פורום אוצר החכמה

ויעויין באשכול איזהו דבר, שדנתי לפני חכמי הפורום שלא לגזור תענית מטעם זה.
יש לציין שהוראת הגרח"ק מנגד, היא ש"היו מייעצים לצום", אמנם נתן אפשרות לצום רק חצי היום. ובהמשך למפורסם בשמו שאינו דן המצב כדבר גמור. ויל"ע.

הן אמת שהמג''א כנראה כיון בדבריו ל'שינוי האויר' הנ''ל, אבל כתב ש'מנוסה הוא' כלומר שהייתה זו מציאות ידועה שמי שצם מסתכן אלא שתלו זאת באויר (ולא בהחלשת הגוף/מערכת החיסון). כך שלדינא אין הבדל מהי התיאוריה הרפואית אלא מהי המציאות ולכך יש להיוועץ ברופא האם צום של יום/חצי יום מסוכן בעת הזו או לא, וכן הוא גם מסברא.

עושה חיל כתב:https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=73&t=49640&p=607922#p607922

א''כ סבור אביך שליט''א אולי יפעיל השפעתו לפרסם את הדבר ולהשתדל שיורו המורים שלא לצום אלא להתפלל בלבד.

בכלל יש לדון אם דברי המג"א אמורים גם בתענית 'חצי יום'.

ומטעם זה ה"ה שאין לבכורים להתענות בע"פ, וכ"ש אם נגיד שבזמנינו אין מנהג להתענות אלא לעשות סיום.

כעת ראיתי שבמכתב מועצגה''ת לא מוזכר כלל צום אלא תפילה בלבד.

מי פסק שצריך לצום?

גם אב"ד ווינא בעל אבני ברזל כתב מכתב בזה

ר''מ שליט''א מיקל גדול בתעניות גם בצום גדליה ברוב השנים מורה לקהילת תוא''י לא לצום כלל,

קאצק כתב:מי פסק שצריך לצום?

רבינו הגדול מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי שליט"א במכתבו שפורסם בכל קצוות תבל (מצו"ב), כתב שהיו מייעצים לצום.
א"כ דעתו שאין חובה, אבל גם אין שום איסור לצום

זו דעתו. אחרים חושבים אחרת.

"דעתו" - של מי, של הגר"מ בראנדסדארפער או של מרן הגרח"ק (ועוד רבים רבים מגדולי הרבנים)?

בימים קשים כאלו לא כדאי להכנס לוויכוחים.
יש גדולים שלא פרסמו דעתם במודעות רחוב.
כל אחד שיעשה כדעת רבו.

אכן כן. לא הייתה כוונתי להתווכח.
שאלתי באמת ובתמים מה כבודו מתכוין "זו דעתו", ותו לא.

בשו"ט

קאצק כתב:זו דעתו. אחרים חושבים אחרת.

אחרים=אדמורי"ם?

בעיתון המודיע לדוגמא לא היה מפורסם לצום

מועצות גדוה"ת וחכמי התורה לא כתבו צום.
מרן הגריג"א לא הזכיר צום.
מרן הגרח"ק הזכיר רק בלשון "היו מייעצים" ולא בתור תקנה / חובה / המלצה שכדאי.
הרה"ר לישראל ולירושלים כתבו בלשון שקובעים צום.

הוה אמינא כתב:מועצות גדוה"ת וחכמי התורה לא כתבו צום.
מרן הגריג"א לא הזכיר צום.
מרן הגרח"ק הזכיר רק בלשון "היו מייעצים" ולא בתור תקנה / חובה / המלצה שכדאי.
הרה"ר לישראל ולירושלים כתבו בלשון שקובעים צום.

אבל רק חצי יום

גימפעל כתב:

הוראה קורונה יז תמוז.pdf

כבר הביאו באתרא קדישא הדין דקאמפער היא עשב ולא מסכה

הרב פייגלשטוק

גימפעל כתב:הרב פייגלשטוק

מוזר מאוד כל הניסוח שמי שמרגיש בריא מותר לו לצום. ממש 'היתר'.
ובהכללה על כל המקומות...

הוראות לצום י"ז בתמוז לחולי קורונה / מבודדים מהגאון רבי משה שטיין שליט"א בעל מבית לוי מבית מדרשו של הגר"ש וואזנר זצ"ל

הוראות לצום לחולי קורונה / מבודדים מהגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א

נוטר הכרמים כתב:

גימפעל כתב:הרב פייגלשטוק

מוזר מאוד כל הניסוח שמי שמרגיש בריא מותר לו לצום. ממש 'היתר'.
ובהכללה על כל המקומות...

