בברכות נד. איתא שהתקינו שיהא אדם שואל בשלום חברו בשם, ולמדו זאת מבועז שאמר לקוצרים ה' עמכם וכן מהמלאך שאמר לגדעון ה' עמך.
איך רואים בדברי בועז ששאל בשלומם של הקוצרים? וכן המלאך גבי גדעון? לכאורה כוונתם היתה לברך?
ובכלל, מה הפירוש לשאול בשלום חבירו בשם? כיצד נכנס שם שמים בשאלה "האם שלום לך" או "שלום עליך"?
(ואגב, קצת קשה מה שמצינו בכמה מקומות ששאלת שלום היא בלשון "שלום עליך" [כגון בשאלת תלמיד לרבו] ולא מצינו שהזכירו שם שמים כמו שהתקינו).
ועלה בדעתי שאולי "שאלת שלום" הפירוש "בקשת שלום", והכוונה שמבקש מה' שיהיה לחבירו שלום. אך שבתי וראיתי שאין לומר כן משום שמצינו גם "השבת שלום" (כגון: אפילו המלך שואל בשלומו לא ישיבנו) ושם אין לפרש כן.
מה הביאור האמיתי של המושג "שאלת שלום"?