נתקלתי בקונטרס 'בגדי תפארתך' (ר' יניב עסיס), שם הוא כותב שהפמ"ג חזר בו בשו"ת "מגידות" מהכרעתו בפרי מגדים או"ח ע"ה שהשוק הוא החלק התחתון של הרגל. ובספר מגידות הנ"ל, חזר בו והכריע שהשוק הוא החלק התחתון.
אני הזדעזעתי מהקלות בה זורק המחבר 'חזר בו' בכל פעם שגדולי הפוסקים לא מסתדרים לו עם האג'נדה (בפרט לגבי הפרי מגדים שהוא כבר "הוחזק לחזור בו", ו'חזר בו' גם מהיתרו לפאה נכרית בספר אם לבינה שנדפס לאחרונה.... וכבר הביא בספר "בירור הלכה" (חלק ו' על או"ח סי' ע"ה) להרה"ג ר' יחיאל אברהם זילבר זצ"ל, מה שכתב לו ת"ח אחד ביאור מקיף ויסודי, שלפיו לא חזר בו הפמ"ג כלל).
ובכן הלכתי לבדוק במקור הדברים, והתברר לי שהוא שכח פרט קטן: הספר "מגידות" נכתב לפני הביאור לשו"ע, שבו הוא מציין לו פעמים רבות... (בין היתר גם באו"ח שם, לדוגמא באשל אברהם סימן שטו: "ובשו"ת מגידות [סימן קט] כתבנו מזה"). וממילא אם כבר חזר בו, אז חזר בו ממה שכתב בספרו מגידות...
ובעצם זה מפורש במה שכתב הפמ"ג בסדר חליצה: "ובפריי לאו"ח שוק באשה ערוה, ובהמה קוליות ושוק למעלה מכל הרגל, וכאן באדם משמע דשוק היינו הרגל שקורין שיינביין ועדיין צ"ע, ומכל מקום הנך רואה למעלה מקניא פסול, עיין בשו"ת מגידות אות כ"ד וכו' יפה בזה, ואי"ה בפריי לאו"ח סי' ע"ה אבאר עוד". זאת אומרת שמפורש שהפרי מגדים חזר בו יותר מאוחר, באו"ח סי' ע"ה, וזה בדיוק להיפך ממה שהמציא בעל 'בגדי תפארתך'.