קריאת דברי חולין בטעמי המקרא

[כדכד]

האם מותר?
התגלגלה לאזני הקלטה של אדם המקריא לילדיו סיפורי ילדים (לא מהמקרא) בטעמי המקרא. ההקלטה נשמעה טוב מבחינה מוזיקלית והפיסוק של הסיפור לפי הטעמים אך אחר שגמרתי להתפעל ולצחוק התעוררה בי שאלה אם מותר לעשת כן או שזה חילול הקודש?

[איתן]

שו"ת הרמב"ם סימן רסח

וממה שחייבים אתם לדעתו, שזה הכתב ר"ל כתב אשורי, הואיל ובו ניתנה תורה כמו שנתברר, ובו נכתבו לוחות הברית, מגונה להשתמש בו חוץ מאשר בכתבי הקודש. ולא פסקו ישראל מלהשמר בזה, והיו אגרותיהם וחיבורי חכמותיהם וכתבי חול שלהם בכתב עברי לבד, ולכן תמצא חרות תמיד על שקלי הקודש דברים של חול בכתב עברי, ולא תמצא כלל אות אחת מזה (בכתב) אשורי בדבר משאריות ישראל, לא בחריתת מטבע ולא בחריתת אבן, אלא כל זה בכתב עברי. ובגלל זה העניין שינו הספרדיים כתבם ונתנו לאותיות צורות אחרות, עד שנעשה כאלו כתב אחר, כדי שיהיה מותר להשתמש בו בדברי חול. וגנה רבי' יוסף הלוי ז"ל לכתוב הגט בכתבנו זה (שאותיותיו) מחוברות מאוד. ואמר: יבוא ממנו משמע תרי לשאני בגיטא וזה (מפסידו). וכתבו הסופרים אותו, ר"ל הגט, בכתב, שאותיותיו מופרדות, ר"ל בכתב אשורי כספר תורה. וגנה זאת גם כן ואמר: כיצד נשתמש במכתב אלהים זה ויבוא לידי זלזול, אלא יכתוב בזה האופן של הכתב, הנקרא אלמד'בד"ב.

אמנם ללא ספק הטעמים אינם בדרגה של הכתב.

[יוסף חיים אוהב ציון]

סוד טנת"א ידוע הוא.

[כדכד]

תשובה לשאלתי עדין לא קבלתי
מה לזה ולסודות
הרי בנקודות של התורה כן משתמשים לדברי חולין אז מי אמר שבטעמים לא?

[א איד]

להעיר מדברי רס"ג בספר הגלוי (הובאו במאמרו של הרב זייבלד על מגילת אנטיוכוס), שמתנצל על כתיבת ספרו בטעמים, בטענה שכבר קדמוהו בזה.

[עקביה]

תשובה לשאלתי עדין לא קבלתי
מה לזה ולסודות
הרי בנקודות של התורה כן משתמשים לדברי חולין אז מי אמר שבטעמים לא?

באמת מי אמר?
למה להעלות על הדעת שיש בזה בעיה?

[לבי במערב]

משורת הדין - לכאו' ליכא איסור.

אך ברגש הלב, עפעס... ס'פאסט נישט.

[כדכד]

תשובה לשאלתי עדין לא קבלתי
מה לזה ולסודות
הרי בנקודות של התורה כן משתמשים לדברי חולין אז מי אמר שבטעמים לא?

באמת מי אמר?
למה להעלות על הדעת שיש בזה בעיה?

אולי יש בזה משום חילול הקודש.
לכן יש מקום להעלות על הדעת שיש בעיה

[כדכד]

משורת הדין - לכאו' ליכא איסור.

אך ברגש הלב, עפעס... ס'פאסט נישט.

רגש הלב הוא משתנה מאדם לאדם ואין מקום לקבוע בזה מסמרות
שאלתי היתה מצד ההלכה אם יש בעיה
אולם בהחלט יתכן למר: מותר אך לא ראוי

[אבא יודן]

תשובה לשאלתי עדין לא קבלתי
מה לזה ולסודות
הרי בנקודות של התורה כן משתמשים לדברי חולין אז מי אמר שבטעמים לא?

עתה התיישב לי שאלה שמטרידה לי מכבר. למה באמת לא שמו חז"ל נקודות בתורה שבעל פה והיו מקילים בזה מאד בהרבה. אלא מחוורתא שאכן גם נקודות שייכות לתורה שבכתב. ומעין זה ראיתי בשל"ה מסכת שבת נר מצוה, סימן יב בהגה, קלא ע"ב.
ואל נשכח שלשון הקדוש בכלל [השפה והכתב], לא נשתמשה בעבר רק לתורה ולתפלה. ואילו לחולין בשפת ארמית ובכתב עברי.

[לבי במערב]

רגש הלב הוא משתנה מאדם לאדם ואין מקום לקבוע בזה מסמרות . .

ברגש הלב דידי, 'ס'פאסט נישט' אינו קביעת־מסמרות. אך, אכן, דבר המסור ללב הוא.

[כדכד]

תשובה לשאלתי עדין לא קבלתי
מה לזה ולסודות
הרי בנקודות של התורה כן משתמשים לדברי חולין אז מי אמר שבטעמים לא?

עתה התיישב לי שאלה שמטרידה לי מכבר. למה באמת לא שמו חז"ל נקודות בתורה שבעל פה והיו מקילים בזה מאד בהרבה. אלא מחוורתא שאכן גם נקודות שייכות לתורה שבכתב. ומעין זה ראיתי בשל"ה מסכת שבת נר מצוה, סימן יב בהגה, קלא ע"ב.
ואל נשכח שלשון הקדוש בכלל [השפה והכתב], לא נשתמשה בעבר רק לתורה ולתפלה. ואילו לחולין בשפת ארמית ובכתב עברי.

גם בתורה שבכתב אין נקודות אלא יש מסורת איך לקרא.
סימני תנועות הניקוד שאנו משתמשים בהם היום לא נכתבו בתורה והתקבלו למעשה רק בזמן הראשונים.
לפיכך הדברים על נקוד תורה שבעל פה אינם נראים לי.
מה שהשתמשו לחולין בארמית היה בהשפעת הגלות והשפה שדברו השכנים ולא בשל הצורך לשמור את לשון הקודש לדברים שבקדושה.
ברור שבתקופת בית ראשון ובית שני דברו בלשון הקודש ואנשי חזקיהו בקשו מרבשקה שלא ידבר אתם יהודית כדי שלא יבינו המוני העם

[עזריאל ברגר]

כמדומני שכתבו גדול"י שלא לקרוא את התרגום בטעמי המקרא.

אם כי יש לעיין אם טעמם מפני הקדושה, או מפני שמבחינה דקדוקית אין טעמי הפסוק מתאימים לטעמי תרגומו (עכ"פ ברוב המקרים).

[כדכד]

עד כמה שזכור לי המקור לכך הוא האר"י הקדוש ונראה שהטעם ע"פ סוד ומתיחס לתרגום עצמו

[לבי במערב]

אכן, וכנכב"ב.

[אראל]

כאן היה מדובר אודות משניות עם טעמים
viewtopic.php?f=17&t=8063&hilit=%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA+%D7%91%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D

[כדכד]

שם היה משמע שהיה נגון מיוחד למשניות כעין שיש טעמים למקרא
כאן שאלתי אם מותר לנגן את הטעמים המיוחדים למקרא על דברי חול