מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

ההתבודדות במשנת קדמונים ובמהדורתה הברסלבאית

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
נוטר הכרמים
הודעות: 6801
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

ההתבודדות במשנת קדמונים ובמהדורתה הברסלבאית

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ב' אוגוסט 15, 2011 2:44 pm

כהמשך לאשכול הזה
viewtopic.php?f=7&t=5910#p50729
בקונטרס הנ"ל מצאתי ליקוט נפלא מסולתן ומשמנן של הספרים הקדושים בשבחה ומעלה של ההתבודדות וחיוניותה בעבודת השי"ת, אך לענ"ד לא באו הדברים בסידור ראוי ובדרך בנין דבר דבור על אופניו, ולכן שנסתי מתני לבור לעצמי את יסודות הדברים ולדלות מתוכם את הנקודות המרכזיות שבסוגיא זו, וזה החלי בעזרת צורי וגואלי.

'התבודדות' במשנת קדמונים

עבודת ההתבודדות כפי שהיא משתקפת בראי ספרי בעלי היראה והמוסר, ראשונים ואחרונים, כמה פנים לה, זו לפנים מזו. ביסודו של דבר נראה כי נחלקת לשני חלקים מרכזיים, א' חיזוק הקשר שבין האדם לקונו, וזאת ע"י פרישה מהבלי העולם, ועם זאת התדבקות בבורא ובאהבתו. ב' שיבת האדם אל עצמו, אל תפקידו בחיים, ומתכון בדוק לישוב הדעת. אלא שבכל אחת מן המחלקות הנ"ל, אנו מוצאים בדברי רבותינו דרגות והגדרות שונות, וכמו שיתבאר בס"ד מתוך דבריהם הקדושים.

בריחה מן הרע


הרובד הפשוט בהתבודדות שהיא האמצעי לבריחה מן הרע האופף את האדם בסביבתו, דוגמת מש"כ הרמב"ם בהל' דעות (ד,ו): דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר רעיו וחבריו ונוהג כמנהג אנשי מדינתו... ואם היו כל המדינות שהוא יודעם ושומע שמועתן נוהגים בדרך לא טובה, כמו זמננו, או שאינו יכול ללכת למדינה שמנהגותיה טובים מפני הגיסות או מפני החולי, ישב לבדו יחידי כענין שנאמר ישב בדד וידם, ואם היו רעים וחטאים שאין מניחין אותו לישב במדינה אלא א"כ נתערב עמהן ונוהג במנהגם הרע, יצא למערות ולחוחים ולמדברות ואל ינהיג עצמו בדרך חטאים, כענין שנאמר מי יתנני במדבר מלון אורחים.

ואמנם עבירות רבות וחטאים גדולים נגרמים לאדם מעצם השהות בחברת אנשים, וכך כתב רבינו בחיי בפירושו עה"ת (בראשית מו,לב) בשבחה של ההתבודדות מטעם זה: וכן תמצא רוב הצדיקים והנביאים שהיו רועי צאן... והטעם בהם כדי שיתרחקו מן הישוב, לפי שהרבה עבירות נמשכות בסבת חברת בני אדם, כגון רכילות ולשון הרע ושבועת שקר וג"ע וגזל וחמס, וכל מה שהאדם פורש מחברת הבריות הוא נמלט מן העבירות.

אפשרות לריכוז המחשבה

להתבודדות מסוג זה קורא ר' אברהם בנו של הרמב"ם 'התבודדות חיצונית', ואמנם הוא מרחיב את מימדי הבריחה מהרע, לאו דווקא מאנשים רעים, אלא 'התרחקות מבני האדם והוקרת הרגל מעצרותיהם והנתקות מעליהם, וזאת כדי להנצל מן הדברים שההמון שטוף בהם, ולהיות חפשי שלא יטרד ע"י ראיתם ושמיעת שיחותיהם ועסוק בעניניהם. (המספיק לעובדי ה' פרק יג).

רבי יצחק קארו בספרו תולדות יצחק עה"ת פר' שמות מבאר כי משה רבינו הרחיק עצמו למקום שאין שם בנ"א שיטרידו את עיונו. ובכלי יקר שם הטעים עוד, כי בהתבודדות יראה השמים מעשה ידי האלקים כמ"ש כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך, ועי"ז תהיה כל מחשבתו במציאות השי"ת עד אשר יערה עליו ממרום רוח ה'.

