ווארט שחידשתי בשב"ק-האשה הכושית

[היא שיחתי]

"על אודות האשה הכושית אשר לקח, כי אשה כושית לקח"
ופירש"י שכושית פירושו אשה יפת מראה, ויפה הייתה גם במעשיה וגם במראיה ולהכי נכפל בלשון הפסוק "כי אשה כושית לקח".
ועדיין צ"ב הלשון "כי" אי נימא שמשמש בלשון כיון, וכן צ"ב בכך שהכפילות היא בלשון כושית פעמיים.
ונראה לבאר עפי"ד הגר"א דשקר החן והבל היופי דאשה יראת ה' היא תתהלל בחן והיופי דבאשה יראת ה' יש משמעות לחן ויופי.
ומעתה אפשר לבאר דכי אשה כושית לקח, הוא כיון שלקח אשה שמעשיה נאים דממילא יש משמעות ליופיה החיצוני.

[דראל]

אמנם כל חידושך הוא ע"פ דברי רש"י, משום שפשט הכתוב הוא שכושית אינה יפה - "אל תראוני שאני שחרחורת (ח"ו, משום שבסה"כ) שזפתני השמש".

[יאיר.]

היא שיחתי, יישר כח על החידוש!

אמנם כל חידושך הוא ע"פ דברי רש"י, משום שפשט הכתוב הוא שכושית אינה יפה - "אל תראוני שאני שחרחורת (ח"ו, משום שבסה"כ) שזפתני השמש".

וכמו שכתוב בסנהדרין קח: שחם לקה בעורו על ששמש בתיבה וברש"י שם: "שיצא ממנו כוש".

[אוצר החכמה]

לא צריך ראיות שכושית הוא לשון גנאי, גם רש"י מודה בזה רק שמבאר שהוא לשון סגי נהור כמ"ש כאדם הקורא בנו נאה וכו'

מה שלא מצאתי לפום ריהטא הוא הסבר שיובן לי, על מה דברו מרים ואהרון ומה ההדגשה בכושית, לפי בעלי הפשט הזה שלא כפירש"י,
כי פירוש הרשב"ם (שנשא בת מלך כוש, ולפי"ז אינו לשון גנאי אלא שם אומתה) נראה תמוה, שעכשיו נזכרו, שנשא לפני שנים אשה כושית, וגם אם היה בזה חטא הלא הקב"ה בחר בו אחרי שזה קרה ומי יבוא אחרי מלכו של עולם.

ופירוש אבן עזרא שפירש ממנה בגלל היותה כושית שאינה יפה לא הבנתי, אם כוונתו שחשבו שכל הסיבה שפירש משה היא מפני שפתאום החליט שאינה יפה דיה בשבילו, (שהרי קודם לכן נשאה) זה נראה מוזר לחשוב כך על משה רבינו, ואולי כוונתו שמשה פירש משום שהשכינה מדברת עימו, רק הם חשדו בו ב"נגיעות", שאילו היתה יפה, לא היה מגיע למסקנה, שצריך לפרוש ממנה, וכיוון שאינה יפה, לכן טעה, וע"ז התלוננו, זה נשמע טוב כדרוש מוסרי, אבל לא כ"כ מתיישב כפשט, לעומת פרש"י.

ובהעמק דבר פירש שהכוונה כושית גויה - גיורת, ולא בת ישראל מיוחסת, וחשדו בו שגירשה כי סבר שלא ראוי לו שגיורת תהיה אשתו, וזה לדעתם שלא כדין אחרי שכבר נשאה.

[דראל]

לא צריך ראיות שכושית הוא לשון גנאי, גם רש"י מודה בזה רק שמבאר שהוא לשון סגי נהור כמ"ש כאדם הקורא בנו נאה וכו'

מה שלא מצאתי לפום ריהטא הוא הסבר שיובן לי, על מה דברו מרים ואהרון ומה ההדגשה בכושית, לפי בעלי הפשט הזה שלא כפירש"י,
כי פירוש הרשב"ם (שנשא בת מלך כוש, ולפי"ז אינו לשון גנאי אלא שם אומתה) נראה תמוה, שעכשיו נזכרו, שנשא לפני שנים אשה כושית, וגם אם היה בזה חטא הלא הקב"ה בחר בו אחרי שזה קרה ומי יבוא אחרי מלכו של עולם.

ופירוש אבן עזרא שפירש ממנה בגלל היותה כושית שאינה יפה לא הבנתי, אם כוונתו שחשבו שכל הסיבה שפירש משה היא מפני שפתאום החליט שאינה יפה דיה בשבילו, (שהרי קודם לכן נשאה) זה נראה מוזר לחשוב כך על משה רבינו, ואולי כוונתו שמשה פירש משום שהשכינה מדברת עימו, רק הם חשדו בו ב"נגיעות", שאילו היתה יפה, לא היה מגיע למסקנה, שצריך לפרוש ממנה, וכיוון שאינה יפה, לכן טעה, וע"ז התלוננו, זה נשמע טוב כדרוש מוסרי, אבל לא כ"כ מתיישב כפשט, לעומת פרש"י.

