ' ויקרא בכמה מקומות, אמנם יש הרבה אחרונים שלא סוברים כך ואולי רק בק"פ ואכמ"ל] ואם הם שוחטים בעצמם מברכים להקריב את הזבח. [ואולי אף בשעת סמיכה יכולים לברך אבל לא מסתבר כן].

ביקורת תהיה
הודעות: 2197
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: ברכת 'להקריב את הזבח'

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ג' מרץ 24, 2020 12:02 pm

אליהו חיים כתב:אבל במנחה דהכל ע"י הכהן [חוץ מתנופה במנחת סוטה ובה כנראה אין ברכת שהחיינו] אין מקום לברכה זו.
מנחת סוטה לא המביא מניף ולא המניף מביא.

י. אברהם
הודעות: 1838
הצטרף: ש' ינואר 30, 2016 10:05 pm

Re: ברכת 'להקריב את הזבח'

הודעהעל ידי י. אברהם » ג' מרץ 24, 2020 12:16 pm

בענין ברכת תנופה עי' קצת במגדים חדשים ויקרא עמ' קלח, וציין שם למנ"ח מ' קמא אות ח שכ' דאפשר ששניהם מברכים (וציין להגהות מנ"ח על רמב"ם פ"א ממעה"ק שנסתפק מי מברך)

ביקורת תהיה
הודעות: 2197
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: ברכת 'להקריב את הזבח'

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ג' מרץ 24, 2020 12:53 pm

אליהו חיים כתב:א. תנופה נעשה בחזה ושוק לבד.
ב. סתם תוספתא דשנינו על הקרבת 'זבחים' משמע על כל הזבחים ולא על שלמים בלבד, דכל הקרבנות נקראים זבחים.
ג. אמנם ברש"י עירובין נ' א' דמברך הבעלים על התנופה ועל הסמיכה.
א. שגגה.
ב. מנוסח הברכה 'להקריב את הזבח' אתה למד שבקרבן שלמים בפרט המשנה שנויה, שכן הדעת נותנת שיש לברך על כל מין ומין בנוסח־ברכה פרטי (השווה הברכות 'על אכילת הזבח' ו'על אכילת הפסח').
ג. זה לשונו שם:
וְהַשְׁתָּא דִּקְרָאָן בְּבַת אַחַת, וְלָא יָדַע הֵי עֲשִׂירִי גָמוּר וְהֵי אַחַד עָשָׂר שֶׁנִּקְרָא עֲשִׂירִי, בָּעוּ תַּרְוַיְהוּ תְּנוּפַת חָזֶה וָשׁוֹק וּסְמִיכָה. וְלִבִּי אוֹמֵר, דְּאֵינוֹ מְבָרֵךְ עַל הַתְּנוּפָה וְעַל הַסְּמִיכָה, דְּלָא לֶיהֱוֵי בְּרָכָה לְבַטָּלָה. וּנְסָכִים יָבִיא נִסְכֵּי קָרְבָּן אֶחָד עַל תְּנַאי, וְיֹאמַר: אִם זֶה שְׁלָמִים - יִהְיוּ עַל זֶה, וְאִם לָאו - יִהְיוּ עַל חֲבֵרוֹ.
הדעת נוטה כי השורה המסומנת לא מקולמוסו של רבנו שלמה יצאת. (ומ"מ ההוספה מלמדתנו כי ברכות על הסמיכה ועל התנופה הוו מבדרן בבי כנישתא.)

אליהו חיים
הודעות: 339
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 9:55 pm

Re: ברכת 'להקריב את הזבח'

הודעהעל ידי אליהו חיים » ג' מרץ 24, 2020 3:40 pm

לענין אות א [ואות ג]. אמנם כפליטת הקולמוס הושמט ה'אימורים', אך לכוונת דברי אין שום שינוי, דמחמת תנופת פריטים אלו בקרבן [לאחר עשיית ד' עבודות שבקרבן] לא נקבע הבעלים להיות שם 'מקריב' מחמת כן ולא על פעולת התנופה יעשו ברכה בנוסח 'להקריב את הזבח' אלא יברכו אקב"ו על התנופה [כרש"י בעירובין חוץ מציור דשם דקרא לי' ולי"א בבת אחת דאינו מברך].