עזר למדת הקדושה

הרמח"ל מוצא ב'התבודדות' עזר להשגת מדת הקדושה, 'והנה מה שעוזר להשגת המדה הזאת הוא ההתבודדות והפרישה הרבה כדי שבהעדר המטרידים תוכל נפשו להתגבר יותר ולהדבק בבורא. מפסידי המדה... ורוב החברה עם בני האדם, כי החמריות מוצא את מינו ונעור ומתחזק, ונשארה הנפש לכודה בו ולא תצא ממאסרה, אך בהפרדו מהם והשארו לבד ויכין עצמו אל השראת קדושתו'. (מסילת ישרים פרק כו בביאור מדת הקדושה).

ובמס"י פרק טו מצינו עוד עומק בענין ההתבודדות, מעבר לפרישה מחברת בני אדם, גם בריחה מעניני העולם עצמו, 'ויקר מן הכל הוא ההתבודדות, כי כמו שמסיר מעיניו עניני העולם, כן מעביר חמדתם מלבו, וכבר הזכיר דוד המלך ע"ה בשבח ההתבודדות ואמר, מי יתן לי אבר כיונה וגו' הנה ארחיק נדד אלין במדבר סלה, והנביאים אליהו ואלישע מצאנו היותם מיחדים מקומם על ההרים מפני התבודדותם, והחכמים החסידים הראשונים ז"ל הלכו בעקבותיהם, כי מצאו להם זה האמצעי היותר מוכן לקנות שלמות הפרישות, למען אשר לא יביאום הבלי חבריהם לההביל גם הם כמותם'.

והשל"ה הק' כתב בשער האותיות (צניעות ז) שדוד המלך ע"ה היה מתבודד עם קונו במה שעמד בחצות לילה, ולכן זכה לקדושה יתירה ונעשה רגל רביעי במרכבה, וסימנך ודוד חגור אפוד בד, הרמז כי היה מאפד ומקשט במעלת בד דהיינו התבודדות.

התבודדות פנימית - טהרת הלב

גם בדברי ר"א בן הרמב"ם בדברו אודות ההתבודדות הפנימית הוא משייך אותה למידת הטהרה, 'וכאן נגיד כי ההתבודדות הפנימית שהיא טהרתו השלמה של הלב שעליה התפלל דוד: לב טהור ברא לי אלקים, ואשר אותה השיג אסף כמאמרו: כלה שארי ולבבי וחלקי אלקים, היא פנוי הלב והמחשבה מכל דבר זולתו יתעלה והחדרתו אליהם והשכנתו בקרבם.

התבודדות כזאת יכולה לה שתתקיים אף ברשות הרבים ובחוצות עיר בינות להמון אדם, וכפי שתיאר ר"א פאפו בספר פלא יועץ ערך התבודדות: והמישרים ארחותם אפילו בעמדם בקהל רב וברחובות קריה מתבודדים בדעתם עם קונם ואל יטרידום חברתם, כמאמר המשורר: בעמדי בתוך קהלך צור לרומם, לך אכרע ואכוף ראש וקומה, כלומר שאל יטרידוני חברתם.


נכלל במצות אהבת ה'

ב'ראשית חכמה' שער האהבה פרק ג הפליג לכלול את 'אהבת ההתבודדות' במצות אהבת ה', וז"ל: ומכלל שרש קנית האהבה לה' הוא אהבת ההתבודדות, שבהיות האדם חושק לאהבת חברת בני אדם אי אפשר שיהיה דבק בה'.

העליונה שבמדרגת הבוטחים

בחובת הלבבות (שער הבטחון פ"ז) קישר את מעלת ההתבודדות דווקא למידת הבטחון בה' והכרת הבורא, וז"ל: וכאשר תחזק הכרתו באלקים יותר מזה, וידע הענין המכוון אליו בבריאתו ויציאתו אל זה העולם הכלה, ויכיר מעלת העולם האחר הקיים, ימאס בעולם הזה ובסיבותיו ויברח במחשבתו ובנפשו וגופו אל האלקים יתברך, וישתעשע בזכרו בבדידות, וישתומם מבלתי המחשבה בגדולתו... וזאת העליונה שבמדרגת הבוטחים מהנביאים וחסידים'.

