קריה"ת בפורים המשולש ביום שישי למוקפים, ט"ס בכנה"ג?

[איש_ספר]

ביום השישי אין קוראים בתורה. כך הוא מנהג פשוט. אך בעבר היה ע"כ מו"מ בין החכמים. וז"ל כנה"ג

כנהג סי תרפח.jpg (34.41 KiB) נצפה 1498 פעמים

ותמוה מאד מש"כ כנה"ג שמנהג בני רומניא להוציא ס"ת. ומאי רבותא בני רומניא בזה על אחרים? אטו רק בני רומניא קוראים ובני מקדוני"א אין קוראין?

הנידון הרי על בני המוקפים ולא על בני הפרזים והמסופקים, שפורים שלהם ביום השישי, ופשיטא שקוראים ביום שישי.

ותמה ע"כ מז"ה זצ"ל בספרו, והעיר שנתחלף לו לכנה"ג עם מנהג בני רומניא לקרוא לעולם גם בט"ו, כמו שהביא כנה"ג במקו"א. עיינו גם כאן https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=32428#p347564

אבל כאן אין לזה שום מובן והקשר.

האם יש פשט אחר בכנה"ג מלבד ט"ס?

[לבי במערב]

. . והעיר שנתחלף לו לכנה"ג עם מנהג בני רומניא לקרוא לעולם גם בט"ו, כמו שהביא כנה"ג במקו"א.

בפשטות, זה גופא טעם דבריו:
כיון שמנהגם לקרות לעולם בט"ו, יש ענין בבירור מנהגם כשח"ל בשבת; וע"ז כתב, "כמדומה לו" - שבקביעות כזו אכן הם משנים ממנהגם, וקורין בי"ד.

[איש_ספר]

. . והעיר שנתחלף לו לכנה"ג עם מנהג בני רומניא לקרוא לעולם גם בט"ו, כמו שהביא כנה"ג במקו"א.

בפשטות, זה גופא טעם דבריו:
כיון שמנהגם לקרות לעולם בט"ו, יש ענין בבירור מנהגם כשח"ל בשבת; וע"ז כתב, "כמדומה לו" - שבקביעות כזו אכן הם משנים ממנהגם, וקורין בי"ד.

לא מובן. בני רומני"א שבקושטא נהגו בעצמם כבני ערי הספיקות, אלא שהוסיפו והוציאו ס"ת גם ביום ט"ו, (וכמנהג הישן של מוסתערבים ועוד), אבל כמובן כברור וכפשוט פשיטא ופשיטא, שבכל שנה ושנה קראו גם ביום י"ד! וא"כ מאי רבותא שגם בפורים המשולש ביום שישי קראו? ולמה שלא יקראו?

[מה שנכון נכון]

בציון השני לתקון יששכר מדובר גם על קריאת הספקות בשני הימים (וגם על קריאת מוקפים ביום ו' בפורים משולש שנז' תחלה בדף כט).
אולי נחסרו כמה מלים, והכנה"ג כתב כבר כאן את מה שעתיד לכתוב בסי' תרצ"ג, ואח"כ כתבו שוב במקומו.
וארווחנא שמדובר בטעות סופר, ולא בטעות מחבר.

הציון "דף סב עמוד ג" משובש, כי אין עמודי ג - ד בתקון יששכר [לא בעבור שנים מהדו' שלט, שנר' שבה השתמש הכנה"ג, ולא בתקו"י מהדו' שכד].
שני הענינים הנ"ל מופיעים בעמודים הקודמים, וגמר הענין (- מוקפין) בדף סב עמ' א.

[לבי במערב]

לא מובן. בני רומני"א שבקושטא נהגו בעצמם כבני ערי הספיקות, אלא שהוסיפו והוציאו ס"ת גם ביום ט"ו, (וכמנהג הישן של מוסתערבים ועוד), אבל כמובן כברור וכפשוט פשיטא ופשיטא, שבכל שנה ושנה קראו גם ביום י"ד! וא"כ מאי רבותא שגם בפורים המשולש ביום שישי קראו? ולמה שלא יקראו?

ייש"כ! לא עיינתי כה"צ, ובחפזי שגיתי. את"ם, והוא רחום יכפר.
שמא כוונתו לומר שהוציאו רק ביום ו'? יתכן לדחוק כן בלשונו?

[איש_ספר]

בציון השני לתקון יששכר מדובר גם על קריאת הספקות בשני הימים (וגם על קריאת מוקפים ביום ו' בפורים משולש שנז' תחלה בדף כט).
אולי נחסרו כמה מלים, והכנה"ג כתב כבר כאן את מה שעתיד לכתוב בסי' תרצ"ג, ואח"כ כתבו שוב במקומו.
וארווחנא שמדובר בטעות סופר, ולא בטעות מחבר.

הציון "דף סב עמוד ג" משובש, כי אין עמודי ג - ד בתקון יששכר [לא בעבור שנים מהדו' שלט, שנר' שבה השתמש הכנה"ג, ולא בתקו"י מהדו' שכד].
שני הענינים הנ"ל מופיעים בעמודים הקודמים, וגמר הענין (- מוקפין) בדף סב עמ' א.

יש"כ.

[יוצא פוניבז']

אם הדרך לר' מיכאל אשכנזי, שאלוניקי תרס"א

אם הדרך סי' ב.JPG (31.09 KiB) נצפה 1103 פעמים

[איש_ספר]

יפה!

חבל שלא הספקתי להכניס לספר...