לענין אות ב. מצוות הבעלים בקיום נדר של קרבנן בהשתתפות פעולות המוטלים במיוחד על הבעלים כדי שהזבח תהא נקרבת, כגון הבאה עד העזרה וסמיכה ושחיטה ותנופה בשלמים [ואולי הפשט וניתוח] אין בזה שינוי בין זבח לזבח ולכן אין הבעלים מברכים על כל מין קרבן בפנ"ע ולא על כל דבר הנעשית בה בפנ"ע אלא ברכה כוללת 'להקריב הזבח', ואינו דומה לאכילת פסח ואכילת זבח חגיגה דקיים מצוה בפנ"ע לאכול קרבן הפסח דמחייב ברכה נפרדת מאכילת החגיגה עמו, אבל באכילת ב' מיני זבחים יחד יעשה רק ברכה אחת לשניהם.

אליהו חיים
הודעות: 339
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 9:55 pm

Re: ברכת 'להקריב את הזבח'

הודעהעל ידי אליהו חיים » ג' מרץ 24, 2020 3:50 pm

ביקורת תהיה כתב:
אליהו חיים כתב:אבל במנחה דהכל ע"י הכהן [חוץ מתנופה במנחת סוטה ובה כנראה אין ברכת שהחיינו] אין מקום לברכה זו.
מנחת סוטה לא המביא מניף ולא המניף מביא.

לא הבנתי כוונתך, אולי ר"ל דהבעל הוי מביא והאשה מניפה,אך עי' סוטה כ"א א' במשנה ותוס' שם דנחשב הבעל והאשה כשותפין. האם כוונתכם לטעון שהאשה לא מברכת להקריב מנחה מפני שהיא אינה הבעלים?

ביקורת תהיה
הודעות: 2197
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: ברכת 'להקריב את הזבח'

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ג' מרץ 24, 2020 5:19 pm

אליהו חיים כתב:לא הבנתי כוונתך.
הערה בעלמא, כי מנחת סוטה המצוה היא על הבעל, ואין מקום לאשה שתברך לא 'שהחיינו' ולא 'להקריב'.

ביקורת תהיה
הודעות: 2197
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: ברכת 'להקריב את הזבח'

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ג' מרץ 24, 2020 5:56 pm

אליהו חיים כתב:מחמת תנופת פריטים אלו בקרבן [לאחר עשיית ד' עבודות שבקרבן] לא נקבע הבעלים להיות שם 'מקריב' מחמת כן ולא על פעולת התנופה יעשו ברכה בנוסח 'להקריב את הזבח'.
'פריטים' אלה – הם הם הקרבן שהוא מקריב לשם, וכשר הדבר שעובר להקרבה, דהיינו התנופה, יברך 'להקריב את הזבח'.

אליהו חיים
הודעות: 339
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 9:55 pm

Re: ברכת 'להקריב את הזבח'

הודעהעל ידי אליהו חיים » ג' מרץ 24, 2020 6:46 pm

ביקורת תהיה כתב:'פריטים' אלה – הם הם הקרבן שהוא מקריב לשם, וכשר הדבר שעובר להקרבה, דהיינו התנופה, יברך 'להקריב את הזבח'.

