כידוע שואל חייב במת הבהמה, כמפורש בקרא, ופשטות הפוסקים היא שבכל אופן של מיתה חייב השואל.
אכן, בשיחה עם חכ"א שלמד את הסוגיות הבנתי שיתכן (וכמובן מסתבר) לומר שבמת הבהמה מחמת זקנה כדרך כל הארץ, אין השואל חייב. אין בידי לחזור ולשאול אותו, לכן אשאל את חכמינו דפק"ק: האם מצינו לפוסקים שדנו בזה?
אוסיף שלכאו' יש לי להכריח דקרא איירי דוקא במת הבהמה מחמת מקרה, ולא מחמת זקנה, וכסברא הנ"ל (ודומיא ד"נשבר"), דאם מתה מחמת זקנה חייב, היה צריך להיות לכאו' שכבר בהזקינה הבהמה יהיה חייב לשלם ההפרש שבין בהמה בריא לבהמה זקנה, דומיא דגזלן שמשלם כאשר הזקינה הבהמה שגזל (כבמשנה פרק הגוזל), ומאוד לא משמע כן בקרא דנקט "מת".
אשמח לעזרתכם.