דרומי כתב:נקודה ראשונה שראויה לבירור: מתי הזמן הראוי להתפלל מנחה בתענית זו?
אשרי יושבי ביתך כתב:האם אומרים אבינו מלכנו במנחה שחל בערב שבת.
דבשו"ע הרב (סי' תקפד ס"ה) כתב: 'אין אומרים אבינו מלכנו בשבת מפני שאסור לתבוע צרכיו בשבת ואפילו בערב שבת במנחה אין אומרים אותו'.
ובמחצית השקל (שם, סק"ג) הקשה דהרי מתפללין בער"ש שמו"ע עם י"ג אמצעיות, דקיי"ל דמותר לשאול צרכיו בער"ש, ולמה א"מ אין אומרים.
וכתב שם דדווקא י"ג ברכות דטופס ברכות הם, אבל א"מ שזה תחינות - כמו שאין אומרים תחנון, כך אין אומרים אבינו מלכנו.
ויש עוד להאריך בכ"ז, אי"ה.
אשרי יושבי ביתך כתב:האם אומרים אבינו מלכנו במנחה שחל בערב שבת.
דבשו"ע הרב (סי' תקפד ס"ה) כתב: 'אין אומרים אבינו מלכנו בשבת מפני שאסור לתבוע צרכיו בשבת ואפילו בערב שבת במנחה אין אומרים אותו'.
ובמחצית השקל (שם, סק"ג) הקשה דהרי מתפללין בער"ש שמו"ע עם י"ג אמצעיות, דקיי"ל דמותר לשאול צרכיו בער"ש, ולמה א"מ אין אומרים.
וכתב שם דדווקא י"ג ברכות דטופס ברכות הם, אבל א"מ שזה תחינות - כמו שאין אומרים תחנון, כך אין אומרים אבינו מלכנו.
ויש עוד להאריך בכ"ז, אי"ה.
האמיתי (כאופק קהיר), דהיינו 17.40 לשעון הנהוג כעת (ועכ"פ, גם זה ניתן להספיק).כדכד כתב:לכאורה אפשר גם להספיק לקדש לפני שש.
דרומי כתב:קובץ שיצא ב''קראון הייטס"
דרומי כתב:השנה חלה קביעות נדירה בה מתענים בער"ש (בתקוה שהצום יהפך לשמחה ולמועד).
כדאי ללקט במסגרת זו בירורים ושאלות המתעוררות בפרט במצב מיוחד זה.
גימפעל כתב:אשרי יושבי ביתך כתב:האם אומרים אבינו מלכנו במנחה שחל בערב שבת.
דבשו"ע הרב (סי' תקפד ס"ה) כתב: 'אין אומרים אבינו מלכנו בשבת מפני שאסור לתבוע צרכיו בשבת ואפילו בערב שבת במנחה אין אומרים אותו'.
ובמחצית השקל (שם, סק"ג) הקשה דהרי מתפללין בער"ש שמו"ע עם י"ג אמצעיות, דקיי"ל דמותר לשאול צרכיו בער"ש, ולמה א"מ אין אומרים.
וכתב שם דדווקא י"ג ברכות דטופס ברכות הם, אבל א"מ שזה תחינות - כמו שאין אומרים תחנון, כך אין אומרים אבינו מלכנו.
ויש עוד להאריך בכ"ז, אי"ה.
ומי אומר שאומרים א"מ ?
בפשטות, שאלתו היתה גבי (מנחת) ערש"ק.אשרי יושבי ביתך כתב:מקורות אמירת א"מ בת"צ
לבי במערב כתב:בפשטות, שאלתו היתה גבי (מנחת) ערש"ק.אשרי יושבי ביתך כתב:מקורות אמירת א"מ בת"צ
לבי במערב כתב:א"כ, מאי ספיקא איכא?
לבי במערב כתב:בקונטרס שהובא לעיל צוין שאכן כך המנהג (אא"כ כוונת כת"ר למנהג א"י וכיו"ב).
שם נכתב -מתענים ומשלימים עד צאת הכוכבים. ממהרים לקבל שבת ולהתפלל ערבית בזמנה. ויש די זמן שיוכלו לקדש לפני שעה השביעית (בברוקלין: מ5:56 עד 6:56). ויש להזדרז אחר תפלת ערבית לקדש שלא לשהות בצום כשהוא מעונה.
אכן, בחפזי לא הבחנתי שבפסק"ת כ' להתפלל קודם צה"כ.מן הדרום כתב:משמע שמתפללי[ם] בצאת ולא קודם!
כנכב"ב.זאינץ כתב:מאיזה שעה זה מחמש עד עשרים לשבע?
כדכד כתב:פורסם שהאדמו"ר רבי ישראל מוויזניץ שליט"א הורה לחסידיו לא להקפיד בכך השבת כדי לא לעכב את בני הבית הצמים.
לכאורה אפשר גם להספיק לקדש לפני שש.
פולסברג כתב:כדכד כתב:פורסם שהאדמו"ר רבי ישראל מוויזניץ שליט"א הורה לחסידיו לא להקפיד בכך השבת כדי לא לעכב את בני הבית הצמים.