האם תיבות 'וכשר הדבר' ט"ס?
לפי עיקר דבריכם דהתנופה כהכשר להקטרה, מתחלק התנופה לתרתי דתנופת חזה ושוק שעמו עתידו לאכילה, ואולי יטעון בעל ה'ביקורת' דגם התנופה הכשר לאכילת הכהנים ומכשיר כל דבר לעניינו, וזה מחודש טובא.
גם בעיקר הדבר דתנופה כהקרבה או כמכשיר להקרבה של הקטרה מחודש טובא דהא הוי רק מצוה דלא מעכב, אלא דמעלה הכתוב כאילו לא כיפר וכיפר ולא שיירי מצוה [כמבואר זבחים ו' א' ומנחות צ"ג ב']

ביקורת תהיה
הודעות: 2197
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: ברכת 'להקריב את הזבח'

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ג' מרץ 24, 2020 7:28 pm

התנופה היא הקרבת חלקו של גבוה (האימורין והחזה והשוק) לשם; האימורין עולים על המזבח, והחזה והשוק ניתנים לכהנים משלחן גבוה. כאמור: וְהָיָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו לְחָק־עוֹלָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי תְרוּמָה הוּא, וּתְרוּמָה יִהְיֶה מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִזִּבְחֵי שַׁלְמֵיהֶם תְּרוּמָתָם לַייָ. ואומר: וְזֶה־לְּךָ תְּרוּמַת מַתָּנָם לְכָל־תְּנוּפֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ נְתַתִּים.

אליהו חיים
הודעות: 339
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 9:55 pm

Re: ברכת 'להקריב את הזבח'

הודעהעל ידי אליהו חיים » ג' מרץ 24, 2020 7:50 pm

ביקורת תהיה כתב:התנופה היא הקרבת חלקו של גבוה (האימורין והחזה והשוק) לשם; האימורין עולים על המזבח, והחזה והשוק ניתנים לכהנים משלחן גבוה. כאמור: וְהָיָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו לְחָק־עוֹלָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי תְרוּמָה הוּא, וּתְרוּמָה יִהְיֶה מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִזִּבְחֵי שַׁלְמֵיהֶם תְּרוּמָתָם לַייָ. ואומר: וְזֶה־לְּךָ תְּרוּמַת מַתָּנָם לְכָל־תְּנוּפֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ נְתַתִּים.

מתחיל להתיישב על הלב, אלא הייתי כותב בנוסח אחר, התנופה היא כחלק מבירור חלקו של גבוה להקרבה או כהתחלת תהליך הקטרה, ולכן נאמר כאן והקריב ולא הסרה או הפרשה.
וזה כעת עולה בקנה אחד עם דברי ה'שם עולם' (שציינתי באשכול בהארות והערות לפרשת ויקרא) דמפרש פשוטו של מקרא דכתיב והקריב מזבח השלמים וגו' על הפרשת האימורים לקראת הקטרה, אלא דבאף מקום אחר לא כתיב לשון והקריב אלא כאן וזה יש לפרש עפ"י דרככם מחמת התנופה שנעשית בה דנפתח בה תהליך של הקרבה [ואמנם בתו"כ מתפרש בהרחבת הדרשא על עיקר ההקרבה].
ואשלח כאן במצורף ה'שם עולם' שנית שלא להטריח להמעיין לפתוח האשכול שם.
קבצים מצורפים
שם עולם.PDF
(572.99 KiB) הורד 43 פעמים

ביקורת תהיה
הודעות: 2197
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: ברכת 'להקריב את הזבח'

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ג' מרץ 24, 2020 8:14 pm

התנופה היא נתינה לשם, והעדות: תנופת הלוים, ותנופת לג שמן של מצורע.

אליהו חיים
הודעות: 339
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 9:55 pm

Re: ברכת 'להקריב את הזבח'

הודעהעל ידי אליהו חיים » ג' מרץ 24, 2020 9:14 pm

ביקורת תהיה כתב:התנופה היא נתינה לשם, והעדות: תנופת הלוים, ותנופת לג שמן של מצורע.

