פורום אוצר החכמה

הבאר ההיא כתב:אבל מש"כ שמקובלנו וכו' אין הדברים פשוטים כלל לגבי החייאה במצב כזה ורק אציין למשל ששמעתי שהגריש"א התרעם על שעשו החייאה להגראממ"ש (איני זוכר את מקור השמועה).

אשרי יושבי ביתך כתב:הנה שמוע שמעתי כי הגאון זצ"ל צווה לבל יעשו לו החייאה בעת יציאת הנשמה [וצ' בירור אם נכון הדבר].

והענין פלא בעבורי, וכי טעמו ונימוקו שרצה למנוע מעצמו ייסורין? ובפרט שמקובלנו שכל רגע ורגע של "חיים" - אין ערוך אליו. וא"כ החייאה אולי תאריך ימיו בכמה רגעים.

הידוע למ"ד דבר בזה?

הבאר ההיא כתב:אציין למשל ששמעתי שהגריש"א התרעם על שעשו החייאה להגראממ"ש (איני זוכר את מקור השמועה).

הבאר ההיא כתב:

אשרי יושבי ביתך כתב:הנה שמוע שמעתי כי הגאון זצ"ל צווה לבל יעשו לו החייאה בעת יציאת הנשמה [וצ' בירור אם נכון הדבר].

והענין פלא בעבורי, וכי טעמו ונימוקו שרצה למנוע מעצמו ייסורין? ובפרט שמקובלנו שכל רגע ורגע של "חיים" - אין ערוך אליו. וא"כ החייאה אולי תאריך ימיו בכמה רגעים.

הידוע למ"ד דבר בזה?

לא ידוע לי אם צוה כן, אבל כן ידוע לי שבני המשפחה לא הזעיקו כל עזרה רפואית בשעות האחרונות מלבד בעל ניסיון שיעזור לקבוע מתי היציאת נשמה אז יתכן שיש דברים בגו.
אבל מש"כ שמקובלנו וכו' אין הדברים פשוטים כלל לגבי החייאה במצב כזה ורק אציין למשל ששמעתי שהגריש"א התרעם על שעשו החייאה להגראממ"ש (איני זוכר את מקור השמועה).

הבאר ההיא כתב:

אשרי יושבי ביתך כתב:הנה שמוע שמעתי כי הגאון זצ"ל צווה לבל יעשו לו החייאה בעת יציאת הנשמה [וצ' בירור אם נכון הדבר].

והענין פלא בעבורי, וכי טעמו ונימוקו שרצה למנוע מעצמו ייסורין? ובפרט שמקובלנו שכל רגע ורגע של "חיים" - אין ערוך אליו. וא"כ החייאה אולי תאריך ימיו בכמה רגעים.

הידוע למ"ד דבר בזה?

לא ידוע לי אם צוה כן, אבל כן ידוע לי שבני המשפחה לא הזעיקו כל עזרה רפואית בשעות האחרונות מלבד בעל ניסיון שיעזור לקבוע מתי היציאת נשמה אז יתכן שיש דברים בגו.
אבל מש"כ שמקובלנו וכו' אין הדברים פשוטים כלל לגבי החייאה במצב כזה ורק אציין למשל ששמעתי שהגריש"א התרעם על שעשו החייאה להגראממ"ש (איני זוכר את מקור השמועה).

מעט דבש כתב:

הבאר ההיא כתב:אציין למשל ששמעתי שהגריש"א התרעם על שעשו החייאה להגראממ"ש (איני זוכר את מקור השמועה).

מקור השמועה הוא הרב חנניה צ'ולק (שמעתי מפיו), אבל לא בשם הגריש"א, אלא בשם מישהו אחר (איני זוכר בבירור מי; ועיין שבט הלוי ח, פו).
דעת הגריש"א שמעתי מאחד מתלמידיו המובהקים, שיש חיוב לעשות החיאה, ואם החולה מתנגד, יש להמתין שיאבד את ההכרה ואז לעשות לו (ועיין נשמת אברהם או"ח שלט ס"ק (ד) א5 אות ב, עמ' תפז).

גיזונטע קאפ כתב:פעם הייתי בבית חולים בטיפול נמרץ, ושהה שם בחדר הגאון רא"י זלזניק, ולפתע באחד המיטות המוניטור צנח בצורה חדה, הזעקתי את הצוות לעשות החייאה, לאחמ"כ אמר לי בנו של הגאון הנ"ל (לא זוכר מי) שזה לא פשוט לעשות החייאה לגוסס, כי אסור לגעת בו.

אשרי יושבי ביתך כתב:מקובלנו.

