זמן התקופה

[מורה צדק]

ראיתי בכמה לוחות שהזמן הוא 1 וחצי.
ותמהתי, וכי יש לזה זמן קבוע לפי שעות שוות ביום?
ועוד, גם אם זה בזמן קבוע זה צריך להיות ב 2 וחצי לפי שעון קיץ?

[אצב]

גם לעניין קידוש על יין אדום, ידוע שאין לקדש בין שעות מסויימות (תלוי במיקום), מצד זה שכוכב מאדים מאיר באותו זמן. וזה לא משתנה אלא רק בשעון קיץ או חורף.

[הבונה]

ראיתי בכמה לוחות שהזמן הוא 1 וחצי.
ותמהתי, וכי יש לזה זמן קבוע לפי שעות שוות ביום?
ועוד, גם אם זה בזמן קבוע זה צריך להיות ב 2 וחצי לפי שעון קיץ?

לענייני תקופה רוב הדעות שאחר שעות השוות, ראה בספרו של הר' ח. פ. בניש שליט"א "הזמנים בהלכה".
יש לציין שהשעון שלנו הוא לפי אופק קהיר, וכדי להתאימו אל השעון האמיתי שראוי להיות בא"י יש להקדים כ-20-22 דק' (תלוי בקו האורך בו אנו נמצאים), למשל, הזמן בו אין לעשות קידוש, צריך להיות אליבא דאמת בירושלים בין 5:39 עד 6:39. ופלא שרוב הקהל לא נוהג כך. בגוש דן כמדומה ההפרש רק 20 דק'.

[הבונה]

אוסיף עוד הסבר מדוע זה הגיוני שיהיה לפי שעות שוות.
התקופות מיצגות את ארבעת רבעי מסלול החמה ב"גלגל המזלות" (מישור המילקה).
תקופת ניסן - למן חציית השמש את קו המשוה מדרום לצפון עד שיא הנטיה לצפון.
תקופת תמוז - למן שיא הנטיה לצפון עד המפגש הבא עם קו המשוה
תקופת תשרי - למן חציית השמש את קו המשוה מצפון לדרום עד שיא הנטיה לדרום.
תקופת טבת - למן שיא הנטיה לדרום עד המפגש הבא עם קו המשוה.
ארבעת תקופות אלו יחד הם 365.25 יום, (לפי תקופת שמואל), אולם למעשה בגלל אליפטיות מסלול השמש וחוקי קפלר, ארבעת התקופות אינן שוות במשכן.
לא רק זה, אלא אי אפשר אפילו לקבוע חד-משמעית כמה אורכת כל תקופה, כי החלוקה ביניהן היא דבר המשתנה במשך הדורות, ואפשר רק לומר כמה זה בימינו.
הסיבה לזה היא שמקום האפיליון (גובה השמש) אינו קבוע ויש לו תנועה איטית לאורך גלגל המזלות - כמעלה אחת ב-70 שנה.

נקודה אחת יש בגלגל השמש וכן בשאר גלגלי השבעה כוכבים, בעת שיהיה הכוכב בה יהיה גבוה מעל הארץ כל מאודו, ואותה הנקודה של גלגל השמש ושאר הכוכבים חוץ מן הירח סובבת בשוה, ומהלכה בכל שבעים שנה בקירוב מעלה אחת, ונקודה זו היא הנקראת גובה. גובה השמש מהלכו בכל עשרה ימים שניה אחת וחצי שניה שהיא שלשים שלישיות, נמצא מהלכו במאה יום חמש עשרה שניות, ומהלכו באלף יום שני חלקים ושלשים שניות, ומהלכו בעשרת אלפים יום חמשה ועשרים חלקים, ונמצא מהלכו לתשעה ועשרים יום ארבע שניות ועוד, ומהלכו בשנה סדורה שלש וחמשים שניות. (רמב"ם קדה"ח פי"ב ה"ב)

לכן השיעור שנקבו חז"ל לתקופה 91 יום ו-7.5 שעות, הוא בעצם שיעור ממוצע, בדיוק כמו שכ"ט י"ב תשצ"ג הוא שיעור ממוצע.
כאשר מדברים על שיעור ממוצע, הגיוני שזה יהיה קבוע לפי השעות השוות.

[מורה צדק]

הבונה
דברים נכוחים, הנחת את דעתי.

אצב
מה המקור לאי שתיית יין אדום בשעות מסוימות?

[הבונה]

אצב
מה המקור לאי שתיית יין אדום בשעות מסוימות?

כמדומה שאין הכונה דווקא ליין אדום (כנראה נתחלף בין מאדים לאדום), אלא למה שגם אני הבאתי, שאין לעשות קידוש בשעה ראשונה של ליל שבת שהיא מ6-7.
כפי המובא בפרקי דר"א וברש"י על הש"ס (ברכות נט:, שבת קכט:, ערובין נו.) המזלות שצ"ם חנכ"ל שולטים בזה אחר זה, וסימן תחילת הלילות (החל מיום א') כצנ"ש חל"ם, לכן מאדים שולט בשעה א' בליל שבת.
המקור לענין זה במגן אברהם סי' רעא ס"ק א, הוא מביא רק שיקדש לפני מאדים, אחרים כותבים או בשעה שלאחריה:

לאכול מיד - היינו לקדש כדי שיזכור שבת בכניסתו ועסי' רע"ג ס"ג, וכתוב בתקוני שבת שיקדש קודם לילה כי בתחלת ליל שבת הוא מזל מאדים ובסוף יום ו' הוא מזל צדק לכן יקדש בצדק וכ"כ בתשובות מהרי"ל סי' קס"ג

כפי שהבאתי, השעון שלנו מכוון לאופק קהיר, והשעון האמיתי בא"י מוקדם 20-22 דק' לאופק קהיר, תלוי באיזו עיר.