לפי דרככם בלוג ע"י התנופה עם האשם יש כאן נתינה לשם ונתאחד בזה עם הקרבת הקרבן אשם, יזרח אור חדש לפרש הא דמנחות ע"ג א' לענין זכיית הכהנים בלוג 'לכל קרבנם לרבות לוג שמן של מצורע סד"א מן האש כתב רחמנא קמ"ל', ובשטמ"ק אות ד' דנקרא נמי קרבן דכתיב (ויקרא יד יב) והקריב אותו לאשם ולוג השמן דהקרבה נמי אלוג השמן קאי עכ"ל, דשם תיכף ממשיך הפסוק והניף אותם תנופה לפני ה' דע"י התנופה יחד נעשה כחלק מהקרבן ויש כאן נתינה להשם תיכף והזכייה משולחן גבוה יחול עם ההקרבה.

ביקורת תהיה
הודעות: 2197
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: ברכת 'להקריב את הזבח'

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ג' מרץ 24, 2020 11:28 pm

בפירוש המלבי"ם פירש את הכתוב 'וְהִקְרִיב אֹתוֹ לְאָשָׁם וְאֶת לֹג הַשָּׁמֶן, וְהֵנִיף אֹתָם תְּנוּפָה':
הוּא כְּעֵין כְּלָל וּפְרָט, שֶׁמְּפָרֵשׁ מַה שֶּׁאָמַר 'וְהִקְרִיב' הַיְנוּ עַל יְדֵי שֶׁיָּנִיף אוֹתָם תְּנוּפָה.
הוא הדבר שאמרנו: הקרבה זו תנופה.

ביקורת תהיה
הודעות: 2197
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: ברכת 'להקריב את הזבח'

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ד' מרץ 25, 2020 12:10 am

אליהו חיים כתב:
ביקורת תהיה כתב:התנופה היא הקרבת חלקו של גבוה (האימורין והחזה והשוק) לשם.
הייתי כותב בנוסח אחר, התנופה היא כחלק מבירור חלקו של גבוה להקרבה, ולכן נאמר כאן והקריב ולא הסרה או הפרשה.
בין כך ובין כך, היינו טעמא דלא ניתנה מצות תנופה אלא בחלבי שלמים (ובמורם מהם) ולא בחלבי חטאות ואשמות, כי קדשי קדשים הקרבן כולו של גבוה הוא, ואין צורך אלא להפריד בין החלק הנאכל למזבח ובין החלק הנאכל לכהנים, ולכן בהם נאמר לשון הסרה או הרמה, ולא לשון הקרבה.

אליהו חיים
הודעות: 339
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 9:55 pm

Re: ברכת 'להקריב את הזבח'

הודעהעל ידי אליהו חיים » ש' מרץ 28, 2020 9:17 pm

ביקורת תהיה כתב:
אליהו חיים כתב:
ביקורת תהיה כתב:התנופה היא הקרבת חלקו של גבוה (האימורין והחזה והשוק) לשם.
הייתי כותב בנוסח אחר, התנופה היא כחלק מבירור חלקו של גבוה להקרבה, ולכן נאמר כאן והקריב ולא הסרה או הפרשה.
בין כך ובין כך, היינו טעמא דלא ניתנה מצות תנופה אלא בחלבי שלמים (ובמורם מהם) ולא בחלבי חטאות ואשמות, כי קדשי קדשים הקרבן כולו של גבוה הוא, ואין צורך אלא להפריד בין החלק הנאכל למזבח ובין החלק הנאכל לכהנים, ולכן בהם נאמר לשון הסרה או הרמה, ולא לשון הקרבה.

