כמעט רגע ארע דבר...ודודי חמק עבר

[אליהו בן עמרם]

בסליחה נ"ד - הנאמרת בעשי"ת יום ב' לפי מנהג פולין:
"גְּאָלַנִי בִזְרוֹעַ מִבֵּין קְדֵשִׁים. גַּם כְּלָלַנִי יֹפִי וְכֵלִים חֲדָשִׁים. דִּבֶּר בִּי עַל פִּי קְדוֹשִׁים. דִּבְּקַנִי אֶצְלוֹ בִּכְתֻבָּה וְקִדּוּשִׁים: הִרְבָּה מֹהַר וּמִקְנֶה וְקִנְיָן. הִגְדִּיל הַשִּׂמְחָה בְּכָל עִנְיָן. וְסִיֵּד וְכִיֵּר בֵּית חַתְנוּת בִּנְיָן. וּמָסַר לְשָׁרְתֵנִי עֲלָמוֹת אֵין מִנְיָן: זֶבַח הֵכִין וְשִׁלֵּם נְדָרָיו. זְבָדַנִי זֶבֶד טוֹב בַּחֲדָרָיו. חֲצֵרוֹת קְטוּרוֹת תִּכּוּן סְדָרָיו. חֲתָנִי הַמֶּלֶךְ הֱבִיאַנִי חֲדָרָיו: טָבַלְתִּי וּבָאתִי בַּעֲדִי עֲדָיִים. טָהֳרוֹתַי נָתְנוּ רֵיחַ דּוּדָאִים. יְצוּעִי עָלָה וְלָן בֵּין שָׁדַיִם. יְמִינוֹ חִבְּקָתַנִי חִבּוּק יָדַיִם: כִּמְעַט רֶגַע אֵרַע דָּבָר. כָּבוֹד הֵמִיר וְחֹק חָק שָׁבָר. לֶכְתִּי דֶרֶךְ בְּרוּחַ וְלֹא לְהָבַר. לַצְתִּי וְאַצְתִּי וְדוֹדִי חָמַק וְעָבָר: מֵעַי הָמוּ לְדוֹדִי קָנַנִי. מַה לִּידִידִי בִּטֵּל אֲשֶׁר הִתְנַנִי. נָסַע מֵעָלַי וְלֹא חַנַּנִי. נְאֻם בִּיקַשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו קְרָאתִיו וְלֹא עָנָנִי: סוּרָה אֲדוֹנִי סוּרָה חִנַּנְתִּיו כַּמָּה. סֹב וְלֹא פָנָה הוֹחַלְתִּי עַד מָה. עָלַי לִבִּי כַּכִּנּוֹר יֶהֱמֶה."
פירושה של סליחה זו לענ"ד:
גְּאָלַנִי בִזְרוֹעַ מִבֵּין קְדֵשִׁים - הגאולה ממצרים
דִּבְּקַנִי אֶצְלוֹ בִּכְתֻבָּה וְקִדּוּשִׁים - מתן תורה
וְסִיֵּד וְכִיֵּר בֵּית חַתְנוּת בִּנְיָן...., זֶבַח הֵכִין וְשִׁלֵּם נְדָרָיו. זְבָדַנִי זֶבֶד טוֹב בַּחֲדָרָיו. חֲצֵרוֹת קְטוּרוֹת תִּכּוּן סְדָרָיו. חֲתָנִי הַמֶּלֶךְ הֱבִיאַנִי חֲדָרָיו - הקמת המשכן, הקרבת קרבנות וקטורת.
אך מה הכוונה ב"כִּמְעַט רֶגַע אֵרַע דָּבָר"?
אם הכוונה למעשה עגל (כפי ששמעתי יש מפרשים), ולכן מובנת כוונת ההמשך "כָּבוֹד הֵמִיר וְחֹק חָק שָׁבָר" - לשבירת הלוחות בי"ז בתמוז...הרי שנמצא התאור הנ"ל "שלא כסדרן", שהרי הקמת המשכן היתה אחרי מעשה העגל, בשנה השניה?

ובכלל, בשיר השירים פרק ה' מצאנו תיאור דומה, אך שונה:
"אֲנִי יְשֵׁנָה, וְלִבִּי עֵר; קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק, פִּתְחִי-לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי--שֶׁרֹּאשִׁי נִמְלָא-טָל, קְוֻצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה. ג פָּשַׁטְתִּי, אֶת-כֻּתָּנְתִּי--אֵיכָכָה, אֶלְבָּשֶׁנָּה; רָחַצְתִּי אֶת-רַגְלַי, אֵיכָכָה אֲטַנְּפֵם. ד דּוֹדִי, שָׁלַח יָדוֹ מִן-הַחֹר, וּמֵעַי, הָמוּ עָלָיו. ה קַמְתִּי אֲנִי, לִפְתֹּחַ לְדוֹדִי; וְיָדַי נָטְפוּ-מוֹר, וְאֶצְבְּעֹתַי מוֹר עֹבֵר, עַל, כַּפּוֹת הַמַּנְעוּל. ו פָּתַחְתִּי אֲנִי לְדוֹדִי, וְדוֹדִי חָמַק עָבָר; נַפְשִׁי, יָצְאָה בְדַבְּרוֹ--בִּקַּשְׁתִּיהוּ וְלֹא מְצָאתִיהוּ, קְרָאתִיו וְלֹא עָנָנִי."
כלומר, אפילו פתיחת דלת אין כאן, וכבר "דודי חמק עבר",
ואילו בסליחה הנ"ל, נפתחה הדלת, והרבה יותר מכך, אלא ש"כמעט רגע ארע דבר", ורק אח"כ "ודודי חמק עבר".

