דהנה כתב המשנ"ב (סי' קנא סק"ב),
ושיחה בטילה - היינו אפילו שיחת חולין שהיא לצורך פרנסה דבחוץ שרי בביהכ"נ אסור ובפרט שיחה בטלה לגמרי דבודאי שראוי למנוע תמיד מזה [פמ"ג] ובזוה"ק פ' ויקהל הפליג מאד בגודל העון הזה.
וכל שכן שיש להיזהר בבית הכנסת ובית המדרש מעוון דיבורים אסורים, כגון לשוה"ר ורכילות ומחלוקת וקטטות, כי מלבד שהם עונות חמורים מאד, עוד יגדל העון יותר במקום קדוש, כי הוא מזלזל בכבוד השכינה. ואינו דומה החוטא בינו לבין עצמו לחוטא בפלטין של מלך לפני המלך. ועוד תגדל הרעה בזה שהוא מכשיל גם את הרבים בעונות החמורות הנ"ל, כי האי תגרא דמיא לבדקא דמיא, ומתחילה הותחל העוון באיזה אנשים, ולבסוף יתלקטו ויתחברו חבורות חבורות לריב איש ברעהו, עד שנעשה כל הבית הכנסת כמדורה גדולה, ובעוה"ר באין מזה כמה פעמים לידי חרפות וגידופין והלבנת פנים ברבים, [וגם פעמים רבות בפני הס"ת, שזה גם כן עון חמור בפני עצמו, כי אפילו המבזה חבירו בפני ת"ח, אחז"ל (סנהדרין צט:) שהוא אפיקורוס, ואין לו חלק לעוה"ב. וכ"ש למבזה חבירו בפני הס"ת, וכבוד השכינה, וכמו שכתב כעין זה בתשובת מהרי"ו (סי' קנב). ע"ש], ולידי הכאות ומלשינות, וגודל חילול שם שמים בין האומות. ומי גרם לכל זה אם לא הראשון שהתחיל בעבירה תחילה, ובודאי לעתיד לבוא יטול שכר כנגד כולם.
על כן הירא וחרד לדבר ה' ישים תמיד עיניו ולבו לזה שלא לדבר שום דברים בטלים בביהכ"נ וביהמ"ד והמקום הזה יהיה מיוחד אצלו רק לתורה ולתפלה:
ולפי זה המבזה בבית הכנסת בפני ס"ת, חמיר טפי, והרי זה כאפיקורס רח"ל.
והנה לכאורה מדברי המשנ"ב משמע דכל זה דוקא בפני ס"ת, דאז הוי כבזיון ת"ח.
אבל במהר"י וויל סי' קנב עמוד קצז, מבואר מקרה אחר קצת,
"שדחף החזן מעמוד בתוך התפלה, וחטא גדולה חטא. האחד, כיון שהוצרך החזן לפסוק, ונמצא שגרם לעבור לא תשא על הברכות הראשונות שעשה. ואף גם זאת לא חס על כבוד קונו וכבוד מהר"ף [הש"ץ שדחפוהו] וכבוד קהלא קדישא. ובפרק חלק תנן, אפיקורוס אין לו חלק לעולם הבא, ופליגי אמוראי בזה, יש מהם דאמרי המבזה חביריו בפני ת"ח זהו אפיקורוס, והמבזה ת"ח גופיה זהו דבר השם בזה, וי"א אפיקורוס זה המבזה ת"ח גופיה. והאי גברא זלזל כבוד השכינה, וכבוד מהר"ף ותלמידיו".
אמנם המשנ"ב דקדק וכתב ש"כעין זה" כתב במהרי"ו.
והנה בשו"ת מהרשד"ם (חאה"ע סי' קכב דשס"ב ע"ב) כתב בזה"ל:
ומה שהוסיף על חטאתו פשע ומרד, להכות את חבירו בבית הכנסת ובפני רבים אשר שם השכינה, כי בית הכנסת שאנו מתפללים נקרא מקדש מעט, ואפילו המבזה חברו לפני תלמיד חכם נקרא אפיקורוס, כמו שאמרו בסנהדרין אמר ר' יהושע בן לוי אפיקורוס זה המבזה חברו לפני ת"ח, ע"כ. על אחת כמה וכמה לפני רבים, ובבית הכנסת, שנקרא אפיקורוס. והרי כתב הרב הגדול גאון בדורו בעל תרומת הדשן בכתבים (סי' רי) על אחד שהזיק חברו בשעת הושענות, והיה מקום למזיק להינצל מצד המנהג וטעמים אחרים, וכתב וז"ל, אם יזיק איש לחברו בגופו בעת כזאת, עונו גדול יותר משאם יעשה כזה במקום אחר, שמזלזל בקדושת בית הכנסת כו'. ושם כתוב מה שחייב לעשות כדי שיכופר עונו.
ומדברי מהרשד"ם מבואר, דהאיסור הוא בפני השכינה, וזהו בבית הכנסת, ולפי זה לאו דוקא בשעת ס"ת.
וגם מבואר מדבריו, דה"ה המבזה בפני רבים.
ולכאורה אם נימא כדברי המשנ"ב דהאיסור הוא דוקא בפני ס"ת, צ"ב מאי ק"ו מהמבזה בפני ת"ח, הרי במכות (כב:) כמה טפשאי וכו' ולא קיימי מקמי גברא רבה וכו', ומבואר שת"ח יותר מס"ת, ואם כן מאי ק"ו הוא.
וצ"ע