כמסייע לעיקר הדברים רואים מדברי המלבי"ם בהפטרת השבוע (ישעי' מ"ג כ"ג) על הפסוק לא הביאת לי שה עלתיך וזבחיך לא כבדתני וגו', וז"ל לא הביאת לי שה עלתיך. העולה שהבאת לא לי הבאת, כי אני איני צריך לעולה וקרבן, רק הבאת אותה על האש לבד, כמ"ש (במדבר כח, ב) את קרבני לחמי לאשי, והנה העולה היתה כולה כליל, והזבחים שהם השלמים הרימו מהם החלב על המזבח, אומר, הנה אתה ידמה לך כי העולה שכולה כליל הבאת לי לצרכי, והזבחים שהרמות מהם ראשית החלב בם כבדת אותי דרך כבוד להרים לי ממאכלך המנה המובחרת השוק והאליה, מה שאינו כן, כי עלתיך לא לי הבאת, וזבחיך שהם השלמים בם לא כבדתני, וא"כ אין לי תועלת מן הקרבן. עכ"ל.
אך עדיין לומר חידוש כזה דברכת להקריב את הזבח נאמר דוקא על השלמים ושמיוחד בזה לומר בשעת תנופה דוקא עדיין רחוק אצלי. אך היסוד דהפרשת החלבים להקטרה והפרשת החזה ושוק להכהן ושהמעשה לייחד זה היה מעשה התנופה של הבעלים עם הכהן לפני הקטרה נכון, ומתחזק עוד מדברי הגאון המלבי"ם הנ"ל.

אליהו חיים
הודעות: 339
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 9:55 pm

Re: ברכת 'להקריב את הזבח'

הודעהעל ידי אליהו חיים » ב' מרץ 30, 2020 8:03 am

אליהו חיים כתב:
ביקורת תהיה כתב:התנופה היא הקרבת חלקו של גבוה (האימורין והחזה והשוק) לשם; האימורין עולים על המזבח, והחזה והשוק ניתנים לכהנים משלחן גבוה. כאמור: וְהָיָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו לְחָק־עוֹלָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי תְרוּמָה הוּא, וּתְרוּמָה יִהְיֶה מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִזִּבְחֵי שַׁלְמֵיהֶם תְּרוּמָתָם לַייָ. ואומר: וְזֶה־לְּךָ תְּרוּמַת מַתָּנָם לְכָל־תְּנוּפֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ נְתַתִּים.

מתחיל להתיישב על הלב, אלא הייתי כותב בנוסח אחר, התנופה היא כחלק מבירור חלקו של גבוה להקרבה או כהתחלת תהליך הקטרה, ולכן נאמר כאן והקריב ולא הסרה או הפרשה.
וזה כעת עולה בקנה אחד עם דברי ה'שם עולם' (שציינתי באשכול בהארות והערות לפרשת ויקרא) דמפרש פשוטו של מקרא דכתיב והקריב מזבח השלמים וגו' על הפרשת האימורים לקראת הקטרה, אלא דבאף מקום אחר לא כתיב לשון והקריב אלא כאן וזה יש לפרש עפ"י דרככם מחמת התנופה שנעשית בה דנפתח בה תהליך של הקרבה [ואמנם בתו"כ מתפרש בהרחבת הדרשא על עיקר ההקרבה].
ואשלח כאן במצורף ה'שם עולם' שנית שלא להטריח להמעיין לפתוח האשכול שם.

מה שכתבתי דלא נאמר במקום אחר לשון והקריב אינו כן דבפרשת השבוע לענין אשם (ז' ג') ואת כל חלבו יקריב ממנו, וכמובן כאן נאמר על הכהן ולענין הסרת האימורים לבד, דבאשם דכל הבשר לכהנים ואין תנופה ההקרבה מתייחס להכהן המקריב לבד ואעפ"כ כתיב לשון הקרבה, ומכאן בפשטות תדון דגם 'והקריב' דנאמר בשלמים לענין זה אינו מחמת התנופה כלל (ובפרט דעדיין לא נאמר בפרשת ויקרא כלל עד פ' צו [ודלא כבעל ה'ביקורת'].

ביקורת תהיה
הודעות: 2197
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: ברכת 'להקריב את הזבח'

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ב' מרץ 30, 2020 12:56 pm

אליהו חיים כתב:בפרשת אשם (ז' ג') 'ואת כל חלבו יקריב ממנו', נאמר לענין הסרת האימורים לבד.
אמת!
ונמצאנו למדים מכל האמור, כי הסרת החלבים מגוף הקרבן אינה פעולה טכנית בעלמא,
כי אם מעשה מהותי (מעין הרמת תרומה).
דבר זה חדש הוא לנו, ומן הפלא כי לא הטעימו אותו ולא השמיעוהו באזנינו בלתי היום.

