פורום אוצר החכמה

ידועה דעתו של מרן הגרע"י שהדבר מותר לכתחילה. לעומת יבלטו"א הגריח"ס שליטא סובר שזה רק בדיעבד.
וכן סוברים הגרב"צ אש והגר"ש משאש.
והנה לאחרונה הרב הראשי תקף את בעל ספר טעמו וראו בענין זה. והנה לפניכם מה שכתב לי הרב טעמו וראו.
שלום וברכה.
יישר כח על דבריו הנפלאים.
הנה גופא דעובדא הכי הוה, לפני שהוצאתי את ספרי טעמו וראו הגשתיו לפני הגר"י יוסף שליט"א שהיה אז ראש ישיבת חזון עובדיה, ואמרתי לו שאם יש לו להשיב על הטענות אז שישיב עליהם לפני הוצאת הספר. הספר היה מונח אצלו כחצי שנה, כאשר באותה תקופה נתן גם לכמה בחורים ואברכים לעבור על הספר. לאחר תקופה זו אמר לי בזה"ל "אני מרים ידים, זה לא פסק שלי אלא של אבא שלי". ובו בזמן כתב לי פתק שאגש איתו למרן הגרע"י זצ"ל ובו ביקש שיעיין בדברינו. הלכתי להפגש עם הגרע"י זצ"ל והצגתי בפניו בקצרה את עיקרי הדברים, ואמר לי בזה"ל "האמת אגיד לך שאני סמכתי על שו"ת בית דוד, אם האחרונים דוחים את הראיות שלו אני אחזור בי". וביקש שאשאיר את הספר. אלא שלא איסתייעא מילתא ואינשי דלא מעלי שיבשו את הענין כמה וכמה פעמים, ולא זכיתי שיעבור על הדברים כדבעי. בכל אופן אני את תשובתי קיבלתי, וכבר מאז ידעתי שהאמת כפי שהעלתי בספר להחמיר בזה לכתחילה כדעת מרן השו"ע ורוב רבותינו הפוסקים. ואיישר חיליה לאורייתא שמשתדל בזה להחזיר עטרה ליושנה כי דבר פשוט הוא שכך נהגו מאז ומעולם להחמיר בזה.
נ.ב
מה שהעיר עלי מעכ"ת שלא הבאתי דברי ההליכות עולם, כנראה שלא ראה בעמוד השער של ספרי שיצא בשנת תשס"א (לפני יותר מעשרים שנה) טרם יצא הס' הליכות עולם.
כמו כן אשמח אם יוכל מעכ"ת לשלוח דבריו אל הגרי"ח סופר שליט"א לשמחו בדברי תורה אלו נגד ההשמצות שהושמעו נגדו לאחרונה בלויין ובעלונים.
בברכת יגדיל תורה ויאדיר
דוד חזן

אבקש לא להיכנס לעימותים רק לברר ההלכה לאמיתה.

לא הבאת את הדברים עצמם.

אשמח אם מישהו יעלה את העלון

יוסף חיים אוהב ציון כתב:אשמח אם מישהו יעלה את העלון

יש פה את הגליון של פרשת תצוה, וכי תשא. אם זה אחד קודם, תגיד לי ואעלהו.

פרשת תצוה בס"ק ג' מוזכר בקצרה ענין דנ"ט בר נ"ט ודברי ר' משאש, ואין רמז לשאר הדברים. אולי בפרשת תרומה זה כתוב.

בלת''ק כמדומה שבכה''ח כבר כתב לאיסורא, בריש צה.

אולי לאחד עם זה: viewtopic.php?f=17&t=35429

אדיר במרום כתב:

יוסף חיים אוהב ציון כתב:אשמח אם מישהו יעלה את העלון

יש פה את הגליון של פרשת תצוה, וכי תשא. אם זה אחד קודם, תגיד לי ואעלהו.

כב' יעלה תרומה.

.

אדיר במרום כתב:

יוסף חיים אוהב ציון כתב:

אדיר במרום כתב:

יוסף חיים אוהב ציון כתב:אשמח אם מישהו יעלה את העלון

יש פה את הגליון של פרשת תצוה, וכי תשא. אם זה אחד קודם, תגיד לי ואעלהו.

כב' יעלה תרומה.

שם הוא מאריך לבסס את שיטתו בלי להזכיר את החולקים עליו.
הוא כותב שהתחיל לדון בזה בפרשה הקודמת. תוכל להעלות גם את פרשות יתרו ומשפטים, תודה.

מצורף בדף האחרון
לקוח מכאן https://kusher.world/shiurim/

המעיין שם יראה שזה התקפה נגד ר' י"ח סופר שהאריך בתחילת ספר טעמו וראו לבטל את דברי ר' יצחק יוסף, ובפרט בסי' י"א שם.

יבנה כתב:מצורף בדף האחרון
לקוח מכאן https://kusher.world/shiurim/

המעיין שם יראה שזה התקפה נגד ר' י"ח סופר שהאריך בתחילת ספר טעמו וראו לבטל את דברי ר' יצחק יוסף, ובפרט בסי' י"א שם.

