מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

ביאור בסוגיא עובי רקיע וגלגל קבוע פסחים צד

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
מחשבות
הודעות: 100
הצטרף: ג' אוקטובר 23, 2018 11:09 pm

ביאור בסוגיא עובי רקיע וגלגל קבוע פסחים צד

הודעהעל ידי מחשבות » ב' ינואר 11, 2021 12:20 am

עובי רקיע, גלגל קבוע, בלילה חמה למעלה מן הרקיע, במציאות!!!
קבצים מצורפים
עלון.pdf
(1.69 MiB) הורד 57 פעמים

יואל שילה
הודעות: 1549
הצטרף: ג' דצמבר 26, 2017 2:01 am

Re: ביאור בסוגיא עובי רקיע וגלגל קבוע פסחים צד

הודעהעל ידי יואל שילה » ב' ינואר 11, 2021 11:00 am

פעם הרב אייזנברג ביקש ממני לכתוב הקדמה לנושא, אציגנה כאן

בס"ד מבוא קצר לסוגיית גלגל קבוע פסחים צד:
המציאות הנראית לעינים היא שהשמש זורחת במזרח ושוקעת במערב מדי יום; אף שזמן הזריחה והשקיעה משתנה מפני השינוי באורך יום והלילה בין החורף והקיץ, אבל מעבר השמש בנקודת החצות [כלומר, כשהיא הכי דרומית/הכי גבוהה] מתרחש מדי 24 שעות [עם סטיה של עד כעשרים שניות לכאן ולכאן, מחמת שינויים במהירות הקפת כדור הארץ והשינוי בזוית משמש]; גם הכוכבים זורחים במזרח ושוקעים במערב מדי יום, אף שלא ניתן לצפות בהם באור היום, וסיבוב יומי זה אורך כ"ד שעות פחות מעט פחות מארבע דקות; מחמת העיכוב בסיבוב השמש ביחס לסיבוב הכוכבים - נוצרת תנועה איטית של השמש ביחס לכוכבים, בכיוון מערב למזרח, בכל יום בערך מעלה אחת, ונמצא שהשמש חוזרת למקומה כלפי הכוכבים לאחר כ-365.25 ימים, וזה המכונה 'שנת שמש'; גם הירח זורח במזרח ושוקע במערב מדי יום אלא שלא נראה בשעות היום וגם לא כשהוא קרוב לשמש - כי אז אורו מופנה כלפי השמש ולא כלפינו, ומהירות ההקפה שלו מתאחרת בכ-13 מעלות כלפי הכוכבים מדי יום, שהם כ-12 מעלות כלפי השמש, ונמצא שהוא משלים הקפה ממערב למזרח כלפי השמש מדי כ-29.5 ימים, אך מאמר זה לא עוסק בירח אלא ביחס בין השמש לכוכבים.
בשל השינוי במקומה של השמש כלפי הכוכבים ניתן לומר שבכל עת כוכבים אחרים מהווים את הרקע השמימי למיקומה של השמש, ואם נגדיר את מפת הכוכבי באופן שרירותי כמחולקת לקבוצות כוכבים [אף שכל אחד מהם נמצא במרחק שונה מכדור הארץ, אבל לנו הם נראים סמוכים זה לזה, והקדמונים חילקו את השמים ל-88 קבוצות, שלכל אחד את מקומו המיוחד לו במפת הכוכבים] - ניתן לומר שבערך מדי כל חודש [כלומר כל כשלשים מעלות] השמש חולפת על פני קבוצת כוכבים אחרת, וזה מכונה שהשמש נמצאת ב'מזל' פלוני ['מזל' לשון 'אזיל', כלומר שהולכת שם], אף שבמציאות השמש קרובה אלינו ביותר, רק כ-150 מליון ק"מ [כשמונה דקות אור], ואילו הכוכבים מרוחקים מאתנו ביותר, מרחק שנות אור ארוכות, אך לעינינו נראה שהשמש נמצאת בטווח כוכבי מזל זה; בימי קדם בחודש ניסן השמש היתה בטווח כוכבי טלה, באייר - שור, תאומים, סרטן, אריה, בתולה, מאזנים, עקרב, קשת, גדי, דלי, דגים, ושוב בניסן בטלה, אלא שבשל שינוי בציר ההקפה של הארץ מיקום כוכבים אלו השתנה, וכיום בניסן השמש נמצאת בין דלי לדגים, אך עדיין מקובל לקרוא למיקום השמש בניסן 'טלה' כי התקבל ש'טלה' הוא לא רק שם של קבוצת הכוכבים, אלא המיקום בשמים של השמש בניסן.
סיבובה השנתי של השמש איננו מול אותו קו רוחב בכדור הארץ, בימי 21 במרץ ו-23 בספטמבר היא ממש מול קו המשווה - ואז השמש זורחת בדיוק במזרח ושוקעת בדיוק במערב, ביום 21 ביוני היא מול הנקודה הצפונית ביותר - קו רוחב 23.5 צפון, וביום 21 בדצמבר היא מול הנקודה הדרומית ביותר - קו רוחב 23.5 דרום, ונמצא שבנוסף למה שבכל יום השמש נראית כזורחת במזרח ושוקעת במערב, ובנוסף למה שמיקום השמש כלפי כיפת הכוכבים משתנה בכל יום בכמעלה אחת ממערב למזרח - ישנה גם תנועה של השמש כלפי הכוכבים של מצפון לדרום מתאריך 21 ביוני עד 21 בדצמבר, ולהיפך מדצמבר ליוני.