לכאורה אפשר גם להספיק לקדש לפני שש.
רק להבהיר: 'בני הבית' היינו הבחורים, שהרי הנשים בין כך לא צמים...
רבי שמחה לטעמיה, שסילופין אין להן שיעור לא למעלה ולא למטה, כדלהלן:מן הדרום כתב:פסקי תשובות אורח חיים סימן רמט:
ומיהו יש להזדרז ולהקדים התפילה כדי שיוכלו הציבור ללכת לביתם לקדש על הכוס מיד עם צאת הכוכבים, למען לא יתבטל מעונג שבת בכדי, ולא יתמהמה בשבת כשהוא מעונה.
(שלחן הטהור זר זהב סק"ד, תהל"ד סק"ד "שהסברא פשוטה דהיכי שאין צריך להתענות יש איסור בדבר".)
ביקורת תהיה לשיטתו, ששנאתו מעוורת את עיניו.ביקורת תהיה כתב:רבי שמחה לטעמיה, שסילופין אין להן שיעור לא למעלה ולא למטה, כדלהלן:מן הדרום כתב:פסקי תשובות אורח חיים סימן רמט:
ומיהו יש להזדרז ולהקדים התפילה כדי שיוכלו הציבור ללכת לביתם לקדש על הכוס מיד עם צאת הכוכבים, למען לא יתבטל מעונג שבת בכדי, ולא יתמהמה בשבת כשהוא מעונה.
(שלחן הטהור זר זהב סק"ד, תהל"ד סק"ד "שהסברא פשוטה דהיכי שאין צריך להתענות יש איסור בדבר".)
א. הקומרנר מדבר במי שמתענה תענית יחיד בערב שבת, שעדיף שיפסיק את התענית מבעוד יום ולא ישלימנה עד צאת הכוכבים. וכתב וז"ל: וטוב שיקבל שבת בתפלה וקידוש קודם צאת הכוכבים, וכיון שקיבל שבת יכול לאכול ולשתות אפילו בתענית של חובה [ל]דעת הרב ב"י.
וב'זר זהב' כותב, שהוא עצמו נוהג כשחל עשרה בטבת בע"ש לקבל שבת ולהתפלל ערבית מבעוד יום, ולומר קידוש סמוך לצאה"כ בצמצום, כך שתהיה השתיה בצאת הכוכבים. (והיינו משום דס"ל לדידיה – לעומת שאר הפוסקים – דדעת הרב ב"י עיקר דאין צריך להשלים את התענית.)
שבתי וראֹה, כי לדעתו גם בתענית ציבור אין להשלים את התענית עד צאת הכוכבים, אלא תיכף אחר תפלת ערבית יש לאכול ולשתות אף שעדיין יום הוא, כדעת הרב בית יוסף 'שאם קיבל עליו מבעוד יום – אפילו תענית ציבור אסור לו להשלים'; אלא שהוא עצמו לא נהג כן משום ש'קבלנו דעת מרן מור"ם', אבל עכ"פ היה מקפיד שלא להתענות מעבר לזמן צאת הכוכבים כהוא זה.יתן חן כתב:סיכום דבריו למעשה, שיש להקדים התפילה ככל האפשר ושלא לצום בשב"ק כלל.
כדכד כתב:דרומי כתב:נקודה ראשונה שראויה לבירור: מתי הזמן הראוי להתפלל מנחה בתענית זו?
למה נקודה ראשונה ולמה בכלל יש שאלה בזה מעבר לכל ערב שבת או לכל תענית ציבור?
שלא להתווכח עמך באתי, שכן: אִם תִּכְתּוֹשׁ אֶת הָאֱוִיל בַּמַּכְתֵּשׁ בְּתוֹךְ הָרִיפוֹת בַּעֱלִי לֹא תָסוּר מֵעָלָיו אִוַּלְתּוֹ.ביקורת תהיה כתב:שבתי וראֹה, כי לדעתו גם בתענית ציבור אין להשלים את התענית עד צאת הכוכבים, אלא תיכף אחר תפלת ערבית יש לאכול ולשתות אף שעדיין יום הוא, כדעת הרב בית יוסף 'שאם קיבל עליו מבעוד יום – אפילו תענית ציבור אסור לו להשלים'; אלא שהוא עצמו לא נהג כן משום ש'קבלנו דעת מרן מור"ם', אבל עכ"פ היה מקפיד שלא להתענות מעבר לזמן צאת הכוכבים כהוא זה.יתן חן כתב:סיכום דבריו למעשה, שיש להקדים התפילה ככל האפשר ושלא לצום בשב"ק כלל.
ולשאר העם המליץ, לעשות תנאי מאתמול בעת מנחה, ובכך יוכלו בשופי לאכול ולשתות מבעוד יום.
היוצא מדבריו: הנוהגים להתפלל תפלת ערבית מבעוד יום – אין נכון להם להמשיך את התענית עד צאת הכוכבים; אבל הנוהגים תדיר להתפלל תפלת ערבית בזמנה – כלום אמר שראוי להם להקדים ביום צום את התפלה?!
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 40 אורחים