לא הבנתי מה שכתוב באות ח. לפי הרב יצחק יוסף לא צריך לעשות היכר במאפה חלבי?

יוסף חיים אוהב ציון כתב:ידועה דעתו של מרן הגרע"י שהדבר מותר לכתחילה. לעומת יבלטו"א הגריח"ס שליטא סובר שזה רק בדיעבד.
וכן סוברים הגרב"צ אש והגר"ש משאש.
והנה לאחרונה הרב הראשי תקף את בעל ספר טעמו וראו בענין זה. והנה לפניכם מה שכתב לי הרב טעמו וראו.
שלום וברכה.
יישר כח על דבריו הנפלאים.
הנה גופא דעובדא הכי הוה, לפני שהוצאתי את ספרי טעמו וראו הגשתיו לפני הגר"י יוסף שליט"א שהיה אז ראש ישיבת חזון עובדיה, ואמרתי לו שאם יש לו להשיב על הטענות אז שישיב עליהם לפני הוצאת הספר. הספר היה מונח אצלו כחצי שנה, כאשר באותה תקופה נתן גם לכמה בחורים ואברכים לעבור על הספר. לאחר תקופה זו אמר לי בזה"ל "אני מרים ידים, זה לא פסק שלי אלא של אבא שלי". ובו בזמן כתב לי פתק שאגש איתו למרן הגרע"י זצ"ל ובו ביקש שיעיין בדברינו. הלכתי להפגש עם הגרע"י זצ"ל והצגתי בפניו בקצרה את עיקרי הדברים, ואמר לי בזה"ל "האמת אגיד לך שאני סמכתי על שו"ת בית דוד, אם האחרונים דוחים את הראיות שלו אני אחזור בי". וביקש שאשאיר את הספר. אלא שלא איסתייעא מילתא ואינשי דלא מעלי שיבשו את הענין כמה וכמה פעמים, ולא זכיתי שיעבור על הדברים כדבעי. בכל אופן אני את תשובתי קיבלתי, וכבר מאז ידעתי שהאמת כפי שהעלתי בספר להחמיר בזה לכתחילה כדעת מרן השו"ע ורוב רבותינו הפוסקים. ואיישר חיליה לאורייתא שמשתדל בזה להחזיר עטרה ליושנה כי דבר פשוט הוא שכך נהגו מאז ומעולם להחמיר בזה.
נ.ב
מה שהעיר עלי מעכ"ת שלא הבאתי דברי ההליכות עולם, כנראה שלא ראה בעמוד השער של ספרי שיצא בשנת תשס"א (לפני יותר מעשרים שנה) טרם יצא הס' הליכות עולם.
כמו כן אשמח אם יוכל מעכ"ת לשלוח דבריו אל הגרי"ח סופר שליט"א לשמחו בדברי תורה אלו נגד ההשמצות שהושמעו נגדו לאחרונה בלויין ובעלונים.
בברכת יגדיל תורה ויאדיר
דוד חזן

אי אפשר ללמוד מזה שמרן הרב עובדיה, וברא כרעא דאבוה הסכימו לו, ומי שמכיר את דרכו של מרן הרב עובדיה יודע שאם היה רוצה לחזור בו , לא חסרו הדרכים שלו להבהיר את זה, ואין ספק שהוא דחה אותו בדברים לאחר שלא ראה כל צורך לחזור בו מדבריו.

פלוריש כתב:

יבנה כתב:מצורף בדף האחרון
לקוח מכאן https://kusher.world/shiurim/

המעיין שם יראה שזה התקפה נגד ר' י"ח סופר שהאריך בתחילת ספר טעמו וראו לבטל את דברי ר' יצחק יוסף, ובפרט בסי' י"א שם.

לא הבנתי מה שכתוב באות ח. לפי הרב יצחק יוסף לא צריך לעשות היכר במאפה חלבי?

עיסה שנילושה בחלב א"א לראות שיש בה חלב, ולכן צריך לעשות היכר בצורת העיסה. אך בסופגניה שיש בה מילוי חלבית, אפשר לראות מהמילוי שזה חלבי, ולכן לא צריך סימן חיצוני.
אך ר' יצחק יוסף בעצמו סבר כמהרי"ט שאסרו דוקא בלחם מפני שנאכל עם בשר, משא"כ בסופגניות. עי' במצורף עמ' 4 סעיף כ"ד וכ"ה.

