האם כדאי להמעיט מכבוד ועונג שבת כדי להקדים כניסת השבת?

[ש. ספראי]

הנה קטע מעיתון המבשר:
בעת האחרונה חלה התעוררות גדולה להקדים ולקבל ביאת שבת קודש מספר דקות לפני כניסת השבת. והמפתיע, למרות שאנו עומדים כעת בתקופה בה ימי שישי קצרים, בכל ואת יהודים רבים מתעוררים ומתחזקים לקבל שבת יותר מוקדם.
כצפוי. השיח בין עקרות בית נשים צדקניות ויקרות סב אודות החלק הטכני שבדבר. כיצד אכן ניתן לקבל באופן מושכל את השבת יותר מוקדם. בצורה נינוחה. ללא רוגזה יתירה ובלי לחץ קשה מדי בבית, שאינו בריא לכלום.
יהודים יודעי ספר, אשר דבר השעה הגיע לאוזנם ונחשפו לקושי בו מתמודדות נשים יקרות אלו, אומרים כי העצה הטובה ביותר היא, מה שהיה עושה שמאי הזקן, וכפי שמספרים חז״ל: "אמרו עליו על שמאי הזקן שכל ימיו היה אוכל לכבוד שבת, מצא בהמה נאה אומר זו לשבת. מצא אחרת נאה הימנה מניח את השניה ואוכל את הראשונה".
ממש כך כדאי שננהג במשך כל השבוע. מיום ראשון בשבת נכוון כבר ונתארגן עם ההכנות לשבת המתקרבת. נאפה עוגה נאה ונאמר 'זו לשבת' ומיד – למקפיא. נכין סלט נאה, אף אותו נאכסן ונאפסן לשבת. וכך במשך כל יום מימי השבוע נזכור את השבת.
נתכונן וניערך אליה בפעימות ובשלבים. זו העצה הטובה ביותר כיצד לקבל את השבת מוקדם וברוגע, אף בימי שישי קצרים, כאשר מגיעים מוכנים במחשבת תחילה ובהכנה איטית אבל בטוחה מתחילת השבוע – טוענים אותם תלמידי חכמים.
והנשים הצדקניות אף הן מחרות ומחזיקות ואומרות: והיה אם הגיע כבר יום שישי ובכל זאת שוב ׳נפלנו׳ לשבת לא מוכנות כראוי, השעון מתקתק במהירות מופרזת כמנהגו המוזר בכל יום שישי כמו 'להכעיס', השעה מורה על זמן הדלקת הנרות הקרב ובא, ואנו עדיין לא מוכנות – גם לכך יש פתרון נפלא.
עוברים בכל הבית, מציצים במהירות על מה ניתן לוותר. איזה חדר אפשר לנקות בפחות יסודיות. או אם אפשר לטאטא כמה דברים 'אל מתחת השטיח', והכל 'לכבוד שבת'…
חוזרים אל המטבח. בודקים על מה ניתן לוותר ואומרים בדחילו ורחימו: 'לכבוד שבת'.
לכבוד שבת אנו מוותרים על סלט אחד. קינוח כלשהו. מאפה מסוים. או לחילופין מוותרים על קרצוף וניקיון חדר כלשהו, חלק מסוים מהבית — הכל לכבוד שבת! כדי שנוכל לקבל שבת יותר מוקדם, ולזכות להארה הגדולה של תוספת שבת כראוי במנוחה ובמרגוע. מקדימים ורואים ישועות בס"ד. (הרב י. טוורסקי, ביטוי הולם – 'המבשר')

ואני תוהה, לא ברור לי, האם באמת מעלת הקדמת כניסת שבת קודם להוספת כיבוד הבית או הוספת מעדנים לכבוד שבת, שהם מצוות עונג שבת?
אשמח לציטוטים ומקורות

[במסתרים]

מה שנדחק לצד מחמת הקדמת כמה דקות לא היה נעשה גם בלא ההקדמה...

