ביקורת תהיה כתב:מפורש הוא בתורה.
ביקורת תהיה כתב:הִמּוֹל יִמּוֹל יְלִיד בֵּיתְךָ וּמִקְנַת כַּסְפֶּךָ, וְהָיְתָה בְרִיתִי בִּבְשַׂרְכֶם לִבְרִית עוֹלָם.
ביקורת תהיה כתב:מפורש הוא בתורה.
(ט) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם:
(י) זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ הִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר:
(יא) וּנְמַלְתֶּם אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם וְהָיָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם:
(יב) וּבֶן שְׁמֹנַת יָמִים יִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר לְדֹרֹתֵיכֶם יְלִיד בָּיִת וּמִקְנַת כֶּסֶף מִכֹּל בֶּן נֵכָר אֲשֶׁר לֹא מִזַּרְעֲךָ הוּא:
(יג) הִמּוֹל יִמּוֹל יְלִיד בֵּיתְךָ וּמִקְנַת כַּסְפֶּךָ וְהָיְתָה בְרִיתִי בִּבְשַׂרְכֶם לִבְרִית עוֹלָם:
מקרא יש ללמוד עם פירוש רש"י.סליחות כתב:הנה הפסוקים המלאים שעוסקים במילה.
ביקורת תהיה כתב:מקרא יש ללמוד עם פירוש רש"י.סליחות כתב:הנה הפסוקים המלאים שעוסקים במילה.
עזריאל ברגר כתב:מנין החלוקה?
תְּרֵי קְרָאֵי כְּתִיבִי בִּילִיד בַּיִת וּמִקְנַת כֶּסֶף, חַד כְּתִיב בֵּהּ שְׁמוֹנָה, וְחַד לָא כְּתִיב בֵּהּ שְׁמוֹנָה. 'הִמּוֹל יִמּוֹל יְלִיד בֵּיתְךָ וּמִקְנַת כַּסְפֶּךָ', וְלָא מְפָרַשׁ בֵּהּ לִשְׁמוֹנָה יָמִים; וּכְתִיב 'וּבֶן שְׁמֹנַת יָמִים יִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר לְדֹרֹתֵיכֶם יְלִיד בָּיִת וּמִקְנַת כֶּסֶף'. וּמִסְתַּבְּרָא דְּהַאי דִּמְפָרַשׁ בֵּהּ לִשְׁמוֹנָה הַיְנוּ הֵיכָא דְדָמֵי לְיִשְׂרָאֵל מְעַלְּיָא, שֶׁנּוֹלַד בְּבֵיתוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל מִשֶּׁקְּנָאוֹ, דְּדוּמְיָא דְ'לָכֶם' בָּעֵינַן, דִּכְתִיב בְּהַהוּא קְרָא 'יִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר' וַהֲדַר 'יְלִיד בָּיִת וּמִקְנַת כֶּסֶף' וכו'.
וּבֶן שְׁמֹנַת יָמִים יִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר לְדֹרֹתֵיכֶם יְלִיד בָּיִת וּמִקְנַת כֶּסֶף מִכֹּל בֶּן נֵכָר אֲשֶׁר לֹא מִזַּרְעֲךָ הוּא
X כתב:נושא: מאיזו מידה מי"ג מדות לומדים שמילת מקנה כסף לא ביום ח'?סליחות כתב:האם אתם מבינים שרש"י מתכוון לומר שהמידה שבה דבר זה נלמד היא מדת הסברא ולא מי"ג מידות שהנ"ב?
האם סברא בלבד מספיקה להוציא מברית מילה בשמיני מפסוק 'מפורש' שבו כתוב ברצף מילה של כל זכר ומקנת כסף ביום השמיני? מצאנו לזה אח ורע במצוות?וּבֶן שְׁמֹנַת יָמִים יִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר לְדֹרֹתֵיכֶם יְלִיד בָּיִת וּמִקְנַת כֶּסֶף מִכֹּל בֶּן נֵכָר אֲשֶׁר לֹא מִזַּרְעֲךָ הוּא
לדבריך פסוק יג מיותר! בהכרח שמקנת כסף לא כלול בתחילת הפסוק יב.
