האם יש שיטה שמחשבת את הנץ כהתגלות של כל כדור השמש ממש?

[סליחות]

קיימות שתי שתי שיטות ידועות בלוחות: הנץ הנראה והנץ המישורי.
האם קיימת שיטה שמחשבת את הנץ כהתגלות של כל כדור השמש ממש ולא מעט ממנו?

[קו ירוק]

לשון חז"ל שתנץ החמה, כלומר טיפה ממנה שמתנצנצת. וכל זמן שבשקיעתה נראית, עדיין לא שקעה.
לעגולת השמש כולה, היה צריך לקרא שתעלה השמש.

[סליחות]

פיה"מ תמיד פ"ה מ"א:

כבר נתבאר בגמרא ברכות שהברכה הזו שמברכין תחלה היא אהבת עולם, ואחר כך כאשר תעלה השמש כלומר התפשטות האור מברכין יוצר אור.

בהל' ק"ש פ"א הי"א:

ואיזה הוא זמנה ביום? מצותה שיתחיל לקרות קודם הנץ החמה, כדי שיגמור לקרות ולברך ברכה אחרונה עם הנץ החמה.

כעת, אם הנץ החמה הוא לפני עלות השמש - כדבריך, איך ייתכן שיש לברך 'יוצר' בעלות השמש (שהוא אחרי הנץ החמה) בו זמנית כשאמורים לסיים ברכה אחרונה בנץ החמה (שהוא לפני עלות השמש)?!

[קו ירוק]

אתה שואל אותי מלשון הר"מ על לשון חז"ל שבכ"מ מגדירים שתנץ החמה, היינו נצנוץ זהרי חמה.

קושייתך היא סתירה בין פיה"מ להלכות. אין לך קשר לדברי (ואדרבא). ואינני בסוגיא כעת.

[יעקובי]

כך שיטת הרב חיים אברהם גאגין, בחיבורו יריעות האהל על ספר אהל מועד, דף כח ע"ב:

הזמן השלישי דהיינו אחר הנץ החמה עת נגמר כל עגול השמש לצאת מנרתקו הוא זמן תפילת י"ח

ראה שם דיוקיו ודקדוקיו (אינם מוכרחים).

[קו ירוק]

ייש"כ על ההפניה.
הוא כותב שיש הנץ החמה, ויש זמן מאוחר ממנו שכל עגולת השמש עולה, והוא נקרא בלשונו שם אחר הנץ החמה.
וא"כ אין זה נידון האשכול

[יעקובי]

הבנתי שכוונת פותח האשכול לגבי זמן תפילת י"ח.
יבוא ויפרש דבריו, ויראה אם הציון הנ"ל נצרך לו.

[קו ירוק]

לענין מדידת אורך היום, הוא רגע הראות הנץ המישורי ורגע שקיעת החמה המישורית (לדעות שאורך היום הוא מהחמה).

[סליחות]

כך שיטת הרב חיים אברהם גאגין, בחיבורו יריעות האהל על ספר אהל מועד, דף כח ע"ב:

הזמן השלישי דהיינו אחר הנץ החמה עת נגמר כל עגול השמש לצאת מנרתקו הוא זמן תפילת י"ח

ראה שם דיוקיו ודקדוקיו (אינם מוכרחים).

יישר כוח!
מעיון בדבריו נראה שלדעתו הנץ החמה הוא כפשוטו כמו שכתב הרב קו ירוק, ובכל זאת הוא סובר שזמן תפילת שחרית הוא עם יציאת עגולת השמש במלואה.
המקור עוזר מאוד, ייש"כ. (העותק שבאוצר מכיל צילום לא חד במיוחד של הספר הנ"ל וזה מקשה על קריאה רציפה בו).
שיטות שלדעתם זמן תפילת שחרית הוא עם יציאת עגולת השמש במלואה בהחלט מסייעים למה שאני לומד כעת, ואם ידועות שיטות נוספות כאלה נשמח אם יוזכרו כאן.

[סליחות]

עלי תמר ברכות פ"א ה"ב:

