ישנה מח' ראשונים כיצד גרסינן ואביא כאן דברי תוס' בסנהדרין אך יש בזה עוד שיטות בראשונים.
תוספות מסכת סנהדרין דף עד עמוד ב
תהרג ואל תעבור יהרג גרסינן ואבועל קאי דעביד מעשה אבל הנערה עצמה שהיא קרקע עולם אין חייבת למסור עצמה ואי גרס תהרג יש לפרש דתהרג הנערה קודם שתעשה מעשה שתביא עליה את הערוה
שאלתי היא, האם למאן דגריס 'יהרג', כאשר האשה מביאה עצמה, האם יש לה דין 'תהרג' או דלגירסא זו באשה לעולם הויא קרקע עולם גם כאשר עושה מעשה.
כן, לצורך הדיון/הבירור, אני רוצה לטעון שקרקע עולם אינה סברא שנובעת בהכרח מכך שהאישה פאסיבית, אלא משום שאישה אינה נחשבת פועלת במעשה הזנות [-או גם הזיווג המותר והקדוש].
נראה לי שיש בזה מחלוקת גירסאות, ויתכן אף מח' ראשונים להלכה.
עוד יש להבין שיש מח' אמוראים [לפחות לדברי תוס' שם] האם סברת קרקע עולם שייכת גבי איסור בפרהסיא, או רק גבי עריות.
ויש להאריך בזה עוד.