מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

תירוץ על קושיית הגמ' - ראיה או קושיא

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
יהודה בן יעקב
הודעות: 1547
הצטרף: ה' יוני 16, 2016 7:55 am

תירוץ על קושיית הגמ' - ראיה או קושיא

הודעהעל ידי יהודה בן יעקב » ש' מאי 16, 2020 9:34 pm

כפי שמחנכים בישיבות, בחור שמתרץ צע"ג של רעק"א בקלות זה סימן שדבריו אינם נכונים....
וא"כ המתרץ קושיית הגמ'??
ואם הגמ' תירצה באופן אחר? עאכו"כ...

וכן ראיתי בשב"ק ברש"ש [בבא קמא נח, א]
גמרא היכי נפל רכ"א כו' רבא אמר כו'. עתוי"ט שרוצה להכריע להלכה כרבא מדיוקא דמתני' דתני ירדה כו' ול"ת רבותא דאפי' דחפתה ולכאורה תמוה הכי לא ידע ר"כ למידק כוותיה וכן הש"ס לא הוה שתיק מלומר דיקא מתניתין כוותיה דרבא אלא ע"כ דאין זה דיוק וכמש"כ התו"ח


ועל כן מאד תמהתי כשראיתי בשב"ק דברי האור החיים [ויקרא פרשת בחקותי כו, ג]
ז) עוד ירצה על דרך אומרם ז"ל (אבות פ"ד) הוי גולה למקום תורה, שצריך לכתת רגליו ממקום למקום ללמוד תורה, וצא ולמד דבריהם ז"ל בגמרא (חגיגה ה' ב) כי כולן היו גולין ללמוד ויש שהיה הולך ששה חדשים וחוזר כמו כן לעסוק ביום א', והוא אומרו אם בחקתי שהיא עסק התורה צריכים שתלכו ממקומכם אחריה, גם כדי שתהיו פנויים אין נכון ללמוד והוא בביתו כי יטרדוהו בצורכי הבית, לכן יעזוב איש את אביו ואת אמו ויסע ממקומו ללכת אחריה:
ואומרו ואת מצותי תשמרו. יתבאר על דרך מה שאמרו במסכת שבת (ל"א ב) מכריז ר' ינאי חבל על מאן דלית ליה דרתא ותרעא לדרתא עביד, שעיקר עסק התורה צריך שיהיה לשמור ולעשות, והוא אומרו אם בחקתי וגו' שהוא עסק התורה תנאי הוא הדבר ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם, ואמר ואת מצותי יתבאר על דרך אומרם בגמרא (ברכות י"ז ב) הלומד שלא לשמה נוח לו שלא נברא, והקשו בתוספות עם אותה שאמרו לעולם יעסוק אדם בתורה אפילו שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה ותרצו כי הם ב' אופנים שלא לשמה, א' לקנטר, וא' להתכבד, לקנטר נוח לו שלא נברא, להתכבד יעסוק שמתוך וכו', והוא מאמר ה' אם בחקתי תלכו ותנאי הוא הדבר ואת מצותי שבה ב' מצות הצריכין בלימודה שלא ילמדו לא לקנטר ולא להתכבד, אז תשמרו ועשיתם אותם מבטיח הכתוב שהגם שתבא עבירה לידו יהיה ניצול ממנה, וכאומרם (סוטה כ"א א) תורה מגינא ומצלא מיצר הרע, וכמו שאמרו במסכת עבודה זרה (י"ז א) באותה מעשה של ר' חנינא ור' יונתן שחלפו אפיתחא דזונות וכו' דכתיב (משלי ב') מזימה תשמור עליך וגו', ודקדק לומר ועשיתם על דרך אומרם ז"ל (קידושין ל"ט ב) ישב אדם ולא עבר עבירה נותנין לו שכר כעושה מצוה, והעמידוה כשבאה עבירה לידו וניצול ממנה, הגם שאינה אלא שמירה מעלה עליו הכתוב כאילו עשה מעשה מצות:
והגם שדרש רבא (פסחים נ' ב) בפסוק כי גדול עד שמים חסדך זה הלומד שלא לשמה אלא להתכבד, הטעם לא שיש רצון הבורא בלימוד זה אלא לתכלית היוצא ממנו שיבא ללמוד לשמה, ותורה זו אין בסגולתה להציל מיצר הרע בבא עבירה לידו, ובזה יש לתרץ מה שהקשו שם בסוטה לרבי יוסף שאמר תורה בין בעידנא דעסיק בה בין בעידנא דלא עסיק בה מגנא ומצלא אלא מעתה דואג ואחיתופל מי לא עסקו בתורה אמאי לא אגינא עלייהו ע"כ, לדברינו אין קושיא שהם היו לומדים מתחלתם שלא לשמה ואין כח בתורה כזו להגין עליו מיצר הרע:


האם יש עוד מהאחרונים המיישבים בפשיטות שאלות של הגמ', ע"י יסוד או ביאור, ואינם חשים שיש בזה קושיא על דבריהם ??

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 1206
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: תירוץ על קושיית הגמ' - ראיה או קושיא

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » א' מאי 17, 2020 12:35 am

כב' יודע שרבינו האו"ח חולק גם על אמוראים וידועה שיטתו בזה לבאים בשערי ספריו הק'.


יהודה בן יעקב
הודעות: 1547
הצטרף: ה' יוני 16, 2016 7:55 am

Re: תירוץ על קושיית הגמ' - ראיה או קושיא

הודעהעל ידי יהודה בן יעקב » א' מאי 17, 2020 2:12 pm

יוסף חיים אוהב ציון כתב:כב' יודע שרבינו האוה"ח חולק גם על אמוראים וידועה שיטתו בזה לבאים בשערי ספריו הק'.

אכן, לא קבעתי לימודי בספר הק' אור החיים, ואשמח למ"מ בנושא - הן מספרי האוה"ח הק' והן מהספרים הדנים בנושא זה.

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 1206
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: תירוץ על קושיית הגמ' - ראיה או קושיא

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » א' מאי 17, 2020 2:25 pm

אור החיים על במדבר פרק ח פסוק ב
ויתיישב הענין בתת לב למה שאמרו במנחות בפרק ב' מדות דף פ"ח וז"ל כיצד עושה מסלקן ומניחן באוהל ומקנחן בספוג ונותן בהם שמן וכו' עד כאן, ולסברת החולק על סברא זו וסובר דקביעי נרות סובר גם כן שהיו קנים שבהם נרות קבועים דקים, והיה כופפם למטה עד שהיה מטיבם ומקנחם וחוזר וזוקפם כבראשונה, כדמוכח שם מדברי רש"י ד"ה של פרקים וכו':
ואני אומר, אילו הייתי שם הייתי מוכיח ודן לפניהם מהכתובים דלא קביעי נרות, הראשון ממה שמצינו כשהזכיר כל פרטי מעשה המנורה, לא הזכיר פרט זה שעשה למול פני המנורה יאירו, שאם הנרות קבועים כשהזכיר המעשה חל זכרון הדבר, ועוד ראיה אחרת ממה שאמר הכתוב בפרשת במדבר (לעיל ד ט) ולקחו בגד תכלת וכיסו את מנורת המאור ואת נרותיה ואת מלקחיה ואת מחתותיה ואת כל כלי שמנה, הרי זה מראה באצבע שאין הנרות קבועים, שאם לא כן הרי הנרות בכלל המנורה הם, ולא היה צריך לפורטם, אלא ודאי שאינם קבועים, ולזה הוצרך לפורטם כמלקחיה וכמחתותיה שהם בפני עצמם:
ואחפש עוד בל"נ.


חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 49 אורחים