פורום אוצר החכמה

צביב כתב:כתב בשו''ת בצל החכמה, ( הרב שטרן)
שמי שנכנס לבית הכנבת ורואה שעבר זמן קריאת שמע, יקרא מיד ק''ש,
גם קודם ברכות התורה
שמא השעון לא מדויק, שמא הלוח לא מדויק, ויכול עוד להספיק.

לבי במערב כתב:סד"ל הוא.

לבי במערב כתב:גם ק"ש מ"ע מה"ת היא.

איתן נוי כתב:האם יש הבדל בין פסוקי ק"ש לבין פסוקים אחרים?!

עזריאל ברגר כתב:

צביב כתב:כתב בשו''ת בצל החכמה, ( הרב שטרן)
שמי שנכנס לבית הכנבת ורואה שעבר זמן קריאת שמע, יקרא מיד ק''ש,
גם קודם ברכות התורה
שמא השעון לא מדויק, שמא הלוח לא מדויק, ויכול עוד להספיק.

מסברא יש מקום לומר הפוך:
שמא השעון לא מדויק, שמא הלוח לא מדויק, וכבר עבר זמנו ולא יועיל.
וכן גם:
שמא השעון לא מדויק, שמא הלוח לא מדויק, ואפילו אם יברך ברכות התורה לא יפסיד את הזמן.

עזריאל ברגר כתב:לא לכל הדעות, ובפרט לפי הכסף משנה - זמן ק"ש מדאורייתא כל היום.

עזריאל ברגר כתב:כתוב שבק"ש מקיימים מצוות "והגית"...

לבי במערב כתב:

עזריאל ברגר כתב:לא לכל הדעות, ובפרט לפי הכסף משנה - זמן ק"ש מדאורייתא כל היום.

אף בברה"ת נחלקו.
[וגם משום כך לא פרשתי ראשי-התיבות...].

עזריאל ברגר כתב:כתוב שבק"ש מקיימים מצוות "והגית"...

יעויין בהנלקט ונסמן בפסק"ת סי' מז סק"ג (ח"א ע' שצה).

גל של אגוזים כתב:בעניין מה שכתב פותח האשכול בשם חכ"א דאם קרא ק"ש קודם ברכה"ת אפילו באונס יענש. נזכרתי בדבר מחודש שראיתי בס' שיעורי הגרמ"ד עה"ת (בסוף עניני חג השבועות) שמביא מעשה פלא (מוזר) ממרן הגר"ח ז"ל ואני בעניי לא זכיתי להבין דבריו הק'. ומצו"ב

עזריאל ברגר כתב:

איתן נוי כתב:האם יש הבדל בין פסוקי ק"ש לבין פסוקים אחרים?!

כתוב שבק"ש מקיימים מצוות "והגית"...

איתן נוי כתב:באנו לדון א"כ האם ברכות התורה הוי דאורייתא?
ובמשנ"ב סי' מז ס"ק א: דהרבה ראשונים [הלא המה הרמב"ן והחינוך והרשב"א בפ' ג' שאכלו] סוברים דבה"ת הוא מן התורה וכ"כ בשאגת אריה וכו' עיי"ש.
אך אין זה לנ"ד. מאחר ואמנם ברכות התורה הן דאורייתא (ויקרא אחר ק"ש) אך עדיין לא ראינו שהאיסור של לקרוא פס' קודם ברכת התורה הוא דאורייתא.
אלא שבסי' מ"ו ס"ט סקט"ו: כתב המג"א. לא יקרא פסוקים. ובלבוש כ' סי' תקפ"א וז"ל דוקא בני אשכנז שנוהגין לומר ברכת התורה קודם פרשת התמיד א"כ ס"ל דמותר לומר פסוקים קודם ברכת התורה אבל לדידן שאומרים ברכת התורה מיד אחר אשר יצר א"כ ס"ל דאסור לומר פסוקים קודם ברכת התורה א"כ גם בימי הסליחות יאמר ברכת התורה קודם הסליחות ולדלגה אח"כ עכ"ל.
וא"כ האם יש הבדל בין פסוקי ק"ש לבין פסוקים אחרים?!

