הנחת המאכלים על הפלטה בכניסת יו"ט

[עושה חדשות]

לדעת הרמ"א כל מלאכה שאפשר לעשותה מאתמול אין היתר לעשותה ביו"ט עצמו, רק דבר שמפיג טעמו וכו' ה"ה בכלל ההיתר של מלאכת אוכל נפש.

לכאו' לפי דבריו, אם נצרך אדם למים חמים בבוקרו של יו"ט, ולשם כך הוא מניח קומקומון עם מים על הפלטה או הבלעך, עליו לעשות זאת קודם כניסת יו"ט, (אם יש מקום פנוי על הפלטה), כי הרי לא יפסדו המים בכך.

כנ"ל בכל מאכל המיועד לסעודת ליל יו"ט, (ויש בו לח שנצטנן), באופן שלא יקרה נזק אם זה יונח להתחמם חצי שעה קודם, (דהיינו לא יתייבש ולא ישרף), שלא יהיה היתר לעשות זאת אחרי כניסת החג, אלא דוקא מבעו"י.

אמנם שמעתי ממורה הוראה מובהק שליט"א שאמר על זה ש"לא שמענו כן מעולם". וצ"ע.

לכאו' חידושה של אשת הפרישה על הדלקת נר מעיו"ט משום האי דינא ד'אפשר מאתמול' ודאי מורה ככל הנ"ל.

מה תוכלו להוסיף?

[מלבב]

גם מה שנוהגים להכין תה ביו״ט שהוא מקלי הבישול בכלי שני, הרי אפשר להכין מעיו״ט?

[שש ושמח]

לכאו' חידושה של אשת הפרישה על הדלקת נר מעיו"ט משום האי דינא ד'אפשר מאתמול' ודאי מורה ככל הנ"ל.

ובאמת רוב העולם אין נוהגים כדבריו, וגם אלו המדקדקים להדליק נרות מעריו"ט עושים כך משום שמצוה שיהיה הנר דלוק מעריו"ט ולא משום שאסור להדליק ביו"ט.

[לענין]

לכן באמת נזהרים להכין קפה ביו"ט בדיוק כמו בשבת.
[וכן שמעתי שעוררו לקלף תפו"א מעיו"ט ושורין אותם במים].

[עושה חדשות]

ובאמת רוב העולם אין נוהגים כדבריו, וגם אלו המדקדקים להדליק נרות מעריו"ט עושים כך משום שמצוה שיהיה הנר דלוק מעריו"ט ולא משום שאסור להדליק ביו"ט.

איך יודעים למה הם מדקדקים? עכ"פ שם זה מצריך נר גדול יותר ואולי זה כבר לא נחשב אפשר מאתמול, ואילו הרתחת המים מוקדם אין בה שום נזק. ועכ"פ באמת לא הבנתי מה יש מקום לחלק בין המקרים האלו לעיקר דברי הרמ"א.

לכן באמת נזהרים להכין קפה ביו"ט בדיוק כמו בשבת.

לא הבנתי. אשמח לפירוט.

[לענין]

לכן באמת נזהרים להכין קפה ביו"ט בדיוק כמו בשבת.

לא הבנתי. אשמח לפירוט.[/quote]

אני מתכוין לומר שכך שמעתי מתלמיד חכם חשוב. להכין קפה בכלי שני [כי במקום שאין הבדל מורגש בתוצאה זה כמו להכין מעיו"ט].

[שש ושמח]

ובאמת רוב העולם אין נוהגים כדבריו, וגם אלו המדקדקים להדליק נרות מעריו"ט עושים כך משום שמצוה שיהיה הנר דלוק מעריו"ט ולא משום שאסור להדליק ביו"ט.

איך יודעים למה הם מדקדקים?

א. שואלים אותם.
ב. מסתכלים האם נוהגים כך גם בשעת הדחק.

עכ"פ שם זה מצריך נר גדול יותר ואולי זה כבר לא נחשב אפשר מאתמול,

אולי אצל מי שמדליק בשמן. אבל מי שמדליק בנרות מדליק תמיד באותו נר בגודל קבוע. [אפשר לטעון שעדיף להדליק מאוחר כדי שידלק גם אחרי הסעודה וכדו' אבל לא נ"ל שזה נכון מבחינה מציאותית. לאף אדם אין ענין שהנרות ביו"ט ידלקו עד זמן מאוחר יותר מהנרות בשבת, ובד"כ בכלל לא מבחינים שזה כך]

אמנם לגבי הדלקת הנר יש סברא אחרת להקל, וכמצו"ב [ד"ה איברא]

נחלת אברהם.PDF

(188.04 KiB) הורד 114 פעמים

[עושה חדשות]

אמנם לגבי הדלקת הנר יש סברא אחרת להקל, וכמצו"ב [ד"ה איברא]

נחלת אברהם.PDF

viewtopic.php?f=17&t=33449&hilit#p361226

[עזריאל ברגר]

לכן באמת נזהרים להכין קפה ביו"ט בדיוק כמו בשבת.
[וכן שמעתי שעוררו לקלף תפו"א מעיו"ט ושורין אותם במים].