ביקורת תהיה כתב:

אשרי יושבי ביתך כתב:מקובלנו.

מקולטורה זרה ליהדות.

ביקורת תהיה כתב:

אשרי יושבי ביתך כתב:מקובלנו.

מקולטורה זרה ליהדות.

אשרי יושבי ביתך כתב:קדושת ה"חיים" דבר זר הוא ליהדות?!

מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת שֶׁהִזְקִינָה הַרְבֵּה, בָּאת לִפְנֵי רַבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲלַפְתָּא, אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, זָקַנְתִּי יוֹתֵר מִדַּי, וּמֵעַכְשָׁו חַיִּים שֶׁל נִוּוּל הֵם, שֶׁאֵינִי טוֹעֶמֶת לֹא מַאֲכָל וְלֹא מִשְׁתֶּה, וַאֲנִי מְבַקֶּשֶׁת לִפָּטֵר מִן הָעוֹלָם. אָמַר לָהּ: בַּמָּה הֶאֱרַכְתְּ כָּל כָּךְ יָמִים? אָמְרָה לוֹ: לְמוּדָה אֲנִי, אֲפִלּוּ יֶשׁ לִי דָבָר חָבִיב, אֲנִי מַנַּחַת אוֹתוֹ וּמַשְׁכֶּמֶת לְבֵית הַכְּנֶסֶת בְּכָל יוֹם. אָמַר לָהּ: מִנְעִי עַצְמֵךְ מִבֵּית הַכְּנֶסֶת שְׁלשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה. הָלְכָה וְעָשְׂתָה כֵּן, וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי חָלְתָה וָמֵתָה.

כִּי טוֹב לִי לָמוּת מִיָּד, וְלֹא לִהְיוֹתִי מִתְנַוְנֶה וְהוֹלֵךְ בְּיָדָם. (דעת זקנים)
כִּי טוֹב מוֹתִי, אֲפִלּוּ בְּחֶרֶב אָדָם, מֵחַיַּי בַּצַּעַר הַזֶּה. (רמב"ן)

אשרי יושבי ביתך כתב:הועבר ממשפחת סופרים

הנה שמוע שמעתי כי הגאון זצ"ל צווה לבל יעשו לו החייאה בעת יציאת הנשמה [וצ' בירור אם נכון הדבר].

והענין פלא בעבורי, וכי טעמו ונימוקו שרצה למנוע מעצמו ייסורין? ובפרט שמקובלנו שכל רגע ורגע של "חיים" - אין ערוך אליו. וא"כ החייאה אולי תאריך ימיו בכמה רגעים.

הידוע למ"ד דבר בזה?