תודה רבה. אעיין בזה

כמעיין המתגבר כתב:

יוסף חיים אוהב ציון כתב:ידועה דעתו של מרן הגרע"י שהדבר מותר לכתחילה. לעומת יבלטו"א הגריח"ס שליטא סובר שזה רק בדיעבד.
וכן סוברים הגרב"צ אש והגר"ש משאש.
והנה לאחרונה הרב הראשי תקף את בעל ספר טעמו וראו בענין זה. והנה לפניכם מה שכתב לי הרב טעמו וראו.
שלום וברכה.
יישר כח על דבריו הנפלאים.
הנה גופא דעובדא הכי הוה, לפני שהוצאתי את ספרי טעמו וראו הגשתיו לפני הגר"י יוסף שליט"א שהיה אז ראש ישיבת חזון עובדיה, ואמרתי לו שאם יש לו להשיב על הטענות אז שישיב עליהם לפני הוצאת הספר. הספר היה מונח אצלו כחצי שנה, כאשר באותה תקופה נתן גם לכמה בחורים ואברכים לעבור על הספר. לאחר תקופה זו אמר לי בזה"ל "אני מרים ידים, זה לא פסק שלי אלא של אבא שלי". ובו בזמן כתב לי פתק שאגש איתו למרן הגרע"י זצ"ל ובו ביקש שיעיין בדברינו. הלכתי להפגש עם הגרע"י זצ"ל והצגתי בפניו בקצרה את עיקרי הדברים, ואמר לי בזה"ל "האמת אגיד לך שאני סמכתי על שו"ת בית דוד, אם האחרונים דוחים את הראיות שלו אני אחזור בי". וביקש שאשאיר את הספר. אלא שלא איסתייעא מילתא ואינשי דלא מעלי שיבשו את הענין כמה וכמה פעמים, ולא זכיתי שיעבור על הדברים כדבעי. בכל אופן אני את תשובתי קיבלתי, וכבר מאז ידעתי שהאמת כפי שהעלתי בספר להחמיר בזה לכתחילה כדעת מרן השו"ע ורוב רבותינו הפוסקים. ואיישר חיליה לאורייתא שמשתדל בזה להחזיר עטרה ליושנה כי דבר פשוט הוא שכך נהגו מאז ומעולם להחמיר בזה.
נ.ב
מה שהעיר עלי מעכ"ת שלא הבאתי דברי ההליכות עולם, כנראה שלא ראה בעמוד השער של ספרי שיצא בשנת תשס"א (לפני יותר מעשרים שנה) טרם יצא הס' הליכות עולם.
כמו כן אשמח אם יוכל מעכ"ת לשלוח דבריו אל הגרי"ח סופר שליט"א לשמחו בדברי תורה אלו נגד ההשמצות שהושמעו נגדו לאחרונה בלויין ובעלונים.
בברכת יגדיל תורה ויאדיר
דוד חזן

אי אפשר ללמוד מזה שמרן הרב עובדיה, וברא כרעא דאבוה הסכימו לו, ומי שמכיר את דרכו של מרן הרב עובדיה יודע שאם היה רוצה לחזור בו , לא חסרו הדרכים שלו להבהיר את זה, ואין ספק שהוא דחה אותו בדברים לאחר שלא ראה כל צורך לחזור בו מדבריו.

אפשר ללמוד מזה שהרב זצ"ל צידד לחזור בו, וכפי שאמר מפורש לרב חזן אני סמכתי על הרב בית דוד ואם האחרונים דחו אותו אני אחזור בי. ורק גיחזים למיניהם מנעו מהרב חזן ליכנס אצלו. וודאי שלא דחאו בדברים... ותימה רבתי לפגוע בכבוד הרב זצ"ל ולומר שהיה חלילה אחד בפה ואחד בלב.

ערוך כתב:אפשר ללמוד מזה שהרב זצ"ל צידד לחזור בו, וכפי שאמר מפורש לרב חזן אני סמכתי על הרב בית דוד ואם האחרונים דחו אותו אני אחזור בי. ורק גיחזים למיניהם מנעו מהרב חזן ליכנס אצלו. וודאי שלא דחאו בדברים... ותימה רבתי לפגוע בכבוד הרב זצ"ל ולומר שהיה חלילה אחד בפה ואחד בלב.

גא"מ והדברים ברורים, ואכמ"ל מה שגרמו למרן זצ"ל בעוד דברים.

מסתמא שהגרע''י היה חוזר בו.
כי בהליכות עולם כתב שהש"ך כתב את דבריו משום לא ראה את דברי בדק הבית. [דבר תמוה כשלעצמו, שהרי הרבה פעמים הש"ך מביא את בדק הבית]. אולם כעת נדפס הש"ך הארוך, והביא את בדק הבית, וביארו, כך שמסתמא הגרע"י היה חוזר בו.

ערוך כתב:

כמעיין המתגבר כתב:

יוסף חיים אוהב ציון כתב:ידועה דעתו של מרן הגרע"י שהדבר מותר לכתחילה. לעומת יבלטו"א הגריח"ס שליטא סובר שזה רק בדיעבד.
וכן סוברים הגרב"צ אש והגר"ש משאש.
והנה לאחרונה הרב הראשי תקף את בעל ספר טעמו וראו בענין זה. והנה לפניכם מה שכתב לי הרב טעמו וראו.
שלום וברכה.
יישר כח על דבריו הנפלאים.
הנה גופא דעובדא הכי הוה, לפני שהוצאתי את ספרי טעמו וראו הגשתיו לפני הגר"י יוסף שליט"א שהיה אז ראש ישיבת חזון עובדיה, ואמרתי לו שאם יש לו להשיב על הטענות אז שישיב עליהם לפני הוצאת הספר. הספר היה מונח אצלו כחצי שנה, כאשר באותה תקופה נתן גם לכמה בחורים ואברכים לעבור על הספר. לאחר תקופה זו אמר לי בזה"ל "אני מרים ידים, זה לא פסק שלי אלא של אבא שלי". ובו בזמן כתב לי פתק שאגש איתו למרן הגרע"י זצ"ל ובו ביקש שיעיין בדברינו. הלכתי להפגש עם הגרע"י זצ"ל והצגתי בפניו בקצרה את עיקרי הדברים, ואמר לי בזה"ל "האמת אגיד לך שאני סמכתי על שו"ת בית דוד, אם האחרונים דוחים את הראיות שלו אני אחזור בי". וביקש שאשאיר את הספר. אלא שלא איסתייעא מילתא ואינשי דלא מעלי שיבשו את הענין כמה וכמה פעמים, ולא זכיתי שיעבור על הדברים כדבעי. בכל אופן אני את תשובתי קיבלתי, וכבר מאז ידעתי שהאמת כפי שהעלתי בספר להחמיר בזה לכתחילה כדעת מרן השו"ע ורוב רבותינו הפוסקים. ואיישר חיליה לאורייתא שמשתדל בזה להחזיר עטרה ליושנה כי דבר פשוט הוא שכך נהגו מאז ומעולם להחמיר בזה.
נ.ב
מה שהעיר עלי מעכ"ת שלא הבאתי דברי ההליכות עולם, כנראה שלא ראה בעמוד השער של ספרי שיצא בשנת תשס"א (לפני יותר מעשרים שנה) טרם יצא הס' הליכות עולם.
כמו כן אשמח אם יוכל מעכ"ת לשלוח דבריו אל הגרי"ח סופר שליט"א לשמחו בדברי תורה אלו נגד ההשמצות שהושמעו נגדו לאחרונה בלויין ובעלונים.
בברכת יגדיל תורה ויאדיר
דוד חזן

אי אפשר ללמוד מזה שמרן הרב עובדיה, וברא כרעא דאבוה הסכימו לו, ומי שמכיר את דרכו של מרן הרב עובדיה יודע שאם היה רוצה לחזור בו , לא חסרו הדרכים שלו להבהיר את זה, ואין ספק שהוא דחה אותו בדברים לאחר שלא ראה כל צורך לחזור בו מדבריו.

אפשר ללמוד מזה שהרב זצ"ל צידד לחזור בו, וכפי שאמר מפורש לרב חזן אני סמכתי על הרב בית דוד ואם האחרונים דחו אותו אני אחזור בי. ורק גיחזים למיניהם מנעו מהרב חזן ליכנס אצלו. וודאי שלא דחאו בדברים... ותימה רבתי לפגוע בכבוד הרב זצ"ל ולומר שהיה חלילה אחד בפה ואחד בלב.

אני לא יודע כמה אתם הכרתם את הרב עובדיה, אבל מי שהכיר אותו יודע שאם הוא רצה לחזור בו הוא היה יודע לעשות את זה. והוא לא צריך עוזרים לעניין.
ומה שאמר (אם אמר) שסמך על הבית דוד וכו', זה הלשון משמעותו ברורה, שאם דחו אני חוזר, אבל הוא לא אמר שהוא מסכים לדחיות שלהם ושהוא באמת חוזר בו.
ומה שאמרו על גיחזים, זה בכלל לא מובן , מה עניין יש בזה, מי אלה הגיחזים ? וכי מדובר בתפקיד פוליטי שמישהו אחר חשק בו?

מי שרגיל בפסקי הגרע''י יודע היטב שאין שום פסק התלוי באמת רק באיזה 'חבל אחרונים להקת נביאים' וכדומה שאומרים כך וכך וממילא אם יתבר שלא כך בהכרח שיחזור הדין. וממילא אין לתלות שכביכול אם היה רואה ספר פלוני וכדומה ודאי היה חוזר אלא הדבר תלוי בעיקר בסברא וא''א לשער דעתו אלא במה שגילה בפירוש (או לעת''ל בתחיית המתים).

כמעיין המתגבר כתב:

ערוך כתב:

כמעיין המתגבר כתב:

יוסף חיים אוהב ציון כתב:ידועה דעתו של מרן הגרע"י שהדבר מותר לכתחילה. לעומת יבלטו"א הגריח"ס שליטא סובר שזה רק בדיעבד.
וכן סוברים הגרב"צ אש והגר"ש משאש.
והנה לאחרונה הרב הראשי תקף את בעל ספר טעמו וראו בענין זה. והנה לפניכם מה שכתב לי הרב טעמו וראו.
שלום וברכה.
יישר כח על דבריו הנפלאים.
הנה גופא דעובדא הכי הוה, לפני שהוצאתי את ספרי טעמו וראו הגשתיו לפני הגר"י יוסף שליט"א שהיה אז ראש ישיבת חזון עובדיה, ואמרתי לו שאם יש לו להשיב על הטענות אז שישיב עליהם לפני הוצאת הספר. הספר היה מונח אצלו כחצי שנה, כאשר באותה תקופה נתן גם לכמה בחורים ואברכים לעבור על הספר. לאחר תקופה זו אמר לי בזה"ל "אני מרים ידים, זה לא פסק שלי אלא של אבא שלי". ובו בזמן כתב לי פתק שאגש איתו למרן הגרע"י זצ"ל ובו ביקש שיעיין בדברינו. הלכתי להפגש עם הגרע"י זצ"ל והצגתי בפניו בקצרה את עיקרי הדברים, ואמר לי בזה"ל "האמת אגיד לך שאני סמכתי על שו"ת בית דוד, אם האחרונים דוחים את הראיות שלו אני אחזור בי". וביקש שאשאיר את הספר. אלא שלא איסתייעא מילתא ואינשי דלא מעלי שיבשו את הענין כמה וכמה פעמים, ולא זכיתי שיעבור על הדברים כדבעי. בכל אופן אני את תשובתי קיבלתי, וכבר מאז ידעתי שהאמת כפי שהעלתי בספר להחמיר בזה לכתחילה כדעת מרן השו"ע ורוב רבותינו הפוסקים. ואיישר חיליה לאורייתא שמשתדל בזה להחזיר עטרה ליושנה כי דבר פשוט הוא שכך נהגו מאז ומעולם להחמיר בזה.
נ.ב
מה שהעיר עלי מעכ"ת שלא הבאתי דברי ההליכות עולם, כנראה שלא ראה בעמוד השער של ספרי שיצא בשנת תשס"א (לפני יותר מעשרים שנה) טרם יצא הס' הליכות עולם.
כמו כן אשמח אם יוכל מעכ"ת לשלוח דבריו אל הגרי"ח סופר שליט"א לשמחו בדברי תורה אלו נגד ההשמצות שהושמעו נגדו לאחרונה בלויין ובעלונים.
בברכת יגדיל תורה ויאדיר
דוד חזן

אי אפשר ללמוד מזה שמרן הרב עובדיה, וברא כרעא דאבוה הסכימו לו, ומי שמכיר את דרכו של מרן הרב עובדיה יודע שאם היה רוצה לחזור בו , לא חסרו הדרכים שלו להבהיר את זה, ואין ספק שהוא דחה אותו בדברים לאחר שלא ראה כל צורך לחזור בו מדבריו.

אפשר ללמוד מזה שהרב זצ"ל צידד לחזור בו, וכפי שאמר מפורש לרב חזן אני סמכתי על הרב בית דוד ואם האחרונים דחו אותו אני אחזור בי. ורק גיחזים למיניהם מנעו מהרב חזן ליכנס אצלו. וודאי שלא דחאו בדברים... ותימה רבתי לפגוע בכבוד הרב זצ"ל ולומר שהיה חלילה אחד בפה ואחד בלב.

אני לא יודע כמה אתם הכרתם את הרב עובדיה, אבל מי שהכיר אותו יודע שאם הוא רצה לחזור בו הוא היה יודע לעשות את זה. והוא לא צריך עוזרים לעניין.
ומה שאמר (אם אמר) שסמך על הבית דוד וכו', זה הלשון משמעותו ברורה, שאם דחו אני חוזר, אבל הוא לא אמר שהוא מסכים לדחיות שלהם ושהוא באמת חוזר בו.
ומה שאמרו על גיחזים, זה בכלל לא מובן , מה עניין יש בזה, מי אלה הגיחזים ? וכי מדובר בתפקיד פוליטי שמישהו אחר חשק בו?

גיחזים אלו לא מוכרח שיהיו פוליטיים, אלא מהצעירים שהיו יושבים לפניו וכותבים התשובות, ואין כוונתי לר' אליהו שטרית אלא לאחרים המוזכרים בהקדמות ספריו...
וראה מש"כ רבי אליהו ישראל לעיל אודות הש"ך שנעלם מהחכם זצ"ל. אתה מעדיף לאשוויי טועה חלילה?

שמש כתב:מי שרגיל בפסקי הגרע''י יודע היטב שאין שום פסק התלוי באמת רק באיזה 'חבל אחרונים להקת נביאים' וכדומה שאומרים כך וכך וממילא אם יתבר שלא כך בהכרח שיחזור הדין. וממילא אין לתלות שכביכול אם היה רואה ספר פלוני וכדומה ודאי היה חוזר אלא הדבר תלוי בעיקר בסברא וא''א לשער דעתו אלא במה שגילה בפירוש (או לעת''ל בתחיית המתים).

בעל טעמו וראו הוכיח לנכון שהחבל נפרם ואין להקת נביאים הסוברים דנ"ט ב"ר נ"ט מותר לכתחילה, אלא דעת רוב הפוסקים שהותר רק בדיעבד, עיין בדבריו. וכשאין חבל ואין להקה, ובנוסף נגלו דברי הש"ך שראה לבדק הבית ודאי הרב זצ"ל היה חוזר בו. דהלא הרב זצ"ל משתמש לרוב בכלל "אילו היה רואה דברי פלוני היה חוזר בו" כמצוי בספריו לרוב, ואם כן מאי שנא? מדוע שלא נאמר כן גם על סברתו?

