קלב"מ בהתחייבות ממונית מצד עצמו

[בברכה המשולשת]

נתבקשתי להכניס:

הנה ידוע בשערים שיטת "חכמי הצרפתים" שבמאירי ב"ק ע וב"מ צ, שקלב"מ נאמר רק בדיני עונשין ולא בהתחייבות מצד עצמו, כמו הלוואה וכו'. ואע"פ שאינה שיטת רוב הראשונים, מ"מ הרבה ראשונים ס"ל כך.
ויל"ע טובא מהי סברת החולקים על סברא פשוטה זו,
וכן לשון הדרשות בקלב"מ מדברות על "עונש": "כדי רשעתו", וכן " לא יהיה אסון ענוש יענש". וצ"ע.
ומאחד מגדולי הדור זצ"ל שמעתי בזמנו שהתבטא: "כך רואים", והיינו שאמנם קשה בסברא, אבל כנראה כך קבלו רבותינו, שקלב"מ כולל גם התחייבות ממונית

[אבי 1000]

נתבקשתי להכניס:

הנה ידוע בשערים שיטת "חכמי הצרפתים" שבמאירי ב"ק ע וב"מ צ, שקלב"מ נאמר רק בדיני עונשין ולא בהתחייבות מצד עצמו, כמו הלוואה וכו'. ואע"פ שאינה שיטת רוב הראשונים, מ"מ הרבה ראשונים ס"ל כך.
ויל"ע טובא מהי סברת החולקים על סברא פשוטה זו,
וכן לשון הדרשות בקלב"מ מדברות על "עונש": "כדי רשעתו", וכן " לא יהיה אסון ענוש יענש". וצ"ע.
ומאחד מגדולי הדור זצ"ל שמעתי בזמנו שהתבטא: "כך רואים", והיינו שאמנם קשה בסברא, אבל כנראה כך קבלו רבותינו, שקלב"מ כולל גם התחייבות ממונית

הוא לא עומד כיישות משפטית באותה שעה שבה הוא מתחייב מיתה ויוצא מתורת בני אנוש.
והרי הוא כשוטה באותה שעה.

ישנה בעיה נוספת האם ההלואה בעבר יכולה לחייב עכשיו מחדש אבל זה עניין נפרד

[זאב לון]

מפורסם בישיבת חברון:
בשבת חורף חמה אחת, גילו שני בחורים כי ניתוק המזגן בשבת לא פעיל, ולפיכך יפעל המזגן על חימום.
הפתרון- ילחצו על מתג הניתוק, וכך המזגן כלל לא ידלק.
אלא, שכאן התעורר ויכוח- האם הנורה תכבה או לאו.. התערבו על מאה שקלים.
בא הבחור שטען כי הנורה לא תכבה, ולחץ בשיניו על המתג (בשבת!) ו..
הנורה כבתה..
מיד צווח אותו בחור, קם לי בדרבא מיניה!..

ובאמת, שהיה נראה לתלות זאת במחלוקת הראשונים הנ''ל- כיון שזהו חיוב ממוני, אלא שפשוט ודאי שאין פטור של קלב''מ, היות ובפשטות שעת חלות החיוב היא שעת ההתערבות, ולא שעת הבירור שלה.