[ראש]

אתה כנראה לא מכיר את כת הדחיינים. מה שהם מספיקים מתוך לחץ בעשר דקות האחרונות, אתה לא מספיק בשלש שעות...
הלחץ מוציא מהם את כל הטוב...
הם אלו שלא מספיקים להדליק בזמן...

[דרומי]

יש להעיר שהקב"ה לא הקדים את כניסת השבת אלא 'נכנס בו כחוט השערה'.

ולמדו מזה שאדרבה, צריך לנצל כל רגע שאינו שבת...

[צופה_ומביט]

מזמן חשבתי הוכחה ל'תוספת שבת מן התורה',
דאיתא במדרשים שהשבת הגנה על אדם הראשון שלא ימות, ואמרה לקב"ה שאין זה מברכתה וכבודה שבה ימות אדם הראשון.
ותמוה, הלוא נגזר עליו 'ביום אכלך' מות תמות, וימות לכל המאוחר ברגע האחרון של יום ששי, ולא בשבת, ומה הטענה.
אלא מכאן שקדושת שבת מתפשטת על לפניה, לכה"פ מעט, לכה"פ על הרגע האחרון.
ועיין.

[ש. ספראי]

שלח לי הרב יוסף אביטבול:

לענין השאלה האם עדיף להקדים לקבל שבת אבל לוותר על הכנת כמה סלטים או ניקוי הבית לשבת קודש או דלמא עדיף לקבל שבת מוקדם?
אמר לי עכשיו מו''ר הגאון רבי עמרם פריד שליט''א שבעיקרון עדיף להקדים, אבל צריך לדעת, תלוי אם הכינו הכל להוסיף עוד סלטים באופן שאסור בשבת, שהרי סו''ס הכינו כבר הכל לכבוד שבת, וכיון שכבר יש מה שמספיק לשבת עדיף לקבל תוספת שבת כי תוספת שבת דאורייתא, עדיף מעונג שבת שזה דברי קבלה.

ובמה ששאל השואל עוד בזה''ל:
השיב לי כעת הגר''ע פריד שליט''א

שהרי מפלג המנחה מקיימים מצוה, לפי היראים חצי שעה קודם תוס' אומר שאין שיעור זה גם לקולא וגם לחומרא, שמפלג המנחה מקיימים מצוה מדאורייתא, וממילא יש עניין בזה, אפילו שירויח ויקבל בזה שבת עשר דקות יותר, וגם משום מה שמבואר שבת קיח ע''ב לקבל שבת מוקדם כמבואר שם שיהיה חלקי וכו' וזה מעלה גדולה להראות שאדם מחכה לשבת,

[רציני]

אולי קבלת שבת ברוגע זה גם בכלל עונג שבת.

[ש. ספראי]

רמב"ם שבת ל, ז: איזה הוא עונג זה שאמרו חכמים שצריך לתקן תבשיל שמן ביותר ומשקה מבושם לשבת הכל לפי ממונו של אדם, וכל המרבה בהוצאת שבת ובתיקון מאכלים רבים וטובים הרי זה משובח, ואם אין ידו משגת אפילו לא עשה אלא שלק וכיוצא בו משום כבוד שבת הרי זה עונג שבת.

[רציני]

יש עוד רמב"ם שבת ה א ומדליק את הנר שזה בכלל עונג שבת.

[צופה_ומביט]

וכידוע שנר שבת הוא משום שלום ביתו, שמצטער לשבת בחושך, וכן יכול להיכשל בדברים, וכל שכן כשיש בני בית ותהיה מריבה או מתח.
להיכנס לשבת בלחץ יכול ג"כ לפגוע בשלום ביתו ולהיכנס לשבת בצער.
זה כעיקרון, הגם שלכאורה אין הרבה הבדל בזה בהקדמה של עשר דקות.
וכמו שכבר כתבו על דחיינים, שום תוספת או לא תוספת לא תשנה להם, ושעון קיץ וחורף יוכיחו.