ביטול ההויה ודביקות בעולמות עליונים

רבינו חיים ויטאל במקומות רבים בספריו עוסק בהתבודדות, ולדבריו היא מפתח לדרגות רמות. בספר שערי קדושה ח"ג שער ח כתב: צריך שיזדכך חמשה זכוכים... יכנס בבית יחידי בטבילה ובקדושה ובמקום שלא יטרידוהו קולות בני אדם וצפצופי עופות, ואם יהיה אחר חצות הוא יותר נכון לכל הדברים ויסגור עיניו ויפשוט מחשבתו מכל עניני העולם הזה כאילו יצאה נפשו ממנו כמת שאינו מרגיש כלל, אח"כ יתאמץ ויתחזק בחשק אמיץ להרהר בעולם העליון ולהתדבק שם בשרשי נשמתו ובאורות עליונים, וידמה בנפשו כאילו יצאה נפשו ועלתה למעלה, ויצייר עולמות העליונים כאילו עומד בהם.

דרגה מובחרת בתפילה

כתב הטור סי' צח, [וכן נעתק בשו"ע]: וכן היו עושין חסידים ואנשי מעשה שהיו מתבודדים ומכונים בתפילתן עד שהיו מגיעים להתפשטות הגשמיות, ולהתגברות רוח השכלית, עד שהיו מגיעים קרוב למעלת הנבואה.

זמני רצון לכלל עניני העבודה

רבינו יונה בשערי תשובה (שער ב) בהדרכתו את בעל התשובה כותב: וראוי לכל ירא אלקים למעט בעסקיו ולהיות רעיוניו נחתים, ולקבוע ביום ובלילה עתים, להתבודד בחדריו, ולחפש דרכיו, ולחקר לקדם אשמורות, ולהתעסק בדרכי התשובה וכשרון המעשה, ולשפוך שיח ולשאת תפילה ורנה, ולהפיל תחינה, והעת עת רצון, והתפילה נשמעת בו, כענין שנאמר בעת רצון עניתיך וביום ישועה עזרתיך.

בין האדם לעצמו

בספר מכתב מאליהו (ח"ד עמ' 282) מאריך הגרא"א דסלר בענין ההתבודדות, ומונה אותה כדבר הראשון שבו האדם 'מוצא את עצמו', אז יוכל להכיר מדרגתו האמיתית להשיג את מבט האמת על עצמו.

וכך מקונן המשגיח ר' שלמה וולבה על מצבינו כיום: גם את התנאי הראשון לכל התבוננות בעצמנו קשה לקיים, והוא שעה של התבודדות. הרי רוב בני אדם בורחים מהבדידות, וכאשר פעם המצב כופה עליהם שעה אחת כזאת הם מרגישים שעמום, אבל זאת נדע: המשתעמם בשעה של בדידות הוא לגמרי רחוק מעצמו.

חידושה של ברסלב

ר' נחמן מברסלב אמר על ההתבודדות: 'אני הולך בדרך חדש שעדיין לא הלך בו מעולם, אע"פ שהוא דרך ישן מאוד, אעפ"כ הוא חדש לגמרי'. מה פשר מילים אלו? לאור כל האמור אנו מבינים למה הוא דרך ישן מאוד, אך מה 'חדש לגמרי' במהדורתו הברסלבאית.

לכאורה זהו 'הדיבור בינו לבין קונו מה שרוצה', אך גם זה כבר כתוב בספר קב הישר (פרק כג): על כן צריך האדם להתבודד בהתבודדות בבית הכנסת וידבר בכל לבו לפני יודע מחשבות ברוך הוא, ויבכה בדמעות ויתאנח בכל לבו בשברון לב בזכרו את חטאיו וחטאת נעוריו.

אבל דומה כי החילוק נעוץ בתוכנם של הדיבורים, בקב הישר נראה כי המדובר הוא בתשובה מתוך הלב ווידוי מפורט על חטאיו, בדברי רב נחמן למדנו על שיחות אתו יתברך בכל הענינים, 'טוב מאוד כשמשיחין את הלב לפני השי"ת כמו שמשיחים בפני חבר טוב אמיתי', 'ותפילה ושיחה זו יהיה בלשון שמדברים בו דהיינו בלשון אשכנז כי בלה"ק קשה לו לפרש כל שיחתו, וגם אין הלב נמשך אחרי הדיבורים, מחמת שאינו מורגל כ"כ בלשון וכו''. (ליקוטי מוהר"ן בכמה דוכתי), כמו כן מודגש בדבריו בכמה מקומות הצורך הגדול ב'חיבור' תפילות אישיות שאדם אומרם מלבו מחדש.

