וצ"ע האם אפשר לאכול תפו"א במקום כרפס. (וכמדומה שהעיר בזה בהגדש"פ של הגרא"ד אויערבאך).עזריאל ברגר כתב:כמה שנים עברו עלי בלימוד התורה, עד שהבנתי שבכל מקום שדיברו רבותינו הקדמונים על ירקות - התכוונו ל"ירקות עלים" ולא ל"פירות האדמה". ובזה התיישבו לי כמה תמיהות.
עושה חדשות כתב:וצ"ע האם אפשר לאכול תפו"א במקום כרפס. (וכמדומה שהעיר בזה בהגדש"פ של הגרא"ד אויערבאך).עזריאל ברגר כתב:כמה שנים עברו עלי בלימוד התורה, עד שהבנתי שבכל מקום שדיברו רבותינו הקדמונים על ירקות - התכוונו ל"ירקות עלים" ולא ל"פירות האדמה". ובזה התיישבו לי כמה תמיהות.
עזריאל ברגר כתב:כמה שנים עברו עלי בלימוד התורה, עד שהבנתי שבכל מקום שדיברו רבותינו הקדמונים על ירקות - התכוונו ל"ירקות עלים" ולא ל"פירות האדמה".
ובזה התיישבו לי כמה תמיהות.
סגי נהור כתב:עושה חדשות כתב:וצ"ע האם אפשר לאכול תפו"א במקום כרפס. (וכמדומה שהעיר בזה בהגדש"פ של הגרא"ד אויערבאך).עזריאל ברגר כתב:כמה שנים עברו עלי בלימוד התורה, עד שהבנתי שבכל מקום שדיברו רבותינו הקדמונים על ירקות - התכוונו ל"ירקות עלים" ולא ל"פירות האדמה". ובזה התיישבו לי כמה תמיהות.
למה תפוח האדמה הוא מפירות האדמה? מפני שצורתו עגולה? לכאורה הוא ירק לפי כל הגדרה.
עזריאל ברגר כתב:כמה שנים עברו עלי בלימוד התורה, עד שהבנתי שבכל מקום שדיברו רבותינו הקדמונים על ירקות - התכוונו ל"ירקות עלים" ולא ל"פירות האדמה".
ובזה התיישבו לי כמה תמיהות.
סגי נהור כתב:עושה חדשות כתב:וצ"ע האם אפשר לאכול תפו"א במקום כרפס. (וכמדומה שהעיר בזה בהגדש"פ של הגרא"ד אויערבאך).עזריאל ברגר כתב:כמה שנים עברו עלי בלימוד התורה, עד שהבנתי שבכל מקום שדיברו רבותינו הקדמונים על ירקות - התכוונו ל"ירקות עלים" ולא ל"פירות האדמה". ובזה התיישבו לי כמה תמיהות.
למה תפוח האדמה הוא מפירות האדמה? מפני שצורתו עגולה? לכאורה הוא ירק לפי כל הגדרה.
איש קריות כתב:עזריאל ברגר כתב:כמה שנים עברו עלי בלימוד התורה, עד שהבנתי שבכל מקום שדיברו רבותינו הקדמונים על ירקות - התכוונו ל"ירקות עלים" ולא ל"פירות האדמה".
ובזה התיישבו לי כמה תמיהות.
בפירוש המשניות לרמב"ם, ריש פרק שישי דברכות כותב כן להדיא.
עזריאל ברגר כתב:סגי נהור כתב:עושה חדשות כתב:וצ"ע האם אפשר לאכול תפו"א במקום כרפס. (וכמדומה שהעיר בזה בהגדש"פ של הגרא"ד אויערבאך).עזריאל ברגר כתב:כמה שנים עברו עלי בלימוד התורה, עד שהבנתי שבכל מקום שדיברו רבותינו הקדמונים על ירקות - התכוונו ל"ירקות עלים" ולא ל"פירות האדמה". ובזה התיישבו לי כמה תמיהות.
למה תפוח האדמה הוא מפירות האדמה? מפני שצורתו עגולה? לכאורה הוא ירק לפי כל הגדרה.
הוא לא ירוק, והוא לא עלה.
ירק = עלה ירוק (גם אם אחר כך הוא משנה את צבעו לסגול וכדו', עדיין אפשר לקרוא לו "ירק"), כדפירש"י עה"פ "ולא נותר כל ירק בעץ".
לייטנר כתב:תפו"א הוא שורש.
איש קריות כתב:הערת אגב.
כשהמשנה כותבת פירות היא כוללת בשם זה גם מלח ומים.
כך מוכח מהמשנה; כיצד מברכים על הפירות? ואחר כך מגיע פירוט שכולל גם חומץ וגם בשר ודגים.
המפרשים במקום מסבירים שפירות זה שם כולל לכל דבר.
דוגמא לדבר: פרי עמלו.
זה רק ממחיש את הפער בין לשונינו כעת ללשון המשנה.
מה שאנו מכנים פירות כולל בלשון המשנה דגים ובשר, ומה שאנו מכנים ירקות מצטמצם בלשון המשנה לירקות עלים בלבד.
איש קריות כתב:זאת בדיוק הנקודה.
המשנה שעוסקת בברכתם של מיני מאכלים משתמשת בסתמא בהגדרה של פירות כמרחיבה מאד ואילו בהגדרה של ירקות כמצמצמת מאד, בדיוק להיפך ממה שמקובל כעת.
זו נקודה חשובה שצריך לשים אליה לב בלימוד המשנה והגמרא, שאפילו בהגדרות פשוטות של פירות וירקות יש פער בין המשמעות שהייתה להם אז למשמעות שיש להם היום.
מקדש מלך כתב:איש קריות כתב:הערת אגב.
כשהמשנה כותבת פירות היא כוללת בשם זה גם מלח ומים.
כך מוכח מהמשנה; כיצד מברכים על הפירות? ואחר כך מגיע פירוט שכולל גם חומץ וגם בשר ודגים.
המפרשים במקום מסבירים שפירות זה שם כולל לכל דבר.
דוגמא לדבר: פרי עמלו.
זה רק ממחיש את הפער בין לשונינו כעת ללשון המשנה.
מה שאנו מכנים פירות כולל בלשון המשנה דגים ובשר, ומה שאנו מכנים ירקות מצטמצם בלשון המשנה לירקות עלים בלבד.
איזה מפרשים מסבירים שמים ומלח נקראים פרי? אודה לציון מדויק.
פרי אינו שם כולל לכל דבר, אלא דווקא לדבר שנפרה ונרבה מדבר אחר. ולכן מלח ומים אינם פרי, גם לא בהגדרה מרחיבה.
בשר גם כן רחוק שייקרא פרי, אם כי לגבי מעשר שני מצינו "פרי מפרי" הכולל בשר, אבל שם הוא הגדרה ותיאור, ממש לא שם.
כמובן שהדיוק מלשון המשנה אינו קיים, כי לא מחייב שהמשפט הראשון כולל בתוכו את כל הפרטים שאחריו.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 179 אורחים