אתה יכול כמובן לומר כך על סברתו אבל זה עדיין יהיה הפסק שלך ולא של הגרע''י. בדיוק כפי שכשהגרע''י כתב דברים כגון 'אילו ראה הש''ך את דברי הר''ן היה חוזר בו' עדיין היה זה פסק שלו ולא של הש''ך...

ערוך כתב:גיחזים אלו לא מוכרח שיהיו פוליטיים, אלא מהצעירים שהיו יושבים לפניו וכותבים התשובות, ואין כוונתי לר' אליהו שטרית אלא לאחרים המוזכרים בהקדמות ספריו...
וראה מש"כ רבי אליהו ישראל לעיל אודות הש"ך שנעלם מהחכם זצ"ל. אתה מעדיף לאשוויי טועה חלילה?

במקרה דנן אני לא רואה שום צד לומר שיש למישהו עניין בזה,
ולגבי הש"ך, זה לא הראיה היחידה בנדון זה.

ערוך כתב:

שמש כתב:מי שרגיל בפסקי הגרע''י יודע היטב שאין שום פסק התלוי באמת רק באיזה 'חבל אחרונים להקת נביאים' וכדומה שאומרים כך וכך וממילא אם יתבר שלא כך בהכרח שיחזור הדין. וממילא אין לתלות שכביכול אם היה רואה ספר פלוני וכדומה ודאי היה חוזר אלא הדבר תלוי בעיקר בסברא וא''א לשער דעתו אלא במה שגילה בפירוש (או לעת''ל בתחיית המתים).

בעל טעמו וראו הוכיח לנכון שהחבל נפרם ואין להקת נביאים הסוברים דנ"ט ב"ר נ"ט מותר לכתחילה, אלא דעת רוב הפוסקים שהותר רק בדיעבד, עיין בדבריו. וכשאין חבל ואין להקה, ובנוסף נגלו דברי הש"ך שראה לבדק הבית ודאי הרב זצ"ל היה חוזר בו. דהלא הרב זצ"ל משתמש לרוב בכלל "אילו היה רואה דברי פלוני היה חוזר בו" כמצוי בספריו לרוב, ואם כן מאי שנא? מדוע שלא נאמר כן גם על סברתו?

עברתי בעבר על טענות הטעמו וראו, ולא ראיתי משהו ממשי שדוחה את הסברא שזה בדיעבד.
כעת אני לא מונח בסוגיא, כך שלא אאריך בזה. אבל אי אפשר לאשווי לטועים כמה מגדולי הפוסקים בגלל טענות של חכם אחד.

כמעיין המתגבר כתב:עברתי בעבר על טענות הטעמו וראו, ולא ראיתי משהו ממשי שדוחה את הסברא שזה בדיעבד.

כעת אני לא מונח בסוגיא, כך שלא אאריך בזה. אבל אי אפשר לאשווי לטועים כמה מגדולי הפוסקים בגלל טענות של חכם אחד.

נכון הסברא הפשוטה שזה רק בדיעבד, וכפי שהוכיח שם בטוטו"ד בעל הטעמו וראו. שכן דעת רוה"פ ראשונים ואחרונים.

אף אחד לא משווי לכמה מגדולי הפוסקים כטועים ח"ו, זה מוסכם שיש מיעוט פוסקים שדעתם שנ"ט בר נ"ט הותר לכתחילה, וזו דעתם. אבל רוה"פ סוברים לא כן אלא שהותר רק בדיעבד, רק הגרע"י כתב שהש"ך לא ראה דברי מרן בבדק הבית, ועל זה הטענה שהש"ך בפירושו הארוך מביא דברי בדק הבית, ודלא כמ"ש הגרע"י בהליכו"ע, ואשר על כן אמרינן דאילו ראה דברי הש"ך היה חוזר בו, ובפרט שזו שיטתו להשתמש בכלל זה רבות וכמצוי הרבה בספריו.

כמעיין המתגבר כתב:

ערוך כתב:גיחזים אלו לא מוכרח שיהיו פוליטיים, אלא מהצעירים שהיו יושבים לפניו וכותבים התשובות, ואין כוונתי לר' אליהו שטרית אלא לאחרים המוזכרים בהקדמות ספריו...
וראה מש"כ רבי אליהו ישראל לעיל אודות הש"ך שנעלם מהחכם זצ"ל. אתה מעדיף לאשוויי טועה חלילה?

במקרה דנן אני לא רואה שום צד לומר שיש למישהו עניין בזה,
ולגבי הש"ך, זה לא הראיה היחידה בנדון זה.

אחר שהחכמים הנ"ל טרחו לכתוב הפסק כשיטתו מקדם קדמתה, וכי יתנו שיבוא איזה אברך צעיר ויפרוך את הפסק הנ"ל?
לכן מנעו מהרב חזן להכנס אצל הרב זצ"ל

ערוך כתב:אחר שהחכמים הנ"ל טרחו לכתוב הפסק כשיטתו מקדם קדמתה, וכי יתנו שיבוא איזה אברך צעיר ויפרוך את הפסק הנ"ל?
לכן מנעו מהרב חזן להכנס אצל הרב זצ"ל

לא הבנתי, יש פסקים בספרי הגרע"י שלא הוא כתב אלא רבנים אחרים?