ובהעמק דבר פירש שהכוונה כושית גויה - גיורת, ולא בת ישראל מיוחסת, וחשדו בו שגירשה כי סבר שלא ראוי לו שגיורת תהיה אשתו, וזה לדעתם שלא כדין אחרי שכבר נשאה.

הנצי"ב הביא בסוף דבריו את פירוש פענח רזי/א - ספר שהכיר רק בתקופה מאוחרת יותר, אך לפני תר"מ. ע"פ פירוש זה אשה כושית היא אשה שחורה. נקודה.
החשד היה כדברי ראב"ע, שנחשד משה כי לא בא על אשתו, משום שלא היתה יפה = מכוערת = כושית.
מתי נשאה? בהחלט לא משנה. גם אם נשאה כנישואי תועלת (כנישואי הנשים הנכריות שנשא שלמה), ייתכן שחשבו כי כשכבר לא היה נתון בכבלי הפורמליסטיקה, "גילה" כי היא אינה יפה.

[מתפעל]

אולי ניתן ליישב קושית אוצר החכמה, גם אני התקשיתי בזה,

שמשה רבנו חשב שצריך לפרוש מאשתו, כי אשה כושית לקח, היינו יפה כפירוש רש"י, ולכן יש לו יותר היסח הדעת
מאשר אילו נשא אשה לא יפה, והרי הוא נקרא בכל עת אל המלך, וצריך להיות במצב רוחני גבוה מבלי מחשבות אחרות
המסיחות דעתו.
אמנם צריך לבאר מדוע דוקא בשלב הזה החליט שצריך פרישות יתר ומה היה עד עכשיו, ואולי סבר לאחר הקמת המשכן שהקב"ה יקרא לו ביתר תדירות.

[הבונה]

אמור לי בבקשה מתפעל:
מנין לך שזה היה כעת, מרש"י משמע שהיה מעת מ"ת, רק כעת בעקבות תגובת צפורה על פרשת אלדד ומידד התגלה הדבר.

[שמח תשמח]

עדיין גם לפי תירוץ הנ"ל, לא הבנתי את הכפילות של המילה "לקח".

[מתפעל]

מאיזה רש"י משמע שפרש ממתן תורה?

עכשיו אני קורא שוב דברי אוצר, ודוקא הוא שאל למפרשים האחרים ולא לרש"י.
לי היה קשה לפי רש"י מה זה אשה כושית לקח, עיקר חסר מן הספר,
היה צריך לומר אשה כושית גירש. הרי אין טענתם על מה שלקח.

[הבונה]

מאיזה רש"י משמע שפרש ממתן תורה?

רש"י בפסוק ח:
פה אל פה. אמרתי לו לפרוש מן האשה. והיכן אמרתי לו, בסיני (דברים ה, כז) לך אמור להם שובו לכם לאהליכם, ואתה פה עמוד עמדי:עכ"פ לפי הפירושים האחרים אתה אולי צודק.

[אוצר החכמה]

החשד היה כדברי ראב"ע, שנחשד משה כי לא בא על אשתו, משום שלא היתה יפה = מכוערת = כושית.
מתי נשאה? בהחלט לא משנה. גם אם נשאה כנישואי תועלת (כנישואי הנשים הנכריות שנשא שלמה), ייתכן שחשבו כי כשכבר לא היה נתון בכבלי הפורמליסטיקה, "גילה" כי היא אינה יפה.

בדיוק על הרעיון הזה אני מתפלא, באף חכם וצדיק מחכמי דורנו איני חושד בהתנהגות כזאת ואיך העלו בדעתם, שאיש האלוקים כך ינהג?
(ושוב בעלי המוסר יתרצו ובצדק לדרכם, "דקות" נטייה דקה מן הדקה שעליה חשדו, אבל זה כבר לא פשט פשוט).

[אוצר החכמה]

לי היה קשה לפי רש"י מה זה אשה כושית לקח, עיקר חסר מן הספר,
היה צריך לומר אשה כושית גירש. הרי אין טענתם על מה שלקח.

רש"י חש בזה ולכן פירש והדגיש וכך גם התרגום, כי אשה כושית שלקח עתה הרחיקה.
אבל אפשר ליישב עוד שכוונת התורה על הפרישה וזה ברור מן העניין, והפירוש הוא כך על אודות האשה הכושית אשר לקח, על אודות מה שקרה עם האשה הכושית שלקח, והכוונה שגירשה, וע"ז מוסיפה התורה כי אשה כושית לקח, שזה היתה סיבת תלונתם, שהרי היא נאה ונאה במעשיה, ומה יש לו לרחקה.

