מוטב שיחלל ש"ש פעם אחת

[עושה חדשות]

רשב"ג הביא מקור וטעם להא דפקו"נ דוחה שבת
"אמרה תורה – חלל עליו שבת אחד, כדי שישמור שבתות הרבה".
הסברא הזו מובאת בראשונים ובפוסקים על ענינים נוספים, כידוע.

רציתי לשאול, למה לגבי העבירות החמורות שבהם נפסק דייהרג ואל יעבור, ל"א האי סברא, שיגלה עריות פעם אחת או יחלל ש"ש פעם אחת, כדי שיקיים אח"כ הרבה מצוות. וכמובן הנוסח הזה אינו נכון, כי יש מקורות על העבירות החמורות שצריכים למסו"נ עליהם. אבל השאלה היא לאידך גיסא, למה לא נילף מינייהו שהשיקול הזה אינו נכון, ולא הותר לעבור עבירה פעם אחת כדי להרויח אח"כ הרבה מצוות.

[צביב]

הביאור הפשוט הוא וחי בהם.
והקושי' שבשבת יש להחמיר יותר,
כי קיום כל העולם הוא השבת, והיא עמוד האמונה, ובשמירת השבת זוכה לברכה וחיים.
ולכן מבארים שאעפ''כ יחלל שבת, ויקיים את העולם בשבתות אחרות.

( באופן קרוב)
בשאר מצוות כאשר דינם יהרג ואל יעבור, זה גם בפעם אחת.
ולא נכנס חשבון שיהיו עוד הזדמנויות לקידוש ה',
כי אין העתיד ביד הנברא,
אבל בשבת המצוה כעת היא וחי בהם,
ויש החושבים שלצורך קיום העולם בעתיד בדרך חיזוק האמונה, יש להחמיר ולא להתרפא,
ובזה ביטר שלצורך קיום העולם בעתיד וחיזוק האמונה יש להתרפא .

[בברכה המשולשת]

נתבקשתי להכניס:

התשובה ברורה: אין שיקול כזה מסברא, שהרי "בהדי כבשי דרחמנא למה לך".
יש כאן דרשה לחדש זאת, "ושמרו בני ישראל את השבת, לעשות את השבת" – חלל עליו שבת אחת, כדי שישמור שבתות הרבה [ראה ברש"י וברש"ש, שבנוי גם על "לעשות את השבת"].
בג' עבירות גם יש דרשות ומקורות, יהרג ואל יעבור

[עושה חדשות]

נתבקשתי להכניס:

התשובה ברורה: אין שיקול כזה מסברא, שהרי "בהדי כבשי דרחמנא למה לך".
יש כאן דרשה לחדש זאת, "ושמרו בני ישראל את השבת, לעשות את השבת" – חלל עליו שבת אחת, כדי שישמור שבתות הרבה [ראה ברש"י וברש"ש, שבנוי גם על "לעשות את השבת"].
בג' עבירות גם יש דרשות ומקורות, יהרג ואל יעבור

לכן ציינתי שרבותינו בנו מזה 'אב', עי' לדוג' רמב"ם ממרים ב,ד, מג"א שו,כט, פ"ת יו"ד קנז,ד, וכו'.