א. לא ראיתי אף אחד נזהר בזה, אלא תמיד שמעתי אומרים זה לזה "היום לא שבת, ולא צריך לעשות בכלי שני או שלישי".
ב. אינני בטוח שאין בקפה של שבת קצת חסרון טעם.
ג. לגבי התפוחי אדמה - זה שהם צריכים שריה במים וכו' - זה כבר גדר של חסרון טעם לכאורה, מלבד שיש מקום לומר שאין שום סרך מלאכה בקילופם.

[יאיר1]

נוספו כאן כמה וכמה פרטים באותו הענין.
א. לגבי בישול המים ודאי שצריך במידת האפשר לדאוג לבשלם מערב יום טוב.
ב. לגבי הדלקת הנר, בימינו שלא נצרכים לנר יש חשש נוסף של נר של בטלה. ולכן ראוי מאד להדליק מערב יום טוב. ומצד מה שהיא מלאכה שניתן לעשותה מערב יום טוב, צריך לברר הפוך מה היה הטעם שנהגו להדליק ביום טוב עצמו ולא בערב יום טוב. לא נראה לי שרק בגלל שמותר להדליק ביו"ט.
ג. אכן, גם בענין תה וקפה צריך להכין כמו בשבת. [אולי לא כל כך מחמירים בזה, בגלל שזה ספק מצד שהוא כלי שני ואולי אינם מקלי הבישול וכדו'. אך בלא סברות קלושות אלו חייבים להכין כבשבת, ואין בזה שום הפגת טעם]
ד. זה נכון גם לגבי קילוף תפו"א.
כל הדברים הללו הם דברים שהיו פשוטים כאשר עסקנו באריכות בדיני יום טוב.

ןלעזריאל.
א. מי שלא שמע פשוט לא דיבר עם תלמידי חכמים, מעט אנשים בקיאים בהלכות יום טוב, וגם מיעטו המקצרים לדון בהלכות אלו. ולכן ישנה הרבה בורות בזה.
מה שכן צריך ליידע שחוסר זמן הוא גם 'אי אפשר', כך שמי שלא הספיק לבשל בערב יום טוב יכול בשופי לבשל ביום טוב.
ב. לא נראה לי שחסרון טעם שאתה לא יודע עליו נחשב חסרון טעם....
ג. לא הבנתי למה אין בזה חשש?

[עושה חדשות]

אם נצרך אדם למים חמים בבוקרו של יו"ט, ולשם כך הוא מניח קומקומון עם מים על הפלטה או הבלעך, עליו לעשות זאת קודם כניסת יו"ט, (אם יש מקום פנוי על הפלטה), כי הרי לא יפסדו המים בכך

ומי שמחמיר בזה, לכאו' גם כאשר אין מקום על הפלטה להשאיר מים חמים, מ"מ עליו להרתיח את המים קודם יו"ט, ואח"כ ביו"ט עצמו לא יהיה נצרך לבשלם אלא רק לחממם, להסוברים דהרתחת לח שנצטנן אינה בישול מדאו'.


הרב יאיר1, לא הבאת שום מקור להלכות שכתבת בסעיפים א,ג,ד.


הנה, לדוגמא, דברי הגר"נ קרליץ זצ"ל -

חוט שני.png (37.11 KiB) נצפה 3723 פעמים

[עזריאל ברגר]

מלבד שיש מקום לומר שאין שום סרך מלאכה בקילופם.

כידוע שיש מתירים לקלף אף בשבת.

[יאיר1]

אם נצרך אדם למים חמים בבוקרו של יו"ט, ולשם כך הוא מניח קומקומון עם מים על הפלטה או הבלעך, עליו לעשות זאת קודם כניסת יו"ט, (אם יש מקום פנוי על הפלטה), כי הרי לא יפסדו המים בכך

ומי שמחמיר בזה, לכאו' גם כאשר אין מקום על הפלטה להשאיר מים חמים, מ"מ עליו להרתיח את המים קודם יו"ט, ואח"כ ביו"ט עצמו לא יהיה נצרך לבשלם אלא רק לחממם, להסוברים דהרתחת לח שנצטנן אינה בישול מדאו'.