מהכרות אישית, הרב פייגלשטאק הוא ת"ח וירא אלוקים באמת (וגם מחמיר ומדקדק לרוב). רק הוא תקיף בדעתו מאד-מאד. ובנדו"ד התוצאה משונה קצת.

חשבתי שמי שאינו מתענה צריך להשלים, וכנראה טעות היתה בידי,

מש''כ הגר''מ בראנסדורפר בענין פדיון תענית,
כנראה מדובר במעות יותר ממה שאוכל כל יום,
כנראה כוונתו שישאל את רבו בכמה הפדיון.

שאלה: איך יש לנהוג אודות תענית י"ז בתמוז האי שעתא שהוירוס הקשה רח"ל עדיין נמצא בינינו ורבים נדבקו ממנו בדרגות שונות?

תשובה: לאחר התייעצות רפואית נראה לענ"ד להלכה כדלהלן:

חולה שאומת

א. מי שפגע בו הנגיף ונעשה חולה מאומת אין צריך לצום בשבעה עשר בתמוז גם אם כרגע אינו מרגיש סימני חולי או חולשה וכיו"ב (ידוע דהנגיף פוגע לפעמים גם בכלי הדם וכיו"ב ויש לו השלכות על כל מערכות הגוף, וכיון דהפגיעה נעשתה בתקופה האחרונה עדיין יש לחוש כעת ואין צריך לצום אף אם אינו מרגיש חולשה וכיו"ב בגופו].

מי שלא אומת ויש לו תסמינים

ב. מי שלא אומת שהוא חולה אבל יש לו את התסמינים של הוירוס (שיעול, חום מעל הרגיל, איבוד חוש הטעם או הריח, חולשה וכיו"ב), אינו צריך לצום.

מי שנמצא בבידוד

ג. אדם שצריך להיות בבידוד אבל אין לו שום תסמינים של המחלה והוא מרגיש טוב, ראוי לו לצום, מיהו, אם אינו רגוע ומרגיש פחד נפשי אינו צריך לצום [אי רגיעה ופחד שמשפיע על הנפש יש לו משקל בנידון דידן ואכמ"ל].

זקנים ומי שנמצא ברמת סיכון

ד. אנשים זקנים או שנמצאים ברמת סיכון מחמת מחלות רקע קשות אינם צריכים לצום (עיין כף החיים תקנ סק"ו).

לקיחת מי שום בשבת

שאלה: ישנם רבים הטוענים שמים רותחים שעירו אותם על שום יש בהם את הכח למנוע ולהרחיק את הנגיף מהאדם. ונשאלת השאלה, האם אדם שהוא בריא מותר לו לשתות בשבת מים אלו, האם אין בו חשש של רפואה בשבת?

תשובה: אף שלקיחת ויטמינים בשבת יש בו דיון באחרונים ואכמ"ל בזה, אבל לענין מי שום במצבנו כהיום מותר לקחתם לכתחילה בלי חשש (כמובן צריך להיזהר שלא להכשל בענין בישול בשבת).

ויהי רצון שהשי"ת יסיר מעלינו מחלה זו ונזכה במהרה בנחמות ציון וירושלים.

ועל זה באתי על החתום

מצפה לרחמי ה' וישועתו

יעקב מאיר שטרן

שיעור של הג"ר אשר ווייס שליט"א. לא שמעתי כל השיעור אבל כנראה דעתו שיש לצום. בחלק הראשון של השיעור הוא בעיקר מתייחס להסיפור של רבי ישראל סלנטר שאכל ביוהכ"פ בפני כל עם ועדה וקידש. יש לו כמה קושיות על הסיפור, ביניהן שהרי בודאי אכל פחות פחות, ואז לא צריכין ואף אסור לקדש. גם יש ג' נוסחאות שונות בסיפור זה, ואף א' מהן אין לו מקור בספרי שו"ת רק סיפורים מאנשים כו' כו'

https://www.kolhalashon.com/new/Media/P ... Video=True

גימפעל כתב:

הרב לאנדאו י''ז תמוז.jpg

מה הביאור בסעיף ה? בזמן צום יותר מדבקים/נדבקים?

קיים חשש גדול יותר להידבקות ח"ו, שכן המערכת החיסונית אינה במיטבה [וכמפורש בנו"כ השו"ע הל' תעניות, אלא שלא ידעו כי בגוף האדם הדבר קשור, ולא ל'עיפוש האויר'].

קיבלתי באימייל -