ביקורת תהיה
הודעות: 2197
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: ברכת 'להקריב את הזבח'

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ב' אוקטובר 12, 2020 11:32 am

ביקורת תהיה כתב:היינו טעמא דלא ניתנה מצות תנופה אלא בחלבי שלמים (ובמורם מהם) ולא בחלבי חטאות ואשמות, כי קדשי קדשים הקרבן כולו של גבוה הוא, ואין צורך אלא להפריד בין החלק הנאכל למזבח ובין החלק הנאכל לכהנים.
אך יש להשיב על הדברים:
א. שלמי המלואים קדשי קדשים הם, וטעונים תנופה.
ב. ומאידך גיסא, הבכור והמעשר והפסח קדשים קלים הם, ואין חלביהם טעונים תנופה.

עזריאל ברגר
הודעות: 8672
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ברכת 'להקריב את הזבח'

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' אוקטובר 12, 2020 1:00 pm

ביקורת תהיה כתב:
ביקורת תהיה כתב:היינו טעמא דלא ניתנה מצות תנופה אלא בחלבי שלמים (ובמורם מהם) ולא בחלבי חטאות ואשמות, כי קדשי קדשים הקרבן כולו של גבוה הוא, ואין צורך אלא להפריד בין החלק הנאכל למזבח ובין החלק הנאכל לכהנים.
אך יש להשיב על הדברים:
א. שלמי המלואים קדשי קדשים הם, וטעונים תנופה.
ב. ומאידך גיסא, הבכור והמעשר והפסח קדשים קלים הם, ואין חלביהם טעונים תנופה.

א. ויש להוסיף: זבחי שלמי ציבור הקרבים בחג השבועות.

ביקורת תהיה
הודעות: 2197
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: ברכת 'להקריב את הזבח'

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ב' אוקטובר 12, 2020 1:15 pm

כבשי עצרת אינם מן הענין, שכן הם טעונים תנופה מחיים.

עזריאל ברגר
הודעות: 8672
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ברכת 'להקריב את הזבח'

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' אוקטובר 12, 2020 1:23 pm

ביקורת תהיה כתב:כבשי עצרת אינם מן הענין, שכן הם טעונים תנופה מחיים.

הם טעונים תנופה גם מחיים וגם לאחר שחיטה (ומעניין שהרמב"ם לא הזכיר במפורש את תנופת חלביהם).

ביקורת תהיה
הודעות: 2197
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: ברכת 'להקריב את הזבח'

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ב' אוקטובר 12, 2020 3:27 pm

עזריאל ברגר כתב:כבשי עצרת טעונים תנופה גם מחיים וגם לאחר שחיטה.
אם כן, איתבר חצבא דידי, ולא ידענא תו משמעותה של תנופה מהי.

אליהו חיים
הודעות: 339
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 9:55 pm

Re: ברכת 'להקריב את הזבח'

הודעהעל ידי אליהו חיים » ב' אוקטובר 12, 2020 5:18 pm

ביקורת תהיה כתב:
עזריאל ברגר כתב:כבשי עצרת טעונים תנופה גם מחיים וגם לאחר שחיטה.
אם כן, איתבר חצבא דידי, ולא ידענא תו משמעותה של תנופה מהי.

