מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

שמיעה "פסיכולוגית"

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
סגי נהור
הודעות: 4097
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

שמיעה "פסיכולוגית"

הודעהעל ידי סגי נהור » ב' מאי 11, 2020 5:24 pm

רבים ודאי מכירים את הסיטואציה, שבה מנסים להאזין לקולות הנשמעים מרחוק, נניח, לשמוע את קריאת התורה בבי"כ גדול או רועש במיוחד. בתחילה אין מצליחים לשמוע בבירור, אבל משעה שתופסים היכן אוחז הבעל קורא וממשיכים לעקוב אחריו מתוך החומש, כבר מצליחים לשמוע היטב את כל המילים.

והנה, הוכח בכמה מופתים ברורים שבמקרים אלה לא תמיד האוזן אכן שומעת את כל הצלילים, אלא שהמוח היודע למה לצפות משלים מעצמו את החסר, והדבר נדמה לנו כשמיעה באוזן ממש מבלי שום יכולת להבחין (ויש כמה אופנים שבהם יוכל כל אחד להווכח בזה ואכמ"ל).

ממילא נשאלת השאלה, מה דין שמיעה כזאת לכל הענינים הדורשים שמיעה גמורה ושלימה כגון קריאת המגילה.

דרומי
הודעות: 6152
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: שמיעה "פסיכולוגית"

הודעהעל ידי דרומי » ב' מאי 11, 2020 5:28 pm

שאלה זו התעוררה אצלי בשבת האחרונה, כאשר שמעתי קריאת התורה במרחב פתוח, ומחשש שמא יעלו אותי לתורה הרחקתי את מקומי והסתתרתי...

יבנה
הודעות: 2007
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: שמיעה "פסיכולוגית"

הודעהעל ידי יבנה » ב' מאי 11, 2020 5:47 pm

מגילה כא:
תנו רבנן בתורה אחד קורא ואחד מתרגם ובלבד שלא יהא אחד קורא ושנים מתרגמין ובנביא אחד קורא ושנים מתרגמין ובלבד שלא יהו שנים קורין ושנים מתרגמין ובהלל ובמגילה אפילו עשרה קורין ועשרה מתרגמין מאי טעמא כיון דחביבה יהבי דעתייהו ושמעי
רש"י מגילה כא.
קראוה שנים יחד - יצאו, ולא אמרינן: אין שני קולות נשמעין כאחד.

ישא ברכה
הודעות: 1765
הצטרף: ש' יוני 06, 2015 11:50 pm

Re: שמיעה "פסיכולוגית"

הודעהעל ידי ישא ברכה » ב' מאי 11, 2020 11:05 pm

סגי נהור כתב:רבים ודאי מכירים את הסיטואציה, שבה מנסים להאזין לקולות הנשמעים מרחוק, נניח, לשמוע את קריאת התורה בבי"כ גדול או רועש במיוחד. בתחילה אין מצליחים לשמוע בבירור, אבל משעה שתופסים היכן אוחז הבעל קורא וממשיכים לעקוב אחריו מתוך החומש, כבר מצליחים לשמוע היטב את כל המילים.

והנה, הוכח בכמה מופתים ברורים שבמקרים אלה לא תמיד האוזן אכן שומעת את כל הצלילים, אלא שהמוח היודע למה לצפות משלים מעצמו את החסר, והדבר נדמה לנו כשמיעה באוזן ממש מבלי שום יכולת להבחין (ויש כמה אופנים שבהם יוכל כל אחד להווכח בזה ואכמ"ל).

ממילא נשאלת השאלה, מה דין שמיעה כזאת לכל הענינים הדורשים שמיעה גמורה ושלימה כגון קריאת המגילה.

שאלה מענינת.
במשקל זה פעמים שהאדם שומע, אולם ראשית הוא קולט את הנאמר בתת מודע, ואחר כך היא עוברת למודע מהזיכרון.

לענין
הודעות: 2874
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: שמיעה "פסיכולוגית"

הודעהעל ידי לענין » ב' מאי 11, 2020 11:53 pm

לא ידעתי את העובדה הזו - שזו השלמה פסיכולוגית.
ולכן שאלתי את עצמי הפוך -
הרי אם היה חומש בידי, הרי הייתי מצליח לשמוע את קריאת התורה כהוגן, למרות מקומי הרחוק, וא"כ מה גרע אם אין חומש בידי [והלא עם הארץ שאינו מבין ג"כ מהניא ליה השמיעה כדין האחשתרנים בני הרמכים].