שש ושמח כתב:

גל של אגוזים כתב:בעניין מה שכתב פותח האשכול בשם חכ"א דאם קרא ק"ש קודם ברכה"ת אפילו באונס יענש. נזכרתי בדבר מחודש שראיתי בס' שיעורי הגרמ"ד עה"ת (בסוף עניני חג השבועות) שמביא מעשה פלא (מוזר) ממרן הגר"ח ז"ל ואני בעניי לא זכיתי להבין דבריו הק'. ומצו"ב

מה כ"כ מוזר? הגר"ח רצה להתחיל לדבר בד"ת מיד ולא להמתין לר' איצלה שיגמור לברך ברכה"ת, וטעמו הוא שאין איסור ללמוד קודם ברכה"ת אלא חיוב לברך ברכה"ת לפני שלומדים, ואם הוא אנוס מלברך אין איסור בלימודו. וכבר כתבו כן מאחרוני זמנינו.

מה שנכון נכון כתב:"וכן כל שקרא בתורה בשחרית קודם שיברך הברכות המתוקנות בתורה או ברכת אהבת עולם ביטל מצוה דאורייתא". חינוך תל.

אגב ראיתי דהדר גאונו סובר בפשיטות דלגמ' דידן אם אחד נמצא במצב שהוא אנוס על הברכה ואינו יכול בשום אופן לברך ברכת התורה דגם אסור לו ללמוד תורה משום דכמו שאסור ליהנות מהעוה"ז בלא ברכה כך אסור גם ללמוד תורה והברכה מעכבת דלמודו לא חשיב מצוה אלא עבירה, והוא חדוש גדול, שהרי לא מצינו שיאמרו חז"ל שאסור לעשות מצוה בלא ברכה כמו שאמרו לענין ברכת הנהנין ולמה יתבטל מלמוד תורה שהוא יותר חשוב מכל המצוות שבתורה בגלל זה שאינו יודע לברך.

שש ושמח כתב:

גל של אגוזים כתב:המעשה עם הגר"ח לא איירי באנוס.

בודאי שמדובר באונס, וכי אם היה ר' איצל יכול לברך היה בא בטענות על מי שמדבר ד"ת? בע"כ הטענה היתה משום שאף אם יתחיל מיד לברך מ"מ אם ישמע ד"ת קודם שיסיים לברך [או בשעת ההכנות לברכה] ייכשל באיסור. וע"ז אמר הגר"ח שכיון שכלפי זמן זה הוא אנוס אין בזה איסור.

איש_ספר כתב:כבר בררנו במקו"א, שמקום גדול יש לומר שהספק של הב"י אם קר"ש חשובה תורה הרי זה רק לעניין חובת שנאה על אתר כשהיא נאמרת בתוך ברכות קר"ש, אבל לא עלתה על דעתו שקר"ש לעצמה אינה טעונה ברכת התורה ושהרוצה לקוראה בלא ברכותיה יכול לברך ברכה"ת ולקרוא מיד קר"ש ויוצא בזה יד"ח שנאה על אתר. ואמנם מד' החיי"א נראה שהבין לא כך.