עד הנץ החמה. ר"ז בשם ר"י כדי שתהא החמה מטפטפת על ראשי ההרים. פירוש מי שרוצה לעמוד על הנץ יעלה לראשי ההרים ואז יבחין בצאת נקודת אורה ראשונה מתחת האופק ואח"כ מתנוצצות נקודות אורה עד דמתמלא עיגול השמש בשלימותו והתהוותם של ניצוצי אורה אלו נקראה כאן החמה מטפטפת טיפי טיפי אורה עיין שם ור"ז בשם ר"י מבאר מלת הנץ החמה שיוצאים מהחמה ניצוצות ניצוצות ועיין יומא ל"ז הילני המלכה עשתה נברשת של זהב תנא בשעה שהחמה זורחת ניצוצות יוצאין ממנה והכל יודעין שהגיע זמן ק"ש ופירש"י כדתניא מצוותה עד הנץ החמה ועיין במילונים ערך נץ שהוא מלשון המקרא ופועלו לניצוץ ישעיה ונוצצים כעין נחשת קלל יחזקאל א ולפי ביאור זה הביטוי נץ החמה הוא הגדרה מדוייקת למושג זה כי נץ החמה איננו ברגע אחד רק יש לה המשך זמן והשיעור הזה לפי אופק ירושלים הוא שלש דקות בקירוב כמו שהוא בספר הנברשת להרב ר' חייא דוד שפיטצר ז"ל דף ב ודף ל"ט והוא בהתאם לגירסת הגר"א ברמב"ם בסימן נ"ח ובשנו"א ועיין במ"ב בביאור הלכה עיין שם. וזה כמ"ש הרמב"ם בפ"א הלכה י"א וז"ל ושיעור זה (של הנ"ץ) כמו עישור שעה (ולגירסת הגר"א שליש עישור שעה) קודם שתעלה השמש ע"כ כלומר שלאחר זה נתמלא העיגול בשלימותה והשמש עולה ועיין בבמעה"ש שהביא מפסחים י"א אחד אומר קודם הנץ ואחד אומר בתוך הנץ ואחר אומר לאחר הנה למדנו מזה ששלשה שיעורים הן עיין שם וזה בהתאם להירושלמי כאן אבל הר"י כתב וז"ל והנץ החמה הוא מלשון הנצו הרמונים כלומר עד שעה שהחמה מתחלת לזרוח בראש ההרים עכ"ל ולפי פירוש זה אין כאן הגדרה מדויקת להמושג זה שהרי אפשר שהכוונה לאחרי שנתמלא עיגול השמש ובערוך פירש נץ החמה פירוש יציאת החמה כמו הנצו הרימונים ע"כ זה עוד פחות בהיר.

בספר אוצר הזמנים - מידי יום ביומו פ"א ה"ה עמ' יח:

מתי הוא הנץ החמה? הרמ"א (או"ח נח,א) פוסק "שיעור הנץ החמה הוא כמו שיעור שעה אחת קודם שיעלה כל גוף השמש על הארץ", ויש אומרים כאשר גוף השמש נראה בארץ (וכן מנהג העולם)[24], ויש שחששו לב' הדעות לחומרא [ולכן לעניין תפלה כותיקין נהגו כשיטה השניה דעדיף לאחר את התפלה מלהקדימה קודם זמנה".

[24] מציין שם שכן יוצא מגירסתו השניה של הכ"מ, וכך היא גם דעת הגר"א והיעב"ץ, איש מצליח

האם לפי הספר הנ"ל זמן תפילת שחרית כותיקין הוא ביציאת העיגול גולו? (לא מובן מהנוסח מה ההבדל בין שיטת הרמ"א לשיטה הנהוגה)

[יעקובי]

(לא מובן מהנוסח מה ההבדל בין שיטת הרמ"א לשיטה הנהוגה)

מפשטות לשון הרמ"א נראה שהחשיב את הנץ כשעה לפני הנץ הנראה (כנראה מתאים לאירופה שהאור מקדים לבוא). ואין זה כנהוג.
אולם יעויין במג"א ובבה"ל על אתר שהשוו את הרמ"א ג"כ עם השיטה הידועה (במג"א זה מוכח ממה שציין למנחת כהן, וראה שם כיצד ביאר את דברי הר"י אבוהב, והסיק המג"א שלמעשה אין נפק"מ בין הפירושים, יעו"ש היטב).

[יוצא פוניבז']

כמדו' זו שיטת בעל איש מצליח, שהאריך בזה בספרו, והוא הזמן המופיע בלוחות של כסא רחמים.

[סליחות]

יציאת העיגול כולו?
אם כן, ידוע לך איך מפרש את הלשון "הנץ החמה"?

[יוצא פוניבז']

אכן. איני יודע איך מפרש, צריך לעיין בספרו.

[יוסף בניהו]

מרן האיש מצליח כותב כן בספרו ח"א סי' טו (כמדומני)
ומאריך בזה מאוד
מזכרוני הוא מסיק שיש בזה מחלוקת בראשונים
ולכן עדיף לאחר שיהיה ודאי יום לכל הדעות מאשר הידור של נץ ולפי חלק מהראשונים זה לא תפלה ביום
ויעויין בהלכה ברורה שמסיק להחמיר בזה לכתחילה (מהזכרון)