[כדכד]

לא נכון
בשעון קיץ יתחילו יותר מאוחר או יתכננו הרבה דברים שעון קיץ וחורף אינם הוכיחה לכך שלדחיינים תמיד לא משנה

[ש. ספראי]

מו"ר מרן הגר"ח קניבסקי השיב כעת על השאלה כך:
כבוד שבת הוא מעיקר הדין כמ"ש בשו"ע רס"ב, ולהקדים לפני הזמן אין לו שיעור

[כדכד]

ואיך התשובה עונה על השאלה למעשה?

[צורב מתחיל]

במציאות הנורמלית, דבר רצוי ממתינים אליו, קרובי החתן והכלה השמחים בחתונתם מקדימים לבוא. לעומת מי שרק צריך לדפוק כרטיס...

אם זה נכון, להכנס לשבת ברגע האחרון עם נשמה ביד, זה לא חיסרון בכבוד שבת?

(לפני כמה שנים התפרסם על מי שאיחר בהגשת טפסים לרשות המיסים או משהו כזה, והצטדק בבית משפט שהוא סובל מדחיינות מאובחנת, הפסק שהתפרסם אז שאת כל זה היה לו לקחת בחשבון כשהוא מתכנן את צעדיו).

[כדכד]

כשצריך לטרוח ולעבוד קשה לפני הדבר הרצוי גם הקרובים והמצפים באמת כשהם צריכים לטרוח לא תמיד יהיו שם קודם
לבוא ברגע האחרון אם טורחים כל הים בעבודת השדה שאינה קשורה לשבת זה באמת חיסרון
אבל להגיע ברגע האחרון אחרי שטרח בערב שבת זה לא חיסרון בכבוד שבת ואולי אפילו מעלה.
להיפך, להגיע לפני הרגע האחרון נינוחים כשלא עשו את כל הנדרש - זהו חיסרון בכבוד שבת.

אמנם אין בדברי כדי לענות על שאלת פותח האשכול כי כנגד זה יש חיסרון אחר בלהגיע ברגע האחרון ואולי זה יותר חשוב ונכון אלא זו תגובה להודעה הקודמת

[הסקרן_הקטן]

לא הבנתי את המקור לסתירה בין להתכונן לשבת כמו שצריך לבין להגיע בזמן

יתכן וההגדרה של כמות הסלטים משפיעה על ההבנה הזו...

בכל מקרה, אין שום סיבה לאחר למשהו שחשוב לאדם

מי שהולך למקוה בצפצוף הראשון - אינו עושה את זה בגלל הכנות לשבת...

גם לחתונה של בת ישנם מספיק עיסוקים ואנשים מספיקים לבצע אותם לזמן שהוגדר בלי תירוצים

[כדכד]

דומני שאנשים בעלי אופי מסודר אינם מבינים לנפשם ולאופיים של אנשים שאינם כאלה.
לא כולם יודעים לתכנן זמן נכון גם לאירועים חשובים.
ותתפלא, אני מכיר אנשים שאיחרו לחתונה של הבת
ואנשים שהולכים מאוחר למקווה בגל שהיו שקועים בהכנות לשבת כל היום מקודם
עזוב את כמות הסלטים. האם טאטוא של חלק מהלכלוך אל מתחת לספה כדי לקבל שבת לפני הזמן אינו מהוה חסרון בכבוד שבת (תרתי משמע) מאשר טאטוא וניקוי יסודי יותר שהיו מספיקים אותו אילו היה לזה זמן.

[ש. ספראי]

ואיך התשובה עונה על השאלה למעשה?

שכבוד שבת אין לו שיעור, והיינו שכל מילי דכבוד, עוד ועוד, הוא חלק מעיקר המצוה.
משא"כ דין תוספת שבת עניינו להוסיף, וכל שהוסיף, ולו קצת, קיים מצוות התוספת.

[כדכד]

בעניי לא זכיתי לראות כאן תשובה למעשה
ראיתי כאן עיקרון שבכלל כבוד הכל נכנס ולהוסיף אפשר גם קצת
אבל איך מיישמים את זה למעשה בהתלבטויות שכת"ר העלה בתחילת האשכול