"...והנה בדין שאהבה רבה פוטרת ברכת התורה, אמרו בירושלמי והביאוהו הראשונים, שהיינו דוקא אם למד על אתר. כלומר למד בסמוך לאהבה רבה. ובב"י סי' מז, תמה בזה, שמה יש מקום להגביל ולומר שדוקא אם למד, הרי בלא"ה, אחרי אהבה רבה קוראים קריאת שמע. ותי' שני תירוצים, או שדברי הירושלמי מכוונים לאנשי משמר שהיו אומרים אהבה רבה אחר קריאת שמע, או שקריאת שמע חשובה לענין זה כדברי תפילה ותחנונים.
ומכיון שלא בא לידי הכרעה בין שני התירוצים, השאיר הב"י את הדין בספק. ובשו"ע סעיף ז, אחר שהביא דברי הירושלמי שצריך להסמיך לימוד לאהבה רבה, כתב בשו"ע שיש להסתפק אם די בקריאת שמע או שצריך להוסיף לימוד אחר.
והנה ההבנה הפשוטה בזה, שהב"י מסתפק אם קריאת שמע חשובה לימוד תורה או שהיא כתפילה ותחנונים, ולפי"ז על הצד שהיא חשובה דברי תפילה ותחנונים, הרי שלא רק שלא מועיל להסמיך אותה לאהבה רבה, אלא גם היא עצמה אינה טעונה ברכה, וכגון מי שדחיקה ליה שעתיה וקורא קר"ש קודם התפילה כדי לקרוא קר"ש בעונתה, שלא צריך להקדים לה ברכת התורה. ועוד, שלדעת הראשונים – שבמשנה ברורה כתב בשם אחרונים שהלכה כמותם – שלא רק לאהבה רבה צריך להסמיך לימוד תורה אלא גם לברכת התורה, משום שלא שנא מכל ברכת המצוות שצריך להסמיך את הברכה למצווה, א"כ המברך ברכת התורה, ורוצה לקרוא קריאת שמע, יצטרך להקדים לזה פסוקים, כדי להסמיכם לברכת התורה, משום שקריאת שמע אינה חשובה לימוד תורה.
וכך נראה שהבין החיי אדם, שבחיי אדם כתוב שיש לומר ברכת התורה קודם אמירת 'לעולם יהא אדם', משום שמזכירים שם פסוק ראשון של קריאת שמע, ונוהגים לכוון שלא לצאת שם ידי חובת קריאת שמע, כדי לקרוא קריאת שמע בברכותיה, וכיון שאומרים את הפסוק כקורא בתורה, הרי שיש להקדים לו ברכת התורה. ומשמע מדבריו, שאם היו יוצאים שם ידי קריאת שמע, וכמנהג שנהג בזמן הראשונים, שהיו אומרים שם גם בשכמל"ו וכו', הרי לא צריך להקדים לה ברכת התורה. והיינו שחיי אדם הכריע שקריאת שמע אינה טעונה ברכת התורה וזה ודאי משום דברי הב"י הנזכרים, שחשובה כתפילה ותחנונים.
אבל נראה שדברים אלה קשה לשומעם ולאומרם.
שהרי גמ' ערוכה בנדרים ובמנחות שיוצאים בקריאת שמע ידי חובת ת"ת, ואיך אנו נקום ונאמר שאין לקריאת שמע גדר של לימוד תורה.
ויש לבאר הדברים כך.
כמו שאמרנו, בירושלמי נזכר חובת התכפה דוקא בברכת אהבה רבה, ונחלקו ראשונים, שיש הסוברים שדוקא באהבה רבה צריך להסמיך לה לימוד ויש הסוברים שגם לברכת התורה צריך להסמיך לימוד. וטעם הסוברים שדוקא באהבה רבה צריך להסמיך, כתב בב"י, ונאמר את זה במלים שלנו, שכיון שאהבה רבה לא נועדה לשמש כברכת התורה, אם כן כדי לתת לה אופי וצביון של ברכה"ת צריך ללמוד בסמוך לה, שרק אז נראית אהבה רבה כברכת התורה. וטעם הסוברים שגם לברכה"ת צריך להסמיך הוא גדר אחר לגמרי, שהם אומרים שברכה"ת היא כשאר ברכת המצוות שאסור להפסיק בין הברכה למצוה.
והנה כל הספק של הבית יוסף, אם קריאת שמע מועילה לשם חובת לימוד על אתר, לא נאמר אלא דוקא לענין חובת הסמיכות של אהבה רבה, שכפי שאמרנו חובת הסמיכה שם היא כדי שתראה ברכת אהבה רבה כברכת התורה, לענין זה מספק"ל לבית יוסף שאולי קריאת שמע כיון שאומרים אותה בתוך סדר התפילה, היא כדברי תפילה ותחנונים ואמירתה לא מגדירה את אהבה רבה לברכת התורה.
אבל לעולם גם לדעת הבית יוסף, פשוט שקריאת שמע חשובה לימוד תורה, ופשוט שהבית יוסף מודה שהבא לקרוא קריאת שמע צריך להקדים לה ברכת התורה, ופשוט שלדידן שאנו נוקטים שיש חובת סמיכה גם לברכת התורה, שקר"ש ודאי מועילה לענין זה ובכל זה לא הסתפק בב"י מעולם.
וכך נראה בביאור הגר"א, שע"ד השו"ע שכותב שיש להסתפק אם קר"ש מועיל כסמיכות על אתר, כותב הגר"א שודאי שאינו מועיל שאינו נ י כ ר שעושה כן לשם ת"ת. הרי שאין החסרון מצד עצם הקר"ש אלא מצד הנראות שלה.
ואגב לפי"ז יש לפקפק במש"כ המ"ב במקום, שהקורא קר"ש בתוך התפילה וכבר עבר זמן קר"ש שדינו כקורא בתורה, שבכה"ג ודאי מועיל לצאת ידי חובת סמיכות לאהבה רבה, וא"צ ללמוד אחרי זה. ולפי האמור יתכן שגם קר"ש אחר הזמן, כיון שהיא נאמרת בתוך סדר התפילה, אין בה משהו חריג שיכול להפוך את אהבה רבה לברכת התורה.
ויה"ר שיתקיים בי, ונהיה אנחנו וצאצאינו כולנו יודעי שמך ולומדי תורתך לשמה. אכי"ר.

