נתבקשתי לשאול:
האם יש מקורות שהתירו לומר תיקון רחל בשנת השמיטה בא"י?
דבר זה, לא לומר תיקון רחל בשנת השמיטה, לא נזכר לא בכתבי האריז"ל ואף לא בכתבי הרש"ש, ואף ששניהם דרו בארץ הקודש לא הזכירו בדבריהם ענין זה.
(ובשער הכוונות – כאשר מונה את הימים שאין אומרים בהם תיקון רחל, לא כתב אלא: "לילי ר"ח או ימים שאין בהם נפילת אפים אין לבכות ולהתאבל על החורבן" )שער הכוונות, דרושי תיקון חצות, דרוש א).
וכן בפרי עץ חיים: "בראש חודש או ביום שאין אומרים תחנון, אין לבכות ולהתחנן על חורבן בית המקדש ח"ו" (פרי עץ חיים, שער תיקון
חצות, פרק ג). ולא נזכר שנת שמיטה כלל)
והמקור הראשון לזה הוא אצל תלמידי הרש"ש, אשר נתעוררו מעצמם לחשוש שמא הוא פגם לומר 'תיקון רחל' בשנת השמיטה
ע"פ סודות התורה, וכמו שכתב בספר אמת ליעקב, וכן בספר זמרת הארץ:
"והוי יודע שבכל שנת השמיטה אין אנו אומרים תיקון רחל בחצות הלילה, כיון שיש עילוי המלכות, ושבתה הארץ שבת לה'. ואף
על פי שאנחנו מכוונים, מנענו עצמינו לומר קינות מפני פחד ה', דלמא ח"ו יהיה פגם, כיון שנקרא שבת לגבי המלכות. ואני הכותב
אביגדור, הבאתי ראיה מדברי הזוהר פרשת שלח לך דף קע"א ע"ב וז"ל, "תא חזי בכל שמיטה ושמיטה" וכו', דנראה שיש ששון
ושמחה וחדוה בשנת השמיטה, ועל זה נאמר שב ואל תעשה עדיף, ואם נתת עברת ואם לא נתת וכו', וכוונתינו לשמים, ה' יאיר עינינו
בתורתו" (זמרת הארץ, אות פד).
ובדבריהם תראה, שאף לא הביאו זאת כמסורת מפי האריז"ל והרש"ש, אלא נתעוררו לחשוש לזה מצד עצמם, ואף טרחו להביא ראיות לזה מדברי הזוהר, בציינם ש"כוונתנו לשמים".
ואף תלמידי הרש"ש עצמם לא הסכימו כולם לזה, וכמובא בספר צדק ושלום לרבי אליהו משען ז"ל שאלה יח שהעתיק שם דברי האג"ן: "תמיהה לי במאי דכתב בספר אמת ליעקב דף ק"א ע"ב ד"ה והוי יודע דבכל שנת השמיטה אין אנו אומרים תיקון חצות וכו' עיי"ש, דכיון דהמלכות היורדת לבריאה היא ספירה עשירית והיא הכללית ולא נגעה בעניין השביעית ולא נבנית בבנין אחוא, יען דשביעית בזה הזמן לבני ארץ ישראל דרבנן, אם כן למה אין אומרים תיקון חצות ... וכל שכן לפי מ"ש הרב היר"א ז"ל כנזכר דעל הראשונים אנו מצטערים פעיה"ק ירושת"ו לבטל תיקון רחל היורדת בבריאה בעוה"ר בחצות לילה", עכ"ל.
הרי שהיר"א ז"ל הצטער על שביטלו אמירת תיקון רחל בשנת השמיטה.
אמנם, חכמי המקובלים הספרדים בדורות שלאחריהם – הלא הם: רבי חיים פלאג'י, הבן איש חי, והכף החיים – נקטו למעשה כדעת האמת ליעקב, וכתבו בפשיטות שבארץ ישראל אין אומרים 'תיקון רחל' בשנת השמיטה.