[דראל]

לא צריך ראיות שכושית הוא לשון גנאי, גם רש"י מודה בזה רק שמבאר שהוא לשון סגי נהור כמ"ש כאדם הקורא בנו נאה וכו'

מה שלא מצאתי לפום ריהטא הוא הסבר שיובן לי, על מה דברו מרים ואהרון ומה ההדגשה בכושית, לפי בעלי הפשט הזה שלא כפירש"י,
כי פירוש הרשב"ם (שנשא בת מלך כוש, ולפי"ז אינו לשון גנאי אלא שם אומתה) נראה תמוה, שעכשיו נזכרו, שנשא לפני שנים אשה כושית, וגם אם היה בזה חטא הלא הקב"ה בחר בו אחרי שזה קרה ומי יבוא אחרי מלכו של עולם.

ופירוש אבן עזרא שפירש ממנה בגלל היותה כושית שאינה יפה לא הבנתי, אם כוונתו שחשבו שכל הסיבה שפירש משה היא מפני שפתאום החליט שאינה יפה דיה בשבילו, (שהרי קודם לכן נשאה) זה נראה מוזר לחשוב כך על משה רבינו, ואולי כוונתו שמשה פירש משום שהשכינה מדברת עימו, רק הם חשדו בו ב"נגיעות", שאילו היתה יפה, לא היה מגיע למסקנה, שצריך לפרוש ממנה, וכיוון שאינה יפה, לכן טעה, וע"ז התלוננו, זה נשמע טוב כדרוש מוסרי, אבל לא כ"כ מתיישב כפשט, לעומת פרש"י.

ובהעמק דבר פירש שהכוונה כושית גויה - גיורת, ולא בת ישראל מיוחסת, וחשדו בו שגירשה כי סבר שלא ראוי לו שגיורת תהיה אשתו, וזה לדעתם שלא כדין אחרי שכבר נשאה.

הנצי"ב הביא בסוף דבריו את פירוש פענח רזי/א - ספר שהכיר רק בתקופה מאוחרת יותר, אך לפני תר"מ. ע"פ פירוש זה אשה כושית היא אשה שחורה. נקודה.
החשד היה כדברי ראב"ע, שנחשד משה כי לא בא על אשתו, משום שלא היתה יפה = מכוערת = כושית.
מתי נשאה? בהחלט לא משנה. גם אם נשאה כנישואי תועלת (כנישואי הנשים הנכריות שנשא שלמה), ייתכן שחשבו כי כשכבר לא היה נתון בכבלי הפורמליסטיקה, "גילה" כי היא אינה יפה.

עיינתי זה עתה בפענח רזא עצמו, שהביא בשם ספר הג"ן הפך מהדברים שהציע הנצי"ב:
"שאמרו שע"י שנתגאה ממה שנדבר עמו הש"י, לקח אשה כשית אשר לא מבנות ישראל היה, שהיו בנות ישראל בזויות ושפלות בעיניו ובחר לו בבת מלך כוש"

[אוצר החכמה]

הנצי"ב אולי התכוון לפירוש הקודם שהביא שם בפענח רזא, שהיתה מכוערת, וטענתם של אהרון ומרים היתה שכיוון שכבר נשאה לא יכול לשנות דעתו, ובפרט הזה, זה דומה לרעיון של הנצי"ב.

[דראל]

הנצי"ב אולי התכוון לפירוש הקודם שהביא שם בפענח רזא, שהיתה מכוערת, וטענתם של אהרון ומרים היתה שכיוון שכבר נשאה לא יכול לשנות דעתו, ובפרט הזה, זה דומה לרעיון של הנצי"ב.

הצדק עמך!
אגב, משום מה ,הנצי"ב מקפיד לכנות את הספר, בכל המקומות שמזכירו בשם 'פענח רזי'.

[גלאגוזים]

הערה מעניינת:
למעשה נחלקו המפרשים אם היתה נאה ביותר או להיפך.
בעל הטורים כתב: ד"כושית" בגימטריא "יפת מראה" [=736].
אך גם הסוברים דהיתה מכוערת יוכלו "להסתייע" בגימטריא
שכן "כושית" הוא גם גימטריא של "מכוערת".
חושבנא דדין כחושבנא דדין.

[דראל]

הערה מעניינת:
למעשה נחלקו המפרשים אם היתה נאה ביותר או להיפך.
בעל הטורים כתב: ד"כושית" בגימטריא "יפת מראה" [=736].
אך גם הסוברים דהיתה מכוערת יוכלו "להסתייע" בגימטריא
שכן "כושית" הוא גם גימטריא של "מכוערת".
חושבנא דדין כחושבנא דדין.

מעניין ביותר. ראוי לציין כי הטור סבר כראב"ע, ולכן רק העתיקו בפירושו בלי להוסיף מילה. בפרפאותיו הביא את הגימטריא הנ"ל.