[חכם באשי]

כפי המובא בפרקי דר"א וברש"י על הש"ס (ברכות נט:, שבת קכט:, ערובין נו.) המזלות שצ"ם חנכ"ל שולטים בזה אחר זה, וסימן תחילת הלילות (החל מיום א') כצנ"ש חל"ם, לכן מאדים שולט בשעה א' בליל שבת.

אגב, דברי רש"י מקורם בספר 'חכמוני' לר' שבתי דונולו (בן דורו של רס"ג), וכפי שרש"י ציין זאת במפורש.
והמעיין במקור הענין (חכמוני, ח"א, וגם באמצע בפירושו לספר יצירה) יחכים יותר, כי שם נתפרשו הדברים ביתר הרחבה.

[לחם_יומם]

לענין שעון קיץ.
כיון שהשעה 1:30, אינה שעה על שעון מסויים פעיל שאנו משתמשים בו, אלא שעון תיאורטי שכיום לא קיים. נוהגים מחברי הלוחות שלא לציין הפרשים לשעון קיץ, כשם שאינם מציינים הפרשים לשעון הפעיל.

ועוד.

לאו כולי עלמא סברי שהשעות המוזכרות בחשבונות העברונות (בהר"ד וכדו') הם אכן על שעון ירושלים - כפי המקובל. יש דעות בראשונים שמדובר על קצה המזרח (ראב"ח הנשיא ודעימי'), ויש מי שאומר (יסוד עולם) על "טבור הארץ" שהוא שעה ותרי"ב חלקים מזרחית מירושלים. על כן כותבים את השעות כפי שהם מופיעים במקורות, והרוצה לתרגם לשעןון השימושי, יתרגם לפי דעתו.

[מורה צדק]

אבל כשכל הלוח מובנה על שעון קיץ יש לציין זאת, לא כל אחד חכם ויודע מה שאתה כתבת.

[לחם_יומם]

אבל כשכל הלוח מובנה על שעון קיץ יש לציין זאת, לא כל אחד חכם ויודע מה שאתה כתבת.

גם המולדות כתובים לפי אותו שעון תיאורטי, שמתחיל מבהר"ד, בתרגום קל לשעון אירופי (ז.א. הוספה של 6 שעות על המספר היוצא לפי החשבון העתיק, כי שעה 6 במנין השעות הנהוג האירופי, הוא שעת ה-0 של שעון המולדות), בלי לציין שום השואה לשעון השימושי שעון קהיר בימי החורף, ושעון בגדד בימי הקיץ.

ראיתי לוח אחד, שבסוף זמן קידוש לבנה מתרגם אותו לשעון השימושי.

[מורה צדק]

בזמן המולד אין נפק"מ למעשה, אם לא שעת סיום ברכת הלבנה בליל ט"ו, וממילא נפסק להלכה שמברכים כל ליל ט"ו. לעומת שעת התקופה שיש בזה נפק"מ למעשה.

[אצב]

אצב
מה המקור לאי שתיית יין אדום בשעות מסוימות?

האמת היא שאין לי מושג רק כך מקובלני מבית אבא.

[הבונה]

אצב
מה המקור לאי שתיית יין אדום בשעות מסוימות?

האמת היא שאין לי מושג רק כך מקובלני מבית אבא.

אין כל ספק שהכונה למה שביארתי כאן:
http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=17&t=5538#p46306

בזמן המולד אין נפק"מ למעשה, אם לא שעת סיום ברכת הלבנה בליל ט"ו, וממילא נפסק להלכה שמברכים כל ליל ט"ו. לעומת שעת התקופה שיש בזה נפק"מ למעשה.

להרבה דעות יש נפק"מ אמנם לא בזמן המולד אבל בכ"ט י"ב תשצ"ג גם בזמן פדיון הבן, וזה לפי שעות השוות.
כמדומה שיש גם המקפידים על החופה שלא תהיה קודם למולד. ושמא מקפידים שלא תהיה באדר"ח אם המולד רק בב' דר"ח.

[זקן ששכח]

בזמן המולד אין נפק"מ למעשה, אם לא שעת סיום ברכת הלבנה בליל ט"ו, וממילא נפסק להלכה שמברכים כל ליל ט"ו. לעומת שעת התקופה שיש בזה נפק"מ למעשה.

משנה ברורה (סימן תכו ס"ק יז) מיום המולד - ל"ד מיום (טז) אלא משעת המולד מנינן דמשעה זו מנינן ט"ו יום מעל"ע וא"כ כשהיה המולד באמצע יום הראשון מותר לקדש בליל יום שני דעדיין ליכא ט"ו מעל"ע.

[מורה צדק]

רובא דעלמא נוקטים כדברי הש"ע שהזמן האחרון הוא ליל טו.

[אין_חקר]

גם לעניין קידוש על יין אדום, ידוע שאין לקדש בין שעות מסויימות (תלוי במיקום), מצד זה שכוכב מאדים מאיר באותו זמן. וזה לא משתנה אלא רק בשעון קיץ או חורף.

למה אין בזה משום בל תנחשו ובל תעננו?