חקירה בענין הוצאה

[שמואל דוד]

יש לחקור במי שעקר חפץ ברשות הרבים ואחר כך בנה נכרי מחיצות סביביו ואח״כ הניח החפץ. האם נחשב כהוצאה מרה״ר לרשות היחיד?
אשמח בגמרא או סברא.

[עושה חדשות]

דן בזה הג"ר אשר וייס במנחתו עמ"ס שבת סימן א', וראה עוד בדברי הגראי"צ כאן.

[קו ירוק]

ה"ז דומה למשנה של תחילתו אונס וסופו זדון.
שבתחילת עשיית המלאכה אין מציאות של מלאכה.

[שמואל דוד]

דן בזה הג"ר אשר וייס במנחתו עמ"ס שבת סימן א', וראה עוד בדברי הגראי"צ כאן.

יישר כח!
הנה דברי המנחת אשר:

410CC2A4-622E-4971-86FA-B31ABB266D37.jpeg (119.6 KiB) נצפה 1919 פעמים

[עזריאל ברגר]

שייך לסוגיית "זרק כוורת".

[עליך עיננו]

יש לחקור במי שעקר חפץ ברשות הרבים ואחר כך בנה נכרי מחיצות סביביו ואח״כ הניח החפץ. האם נחשב כהוצאה מרה״ר לרשות היחיד?
אשמח בגמרא או סברא.

ידועים דברי בעה"מ (מובא גם במהרש"א ריש הזורק) שיסוד איסור מעביר ד' אמות ברה"ר הוא מכלל מוציא מרשות לרשות כי לכל אדם יש ד' אמות וידוע מה שהק' החת"ס על זה שהרי הולך עם הד' אמות שלו לכל מקום א"כ אזל טעמא.. ותי' שהאיסור הוא להוציא ממקום אחד למקום אחר גם אם אין מעביר (כמו הצד הא' במנח"א ) ועי' בזה במאירי בסוכה מה שדייק מהגמ' על גזירה דרבה שכ' שמא יעבירנו ולא שמא יוציאנו.. והדברים ארוכים...

[שמואל דוד]

08DA546E-0590-4935-A093-F8A5FCD88952.jpeg (592.88 KiB) נצפה 1867 פעמים

[כח עליון]

יש לחקור במי שעקר חפץ ברשות הרבים ואחר כך בנה נכרי מחיצות סביביו ואח״כ הניח החפץ. האם נחשב כהוצאה מרה״ר לרשות היחיד?
אשמח בגמרא או סברא.

ידועים דברי בעה"מ (מובא גם במהרש"א ריש הזורק) שיסוד איסור מעביר ד' אמות ברה"ר הוא מכלל מוציא מרשות לרשות כי לכל אדם יש ד' אמות וידוע מה שהק' החת"ס על זה שהרי הולך עם הד' אמות שלו לכל מקום א"כ אזל טעמא.. ותי' שהאיסור הוא להוציא ממקום אחד למקום אחר גם אם אין מעביר (כמו הצד הא' במנח"א ) ועי' בזה במאירי בסוכה מה שדייק מהגמ' על גזירה דרבה שכ' שמא יעבירנו ולא שמא יוציאנו.. והדברים ארוכים...

ויש לזה יסוד גדול בסוגיא דף עג
כסבור רשות היחיד ונמצאת רשות הרבים (רבא אמר בפטור ואביי אמר חייב רבא אמר פטור דהא לא מיכוין לזריקה דאיסורא) ואביי אמר חייב דהא קא מיכוין לזריקה בעלמא
ובריטב"א שם

[שמואל דוד]

אבל בנידון דידן לא כיוון לשום הוצאה

[עושה חדשות]

זה ל"ש [ישירות]
לדין תחילתו אונס,
ולא לזרק כוורת,
ולא לבעה"מ על ד' אמות.
זה שאלה בגדרי מלאכת הוצאה על אופן שהוא עקר והניח באותו מקום ולא השתנה מקומו של החפץ, ורק השתנה הגדרת המקום מרה"ר לרה"י.

[עזריאל ברגר]

זה שייך לסוגיית זרק כוורת - לגבי השאלה האם בתר מעיקרא אזלינן או בתר השתא.

אבל דעתי נוטה שבהוצאה יש ג' חלקים: א. עקירה. ב. העברה. ג. הנחה. (וכידוע שנחלקו בזה רש"י ותוס' והר"ן (על הרי"ף, אם אינני טועה) מי מג' חלקים אלו נחשב "פטורי דקא עביד מעשה")
ובנידון דידן - הוא לא העביר ולא "הוציא" ולא "הביא" ולא "הושיט", ולפענ"ד אפילו את"ל שמצד כל שאר הענינים יש מקום לחייבו - כאן פטור, ואולי אפילו מותר לכתחילה (דלא מצינו דגזרו חז"ל בכגון דא).
ואת"ל שהדברים דברי אמת - מי שצריך להוציא משא מרכב העומד ברה"ר בשבת - אם יכול לעקור מהרכב, ושהרכב ימשיך לדרכו, והוא יניח על הקרקע באותו מקום ממש - עדיף שיעשה כן, ולא יעבור משום הוצאה ממש.

[כח עליון]

אבל בנידון דידן לא כיוון לשום הוצאה

מסכים
הבאתי סמך לדברי הבעה"מ מהגמ'