בן ח׳ - טריפה

[שמואל דוד]

מדוע מחללים שבת לטריפה ולא לבן ח׳?

[סליחות]

ג"א שאלתי שאלה זו בעבר, וכמדומני שראיתי שטריפה נחשב חי, בן ח' אף פעם לא נחשב חי.

[שמואל דוד]

יישר כח. עיין רש״י שבת קלה. שבן ח׳ אמו מניקתו משום סכנת האם, אבל רש״י ביבמות פ: משום סכנת ולד ואם ומשמע קצת שיש ׳חיי שעה׳ גם בבן ח׳ וצ״ע.

[סליחות]

יש שני בני ח', שמא רש"י עוסק בבן ח' שגמרו סימניו שהוא כבן ז' (עי' רמב"ם הל' מילה פ"א הי"ג) ורש"י בשבת עוסק בבן ח' שלא גמרו סימניו?


עריכה: הסרתי מה שהצעתי על הברייתא, כי זה לא נכון.

[שמואל דוד]

לא הבנתי; רש״י מפרש פירושו במסכת יבמות על אותו ברייתא שבמסכת שבת. ועוד קשה דלפי דבריך מדוע אסור לטלטלו, הרי הוא בן קיימא?

[שמואל דוד]

הגמרא שם ׳הכא במאי עסקינן׳ לא קאי על הברייתא ׳בן שמנה הרי הוא כאבן ואסור לטלטלו׳

וע״ע בספר דברי יואל חלק ז סו״פ במדבר:

C7A7898D-0399-44DC-AFBB-CFAF8C013B76.jpeg (146.95 KiB) נצפה 1448 פעמים

[סליחות]

מה שכתוב בספר דברי יואל עוסק בבן ח' שלא גמרו סימניו.
בעיקר מה שכתבתי שיש שני סוגי בן ח' זה זה טוש"ע ורמב"ם מפורש:

שו"ע או"ח סימן ש"ל סעיף ז:

הולד שנולד עושין לו כל צרכיו ומרחיצין אותו ומולחין אותו וטומנין השליא כדי שיחם הולד וחותכים את הטבור; והני מילי בנולד לט' או לז', אבל נולד לח' או ספק בן ז' או בן ח', אין מחללין עליו אלא אם כן גמרו שערו וצפרניו.

ושם בסעיף ח:

נולד לח', או ספק בן ז' או בן ח', שלא גמרו שערו וצפרניו, אסור לטלטלו אבל אמו שוחה עליו ומניקתו מפני צער החלב שמצערה; וכן היא בעצמה יכולה להוציא בידה החלב המצער אותה.

ועיי"ש בסימן של"א סעיף ג:

בן ח', אם נגמרו שערו וצפרניו, מלין אותו בשבת; ואם לא גמרו, אפי' אם הוא ספק בן ז' ספק בן ח', אין מלין אותו בשבת. ואין צריך לומר בן ח' ודאי. ואם הוא בן שבע ודאי, אפי' לא גמרו שערו וצפרניו מלין אותו

[שמואל דוד]

ידעתי גם ידעתי שיש חילוק בין גמרו סימנים ללא גמרו. רש״י ביבמות פ: מיירי כשלא גמרו ומ״מ כתב שיש ענין להציל הולד מסכנה ומשמע קצת שיש חיי שעה גם אצל בן ח׳. [באמת יש לעיין מדוע לא שייך חיי שעה בבן ח׳, וזה עיקר שאלתי] ועיין יד רמה בבא בתרא כ. שכתב כעי״ז. ועיין קובץ שיעורים שתמה ע״ז:

[סליחות]

עיינתי ביבמות ואי אפשר לפרש שהברייתא עוסקת בבן ח' שגמו סימניו, כי היא אומרת בפירוש שאי אפשר לטלטלו. ולכן מה שכתבתי שהברייתא עוסקת בבן ח' שגמרו סימניו הוא טעות. ואת הקושי צריך ליישב ברש"י. על הקושי הזה שברש"י שם כבר ציין בהגהות הב"ח על אתר.
בחיפוש באוצר ראיתי ביד רמה על ב"ב, שהמהדיר מציין להגהות מהר"ן שפירא על הרי"ף ביבמות שם דיש ספרים דל"ג ברש"י מפני סכנת הבן. אבל עי' פי' הר"א מן ההר שגם כן הביא בשם רש"י וכתב שהעיקר סכנת האם. ובחידושי חת"ס על שבת כותב שמבואר מדברי רש"י שאע"פ שאסור לחלל עליו שבת מ"מ אסור לסבב לו סכנה. ובהגהות מהרש"ם (שבת קלו) כותב: "וצ"ע ברש"י יבמות פ' רע"ב ד"ה מפני סכנת שניהם הבן והאם, וצ"ע דהרי על בן ח' ודאי אין לחוש לסכנה ובאמת ברש"י שבת לא פי' רק מפני סכנת האם ואם נאמר כד' התוס' כאן וביבמות פ"ו דרשב"ג מיירי בסתם ולדות י"ל דכיון דספק ב"ז ספק בן ח' מחללין א"כ יש לחוש מפני הסכנה והוי תיקון וגם בבן ח' ודאי בגמרו שערו וצפרנו ויוכל לחיות ל' יום ע' ת' ב"א סי' ג". חוץ מאלה, ראיתי שלאוצר יש עוד הרבה מה להציע בנושא זה, הרבה יישובים נאמרו על קושי זה ברש"י.

ועיין גם ברבינו גרשום והרמ"ה (כמו שהבאת בצילום) על יבמות שפירש מפני סכנת הולד.

[שמואל דוד]

יישר כח!

האם מותר להרוג בן ח׳?

[סליחות]

הרמב"ם (בהלכות רוצח פ"ב ה"ו) כותב שלא נהרגים על פחות מבן ט'. עיי"ש.
מסתמא אסור מדרבנן להרוג אותו.

[שמואל דוד]

גם לא נהרגים על טריפה

[שמואל דוד]

אם בן ח׳ הרי הוא כאבן מדוע אסור להורגו?

[סליחות]

מסתמא האיסור להרוג אותו מדרבנן, ואז אי אפשר להקשות מאיסור דרבנן להרוג אותו על חילול שבת דאורייתא.

[שמואל דוד]

ויען דוד חלק ג אה״ע פט:

63D1A346-719C-4DFD-87D4-B9863A992090.jpeg (72.23 KiB) נצפה 1415 פעמים

אולם עיין נחל איתן ריש פרק ג.