עושה חדשות
הודעות: 8883
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: שמיעה "פסיכולוגית"

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' מאי 12, 2020 12:53 am

ומה לגבי קריאה מתוך הכתב, כאשר מצליח לקרוא רק את מה שהוא מכיר מקודם?

לומד אחד
הודעות: 41
הצטרף: ב' מרץ 23, 2020 5:16 pm

Re: שמיעה "פסיכולוגית"

הודעהעל ידי לומד אחד » ג' מאי 12, 2020 11:22 am

בישיבה שלמדתי היו ויכוחים לפעמים על המזמן שמברך ברכה ראשונה מהר שעי''ז לא יוצאים חובת זימון לפי הרמ''א כיוון שאי אפשר לשמוע את המילים שאומר.
ובתוך הויכוח בחור הציע שעכשיו הוא יאמר מהר את הברכה ויעצור באמצע, והשומעים יאמרו היכן הוא עצר.
אכן כך היה וכשהוא עצר אמרתי ששמעתי שאמר עד "כי הוא קל זן", ואחרים אמרו איפה הם חושבים שהוא עצר, ואז ה''מברך'' אמר שהוא בכלל אמר משניות...
אבל מאידך יש גם מקרים שבאמת שומעים אבל מי שלא מכיר את המילים ואין חומש לפניו לא מבין מילה, וזה מצוי בעיקר במי שמדבר עם מבטא וכדו'. (סיפר לי מישהו שבנו התאמן על ההפטרה בבית, והאמא אמרה שהיא לא מצליחה להבין מילה, אבל כשהיא פתחה חומש היא שמעה גם.
לפעמים גם יש שכשרואים את תנועות השפתיים של המברך שומעים יותר טוב, וגם על זה יש לטעון שזה שמיעה פסיכולוגית.
וצריך לדעת להבחין בזה כל פעם.

שש ושמח
הודעות: 1107
הצטרף: א' דצמבר 13, 2015 3:57 pm

Re: שמיעה "פסיכולוגית"

הודעהעל ידי שש ושמח » ג' מאי 12, 2020 3:31 pm

יש לדון בכעי"ז גם לגבי המדבר עצמו, באופן שבאמת אינו מוציא מפיו את כל התיבה אלא שאדם רגיל "שומע" תיבה שלמה ע"י השלמה פסיכולוגית, ויתכן לומר שיצא, משום שנשמע לאוזן תיבה שלמה, או משום שכך צורת הדיבור הרגילה, [עי' אגרו"מ (ח"ה סי' ד' על סי' ס"ב) שמצדד שמי שאומר בכלבבך במקום על לבבך, אף שהחסיר ל' אחד, יצא כיון שרגילים לדבר כן, ושם סי' ה' סותר עצמו וכ' שלא יצא]
------
לגבי השומעים, יש לחלק בין הנושאים, יש מקומות שצריך להגיע לדין שומע כעונה [כגון המוציא את חבירו בהלל או בברכות], ויש שהוא דין שמיעה בעלמא [כגון שופר ואולי גם מגילה לנשים, וכן ד' כמה אחרונים לגבי קריאה"ת שאינו מדין שומע כעונה], ולגבי קריאה"ת יתכן שאפי' אינו דין שמיעה אלא דין לימוד,

פרנקל תאומים
הודעות: 2949
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: שמיעה "פסיכולוגית"

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ד' מאי 13, 2020 12:10 am

שש ושמח כתב:יש לדון בכעי"ז גם לגבי המדבר עצמו, באופן שבאמת אינו מוציא מפיו את כל התיבה אלא שאדם רגיל "שומע" תיבה שלמה ע"י השלמה פסיכולוגית, ויתכן לומר שיצא, משום שנשמע לאוזן תיבה שלמה, או משום שכך צורת הדיבור הרגילה, [עי' אגרו"מ (ח"ה סי' ד' על סי' ס"ב) שמצדד שמי שאומר בכלבבך במקום על לבבך, אף שהחסיר ל' אחד, יצא כיון שרגילים לדבר כן, ושם סי' ה' סותר עצמו וכ' שלא יצא]


הלא מפורש במשנה שיצא יד''ח, ר' יוסי אומר קרא ולא דקדק באותיותיה יצא, וקיימ''ל כר' יוסי, ואחת הדוגמאות לקרא ולא דקדק היא כשאמר עלבבך, עשבשדך וכדו', וכפי שמביא שם הרע''ב.