ערוך כתב:

כמעיין המתגבר כתב:

ערוך כתב:גיחזים אלו לא מוכרח שיהיו פוליטיים, אלא מהצעירים שהיו יושבים לפניו וכותבים התשובות, ואין כוונתי לר' אליהו שטרית אלא לאחרים המוזכרים בהקדמות ספריו...
וראה מש"כ רבי אליהו ישראל לעיל אודות הש"ך שנעלם מהחכם זצ"ל. אתה מעדיף לאשוויי טועה חלילה?

במקרה דנן אני לא רואה שום צד לומר שיש למישהו עניין בזה,
ולגבי הש"ך, זה לא הראיה היחידה בנדון זה.

אחר שהחכמים הנ"ל טרחו לכתוב הפסק כשיטתו מקדם קדמתה, וכי יתנו שיבוא איזה אברך צעיר ויפרוך את הפסק הנ"ל?
לכן מנעו מהרב חזן להכנס אצל הרב זצ"ל

מבין ריסי עיניך ניכר שאתה לא מכיר כלל את הלך הדברים בביתו של מרן הרב עובדיה. הרי לפי דברי הרב חזן הוא כבר דיבר על זה עם הרב, והרב ראה שיש מערערים ובכל זאת לא חזר בו. וסיפורי מעשיות ותליה בבוקי סריקי בכל מיני טענות ומענות. זהו? כבר נגמרו הדחיות שמתעסקים בכאלה שטויות?

פלוריש כתב:

ערוך כתב:אחר שהחכמים הנ"ל טרחו לכתוב הפסק כשיטתו מקדם קדמתה, וכי יתנו שיבוא איזה אברך צעיר ויפרוך את הפסק הנ"ל?
לכן מנעו מהרב חזן להכנס אצל הרב זצ"ל

לא הבנתי, יש פסקים בספרי הגרע"י שלא הוא כתב אלא רבנים אחרים?

יש סירטון של ר' יצחק ברדא בענין אחר שטוען כך.

פלוריש כתב:

ערוך כתב:אחר שהחכמים הנ"ל טרחו לכתוב הפסק כשיטתו מקדם קדמתה, וכי יתנו שיבוא איזה אברך צעיר ויפרוך את הפסק הנ"ל?
לכן מנעו מהרב חזן להכנס אצל הרב זצ"ל

לא הבנתי, יש פסקים בספרי הגרע"י שלא הוא כתב אלא רבנים אחרים?

ידוע ומפורסם,
תברר מי זה רבי ישראל מאיר יונה ורבי שאלתיאל עמר.
וגם הרב יצחק ברדא מעיד על זה

כמעיין המתגבר כתב:

ערוך כתב:

כמעיין המתגבר כתב:

ערוך כתב:גיחזים אלו לא מוכרח שיהיו פוליטיים, אלא מהצעירים שהיו יושבים לפניו וכותבים התשובות, ואין כוונתי לר' אליהו שטרית אלא לאחרים המוזכרים בהקדמות ספריו...
וראה מש"כ רבי אליהו ישראל לעיל אודות הש"ך שנעלם מהחכם זצ"ל. אתה מעדיף לאשוויי טועה חלילה?

במקרה דנן אני לא רואה שום צד לומר שיש למישהו עניין בזה,
ולגבי הש"ך, זה לא הראיה היחידה בנדון זה.

אחר שהחכמים הנ"ל טרחו לכתוב הפסק כשיטתו מקדם קדמתה, וכי יתנו שיבוא איזה אברך צעיר ויפרוך את הפסק הנ"ל?
לכן מנעו מהרב חזן להכנס אצל הרב זצ"ל

מבין ריסי עיניך ניכר שאתה לא מכיר כלל את הלך הדברים בביתו של מרן הרב עובדיה. הרי לפי דברי הרב חזן הוא כבר דיבר על זה עם הרב, והרב ראה שיש מערערים ובכל זאת לא חזר בו. וסיפורי מעשיות ותליה בבוקי סריקי בכל מיני טענות ומענות. זהו? כבר נגמרו הדחיות שמתעסקים בכאלה שטויות?

לא הבנתי דבריך, לפי דברי הרב חזן, הרב זצ"ל אמר לו להשאיר הספר אצלו ולחזור לאחר זמן, ולדבריו לאחר זמן מנעו ממנו ליכנס כל מיני אינשי דלא מעלי, הא חדא, ותו, הרב זצ"ל כתב שנעלמו מהש"ך דברי מרן בבדק הבית, והא קמן שלא נעלמו מהש"ך דברי בדק הבית, ובמחילה מהרב זצ"ל נעלמו דברי הש"ך, ולכך הדרינן לכלל שהרב השתמש בו לרוב, דאילו היה רואה דברי הש"ך היה חוזר בו, ובפרט שיש רגל"ד כפי שמתאר ומספר מרא דשמעתא הרב חזן.