זאת ועוד, בדברי ר"נ ישנה משמעות עמוקה נוספת בהתבודדות והיא הבריחה אליו ית', בכך שנושא את עיניו ולבו לה' יתברך בהרגשה של 'אבד מנוס ממני' ואין לו בעולמו אלא צעקה זו, וע"י ההתבודדות הוא מבטל את עצמו לגמרי שאין לו שום ממשות, והוא בעיניו כאין וכאפס ממש.

לולי דמיסתפינא
הודעות: 247
הצטרף: ה' אוקטובר 28, 2010 7:46 pm

Re: ההתבודדות במשנת קדמונים ובמהדורתה הברסלבאית

הודעהעל ידי לולי דמיסתפינא » ג' אוגוסט 16, 2011 5:31 pm

הנה כי כן יבורך גבר הרב נוטר בעט סופר אשר לו ובידיעותיו הרחבות שהאיר בפנינו משנת ההתבודדות, אשר מדברי הראשונים נראה כי הוא ענין חשבון הנפש, ומה שחידש בה האי צדיקא מברסלב זי"ע.

יש לציין כי לפי דעת רבי נחמן הרי זה מעיקר חובת התפלה אשר לאדם, לדבר בינו לבין קונו, וע"כ הדגיש בשיחותיו לדבר לפני המקום בלשון אשכנז.

ויש בזה לעיין בנקודה זו, בשאר מקורות בענין בענין לדבר לפני השי"ת בכל לשון אשר הוא.

והנה פעם ראיתי בשם הג"ר שמשון בעל נפש שמשון כי שלל ענין הדיבור לפני השי"ת, באמרו שיש ליזהר שלא יהיה ח"ו בחינה של לבו גס בו וכדומה, ולא זכרתי כעת מקורו. מענין הדבר.

איסתרא בלגינא
הודעות: 441
הצטרף: ו' מאי 07, 2010 11:12 am

Re: ההתבודדות במשנת קדמונים ובמהדורתה הברסלבאית

הודעהעל ידי איסתרא בלגינא » ד' אוגוסט 17, 2011 5:31 pm

כמודמה כי בשם הגר"א כתבו שאמר להתבודד, ועדיף בשניים...

נוטר הכרמים
הודעות: 6801
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: ההתבודדות במשנת קדמונים ובמהדורתה הברסלבאית

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' אוגוסט 17, 2011 6:04 pm

איסתרא בלגינא כתב:כמודמה כי בשם הגר"א כתבו שאמר להתבודד, ועדיף בשניים...


היכן?

בנפש החיים בהוצ' הרי"ד רובין זצ"ל בקונט' עץ החיים בסוף מובא מדברי הגר"ח בשם הגר"א (כתר ראש אות קמד): שטוב יותר לילך לבית התבודדות חיבוק כף אל כף מלילך בשוק לחפש מצוות.

ועי' עוד בהקדמת בני הגר"א לשו"ע המעידים כי היה לו מקום התבודדות לעסוק בתורה מרחק ז' פרסאות מווילנא.

חיים
הודעות: 1224
הצטרף: ש' מאי 08, 2010 10:58 pm

Re: ההתבודדות במשנת קדמונים ובמהדורתה הברסלבאית

הודעהעל ידי חיים » ד' אוגוסט 17, 2011 8:12 pm

לכאורה ישנם שני גדרים בתפילה. מצד אחד ישנם ג' תפילות שבכל יום שהן דורשות הכנה, כפי שמצינו בחסידים הראשונים במשנה ברכות (ל, ב), הובא בשו"ע או"ח סי' צג. ואמרו (שם צג, ב): "לא יעמוד להתפלל אלא באימה והכנעה..". [ובמשנה ברורה שם: באימה והכנעה - שנאמר עבדו את ד' ביראה היינו התפלה שהיא לנו במקום עבודה עשו אותה ביראה.] בחסידויות שונות העמיקו מאוד בענין זה, עד כדי איחור התפילה.
מצד שני מצינו רבות בספה"ק שלפני כל פעולה יש לו לאדם לבקש מהבורא שהיא תצליח בידו. כמדומה שכן מובא גם מהרה"ק רב"ב מפרשיסחא שהיה מאלה שהנהיגו את האריכות שבהכנה לתפילה, כידוע. לכן נראה שיש לחלק בין סדר התפילה ג' פעמים ביום שהן בגדר של עבודה שבלב, לתפילות סתמיות הנובעות מעוצם האמונה שהכל בידי ה' והוא הכתובת היחידה לבקש מלפניו כל הצטרכויותיו.