כך שקבוצות הכוכבים המסמנות את מיקומה של השמש מסודרות בטבעת אחת שחלקה הצפוני הוא מול קו רוחב 23.5 צפון של כדור הארץ, וחלקה הדרומי מול קו רוחב 23.5 דרום של כדור הארץ; ומכאן שקבוצת סרטן היא המייצגת את מיקומה של השמש בעת המצאה בשיא הצפון, וקבוצת גדי מייצגת את מיקומה של השמש בעת המצאה בשיא הדרום, וטלה ומאזנים הן המייצגות את מיקומה בימי השוויון.
את כל התנועות היחסיות הללו בין הארץ השמש והכוכבים ניתן להסביר בשני אופנים, האופן היווני - שעל פי תפיסה זו ביארו חז"ל את הנושא וכך גם ביארו הרמב"ם ושאר הראשונים, והאופן המודרני שהחל לפני כ-500 שנה ע"י קופרניקוס [וכבר היו שסברו כך גם בעת העתיקה אך נסוגו בהם מחמת קושיא אלימתא]; התפיסה היוונית היתה שהארץ קבועה במקום, השמש וכוכבי הלכת מקיפים אותה, כל כוכב בקצב שונה, והקפותיהם קרויים 'גלגלים', כלומר מעגלים, והשמש היא הגלגל הרביעי לאחר הירח כוכב חמה ונוגה, ולאחריה מאדים צדק ושבתאי, ושאר כוכבי הרקיע הם בגלגל השמיני; כל הגלגלים מסתובבים סביב הארץ בכל יום ממזרח למערב, ויש לכל אחד מהם האטה בקצה שונה כלפי הגלגל השמיני של הכוכבים, כך שהשמש 'מפסידה' סיבוב אחד בכל שנה [והירח - בכל חודש]; התפיסה המודרנית היא שהשמש היא הקבועה, וגם הכוכבים קבועים, והסיבוב היומי של כל הכוכבים נובע מחמת סיבוב כדור הארץ על צירו ממזרח למערב, והסיבוב השנתי של השמש סביב הארץ נובע מחמת שהארץ מקיפה את השמש סיבוב אחד בכל שנה ממערב למזרח [גם בעולם העתיק הכירו את ה'תפיסה המודרנית' אך שללו אותה, כי אם הארץ מקיפה את השמש מדי שנה, הרי שהיה צריך להיות ניכר הבדל גדול בין הזוית שרואים את הכוכבים כשהארץ בשני עברי השמש, והרי אין הבדל, ועל זאת השיב קופרניקוס שהמרחק בין הארץ לשאר הכוכבים ארוך פי כמה מהמרחק לשמש ולכן לא חשים בהבדל הזוית].
לפי הגישה היוונית גלגל השמש נוטה בזוית 23.5 מעלות לארץ ולכן השמש נודדת בין הצפון לדרום, ולפי הגישה המודרנית ציר הסיבוב של כדור הארץ הוא הנוטה ולכן השמש נראית בצפון ובדרום.
בשעות היום - השמש נמצאת מעל הארץ, ובשעות הלילה היא נמצאת מעל חלקים אחרים שבכדור הארץ, והאור שלנו נמצא במקום המוסתר מאור השמש. מאחר ולכדור הארץ יש מעטפת של אטמוספירה שמכילה חלקיקים בצפיפות מסויימת - הרי שאור השמש שמגיע אלינו נראה לא רק ישירות מכיוון השמש [כפי שרואים את אור הירח רק מכיוון הירח, וכך גם נראית השמש למי שנמצא מחוץ לאטמוספירה- כדור מאיר בתוך רקע שחור] אלא גם מוחזר מכל כיפת הרקיע; זו הסיבה שגם לאחר השקיעה וגם לפני הזריחה נראה אור - כי השמש שמוסתרת מהקרקע - עדיין נראית מהאטמוספירה, ומאירה אותה, והאור הזה מוחזר לפני הקרקע ומאיר אותה, והחושך הוא כשגם האטמוספירה שמעל הקרקע כבר/עדיין לא מוארת.
ככל שקרובים לקרקע האטמוספירה צפופה יותר, וככל שעולים לגובה היא פחות צפופה, וממילא פחות מחזירה אור, עד שבערך בגובה מאה ק"מ מפני הארץ כבר אין יכולת החזרת אור, והוא הקרוי 'עובי הרקיע'.
כאן הפסקתי את הכתיבה

הכתב והמכתב
הודעות: 331
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 1:15 am

Re: ביאור בסוגיא עובי רקיע וגלגל קבוע פסחים צד

הודעהעל ידי הכתב והמכתב » ג' ינואר 12, 2021 11:55 am

נפלא מאוד


חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 56 אורחים