ביקורת תהיה כתב:עזריאל ברגר כתב:מנין החלוקה?
מסברא, כדפירש רש"י בפרק רבי אליעזר דמילה:תְּרֵי קְרָאֵי כְּתִיבִי בִּילִיד בַּיִת וּמִקְנַת כֶּסֶף, חַד כְּתִיב בֵּהּ שְׁמוֹנָה, וְחַד לָא כְּתִיב בֵּהּ שְׁמוֹנָה. 'הִמּוֹל יִמּוֹל יְלִיד בֵּיתְךָ וּמִקְנַת כַּסְפֶּךָ', וְלָא מְפָרַשׁ בֵּהּ לִשְׁמוֹנָה יָמִים; וּכְתִיב 'וּבֶן שְׁמֹנַת יָמִים יִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר לְדֹרֹתֵיכֶם יְלִיד בָּיִת וּמִקְנַת כֶּסֶף'. וּמִסְתַּבְּרָא דְּהַאי דִּמְפָרַשׁ בֵּהּ לִשְׁמוֹנָה הַיְנוּ הֵיכָא דְדָמֵי לְיִשְׂרָאֵל מְעַלְּיָא, שֶׁנּוֹלַד בְּבֵיתוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל מִשֶּׁקְּנָאוֹ, דְּדוּמְיָא דְ'לָכֶם' בָּעֵינַן, דִּכְתִיב בְּהַהוּא קְרָא 'יִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר' וַהֲדַר 'יְלִיד בָּיִת וּמִקְנַת כֶּסֶף' וכו'.
עזריאל ברגר כתב:ביקורת תהיה כתב:עזריאל ברגר כתב:מנין החלוקה?
מסברא, כדפירש רש"י בפרק רבי אליעזר דמילה:תְּרֵי קְרָאֵי כְּתִיבִי בִּילִיד בַּיִת וּמִקְנַת כֶּסֶף, חַד כְּתִיב בֵּהּ שְׁמוֹנָה, וְחַד לָא כְּתִיב בֵּהּ שְׁמוֹנָה. 'הִמּוֹל יִמּוֹל יְלִיד בֵּיתְךָ וּמִקְנַת כַּסְפֶּךָ', וְלָא מְפָרַשׁ בֵּהּ לִשְׁמוֹנָה יָמִים; וּכְתִיב 'וּבֶן שְׁמֹנַת יָמִים יִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר לְדֹרֹתֵיכֶם יְלִיד בָּיִת וּמִקְנַת כֶּסֶף'. וּמִסְתַּבְּרָא דְּהַאי דִּמְפָרַשׁ בֵּהּ לִשְׁמוֹנָה הַיְנוּ הֵיכָא דְדָמֵי לְיִשְׂרָאֵל מְעַלְּיָא, שֶׁנּוֹלַד בְּבֵיתוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל מִשֶּׁקְּנָאוֹ, דְּדוּמְיָא דְ'לָכֶם' בָּעֵינַן, דִּכְתִיב בְּהַהוּא קְרָא 'יִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר' וַהֲדַר 'יְלִיד בָּיִת וּמִקְנַת כֶּסֶף' וכו'.
אם כן - הרי זה מעין מידה הי"ג "שני כתובים המכחישים את זה".
סליחות כתב:עזריאל ברגר כתב:הרי זה מעין מידה הי"ג "שני כתובים המכחישים את זה".
והיכן הכתוב השלישי שמכריע ביניהם?
אמת!עזריאל ברגר כתב:אם כן, הרי זו (מעין) המידה הי"ג "שני כתובים המכחישים את זה".