אריק כתב:אנצל את האשכול לשאלה נוספת.

האם מישהו מהחכמים באתרא קדישא הדין מכיר דיון האם מברכים ברכת התורה על נביאים וכתובים?
גמר חתימה טובה !

גל של אגוזים כתב:במח"כ הרב ברגר, לא דיברו לא על 'מקרא' ולא על 'חמשה חומשי תורה' אלא על תורה ובכללה תנ"ך ש"ס בבלי ירושלמי ספרא ספרי תוספתא מכילתא וכו' עד לספרי בני דורנו הכותבים סברא אמיתית בתורה ואע"פ אם לא מצוטט בה פסוק כלשהו או מאמר חז"ל וכ"ז פשוט כביעא בכותחא ואי"צ לפנים.

עזריאל ברגר כתב:

אריק כתב:אנצל את האשכול לשאלה נוספת.

האם מישהו מהחכמים באתרא קדישא הדין מכיר דיון האם מברכים ברכת התורה על נביאים וכתובים?
גמר חתימה טובה !

מהיכי תיתי לומר שלא?
בגמרא דיברו על "מקרא", ולא על "תורה".

רבה אמר רב הונא למקרא צריך לברך ולמדרש א"צ לברך ור' אלעזר אמר למקרא ולמדרש צריך לברך למשנה א"צ לברך ור' יוחנן אמר אף למשנה נמי צריך לברך [אבל לתלמוד א"צ לברך] ורבא אמר אף לתלמוד צריך (לחזור ו)לברך

עזריאל ברגר כתב:

עזריאל ברגר כתב:

אריק כתב:אנצל את האשכול לשאלה נוספת.

האם מישהו מהחכמים באתרא קדישא הדין מכיר דיון האם מברכים ברכת התורה על נביאים וכתובים?
גמר חתימה טובה !

מהיכי תיתי לומר שלא?
בגמרא דיברו על "מקרא", ולא על "תורה".

והרי לשון הגמרא (ברכות יא,ב):

רבה אמר רב הונא למקרא צריך לברך ולמדרש א"צ לברך ור' אלעזר אמר למקרא ולמדרש צריך לברך למשנה א"צ לברך ור' יוחנן אמר אף למשנה נמי צריך לברך [אבל לתלמוד א"צ לברך] ורבא אמר אף לתלמוד צריך (לחזור ו)לברך