עליך עיננו כתב:לי ידוע שחובת ת"ת מתחלקת לשנים א.ללמוד כדי לדעת את המצוות וחוקי התורה וזה נלמד מושננתם לבניך עי' רמב"ם ספה"מ מצוה יא' ב.לימוד לשם מצווה וזה מה שנלמד מ"והגית" ומה שמלך מחויב לעסוק בה כל ימיו משום שמא מחמת כבודו ומעמדו ישכח את מצוות התורה..ואינו קשור למצות והגית.ואיה"נ כדברי הגמ' במנחות שיוצאים בזה בק"ש של ערבית ושחרית לומדים רק עצם המצווה ולא את דרגת הלומד..
שומע ומשמיע כתב:עליך עיננו כתב:לי ידוע שחובת ת"ת מתחלקת לשנים א.ללמוד כדי לדעת את המצוות וחוקי התורה וזה נלמד מושננתם לבניך עי' רמב"ם ספה"מ מצוה יא' ב.לימוד לשם מצווה וזה מה שנלמד מ"והגית" ומה שמלך מחויב לעסוק בה כל ימיו משום שמא מחמת כבודו ומעמדו ישכח את מצוות התורה..ואינו קשור למצות והגית.ואיה"נ כדברי הגמ' במנחות שיוצאים בזה בק"ש של ערבית ושחרית לומדים רק עצם המצווה ולא את דרגת הלומד..
זה ישוב על השאלה, או הסברת הקושיא?
עליך עיננו כתב:שומע ומשמיע כתב:עליך עיננו כתב:לי ידוע שחובת ת"ת מתחלקת לשנים א.ללמוד כדי לדעת את המצוות וחוקי התורה וזה נלמד מושננתם לבניך עי' רמב"ם ספה"מ מצוה יא' ב.לימוד לשם מצווה וזה מה שנלמד מ"והגית" ומה שמלך מחויב לעסוק בה כל ימיו משום שמא מחמת כבודו ומעמדו ישכח את מצוות התורה..ואינו קשור למצות והגית.ואיה"נ כדברי הגמ' במנחות שיוצאים בזה בק"ש של ערבית ושחרית לומדים רק עצם המצווה ולא את דרגת הלומד..
זה ישוב על השאלה, או הסברת הקושיא?
בהחלט היה זה ישוב על שאלת כת"ר ..וכן מה שמביא מראז"מ הנידון הוא על איסור של ופן יסורו מלבבך ..ובזה יש חיוב יותר על המלך משום ביטול תורה..כמ"ש אבל גבי מצות והגית בזה הנידון שווה לכולם שכל זמן שאדם יכול ללמוד מצווה להגות יומם ולילה וכמבואר במנחות פט'
ולגבי מ"ש שזה נאמר בהקשר ליהושע מחמת שהיה מלך עי' בפי' הרד"ק שם שזה נאמר על כל אדם..
שומע ומשמיע כתב:אשמח להפניה למאמר מקיף בן זמננו על גדרי מצות ת"ת [לענין שיערו הזמן המחויב, איסור ביטול תורה, וכו']
שומע ומשמיע כתב:ועל כ"ז שאלתי אנכי הקטן מנלן ללמוד לכל אדם ממקרא שנאמר על מלך? ומה עונה מר על קושייתי זאת?
כזית כתב:שומע ומשמיע כתב:אשמח להפניה למאמר מקיף בן זמננו על גדרי מצות ת"ת [לענין שיערו הזמן המחויב, איסור ביטול תורה, וכו']
תמצית הענין בתשובה המצ"ב משו"ת ברוך אומר יו"ד.
דורשי יחודך כתב:כזית כתב:שומע ומשמיע כתב:אשמח להפניה למאמר מקיף בן זמננו על גדרי מצות ת"ת [לענין שיערו הזמן המחויב, איסור ביטול תורה, וכו']
תמצית הענין בתשובה המצ"ב משו"ת ברוך אומר יו"ד.
תודה רבה על התשובה.
לא הבנתי מה שכתב שם שצריך ללמוד י"ב שעות, ומה ענין י"ב שעות לכאן. הרי כתב שם לפנ"ז שצריך ללמוד בכל הזמן העומד לרשותו, וא"כ אם הוא יותר מי"ב שעות, צריך ללמוד אף יותר, ואם הוא פחות מי"ב, אין חיוב י"ב שעות, ומהכ"ת המספר הקסום של יב"ש. והכל לפי מה שהוא אדם.
כזית כתב:דורשי יחודך כתב:לא הבנתי מה שכתב שם שצריך ללמוד י"ב שעות, ומה ענין י"ב שעות לכאן. הרי כתב שם לפנ"ז שצריך ללמוד בכל הזמן העומד לרשותו, וא"כ אם הוא יותר מי"ב שעות, צריך ללמוד אף יותר, ואם הוא פחות מי"ב, אין חיוב י"ב שעות, ומהכ"ת המספר הקסום של יב"ש. והכל לפי מה שהוא אדם.
המספר הקסום בא מבית מדרשו של רבי יהודה החסיד כמ"ש בתשובה שם, וקצת סיוע לזה מהרמב"ם כמ"ש שם. ומ"מ בודאי לא בדוקא ממש הוא.
ושלישי הוא במצות שהמלך חייב בהם במה שהוא מלך שהשופט פטור מהם, אם שלא ירבה לו נשים, ואם שלא ירבה לו סוסים, ואם שכסף וזהב לא ירבה לו מאד, ואם שלא ישתכר מעשה שכרות, שנאמר (משלי ל"א א) אל למלכים למואל אל למלכים שתו יין, ואם שיכתוב ספר תורה לעצמו יתר על הספר שהניח לו אביו, והחיובים האלה וזולתם שהזכירו חז"ל (סנהדרין פ'ב) במלכים פטורים מהם השופטים. והסבה בזה היא לפי שהם משועבדים למשפטי התורה מאד יותר מהמלכים, כמו שביארתי, ולזה הוצרכה התורה להזהיר את המלך שלא יטה אחרי התאוות ואחרי החמדה ואחרי הגאוה, והכריחו לכתוב ספר תורה לעצמו ושלא מלפניו, והתרה בו לבלתי רום לבבו מאחיו ולבלתי סור מן המצוה ימין ושמאל וכל זה לבל יחשוב המלך שאינו משועבד למשפטי התורה ומצותיה אחרי שהוא מלך, אבל השופטים אינן צריכין לזה להיותם משועבדים למשפטים והתורות "הם פטורים מזה ככל שאר ישראל והוא ההבדל השלישי
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 158 אורחים