יש מגדולי האחרונים שפקפקו בפירושו של הראב"ד (ראה ספר 'שני לוחות הברית' דף שצה ע"ב), אך אנו אין לנו אלא דברי אברהם אבינו.וּמִזֹּאת הַהַכְרָעָה שֶׁהִכְרִיעַ הַכָּתוּב הַשְּׁלִישִׁי וְתִקֵּן הַשְּׁנֵי כְתוּבִים שֶׁהָיוּ מַכְחִישִׁין זֶה אֶת זֶה, לָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ לִמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים שֶׁמַּכְחִישִׁין זֶה אֶת זֶה וְלֹא בָּא כָּתוּב שְׁלִישִׁי לְהַכְרִיעַ. כְּאוֹתָהּ שֶׁשָּׁנִינוּ בְּסוֹטָה: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר 'וּמַדֹּתֶם מִחוּץ לָעִיר אַלְפַּיִם אַמָּה', וּמִקְרָא אַחֵר אוֹמֵר 'מִקִּיר הָעִיר וָחוּצָה אֶלֶף אַמָּה סָבִיב' וְגוֹמֵר. וּכְאוֹתָהּ שֶׁשָּׁנִינוּ בִּבְכוֹרוֹת: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר 'תַּקְדִּישׁ', וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר 'לֹא יַקְדִּישׁ'. וְאֵלּוּ הִכְרִיעוּ בֵּינֵיהֶם מִדַּעְתָּם וְתֵרְצוּ אוֹתָם לְפִי רְאִיָּתָם.
וְהַגִּרְסָא הַנְּכוֹנָה לְּפִי דַעְתִּי כָּךְ הִיא: 'וּשְׁנֵי כְתוּבִים מַכְחִישִׁין זֶה אֶת זֶה עַד שֶׁיָּבֹא כָּתוּב שְׁלִישִׁי' וְכוּ'. וְכָךְ פֵּרוּשׁוֹ: וְזוֹ הַמִּדָּה נוֹהֶגֶת בַּתּוֹרָה, שֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי כְתוּבִים מַכְחִישִׁים זֶה אֶת זֶה, כְּלוֹמַר שֶׁהֵם נִרְאִין כְּמַכְחִישִׁין, עַד שֶׁיָּבֹא כָּתוּב שְׁלִישִׁי וּמְתָרֵץ אוֹתָם; הִילְכָּךְ מִכָּאן יֵשׁ לָנוּ לִלְמֹד וּלְתָרֵץ כָּל שְׁנֵי כְתוּבִין שֶׁהֵם קָשִׁים זֶה עַל זֶה, וְלֹא שֶׁנִּדְחֶה אֶחָד מֵהֶם, וְלֹא שֶׁנַּחֲזִיק הַתּוֹרָה בְּשִׁבּוּשׁ.
זאת אשר ללוים מבן חמש ועשרים שנה ומעלה, שנים פוסלים בלוים ואין המום פוסל בלוים שהיה בדין מה אם במקום שלא פסלו שנים פסלו מומין כאן שפסלו שנים אינו דין שיפסלו מומים ת"ל זאת אשר ללוים שנים פוסלים בלוים ואין מומים פוסלים בהם: ומבן חמשים שנה, ר' נתן אומר כתוב אחד אומר מבן חמש ועשרים שנה ומעלה וכתוב אחד אומר מבן שלשים שנה (במדבר ד כג) כיצד יתקיימו שני כתובים הללו מבן חמש ועשרים שנה לתלמוד ומבן שלשים לעבודה (סליק פיסקא).
ששת ימים תאכל מצות, רבי שמעון אומר כתוב אחד אומר ששת ימים תאכל מצות וכתוב אחד אומר שבעת ימים מצות תאכלו מצה נאכלת כל שבעה, אוכלה ששה מן החדש ובשביעי מן הישן סליק פיסקא
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 258 אורחים