וכאן עולה השאלה, מהו בדיוק גדר ההתבודדות במשנת ברסלב. האם זה סוג של תפילה בשפת האם וכו' שסגולתה לכוון ליבו של אדם לשמים, ואין שום הבדל בינה לג' התפילות שנתחייבנו בהם מצד החיוב של עבודה שבלב. ואם כן הדבר צריכה ההתבודדות להיעשות ביראה ובהכנעה וכו' וכו'. או שמא עניינה שונה לגמרי. התרשמתי פעם שבברסלב לא שמים דגש על הענין של הכנה לתפילה, יש דברים בגו? האם זה מלמד על גישה שונה לתפילה?
נערך לאחרונה על ידי חיים ב ד' אוגוסט 17, 2011 8:44 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

אחד הלומדים
הודעות: 51
הצטרף: א' אוקטובר 03, 2010 10:28 am

Re: ההתבודדות במשנת קדמונים ובמהדורתה הברסלבאית

הודעהעל ידי אחד הלומדים » ד' אוגוסט 17, 2011 8:43 pm

לולי דמיסתפינא כתב:והנה פעם ראיתי בשם הג"ר שמשון בעל נפש שמשון כי שלל ענין הדיבור לפני השי"ת, באמרו שיש ליזהר שלא יהיה ח"ו בחינה של לבו גס בו וכדומה, ולא זכרתי כעת מקורו. מענין הדבר.

בזכרוני המעורפל שבספרו שערים בתפילה כתב שיש ענין לדבר לפני ה' אך להזהר וכו'.
עריכה: שבתי וראיתי כי זכרוני אכן הכזיב, בשערים בתפילה יש משהו דומה אבל שונה לגמרי.
נערך לאחרונה על ידי אחד הלומדים ב ב' אוגוסט 22, 2011 12:28 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

נוטר הכרמים
הודעות: 6801
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: ההתבודדות במשנת קדמונים ובמהדורתה הברסלבאית

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' אוגוסט 17, 2011 9:59 pm

חיים,

אינני רגיל כ"כ בתורת החסידות, וכ"ש זו של ברסלב, אבל ישנה הבחנה מענינת המצויה בספר ליקוטי מוהר"ן (תנינא צז) בין התפילות הסדורות ומתוקנות לנו מאנשי כנסת הגדולה, לבין ה'שיחה בינו לבין קונו', מהראשונות כבר יודעים כל המחבלים והמקטרגים, והם אורבים על כל הדרכים של אלו התפילות, מחמת ידיעתם מהם, כמו שהגזלנים והרוצחים אורבים על הדרך הכבושה. אבל כשהולכים בנתיב ודרך חדש שלא נודע עדיין, שם אינם יודעים לארוב, יעו"ש.

מעבר לחילוק שבין המתכונת הקבועה והמסגרת התמידית לתוספת, נראה כי יש כאן דגש על סוג חדש של תפילות, שאין לזה שם של 'תפילה' אלא זה בגדר שיחה עם הבורא ית', וכמו שכתבת לעיל.

ואעתיק בזה מש"כ מכבר בנוסח של 'בית מדרש' שונה.

בשו"ע או"ח סי' צט,א: שתה יין כדי רביעית אל יתפלל... עד שיסיר יינו, ואם שתה יותר אם יכול לדבר לפני המלך אם התפלל תפילתו תפילה וכו'. הגה: ודין ק"ש כדין תפילה אבל שאר ברכות יכול לברך אע"פ שהוא שיכור (מרדכי ר"פ הדר והגה"מ פ"ד מתפילה).

ומבואר דחלוק דין ברכות מתפילה, דגם שיכור שאינו יכול לעמוד לפני המלך רשאי לברך, אע"ג דבתפילה כה"ג תפילתו תועבה. וכן נפסק ג"כ בשו"ע סי' קפה,ד בדין ברכת המזון. ובאמת ישנו מקור נוסף לזה בדברי תוס' ברכות לא,ב משמיה דירושלמי פ"ק דתרומות דילפינן מקרא דואכלת ושבעת וברכת דמברך אפילו כשהוא מדומדם, דהיינו שאינו יכול לדבר כראוי, ומובא בר"ש שם (א,ו).

ואמנם יל"ע בטעמא דהאי חילוקא, הלא גם כשהוא מברך הוא כעומד לפני ה' שפונה אליו בל' נוכח כביכול, ברוך אתה ה', ולמה יוכל לברך גם כאשר שיכור הוא, ואינו ראוי לעמוד אפילו בפני מלך בשר ודם.

