האם לדעת הרא"ש מברכים על כסות יום בלילה?

[איש_ספר]

לדעת הרא"ש שכסות יום בלילה חייבת בציצית, לכאורה מברכים עליה ולכאורה המבטלה בעידנא דרריתחא נענש וכו'. כך היה נראה פשוט.
וכ"כ המ"ב שהמברך אחר עלוה"ש קודם זמן של משיכיר, אינו חוזר ומברך, שיש לסמוך גם על הרא"ש שהטלית חייבת גם בלילה.

אלא שחכ"א העירני מד' הגר"א, שמחד גיסא מצדד כהרא"ש (וכן הביא המ"ב בשמו), ומאידך גיסא מבטל ד' רמ"א שכ' שאפשר לברך מעלוה"ש. דינו של הרמ"א הוא אכן מטעם אחר. אבל הגר"א הסובר כהרא"ש לא היה לו לבטל ד' הרמ"א, שהלכה כמותו ולא מטעמו, שכן אפי' בלילה אפשר לברך, כ"ש מעלוה"ש.

והיינו שהרי אף להרא"ש ודעימיה, ציצית חשובה מ"ע שהז"ג, "שהיום גורם". וכו' וכו'.

מה דעתכם?

[יוסף משה]

אולי יורשה לי לשאול שאלה על השיטה שמברכים על ציצית מעלות השחר שהוא המרדכי המובא בב"י, וז"ל "דציצית, כיון דלא כתיב ביה יום בהדיא אלא "וראיתם אותו", בראיה תליא מילתא ומעמוד השחר שרי לכתחלה וכן עמא דבר". ולכ' לפי שיטה זו, דבראיה תליא מילתא, למה לא יברך גם אחר צאת הכוכבים (של הגאונים) עד זמן המקביל לזמן של עלות השחר, וכמו שכתב המשנ"ב בסי' תל"א ס"ק א' ש"תיכף אחר יציאת הכוכבים שיש עדיין קצת מאור היום".