איני רואה שברי הכדים ועדיין מלאים יין טוב המשמח אלקים ואנשים, אך שאני כבשי עצרת דתנופת הכבשים עם הלחם תכליתו לחבר הלחם עם הכבשים להיות כקרבן אחד,
וכיסוד לזה עי' מנחות מ"ו ב' א"ל אביי לרבא מאי שנא שני כבשים דמקדשי לחם ומעכבי (אם הוזקקו זה לזה בשחיטה -רש"י ולעיל שם עם עמוד א' מספקא לגמ' דאולי התנופה לבד עושה זיקה) ומאי שנא ז' כבשים ופר ואילים דלא מקדשי לחם ולא מעכבי, א"ל הואיל והוזקקו זל"ז בתנופה.
[ועיי"ש בסוגיא הנ"ל דאמנם בב' הלחם הבאים בפנ"ע צריך גם תנופה עי' ברבינו גרשום דאין עבודה אחרת בה בכדי להתיר חדש במקדש, ועי' חזו"א מנחות סי' ל"ב סקי"ט דאם מזדמן אח"כ כבשים צריך להניפן עמהם ולא מהני לזה תנופת הלחם בפנ"ע (וע"כ דחלוק מאיבעיא הקודם בגמ' בהונפו הלחם והכבשים יחד ושוב נאבד הלחם דמסופק הגמ' אם צריך תנופה להלחם, ולכ' משום דעכ"פ כבר הונפו כבשים ולחם מעיקרא יחד וזה עושה חיבור גם לכל 'ממלא מקום' של הא', כן לפו"ר שלא בתוך הענין של סוגיות העמוקות אלו)].
ולכן בתנופת חזה ושוק בקדשים קלים שם מסתבר דהוי בתורת הפרשה לכהן וכמעשה הפרשת תרומה, אך תנופת קרבן עם הלחם - הן בכבשי עצרת והן במילואים - לחבר בין הקרבן ולחם שניתוסף לו, ותנופת תודה ואיל נזיר אולי תרתי איתנהו ביה יחד.

ביקורת תהיה
הודעות: 2197
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: ברכת 'להקריב את הזבח'

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ב' אוקטובר 12, 2020 7:19 pm

אליהו חיים כתב:תנופת הכבשים עם הלחם תכליתה לחבר הלחם עם הכבשים להיות כקרבן אחד.
במה דברים אמורים, בתנופה מחיים; אבל תנופת חזה ושוק נלמדת מתנופת חזה ושוק של שלמי יחיד, ובפשטות אינה על לחם הביכורים. ראה רמב"ם הלכות תמידין ומוספין פ"ח הי"א.

אליהו חיים
הודעות: 339
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 9:55 pm

Re: ברכת 'להקריב את הזבח'

הודעהעל ידי אליהו חיים » ב' אוקטובר 12, 2020 8:50 pm

ביקורת תהיה כתב:
אליהו חיים כתב:תנופת הכבשים עם הלחם תכליתה לחבר הלחם עם הכבשים להיות כקרבן אחד.
במה דברים אמורים, בתנופה מחיים; אבל תנופת חזה ושוק נלמדת מתנופת חזה ושוק של שלמי יחיד, ובפשטות אינה על לחם הביכורים. ראה רמב"ם הלכות תמידין ומוספין פ"ח הי"א.

כדאי מאוד לראות דברי מרן הרב מבריסק בספרו פ"ט מהל' מעשה הקרבנות, דמבאר בשיטת הרמב"ם שציינתם, דאף התנופה שלאחר שחיטה דין מיוחד בכבשי עצרת מחמת קרבן היום ולא מחמת תנופת שלמים בעלמא. ועי' היטב בעמוד 78 בד"ה והנה, דנחית לחלק דאין בתנופתן שם תנופת חזה ושוק שבשלמים אלא תנופת כבשי עצרת אשר אף דנעשה בחלק הבהמה הנעשה גם בקרבן יחיד אין לו שם תנופת חזה ושוק ולכן אינו מניף בהם גם האימורין כמו בשלמי יחיד.
אמנם בשי' רש"י מסכים גם הרב זצ"ל שם בדבריו דתנופה דלאחר שחיטה כשאר תנופת חו"ש וכמו שכתבתם.
הדברים ערבים ומתוקים וכדאי לטועמן.


חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: איש פלוני ו־ 82 אורחים