סגי נהור
הודעות: 4097
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: שמיעה "פסיכולוגית"

הודעהעל ידי סגי נהור » ד' מאי 13, 2020 12:49 am

שש ושמח כתב:לגבי השומעים, יש לחלק בין הנושאים, יש מקומות שצריך להגיע לדין שומע כעונה [כגון המוציא את חבירו בהלל או בברכות], ויש שהוא דין שמיעה בעלמא [כגון שופר ואולי גם מגילה לנשים, וכן ד' כמה אחרונים לגבי קריאה"ת שאינו מדין שומע כעונה], ולגבי קריאה"ת יתכן שאפי' אינו דין שמיעה אלא דין לימוד,

איך בדעתך לחלק, לענין הנידון כאן, בין חיובים שדורשים "שומע כעונה" לחיובים שדורשים שמיעה סתם?

שש ושמח
הודעות: 1107
הצטרף: א' דצמבר 13, 2015 3:57 pm

Re: שמיעה "פסיכולוגית"

הודעהעל ידי שש ושמח » ד' מאי 13, 2020 12:53 am

פרנקל תאומים כתב:
שש ושמח כתב:יש לדון בכעי"ז גם לגבי המדבר עצמו, באופן שבאמת אינו מוציא מפיו את כל התיבה אלא שאדם רגיל "שומע" תיבה שלמה ע"י השלמה פסיכולוגית, ויתכן לומר שיצא, משום שנשמע לאוזן תיבה שלמה, או משום שכך צורת הדיבור הרגילה, [עי' אגרו"מ (ח"ה סי' ד' על סי' ס"ב) שמצדד שמי שאומר בכלבבך במקום על לבבך, אף שהחסיר ל' אחד, יצא כיון שרגילים לדבר כן, ושם סי' ה' סותר עצמו וכ' שלא יצא]


הלא מפורש במשנה שיצא יד''ח, ר' יוסי אומר קרא ולא דקדק באותיותיה יצא, וקיימ''ל כר' יוסי, ואחת הדוגמאות לקרא ולא דקדק היא כשאמר עלבבך, עשבשדך וכדו', וכפי שמביא שם הרע''ב.

כמדומני שאפשר לומר "עללבבך" ואפשר לומר "עלבבך" והאגרו"מ סבר שהמשנה והגמ' מתפרשים דווקא כשאומר "עללבבך".
נערך לאחרונה על ידי שש ושמח ב ד' מאי 13, 2020 1:57 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

שש ושמח
הודעות: 1107
הצטרף: א' דצמבר 13, 2015 3:57 pm

Re: שמיעה "פסיכולוגית"

הודעהעל ידי שש ושמח » ד' מאי 13, 2020 12:58 am

סגי נהור כתב:
שש ושמח כתב:לגבי השומעים, יש לחלק בין הנושאים, יש מקומות שצריך להגיע לדין שומע כעונה [כגון המוציא את חבירו בהלל או בברכות], ויש שהוא דין שמיעה בעלמא [כגון שופר ואולי גם מגילה לנשים, וכן ד' כמה אחרונים לגבי קריאה"ת שאינו מדין שומע כעונה], ולגבי קריאה"ת יתכן שאפי' אינו דין שמיעה אלא דין לימוד,

איך בדעתך לחלק, לענין הנידון כאן, בין חיובים שדורשים "שומע כעונה" לחיובים שדורשים שמיעה סתם?

אני מרגיש שלגבי שומע כעונה שעניינו כביכול השתתפות במעשה הדיבור עצמו יותר מסתבר להצריך שמיעה גמורה, משא"כ כשיש רק דין שמיעה יש מקום יותר לומר שסגי ב"שמיעה פסיכולוגית". הרגשה בעלמא.