ערוך כתב:

פלוריש כתב:

ערוך כתב:אחר שהחכמים הנ"ל טרחו לכתוב הפסק כשיטתו מקדם קדמתה, וכי יתנו שיבוא איזה אברך צעיר ויפרוך את הפסק הנ"ל?
לכן מנעו מהרב חזן להכנס אצל הרב זצ"ל

לא הבנתי, יש פסקים בספרי הגרע"י שלא הוא כתב אלא רבנים אחרים?

ידוע ומפורסם,
תברר מי זה רבי ישראל מאיר יונה ורבי שאלתיאל עמר.
וגם הרב יצחק ברדא מעיד על זה

את הרב שאלתיאל עמר אני לא מכיר. מהרב ישראל מאיר יונה ראיתי מאמרים רבים (בבית הלל - שושנת העמקים), ושם הוא כותב תחת שמו ולעיתים מופיע שהוא כותב זאת לבקשת הגרע"י, בפסקים מסויימים שלו גם מופיעה הסכמה שהגרע"י מצטרף למסקנה.
ולא הבנתי, מדוע הגרע"י בכלל יצטרך מישהו שיכתוב במקומו? ללמוד הוא ידע וגם לכתוב

פלוריש כתב:את הרב שאלתיאל עמר אני לא מכיר. מהרב ישראל מאיר יונה ראיתי מאמרים רבים (בבית הלל - שושנת העמקים), ושם הוא כותב תחת שמו ולעיתים מופיע שהוא כותב זאת לבקשת הגרע"י, בפסקים מסויימים שלו גם מופיעה הסכמה שהגרע"י מצטרף למסקנה.
ולא הבנתי, מדוע הגרע"י בכלל יצטרך מישהו שיכתוב במקומו? ללמוד הוא ידע וגם לכתוב

זו היתה דרכו זצ"ל, שהיה אומר לחכמים הנ"ל תתיישבו ותעסקו בענין זה ותכתבו וכו' ואח"כ היה עובר על הדברים ומשלביו בכתביו. ואין ספק שידע ללמוד ולכתוב, אבל כנראה מחוסר זמן, או כשהיה עסוק בדברים אחרים.

פלוריש כתב:לא הבנתי, יש פסקים בספרי הגרע"י שלא הוא כתב אלא רבנים אחרים?

אל תאמין לשטויות והבלים. ערבך ערבא צריך. הכל הוא כתב במו ידיו, והגיה אחר ההקלדה.

עובר ושב כתב:

פלוריש כתב:לא הבנתי, יש פסקים בספרי הגרע"י שלא הוא כתב אלא רבנים אחרים?

אל תאמין לשטויות והבלים. ערבך ערבא צריך. הכל הוא כתב במו ידיו, והגיה אחר ההקלדה.

אפילו בנו הראש"ל שליט"א הזכיר באחד הפעמים שהורה למחוק איזה פסק שחזר בו ותלמידיו מוציאי הספרים לא השמיטו הפסק.

ערוך כתב:

פלוריש כתב:את הרב שאלתיאל עמר אני לא מכיר. מהרב ישראל מאיר יונה ראיתי מאמרים רבים (בבית הלל - שושנת העמקים), ושם הוא כותב תחת שמו ולעיתים מופיע שהוא כותב זאת לבקשת הגרע"י, בפסקים מסויימים שלו גם מופיעה הסכמה שהגרע"י מצטרף למסקנה.
ולא הבנתי, מדוע הגרע"י בכלל יצטרך מישהו שיכתוב במקומו? ללמוד הוא ידע וגם לכתוב

זו היתה דרכו זצ"ל, שהיה אומר לחכמים הנ"ל תתיישבו ותעסקו בענין זה ותכתבו וכו' ואח"כ היה עובר על הדברים ומשלביו בכתביו. ואין ספק שידע ללמוד ולכתוב, אבל כנראה מחוסר זמן, או כשהיה עסוק בדברים אחרים.

שטויות והבלים

יוסף חיים אוהב ציון כתב:

פלוריש כתב:

ערוך כתב:אחר שהחכמים הנ"ל טרחו לכתוב הפסק כשיטתו מקדם קדמתה, וכי יתנו שיבוא איזה אברך צעיר ויפרוך את הפסק הנ"ל?
לכן מנעו מהרב חזן להכנס אצל הרב זצ"ל

לא הבנתי, יש פסקים בספרי הגרע"י שלא הוא כתב אלא רבנים אחרים?

יש סירטון של ר' יצחק ברדא בענין אחר שטוען כך.

ועיין כאן
https://youtu.be/w706Z3_aOMc

ועוד כאן
https://youtu.be/2j6PKSatdek

ערוך כתב:אפילו בנו הראש"ל שליט"א הזכיר באחד הפעמים שהורה למחוק איזה פסק שחזר בו ותלמידיו מוציאי הספרים לא השמיטו הפסק.

זה לא נשמע הגיוני, כי אין שום סיבה שתלמידיו ימרו את פיו. אך יתכן מקרה שתלמידיו לא הספיקו למחוק לפני שהספר יצא לאור, או ששכחו למחוק.

וגם אם נניח שזה נכון. מה הקשר למה שטענתם?