פורום אוצר החכמה

ידוע שהשפת אמת נזהר מאוד מכתיבת פסוק שלם. בדרך כלל הוא מדלג מילה אחת וכותב וכו'. לפעמים הוא כותב שני מילים בר"ת. אך ראיתי חידוש מעניין, בפרשת וארא תר"נ הוא מבקש להעתיק את הפסוק בתהלים סו,ט 'השם נפשנו בחיים ולא נתן למוט רגלנו', וכדי לא לכתוב פסוק שלם הוא משנה מילה, וכותב 'השם חלקנו בחיים ולא נתן למוט רגלנו', האם עד כדי כך כדי לא לכתוב פסוק שלם? והאם יש עוד מקומות כאלו? ובכלל, למה לא יכל למשל להשמיט את תיבת 'נתן' והיה כותב 'השם נפשנו בחיים ולא וכו' למוט רגלנו'?

גם בש"ס יש דוגמאות כאלו של שינויי לשון של פסוקים, וי"א שהוא (לכה"פ גם) מהאי טעמא.

יש להעיר, כי הלשון "השם חלקנו בחיים" היה רגיל גם אצל מחברים אחרים, דוגמת האוה"ח, באר מים חיים וכדומה (חפש באוצר ותמצא).

אגב, באחת ממהדורות החדשות של שפת אמת צויין על פסוק זה:



לוּ היתה כוונת המחבר ל'תפילת ערבית', מסתבר שלא היה משנה מלשון התפילה, כי רק בפסוקים יש קפידא זו.

שבענו מטובך כתב:יש להעיר, כי הלשון "השם חלקנו בחיים" היה רגיל גם אצל מחברים אחרים, דוגמת האוה"ח, באר מים חיים וכדומה (חפש באוצר ותמצא).

אגב, באחת ממהדורות החדשות של שפת אמת צויין על פסוק זה:

חלקנו.JPG

לוּ היתה כוונת המחבר ל'תפילת ערבית', מסתבר שלא היה משנה מלשון התפילה, כי רק בפסוקים יש קפידא זו.

הם כנראה לא ידעו שזה גם פסוק, אגב, מעניין שגם בסידורים של עוז והדר שבד"כ מציינים כאשר קטע מהתפילה נלקח מתוך פסוק, כאן אינם מציינים לתהלים סו,ט

כעת אני שם לב שלכ' השפ"א בדוקא נקט לשון 'חלקנו' מפני שהוא גם ממשיך עם זה וכתב שם 'לכן אף על פי שאנחנו בגלות הש"י שם חלקנו בחיים'