ונראה בזה בס"ד, דהנה הרמ"א בתחילת שו"ע או"ח העתיק דברי הרמב"ם בספר המורה: שויתי ה' לנגדי תמיד הוא כלל גדול בתורה ובמעלות הצדיקים...כ"ש כשישים האדם אל לבו שהמלך הגדול הקב"ה וכו', יעו"ש. ובספר 'עלי שור' חלק ב' מערכת תפילה עמד בזה, דרבינו הגר"א בביאורו ציין ע"ז את דברי הגמ' בברכות סג,א: דרש בר קפרא, איזהו פרשה קטנה שכל גופי תורה תלויים בה, בכל דרכיך דעהו וכו', ואילו הרמב"ם עצמו שם מייתי מדברי הגמ' בברכות שהמתפלל יראה כאילו השכינה מצויה כנגדו, יעו"ש.

אכן נראה בס"ד דישנם שתי בחינות שונות של שויתי ה' לנגדי תמיד ועומד לפני המלך, בחינה של תפילה – 'אליך ה' נפשי אשא' שמכניס את עצמו לפני ולפנים במחיצתו של הקב"ה כביכול, ורואה כאילו שכינה מצויה בתוכה, ובמחיצה זו של תפילה אין שיכור ראוי ליכנס בתוכה.

אבל ישנה בחינה נוספת של 'שויתי' דהוי בבחינת 'בכל דרכיך דעהו' שבכל עת ועידן ובכל מצב שבו חי האדם הוא יודע וזוכר את השי"ת, ומכניס את ידיעת השי"ת בכל הליכותיו ואורחותיו. ונראה שזהו ג"כ ענין הברכות שנתקנו על כל צעד ושעל בחיי האדם, שצריך האדם לברך את השי"ת ולהודות לפניו ולקשר כל דבר שיש לו בעולמו לבעל הבירה, וזהו דבר המקיף את כל חיי האדם בלא שום שיור, ואפילו שיכור במצבו המגונה שאינו יכול לעמוד לפני המלך לא נדחה מזה, וזה נפלא למתבונן.

וזהו הכח האדיר של תקנת מאה ברכות שתקנו חז"ל לברך בכל יום, ואסמכוהו אקרא ד'מה ה' אלקיך שואל מעמך', אל תיקרי מה אלא מאה. כאשר על כל שלב ומצב בחיי האדם, כל הנאה הנקרית בדרכו, הוא מודה ומשבח לבוראו, ובכך ממליך את הקב"ה עליו באופן הנעלה ביותר.

חיים
הודעות: 1224
הצטרף: ש' מאי 08, 2010 10:58 pm

Re: ההתבודדות במשנת קדמונים ובמהדורתה הברסלבאית

הודעהעל ידי חיים » ד' אוגוסט 17, 2011 11:16 pm

כפתור ופרח!
ויש לציין לדברי הביאור הלכה סימן קפה שכתב: "דמותר שיכור בכל הברכות לבד מתפלה מפני שהוא כעומד לפני המלך", ומשמע שבכל הברכות אינו בגדר עבודה של עומד לפני המלך.
וכן כתב בחידושי הרמב"ן ברכות דף כב עמוד ב
אבל לענין שכור ושתוי נ"ל שאין ברכות בכלל חומר זה, לפי שלא הזכירו חכמים אלא תפלה, אבל ק"ש ואין צריך לומר ברכה קורין הן ויוצאין הם ידי חובתן, דטעמא דתפלה משום דבעיא כוונה יתירה מפני שהוא כמדבר בפני המלך.
והמאירי עירובין דף סד עמוד א כתב:
ומ"מ שתוי מברך על המזון לכתחלה הואיל ועל עסקי אכילה ושתיה היא באה.


אגב, נראה שהספור הידוע שהרה"ק מקוצק אמר שהוא חושש שכח התפילה של חתנו בעל האבני נזר יקלקל את כח שכלו, אינו כ"כ מתאים עם משנתה של ברסלב שכל ההשגות והמדרגות באות בכח התפילה. ואמר הרה"ק רבי נחמן שאם היה יודע כוחה של תפילה מהו, לא היה צריך לכל כך הרבה יגיעות בנערותו.