פַּעַם אַחַת עָמַדְנוּ לְפָנָיו בְּיוֹם רִאשׁוֹן אַחַר שַׁבַּת-נַחֲמוּ תקס"ט, וְהוֹלִיכוּ מֵת לִפְנֵי חַלּוֹנוֹת בֵּיתוֹ וְהָיוּ הוֹלְכִין אַחֲרָיו וּבוֹכִין וּמַסְפִּידִין עָלָיו כְּדֶרֶךְ הָעוֹלָם. עָנָה וְאָמַר דֶער מֵת קֶער לַאכְן, הַמֵּת מִסְּתָמָא שׂוֹחֵק בְּלִבּוֹ עַל שֶׁבּוֹכִין אַחֲרָיו. כִּי בּוֹכִין עַל שֶׁנִּפְטַר מִן הָעוֹלָם, כְּאִלּוּ אוֹמְרִים לוֹ הֲלא טוֹב אִם הָיִיתָ מַאֲרִיךְ עוֹד יָמִים בְּזֶה הָעוֹלָם, וְסָבַלְתָּ עוֹד צָרוֹת רַבּוֹת בְּזֶה הָעוֹלָם וְהָיְתָה לְךָ עוֹד מְרִירוּת הָעוֹלָם (אַמֶער וָואלְסְט נָאךְ פַאר שְׁוַוארְצְט גִיוָוארְן אוֹיף דֶער וֶועלְט).
שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ הֲלא גַּם שָׁם לא יָנוּחַ מִיִּסּוּרִים, כִּי לא הָיָה צַדִּיק גָּדוֹל כָּל כָּךְ שֶׁלּא יִסְבּל שׁוּם צַעַר גֵּיהִנָּם וְחִבּוּט הַקֶּבֶר, וְאִם כֵּן גַּם שָׁם יֵשׁ לוֹ יִסּוּרִים. הֵשִׁיב עַל-כָּל-פָּנִים עַתָּה יִהְיֶה הַקֵּץ וְהַגְּמָר מֵהַיִּסּוּרִים וְצַעֲרוֹ. כִּי יִסְבּל מַה שֶּׁיִּסְבּל וְאַחַר-כָּךְ יִזְכֶּה לְמַה שֶּׁפָּעַל בְּזֶה הָעוֹלָם אֵיזֶה שְׂכַר עוֹלָם הַבָּא, עַל מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים.
חָזַרְתִּי וְשָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ הֲלא יֵשׁ גִּלְגּוּלִים, וְאוּלַי יִצְטָרֵךְ לוֹ לְהִתְגַּלְגֵּל עוֹד פַּעַם אַחַת בְּזֶה הָעוֹלָם, וְאִם-כֵּן מַה פָּעַל בַּמֶּה שֶׁנִּפְטַר עַכְשָׁו מִצָּרוֹת עוֹלָם הַזֶּה. הֵשִׁיב אִם יִרְצֶה יוּכַל לְהִתְעַקֵּשׁ וְלִטְען שָׁם שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה בְּשׁוּם אפֶן לְהִתְגַּלְגֵּל וְלֵילֵךְ עוֹד הַפַּעַם בְּזֶה הָעוֹלָם. שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ וְכִי יוֹעִיל זֶה מַה שֶּׁלּא יִרְצֶה לְהִתְגַּלְגֵּל. הֵשִׁיב בְּוַדַּאי יוֹעִיל אִם יִתְעַקֵּשׁ וְיִטְעַן עֲשׂוּ עִמִּי מַה שֶּׁתִּרְצוּ כָּאן וַעֲשׂוּ עִמִּי הַגְּמָר וְהַסּוֹף כָּאן כִּרְצוֹנְכֶם, רַק בְּזֶה הָעוֹלָם אַל אֶחֱזר עוֹד לְהִתְגַּלְגֵּל חַס וְשָׁלוֹם (וְאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: עֶקְט מִיט מִיר דָּא), בְּוַדַּאי יָכוֹל לִפְעל זאת. וְכָפַלְתִּי וְשָׁנִיתִי בְּדַבְּרִי עִמּוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כַּמָּה פְּעָמִים אִם יוֹעִיל זאת וְאָמַר שֶׁבְּוַדַּאי יוֹעִיל אִם יִהְיֶה חָזָק בְּדַעְתּוֹ לִטְען כָּךְ. וְלָקַחְתִּי זאת בְּדַעְתִּי הֵיטֵב, וְקָשַׁרְתִּי אוֹתוֹ בְּמחִי לִזְכּר זאת הֵיטֵב הֵיטֵב, אוּלַי אֶזְכֶּה לִזְכּר זאת בְּעָלְמָא דְּאָתֵי לִטְען כָּךְ לִפְנֵי הַבֵּית-דִּין שֶׁלְּמַעְלָה לְמַעַן אוּכַל לְהִנָּצֵל מִגִּלְגּוּלִים. כִּי אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה עִמִּי חַס וְשָׁלוֹם כִּי אֵינִי יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה דֶּרֶךְ מוֹלִיכִין אוֹתִי, אַף-עַל-פִּי-כֵן עַל-כָּל-פָּנִים טוֹב יוֹתֵר מִלְּהִתְגַּלְגֵּל חַס וְשָׁלוֹם, וְלִהְיוֹת חַס וְשָׁלוֹם בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה שֶׁל הַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה חַס וְשָׁלוֹם. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְזַכֵּנוּ מֵעַתָּה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנָיו כִּרְצוֹנוֹ הַטּוֹב (אָמַר הַמַּעְתִּיק עַיֵּן בַּזּהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת מִשְׁפָּטִים דַף ק"ט:)

אשרי יושבי ביתך כתב:שמעתי כי הגאון זצ"ל צווה לבל יעשו לו החייאה בעת יציאת הנשמה. הידוע למ"ד דבר בזה?

'עֵת לָמוּת'. לָמָה הֻצְרַךְ קֹהֶלֶת לוֹמַר כֵּן? אֶלָּא כְּשֶׁאָדָם גּוֹסֵס, כְּשֶׁנֶּפֶשׁ אָדָם יוֹצְאָה, אֵין צוֹעֲקִים עָלָיו שֶׁתָּשׁוּב נַפְשׁוֹ, כִּי אֵינוֹ יָכוֹל לִחְיוֹת כִּי אִם מְעַט יָמִים, וְאוֹתָן יָמִים יִסְבֹּל יִסּוּרִין.