גם כי אלך כתב:דבר זה, לא לומר תיקון רחל בשנת השמיטה, לא נזכר לא בכתבי האריז"ל ואף לא בכתבי הרש"ש, ואף ששניהם דרו בארץ הקודש לא הזכירו בדבריהם ענין זה.
(ובשער הכוונות – כאשר מונה את הימים שאין אומרים בהם תיקון רחל, לא כתב אלא: "לילי ר"ח או ימים שאין בהם נפילת אפים אין לבכות ולהתאבל על החורבן" )שער הכוונות, דרושי תיקון חצות, דרוש א).
וכן בפרי עץ חיים: "בראש חודש או ביום שאין אומרים תחנון, אין לבכות ולהתחנן על חורבן בית המקדש ח"ו" (פרי עץ חיים, שער תיקון
חצות, פרק ג). ולא נזכר שנת שמיטה כלל)
והמקור הראשון לזה הוא אצל תלמידי הרש"ש, אשר נתעוררו מעצמם לחשוש שמא הוא פגם לומר 'תיקון רחל' בשנת השמיטה
ע"פ סודות התורה, וכמו שכתב בספר אמת ליעקב, וכן בספר זמרת הארץ:
"והוי יודע שבכל שנת השמיטה אין אנו אומרים תיקון רחל בחצות הלילה, כיון שיש עילוי המלכות, ושבתה הארץ שבת לה'. ואף
על פי שאנחנו מכוונים, מנענו עצמינו לומר קינות מפני פחד ה', דלמא ח"ו יהיה פגם, כיון שנקרא שבת לגבי המלכות. ואני הכותב
אביגדור, הבאתי ראיה מדברי הזוהר פרשת שלח לך דף קע"א ע"ב וז"ל, "תא חזי בכל שמיטה ושמיטה" וכו', דנראה שיש ששון
ושמחה וחדוה בשנת השמיטה, ועל זה נאמר שב ואל תעשה עדיף, ואם נתת עברת ואם לא נתת וכו', וכוונתינו לשמים, ה' יאיר עינינו
בתורתו" (זמרת הארץ, אות פד).
ובדבריהם תראה, שאף לא הביאו זאת כמסורת מפי האריז"ל והרש"ש, אלא נתעוררו לחשוש לזה מצד עצמם, ואף טרחו להביא ראיות לזה מדברי הזוהר, בציינם ש"כוונתנו לשמים".
ואף תלמידי הרש"ש עצמם לא הסכימו כולם לזה, וכמובא בספר צדק ושלום לרבי אליהו משען ז"ל שאלה יח שהעתיק שם דברי האג"ן: "תמיהה לי במאי דכתב בספר אמת ליעקב דף ק"א ע"ב ד"ה והוי יודע דבכל שנת השמיטה אין אנו אומרים תיקון חצות וכו' עיי"ש, דכיון דהמלכות היורדת לבריאה היא ספירה עשירית והיא הכללית ולא נגעה בעניין השביעית ולא נבנית בבנין אחוא, יען דשביעית בזה הזמן לבני ארץ ישראל דרבנן, אם כן למה אין אומרים תיקון חצות ... וכל שכן לפי מ"ש הרב היר"א ז"ל כנזכר דעל הראשונים אנו מצטערים פעיה"ק ירושת"ו לבטל תיקון רחל היורדת בבריאה בעוה"ר בחצות לילה", עכ"ל.
הרי שהיר"א ז"ל הצטער על שביטלו אמירת תיקון רחל בשנת השמיטה.
אמנם, חכמי המקובלים הספרדים בדורות שלאחריהם – הלא הם: רבי חיים פלאג'י, הבן איש חי, והכף החיים – נקטו למעשה כדעת האמת ליעקב, וכתבו בפשיטות שבארץ ישראל אין אומרים 'תיקון רחל' בשנת השמיטה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 211 אורחים