שיבר
הודעות: 765
הצטרף: ב' מאי 17, 2010 12:07 am

Re: ההתבודדות במשנת קדמונים ובמהדורתה הברסלבאית

הודעהעל ידי שיבר » ה' אוגוסט 18, 2011 1:02 am

חיים כתב: כמדומה שכן מובא גם מהרה"ק רב"ב מפרשיסחא שהיה מאלה שהנהיגו את האריכות שבהכנה לתפילה, כידוע.


יעויין 'בית יעקב' אלכסנדר פר' ויצא משמו.

בענין מה שהביאו מהרב פינקוס, לכאו' מקרא מפורש הוא: "אל תבהל על פיך ולבך אל ימהר להוציא דבר לפני האלהים כי האלהים בשמים ואתה על הארץ על כן יהיו דבריך מעטים".

איסתרא בלגינא
הודעות: 441
הצטרף: ו' מאי 07, 2010 11:12 am

Re: ההתבודדות במשנת קדמונים ובמהדורתה הברסלבאית

הודעהעל ידי איסתרא בלגינא » ה' אוגוסט 18, 2011 12:49 pm

נוטר הכרמים כתב:
איסתרא בלגינא כתב:כמודמה כי בשם הגר"א כתבו שאמר להתבודד, ועדיף בשניים...


היכן?

בנפש החיים בהוצ' הרי"ד רובין זצ"ל בקונט' עץ החיים בסוף מובא מדברי הגר"ח בשם הגר"א (כתר ראש אות קמד): שטוב יותר לילך לבית התבודדות חיבוק כף אל כף מלילך בשוק לחפש מצוות.

ועי' עוד בהקדמת בני הגר"א לשו"ע המעידים כי היה לו מקום התבודדות לעסוק בתורה מרחק ז' פרסאות מווילנא.


כך היה זכור לי, אך חיפשתי ולא מצאתי, וכל המלקטים שכתבו בענין משמו לא הביאו את הדבר אז כנראה שטעיתי (ודאי לי שראיתי את זה בשם מישהו, אך כנראה שזה לא הגר"א...)

יאיר
הודעות: 10360
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: ההתבודדות במשנת קדמונים ובמהדורתה הברסלבאית

הודעהעל ידי יאיר » ב' ספטמבר 26, 2011 2:09 am

.
קבצים מצורפים
1.JPG
1.JPG (123.41 KiB) נצפה 3479 פעמים

היא שיחתי
הודעות: 3480
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: ההתבודדות במשנת קדמונים ובמהדורתה הברסלבאית

הודעהעל ידי היא שיחתי » ב' ספטמבר 26, 2011 2:36 pm

יבניאל?

אורייתא!
הודעות: 564
הצטרף: ו' אפריל 29, 2011 4:31 pm

Re: ההתבודדות במשנת קדמונים ובמהדורתה הברסלבאית

הודעהעל ידי אורייתא! » ב' ספטמבר 26, 2011 9:27 pm

ומה נעשה שכה כתב רבינו האר"י בשער המצות - פרשת ואתחנן
"ענין אזהרות שאר היום זו אחת מהם דע כי צריך האדם ליזהר שלא ישב במקום שאין בו ישוב לפי שבמקום שאין בו ישוב שולט שם שד אחד ושמו תני"א ויוצא מפסוק ולמה תניאון את לב בני ישראל. והיושב שם אעפ"י שהוא עוסק בתורה מתגבר עליו השד ההוא להזיקו או להחטיאו ואין כח באדם ההוא העומד שם לשלוט עליו לולי יהי צדיק גמור. ומורי הזהיר לאדם א' שלא ילך על קברי הרשב"י ור"א בנו ללמוד שם יחידי אפילו בימים שרגילים בנ"א לילך שם ומכ"ש בשאר מקומות שאין בני אדם יושבים שם":

חיים
הודעות: 1224
הצטרף: ש' מאי 08, 2010 10:58 pm

Re: ההתבודדות במשנת קדמונים ובמהדורתה הברסלבאית

הודעהעל ידי חיים » ב' ספטמבר 26, 2011 9:55 pm

כל חורשה וגינה בכלל?
ואיך מותר לאיכר לעבד את אדמתו מחוץ לעיר?