הרב יאיר1, לא הבאת שום מקור להלכות שכתבת בסעיפים א,ג,ד.


הנה, לדוגמא, דברי הגר"נ קרליץ זצ"ל -

חוט שני.png

הדין הוא דין פשוט וידוע.
הותר ביום טוב לעשות מלאכה שאי אפשר לעשות מערב יום טוב.
אי אפשר הוא כמובן מושג יחסי.
רש"י אומר שחוסר זמן הוא גם אי אפשר.
צריך לבדוק מה כוונת הגר"נ מן הסתם הכוונה להשאיר אש דולק באופן מיוחד, וזה נחשב אי אפשר.
הוא הדין למה שכתבת לבשל את המים.
אבל אם יש פלטה שעומדת בין כך ויש עליה מקום, מה הטעם לא להניח עליה את המים מערב יו"ט?
כיון שאין בזה כלל טרחה או מאמץ, ודאי נחשב לאפשר ואסור לעשותו ביו"ט.
האם אתה מחפש מקור לעצם הדין שמה שאפשר מעיו"ט אסור ביו"ט? או להקש שעשיתי?
להיקש צריך לחפש מי כתב את הדין הפשוט הזה....

[יאיר1]

מלבד שיש מקום לומר שאין שום סרך מלאכה בקילופם.

כידוע שיש מתירים לקלף אף בשבת.

לקלף תפו"א?!
מי?

[שומע ומשמיע]

תפו"א בשבת לכאורה הוא מוקצה, אבל למה שיהיה איסור לקלפו?

[יאיר1]

תפו"א בשבת לכאורה הוא מוקצה, אבל למה שיהיה איסור לקלפו?

בורר

[עזריאל ברגר]

מלבד שיש מקום לומר שאין שום סרך מלאכה בקילופם.

כידוע שיש מתירים לקלף אף בשבת.

לקלף תפו"א?!
מי?

תפו"א - לא, אבל גזר - שמעתי שיש מתירים.
וביו"ט אין חילוק ביניהם.

[יאיר1]

מלבד שיש מקום לומר שאין שום סרך מלאכה בקילופם.

כידוע שיש מתירים לקלף אף בשבת.

לקלף תפו"א?!
מי?

תפו"א - לא, אבל גזר - שמעתי שיש מתירים.
וביו"ט אין חילוק ביניהם.

צריך לפתוח אשכול נפרד לזה...
קליפת תפו"א היא פסולת, מקלף הוא כלי המיוחד לכך, כך שזה לא יתכן שאין בזה בורר.
לדוגמא: ביו"ט לצורך נכרי, [שאין את בעיית המוקצה ואסור לעשות מלאכה לצורך נכרי] ברור לי שאסור. אתה חולק על זה.

[עזריאל ברגר]

מקלף הוא כלי המיוחד לכך.

כמדומני שעל זה חלקו המקילים.

[כדכד]

הדין הוא דין פשוט וידוע.
הותר ביום טוב לעשות מלאכה שאי אפשר לעשות מערב יום טוב.

במכשירי אוכל נפש או גם באוכל נפש עצמו?

[מלבב]

אם נצרך אדם למים חמים בבוקרו של יו"ט, ולשם כך הוא מניח קומקומון עם מים על הפלטה או הבלעך, עליו לעשות זאת קודם כניסת יו"ט, (אם יש מקום פנוי על הפלטה), כי הרי לא יפסדו המים בכך

ומי שמחמיר בזה, לכאו' גם כאשר אין מקום על הפלטה להשאיר מים חמים, מ"מ עליו להרתיח את המים קודם יו"ט, ואח"כ ביו"ט עצמו לא יהיה נצרך לבשלם אלא רק לחממם, להסוברים דהרתחת לח שנצטנן אינה בישול מדאו'.


הרב יאיר1, לא הבאת שום מקור להלכות שכתבת בסעיפים א,ג,ד.


הנה, לדוגמא, דברי הגר"נ קרליץ זצ"ל -

חוט שני.png

לא מובן הרי יכול לבשל מעיו"ט ולחמם ביו"ט, לחמם זה הרי לא מלאכה.

[יאיר1]

א. זה כלל לא מדוייק. להלכה לחמם מים זה לבשל.
ב. זה כבר מוגדר אי אפשר. משום שיש בזה טרחה מיותרת.