פורום אוצר החכמה

פלפלת בחכמה כתב:האם יש מקור לכך דביום הילולא של איזה גדול, יש לפסוק כוותיה?

חיים סגל כתב:יש כאן שתי נושאים לכאורה:
א. לנהוג כאן בעולם עפ"י פסקי גדול זה - כדוגמאות שהביא 'פלפלת בחכמה'
ב. שפוסקים בשמים כוותיה ביום זה - כמקור שהביא 'בקרו טלה'
ולענין ב' יש להסמיך לזה מעניינא דיומא:
בהקדמה לשו"ת מהרש"ם חלק ב' הביא בנו מה שאמר המהרש"ם בהקמת מצבה על קברה של רעייתו בל"ג בעומר - דרוש נאה בביאור מאמרו של רשב"י שיכול לפטור על העולם מן הדין - עפ"י שיטתו דשנים שעשאוהו אף בזה אין יכול וזה אין יכול שניהם פטורים.
וסיים המהרש"ם: 'ואף דאנן קיי"ל דלא כר' שמעון בזה, מ"מ היום שהוא הילולא דרשב"י זכותו יגן על כל המתים להיות פטורים מן הדין'.

דרופתקי דאורייתא כתב:יש את דברי הבא"ח לגבי מיתתו של רבינו הקדוש בשלהי כתובות, שמזומן לחיי העוה"ב, דרבי ס"ל ביומא דיוהכ"פ מכפר אף לשאינן שבין.
ובעיקר ההסבר של מהרש"ם בהא דסוכה דיכולני לפטור וכו', שהוא לשיטת ר"ש דאע"ג דזה לבד אינו יכול וזה לבד אינו יכול מ"מ פטור, וה"נ גוף ונשמה א"א כ"א בפני עצמו, וס"ל לר"ש שפטור, ע"ש,
כבר החיד"א כתב כן בפת"ע סנהדרין צ"א א', ושם הביא עוד שכתבו כן, וכמדומה נמי שכן כתב הבא"ח בסוכה שם.

דרופתקי דאורייתא כתב:יש את דברי הבא"ח לגבי מיתתו של רבינו הקדוש בשלהי כתובות, שמזומן לחיי העוה"ב, דרבי ס"ל ביומא דיוהכ"פ מכפר אף לשאינן שבין.
ובעיקר ההסבר של מהרש"ם בהא דסוכה דיכולני לפטור וכו', שהוא לשיטת ר"ש דאע"ג דזה לבד אינו יכול וזה לבד אינו יכול מ"מ פטור, וה"נ גוף ונשמה א"א כ"א בפני עצמו, וס"ל לר"ש שפטור, ע"ש,
כבר החיד"א כתב כן בפת"ע סנהדרין צ"א א', ושם הביא עוד שכתבו כן, וכמדומה נמי שכן כתב הבא"ח בסוכה שם.

תורה מפוארת כתב:.