פורום אוצר החכמה

שש ושמח כתב:פשוט שהקדמת מנעל או בגד ימין אינו דין אלא הנהגה טובה כשאין שום סיבה לנהוג אחרת.

לענין כתב:[ומסופר שגם היה מקפיד מאד על הכנסת הראש קודם השרוולים ויל"ע מנלן הא].

שש ושמח כתב:פשוט שהקדמת מנעל או בגד ימין אינו דין אלא הנהגה טובה כשאין שום סיבה לנהוג אחרת.
והמחמיר בזה כשהוא מצטער אינו אלא הדיוט. ואין להאמין לסיפורים כאלו על הגרי"ז.

מה שנכון נכון כתב:

יוצר אור כתב: לא מצינו בדיני חז"ל 'פטור' ב'מצטער' [ואין עניין סוכה לכאן].

אע"פ שכך הפשטות, מ"מ הרדב"ז מקיש מסוכה לענינים אחרים.
ב, תרפז - לענין תספורת בעומר.
ג, תכה - לענין חולה שפטור משמו"ת.

פסק כחכמים (סנהדרין מ"ה ע"א) דאמרי הואיל וכתיב ואהבת לרעך כמוך ברור לו מיתה יפה, בזיונא דאינש עדיפא ליה טפי מניחא דגופא, ולא שייך זה להא דפליגי אמוראי בפ"ק דבתרא (ב"ב ט' ע"א) אי בודקין לכסות ואין בודקין למזונות, או דילמא אפכא, דשם הלכה כמ"ד דאין בודקין למזונות, משום דהא מצער ליה והא לא מצער ליה, הרי דצערא עדיפא מבזיונא, מלבד דאינו דומה, דהא מיתה ואפושי צערא הוי, ובזיונא עדיפא לה. אולם האמת נראה דאין ה"נ דבזיונא עדיפא מצערא, רק נתבונן, ביש לו ואינו רוצה להתפרנס פליגי תנאי בפרק מציאת האשה (כתובות ס"ז ע"ב), יש שסובר שנותנין לו לשם מתנה וחוזרין ונפרעין לאחר מיתה, ואטו אם אין רוצה להכסות לא יאמר שום אדם שנזקקין לו, משום דמזונות אף כי יש לו ואינו רוצה להתפרנס צערא דגופא יש לו, צער רעבון, רק דאיהו קא מצער נפשיה, אבל אם אין רוצה לכסות בשרו אינו נרגש כלל מזה, ואין לו בזיון, דבזיון הוא הרגש פנימי בנפש וכי יקר אצלו ממונו מבזיונו אין זה בזיון אצלו, לכן אמרינן דאין בודקין למזונות, דאף אם רמאי הוא ויש לו וקא מצער נפשו ג"כ צערא אית ליה, לא כן כסות, הלא אם יש לו והוא רמאי אין לו בזיון כלל, דאינו נרגש כלל מהעדר הבגדים, וכן כי מחויב הבעל לזון ולכסות את אשתו החיוב אף שאיננה רוצית לעשות לזון עצמה ולכסות בשרה, א"כ הוי קו"ח מזון מכסות, וכמו דיליף במכילתא משפטים (נזיקין פ"ג ד"ה שארה), אבל לעולם בזיונא דאתא מעלמא גדולה מצער בעלמא, ולכן מצאנו דכבוד הבריות דוחה לדבר תורה בשב וא"ת, ולכן אלו היה כלאים כשהיה לבוש בשוק שב ואל תעשה היה נדחה מפני כבוד הבריות, כדאמרו ברכות פרק מי שמתו (י"ט ע"ב), ומצטער לא מצאנו דנדחה שום מצוה מפני צערא, אדרבא בסוכה דוקא כתיב תשבו כעין תדורו, למיפטר מצטער (סוכה כ"ה ע"ב), ובלילה ראשונה יש פוסקים דאינו נפטר, דממצה ילפינן, אין זה רק כמו שבארנו, דבזיון גדול מצערא, ודוק:
ובזה בטלו דברי מי שרצה לפקפק דמצטער יהיה מותר בכל איסורים דדבריהם, מקו"ח דמשום בזיון נדחה כל לא תעשה דדבריהם, כדאמר בפ' מי שמתו שם דכבוד הבריות דוחה לא תעשה דשבת דמשום לא תסור, ובכ"מ. [וראיתי שלקח דבריו משו"ת חות יאיר סימן קצ"א, שהעיר כעין זה], וישתקע זה ולא יאמר, וכן הוא בעצמו הביא מהא דרבי חש במעיו, וקא שאיל כלום יש אדם שיודע יין תפוחים ש"ג אסור או מותר בסוף פרק אין מעמידין (ע"ז מ' ע"ב) יעו"ש אלמא דאסור, ועובדא דרע"ק בפרק עושין פסין (עירובין כ"א ע"ב) יוכיח כמה חמורים דברי סופרים, אף במקום דהיה חשש סכנה חש על נטילת ידים. והרבה היה להאריך, אך שאכ"מ, ולא באתי רק להרוס הראיה שהתפאר בה המחבר הנ"ל בספרו סימן ר"פ, כמש"ב. לבד היכי שפירשו חכמים, ואף בצער בע"ח, כמבואר שבת קכ"ח (ע"ב) ואף היכי דאיכא פסידא היכא שפירשו, עי"ש (שבת) מ"ב מ"ג, וכ"ז אינו במאכלות אסורות ודוק:

מקדש מלך כתב:

מה שנכון נכון כתב:

יוצר אור כתב: לא מצינו בדיני חז"ל 'פטור' ב'מצטער' [ואין עניין סוכה לכאן].

אע"פ שכך הפשטות, מ"מ הרדב"ז מקיש מסוכה לענינים אחרים.
ב, תרפז - לענין תספורת בעומר.
ג, תכה - לענין חולה שפטור משמו"ת.

אור שמח סנהדרין טו, א

לענין כתב:אנצל מקום זה לתמוה על הנהגת הגאון רבי שריה דבליצקי זצ"ל לרחוץ קודם יד ימין ורגל ימין, ואחר כך יד ורגל שמאל.
בשער הכוונות מפורש שרוחץ תחילה שתי ידיו ואחר כך שתי רגליו.

לענין כתב:אנצל מקום זה לתמוה על הנהגת הגאון רבי שריה דבליצקי זצ"ל לרחוץ קודם יד ימין ורגל ימין, ואחר כך יד ורגל שמאל.
בשער הכוונות מפורש שרוחץ תחילה שתי ידיו ואחר כך שתי רגליו.

יוצר אור כתב:

מקדש מלך כתב:אור שמח סנהדרין טו, א

יש"כ, אכן לא ידעתי מקיומם של אלו, ולאחר חיפוש ראיתי מציינים בנושא לעוד . .

יתר10 כתב:

שש ושמח כתב:פשוט שהקדמת מנעל או בגד ימין אינו דין אלא הנהגה טובה כשאין שום סיבה לנהוג אחרת.

מ"ב סימן ב סק"ז "ימין תחילה - וגם אם נזדמן לו של שמאל ימתין עד שיביאו לו של ימין". ע"כ. וי"ל

לבי במערב כתב:פשוט שכהנ"ל אינו אמור אלא באיסורי דרבנן, אבל הך דהקדמת ימין אינה אלא מדת חסידות (דאאפ"ל שר"כ עבר ח"ו על גזרת חכמים).

מה שנכון נכון כתב:לכאו' דין קדימת ימין בלבישה הוא כעין דין הקדימה בברכות לפי החשיבות, דיש להקדים רק כששניהם לפניו ורוצה בשניהם, ואם מצטער לא חשיב ששניהם שוים.

שש ושמח כתב:פשוט שהקדמת מנעל או בגד ימין אינו דין אלא הנהגה טובה כשאין שום סיבה לנהוג אחרת.

נהר שלום כתב:אבל יש להעיר מכיוון אחר שלמעשה בגמ' הסיקו שיש טעם גם להקדים שמאל ויכול לעשות איך שירצה, רק לאחמ"כ בא רב נחמן ב"י ואמר שירא שמים יצא ידי שניהם ינעל ימין ויקשור שמאל [וגם לאחר זה מובא בגמ' שרב כהנא לא הקפיד בזה].

נהר שלום כתב:

שש ושמח כתב:פשוט שהקדמת מנעל או בגד ימין אינו דין אלא הנהגה טובה כשאין שום סיבה לנהוג אחרת.

זה מה שאני מחפש, מניין לך?

שש ושמח כתב:

נהר שלום כתב:

שש ושמח כתב:פשוט שהקדמת מנעל או בגד ימין אינו דין אלא הנהגה טובה כשאין שום סיבה לנהוג אחרת.

זה מה שאני מחפש, מניין לך?

א. מהשכל.
ב. כבר כתב הרה"ג משנ"נ שלגבי קדימה לברכות הדין כן, וכ"ש בנידו"ד.