.השוחט
הודעות: 532
הצטרף: א' פברואר 17, 2019 7:23 pm

Re: שמיעה "פסיכולוגית"

הודעהעל ידי .השוחט » ד' מאי 13, 2020 2:38 am

קרוב לזה ידוע גם בקריאה, שהמוח "משלים" וממלא חסרים.
ולכן יש ילדים ונערים שיש להם בעיות קריאה חמורות ביותר, והם "מסתדרים" בעזרת ההשלמה הזו.
ולכן לא פשוט לעלות על הבעיה.

אגב. קרוב קצת לרעיון, שאדם שומע את מה שרוצה לשמוע...
ויש בזה דברים מופלאים מהגר"ח שמואלביץ ליישב קושיית ג"הש על הערוך בסוגיא דעיליש ברח.
נערך לאחרונה על ידי .השוחט ב ד' מאי 13, 2020 8:58 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

הרואה
הודעות: 1604
הצטרף: ג' פברואר 14, 2017 2:57 pm

Re: שמיעה "פסיכולוגית"

הודעהעל ידי הרואה » ד' מאי 13, 2020 3:20 am

חייבים לסמוך על שמיעה פסיכולוגית לפחות במקצת, כי גם אם תעמוד צמוד לבעל הקורא והוא יקרא בשפה זרה לך, אין סיכוי שתצליח לאיית את מה שהוא אמר, אתה בוודאי תחסיר ההי"ם ובמקומות שהטעם מושך אתה תוסיף אלפי"ם וכן הלאה. כל הסיבה שאתה מבין את דבריו זה כי אתה מכיר את המילים. השאלה רק איפה הגבול בזה, הרי אם אתה מכיר בעל פה מספיקה שמיעה קלושה מאד כדי לדעת איפה הוא אוחז.

סגי נהור
הודעות: 4097
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: שמיעה "פסיכולוגית"

הודעהעל ידי סגי נהור » ד' מאי 13, 2020 7:07 am

הרואה כתב:חייבים לסמוך על שמיעה פסיכולוגית לפחות במקצת, כי גם אם תעמוד צמוד לבעל הקורא והוא יקרא בשפה זרה לך, אין סיכוי שתצליח לאיית את מה שהוא אמר, אתה בוודאי תחסיר ההי"ם ובמקומות שהטעם מושך אתה תוסיף אלפי"ם וכן הלאה. כל הסיבה שאתה מבין את דבריו זה כי אתה מכיר את המילים. השאלה רק איפה הגבול בזה, הרי אם אתה מכיר בעל פה מספיקה שמיעה קלושה מאד כדי לדעת איפה הוא אוחז.

אבל הרי ההלכה היא שגם מי שאינו מבין לשון הקודש יוצא י"ח בקריאת המגילה בלה"ק.

שש ושמח
הודעות: 1107
הצטרף: א' דצמבר 13, 2015 3:57 pm

Re: שמיעה "פסיכולוגית"

הודעהעל ידי שש ושמח » ד' מאי 13, 2020 10:04 am

סגי נהור כתב:
הרואה כתב:חייבים לסמוך על שמיעה פסיכולוגית לפחות במקצת, כי גם אם תעמוד צמוד לבעל הקורא והוא יקרא בשפה זרה לך, אין סיכוי שתצליח לאיית את מה שהוא אמר, אתה בוודאי תחסיר ההי"ם ובמקומות שהטעם מושך אתה תוסיף אלפי"ם וכן הלאה. כל הסיבה שאתה מבין את דבריו זה כי אתה מכיר את המילים. השאלה רק איפה הגבול בזה, הרי אם אתה מכיר בעל פה מספיקה שמיעה קלושה מאד כדי לדעת איפה הוא אוחז.

אבל הרי ההלכה היא שגם מי שאינו מבין לשון הקודש יוצא י"ח בקריאת המגילה בלה"ק.

אפשר לומר שכיון שאם היה מבין לה"ק היה שומע יצא. הרי בלא"ה אין סברא לצאת בלא הבנה, אלא שאנו דנים כאילו הוא מבין לה"ק.