ומי יאיר עיני?

[פרי יהושע]

גם על כך שוחחנו (חג האסיף), ובעקרון היה יכול הכוונה על ביהמ"ק שכבר רגע אחרי בנינו נבנה בית לבת פרעה ובמות

[לענין]

אולי הכוונה לגלות 'ברגע קטן עזבתיך וברחמים גדולים אקבצך'.

[איש_ספר]

כִּמְעַט רֶגַע אֵרַע דָּבָר. כָּבוֹד הֵמִיר וְחֹק חָק שָׁבָר

אין ספק שמדובר בחטא העגל, שעליו נאמר בתהילים, וימירו את כבודם בתבנית שור. וחק חק שבר,פשוט שזה שבירת הלוחות.

[אליהו בן עמרם]

גם על כך שוחחנו (חג האסיף), ובעקרון היה יכול הכוונה על ביהמ"ק שכבר רגע אחרי בנינו נבנה בית לבת פרעה ובמות

ואז ההמשך: וְחֹק חָק שָׁבָר - לא כ"כ מובן. למה "שבר"? אך אם ב"שבירת" לוחות עסקינן - זה מובן, אך הדק"ל...
ועוד, שלכאורה מתואר כאן "שיא" שהגענו אליו יותר ממה שמתואר בשה"ש. וזה למה? אולי כי כל אחד תאר את שקדם לו. שלמה המע"ה תיאר את ה"שיא" שקדם לו, והפייטן תאר את ה"שיא" שקדם לו.
מענין גם מה כוונת הביטוי "מַה לִּידִידִי בִּטֵּל אֲשֶׁר הִתְנַנִי". "התנני" בחופה וקידושין? אולי משל ל"עונה"? וכי זה תלוי בתנאי?

[מה שנכון נכון]

מענין גם מה כוונת הביטוי "מַה לִּידִידִי בִּטֵּל אֲשֶׁר הִתְנַנִי". "התנני" בחופה וקידושין? אולי משל ל"עונה"? וכי זה תלוי בתנאי?

הרבו עלי מאד מהר ומתן.

כמעט רגע - עד שהמלך במסבו, ערש"י שם.

[אליהו בן עמרם]

אולי הכוונה לגלות 'ברגע קטן עזבתיך וברחמים גדולים אקבצך'.

יכול להיות.
ומעניין מה הפירוש של אותו "רגע" של "עזיבה", כנגד "רחמים גדולים" ב"קיבוץ"?
האם בהשוואת אורך הזמן עסקינן? (אך לא כ"כ מובן מה ההשוואה בין ה"רגע" ל"רחמים גדולים")
או אולי ל"רגע" של "כעס", שהוא כנגד "רחמים גדולים". וכפירושו של הפסוק: א-ל זועם בכל יום, שהוא אותו "רגע" של כעס שרק בלעם ידע לכוונו.

[אליהו בן עמרם]

מענין גם מה כוונת הביטוי "מַה לִּידִידִי בִּטֵּל אֲשֶׁר הִתְנַנִי". "התנני" בחופה וקידושין? אולי משל ל"עונה"? וכי זה תלוי בתנאי?

הרבו עלי מאד מהר ומתן.

כמעט רגע - עד שהמלך במסבו, ערש"י שם.

רשי"י בשה"ש א' י"ב:
"עד שהמלך במסבו" - משיבה כנסת ישראל ואומרת כל זה אמת טובה גמלתני ואני גמלתיך רעה כי בעוד המלך על השלחן מסבת חופתו
לכאורה אין זה תואם לתאור בפיוט כאן, שמדבר כבר אחרי החופה ואחרי ה"מסיבה", כשנמצאים ה"חתן" וה"כלה" בבביתם ובחדרם.

וגם לא הבנתי בדיוק איך בדיוק כוונת מר לבאר את "כמעט רגע"...

[פרי יהושע]

אז נצטרך לומר שהפיטן לא הקפיד על חלוקת הזמנים, מבחינת הזמן שמתברר למפרע בסוד אור ישר ואור חוזר

[מה שנכון נכון]

לענין ההערה שמזכיר המשכן קודם העגל (ופשוט שלחטא זה כוונתו), מלבד שמצאנו בחז"ל מחלו' אם בא המשכן רק כתיקון לעגל, או שהיה מיועד להיות בכל מקרה, גם לא ראיתי היכן מוזכר בשורות הללו המשכן, כי כל האמור בפיוט שם מתפרש על הקף ענני כבוד, וחופת מעמד ה"ס.

[אליהו בן עמרם]

לענין ההערה שמזכיר המשכן קודם העגל (ופשוט שלחטא זה כוונתו), מלבד שמצאנו בחז"ל מחלו' אם בא המשכן רק כתיקון לעגל, או שהיה מיועד להיות בכל מקרה, גם לא ראיתי היכן מוזכר בשורות הללו המשכן, כי כל האמור בפיוט שם מתפרש על הקף ענני כבוד, וחופת מעמד ה"ס.

וְסִיֵּד וְכִיֵּר בֵּית חַתְנוּת בִּנְיָן. וּמָסַר לְשָׁרְתֵנִי עֲלָמוֹת אֵין מִנְיָן: זֶבַח הֵכִין וְשִׁלֵּם נְדָרָיו. זְבָדַנִי זֶבֶד טוֹב בַּחֲדָרָיו. חֲצֵרוֹת קְטוּרוֹת תִּכּוּן סְדָרָיו.