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 1206
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: שמיעה "פסיכולוגית"

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ד' מאי 13, 2020 10:15 am

יש לדון בזה מסודרין דאלכסנדריא של מצרים.

סעדיה
הודעות: 1453
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: שמיעה "פסיכולוגית"

הודעהעל ידי סעדיה » ד' מאי 13, 2020 10:47 am

שש ושמח כתב:
סגי נהור כתב:
שש ושמח כתב:לגבי השומעים, יש לחלק בין הנושאים, יש מקומות שצריך להגיע לדין שומע כעונה [כגון המוציא את חבירו בהלל או בברכות], ויש שהוא דין שמיעה בעלמא [כגון שופר ואולי גם מגילה לנשים, וכן ד' כמה אחרונים לגבי קריאה"ת שאינו מדין שומע כעונה], ולגבי קריאה"ת יתכן שאפי' אינו דין שמיעה אלא דין לימוד,

איך בדעתך לחלק, לענין הנידון כאן, בין חיובים שדורשים "שומע כעונה" לחיובים שדורשים שמיעה סתם?

אני מרגיש שלגבי שומע כעונה שעניינו כביכול השתתפות במעשה הדיבור עצמו יותר מסתבר להצריך שמיעה גמורה, משא"כ כשיש רק דין שמיעה יש מקום יותר לומר שסגי ב"שמיעה פסיכולוגית". הרגשה בעלמא.

להעיר מדברי הלקט יושר -
קבצים מצורפים
לקט יושר.PNG
לקט יושר.PNG (13.3 KiB) נצפה 379 פעמים

עזריאל ברגר
מנהל פורום
הודעות: 7335
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: תל ציון יע"א

Re: שמיעה "פסיכולוגית"

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' מאי 13, 2020 11:54 am

יוסף חיים אוהב ציון כתב:יש לדון בזה מסודרין דאלכסנדריא של מצרים.

הסודרים מועילים לעניית אמן. לא לדינים התלויים בשמיעה.

סמל אישי של המשתמש
מגדל
הודעות: 360
הצטרף: ד' נובמבר 07, 2018 12:21 am

Re: שמיעה "פסיכולוגית"

הודעהעל ידי מגדל » ד' מאי 13, 2020 3:54 pm

עד שנכנסים כאן לפלפול סרק שאינו מוסיף הבל, כנהוג בימינו, הרשו לו לנסות ולקחת צעד אחד אחורה.

כיצד אנו שומעים?
כשכבוד הרב סגי נהור היה יושב בבית הכנסת בימים כתיקונם, ושומע את קריאת התורה בבירור גמור ללא שום מפריע, האם אוזנו הייתה "שומעת" ומדווחת על המידע למוח?
כל בר בי ליב"ה דחד יומא יודע, שלא כן הוא, אלא האוזן קולטת את גלי הקול, ומעבירה את המידע למוח, שם, המוח מנסה לפענח את הדברים ולהבין אילו מילים נאמרו, ולהתליך זה משתמש כמובן גם בנסיון העבר שלו.
אנו תמיד שומעים במוח, ולא באוזן. מוחנו שומע ע"י אוזננו. בכל שמיעה שהיא, המוח מוסיף מדיליה ומנסה לפענח את מה שהוא קלט ע"י האוזן.

ועתה אחר הודיע אלוקים אותנו את כל זאת, האם אכתי נשאר מקום לדיון הזה?
לאחר שכל היושבים על מדין ומקלדות יגיעו אל המסקנה, אל תשכחו להודיענו האם יש להחמיר שכל השומע משהו מחברו ע"מ לצאת י"ח, ילך וישכח תלמוד של שבעים שנה, על מנת שמוחו לא יהא מעורב כלל וכלל בפיענוח הדברים, ולא יגיעו אל תודעתו אלא גלי הקול כפי שנקלטו ע"י מוחו, באספקלריה המאירה.

סגי נהור
הודעות: 4097
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: שמיעה "פסיכולוגית"

הודעהעל ידי סגי נהור » ד' מאי 13, 2020 3:57 pm

מגדל כתב:ועתה אחר הודיע אלוקים אותנו את כל זאת, האם אכתי נשאר מקום לדיון הזה?

כן.

סמל אישי של המשתמש
מגדל
הודעות: 360
הצטרף: ד' נובמבר 07, 2018 12:21 am

Re: שמיעה "פסיכולוגית"

הודעהעל ידי מגדל » ד' מאי 13, 2020 3:59 pm

סגי נהור כתב:
מגדל כתב:ועתה אחר הודיע אלוקים אותנו את כל זאת, האם אכתי נשאר מקום לדיון הזה?

כן.


משלי כז כב.

סגי נהור
הודעות: 4097
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: שמיעה "פסיכולוגית"

הודעהעל ידי סגי נהור » ד' מאי 13, 2020 4:03 pm

קידושין ע, ב, ובזה סיימתי את פלפול הסרק.

סמל אישי של המשתמש
מגדל
הודעות: 360
הצטרף: ד' נובמבר 07, 2018 12:21 am

Re: שמיעה "פסיכולוגית"

הודעהעל ידי מגדל » ד' מאי 13, 2020 4:15 pm

דומני שאף שהכתישה זה עתה נגמרה, פלפול הסרק רק מתחיל.
דור דור ודורשיו.

סגי נהור
הודעות: 4097
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: שמיעה "פסיכולוגית"

הודעהעל ידי סגי נהור » ד' מאי 13, 2020 4:27 pm

סעדיה כתב:
שש ושמח כתב:
סגי נהור כתב:
שש ושמח כתב:לגבי השומעים, יש לחלק בין הנושאים, יש מקומות שצריך להגיע לדין שומע כעונה [כגון המוציא את חבירו בהלל או בברכות], ויש שהוא דין שמיעה בעלמא [כגון שופר ואולי גם מגילה לנשים, וכן ד' כמה אחרונים לגבי קריאה"ת שאינו מדין שומע כעונה], ולגבי קריאה"ת יתכן שאפי' אינו דין שמיעה אלא דין לימוד,

איך בדעתך לחלק, לענין הנידון כאן, בין חיובים שדורשים "שומע כעונה" לחיובים שדורשים שמיעה סתם?

אני מרגיש שלגבי שומע כעונה שעניינו כביכול השתתפות במעשה הדיבור עצמו יותר מסתבר להצריך שמיעה גמורה, משא"כ כשיש רק דין שמיעה יש מקום יותר לומר שסגי ב"שמיעה פסיכולוגית". הרגשה בעלמא.

להעיר מדברי הלקט יושר -

יש"כ, ועיין כאן וכאן.

פרנקל תאומים
הודעות: 2949
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: שמיעה "פסיכולוגית"

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ב' מאי 25, 2020 7:48 pm

שש ושמח כתב:
פרנקל תאומים כתב:
שש ושמח כתב:יש לדון בכעי"ז גם לגבי המדבר עצמו, באופן שבאמת אינו מוציא מפיו את כל התיבה אלא שאדם רגיל "שומע" תיבה שלמה ע"י השלמה פסיכולוגית, ויתכן לומר שיצא, משום שנשמע לאוזן תיבה שלמה, או משום שכך צורת הדיבור הרגילה, [עי' אגרו"מ (ח"ה סי' ד' על סי' ס"ב) שמצדד שמי שאומר בכלבבך במקום על לבבך, אף שהחסיר ל' אחד, יצא כיון שרגילים לדבר כן, ושם סי' ה' סותר עצמו וכ' שלא יצא]


הלא מפורש במשנה שיצא יד''ח, ר' יוסי אומר קרא ולא דקדק באותיותיה יצא, וקיימ''ל כר' יוסי, ואחת הדוגמאות לקרא ולא דקדק היא כשאמר עלבבך, עשבשדך וכדו', וכפי שמביא שם הרע''ב.

כמדומני שאפשר לומר "עללבבך" ואפשר לומר "עלבבך" והאגרו"מ סבר שהמשנה והגמ' מתפרשים דווקא כשאומר "עללבבך".


עכשיו ראיתי בהמאירי ברכות קרא ולא דקדק באותיותיה- "אלא שקראן בגמגום ובחטיפת תיבות ובהבלעת אותיות, לכתחילה אין קורין כן ובדיעבד יצא דברי ר' יוסי.. והלכה כדברי המקל ובשעת הסכנה אף לכתחילה.."


חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 53 אורחים