יאיר
הודעות: 10360
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: ההתבודדות במשנת קדמונים ובמהדורתה הברסלבאית

הודעהעל ידי יאיר » ג' ספטמבר 27, 2011 1:11 am

אורייתא! כתב:ומה נעשה שכה כתב רבינו האר"י בשער המצות - פרשת ואתחנן
"ענין אזהרות שאר היום זו אחת מהם דע כי צריך האדם ליזהר שלא ישב במקום שאין בו ישוב לפי שבמקום שאין בו ישוב שולט שם שד אחד ושמו תני"א ויוצא מפסוק ולמה תניאון את לב בני ישראל. והיושב שם אעפ"י שהוא עוסק בתורה מתגבר עליו השד ההוא להזיקו או להחטיאו ואין כח באדם ההוא העומד שם לשלוט עליו לולי יהי צדיק גמור. ומורי הזהיר לאדם א' שלא ילך על קברי הרשב"י ור"א בנו ללמוד שם יחידי אפילו בימים שרגילים בנ"א לילך שם ומכ"ש בשאר מקומות שאין בני אדם יושבים שם":


http://www.otzar.org/aspcrops/60147102-137069631262.asp
וכן ראיתי בהרבה ספרים בשם האריז"ל וכן הרמח"ל כותב במס' מקומות וגם אני לא האמנתי עד שראיתי...
[ואולי האריז"ל שהבאת הוא לישב באופן קבע או שיתבודד בביתו וצ"ע (בכל אופן ענין ההתבודדות הוא לא המצאת החסידות/ברסלב) ].
קבצים מצורפים
1.png
1.png (41.02 KiB) נצפה 3426 פעמים

משה ששון
הודעות: 158
הצטרף: ג' דצמבר 06, 2011 11:04 pm

Re: ההתבודדות במשנת קדמונים ובמהדורתה הברסלבאית

הודעהעל ידי משה ששון » א' ינואר 15, 2012 11:47 pm

אורייתא! כתב:ומה נעשה שכה כתב רבינו האר"י בשער המצות - פרשת ואתחנן
"ענין אזהרות שאר היום זו אחת מהם דע כי צריך האדם ליזהר שלא ישב במקום שאין בו ישוב לפי שבמקום שאין בו ישוב שולט שם שד אחד ושמו תני"א ויוצא מפסוק ולמה תניאון את לב בני ישראל. והיושב שם אעפ"י שהוא עוסק בתורה מתגבר עליו השד ההוא להזיקו או להחטיאו ואין כח באדם ההוא העומד שם לשלוט עליו לולי יהי צדיק גמור. ומורי הזהיר לאדם א' שלא ילך על קברי הרשב"י ור"א בנו ללמוד שם יחידי אפילו בימים שרגילים בנ"א לילך שם ומכ"ש בשאר מקומות שאין בני אדם יושבים שם":


כידוע שכתבי האר"י הם עמוקים מאוד יותר ממה שנראה למי שאינו מתבונן
וגם בפשטות 1 כתב כאן שלא ישב היינו בקביעות כמה ימים או יותר ולא שעות אחדות
2 וכתב אע"פ שהוא עוסק בתורה, ומה כוונתו בזה הרי במשנה כבר כתוב ההולך בדרך יחידי
3להזיקו -היכן מצינו שנזקו ע"י התבודדות (אומנם היה מעשה אחד והתגלה אח"כ בחלום ואמר שהיה זה עניין גדול, של מצוות מסירות נפש בפועל ואכמ"ל)
4 להחטיאו מי שזוכה לעשות התבודדות כראוי רואה שזה מצילו מחטא
5 לולי יהיה צדיק גמור בברסלב מקושרים לצדיק גמור, ולכן לא חוששים
6 אפילו בימים שרגילים בני אדם לילך שם -וא"כ אין מדובר בהתבודדות
7 אכן בברסלב נזהרים והולכים תמיד להתבודדות ביחד,

אורייתא!
הודעות: 564
הצטרף: ו' אפריל 29, 2011 4:31 pm

Re: ההתבודדות במשנת קדמונים ובמהדורתה הברסלבאית

הודעהעל ידי אורייתא! » ב' ינואר 16, 2012 1:25 am

משה ששון כתב:.1 כתב כאן שלא ישב היינו בקביעות כמה ימים או יותר ולא שעות אחדות.

לענ"ד לומר כזאת, ה"ז ליצנות מרבינו האר"י. וז"ל המהרח"ו בספר שערי קדושה - ח"ב שער ה) "ליצנות היא אחת מארבע כתות שאינם מקבלות פני שכינה, ואמרו רבותינו ז"ל (עבודה זרה דף י"ח ע"ב) כל המתלוצץ נופל בגיהנם, ואמרו רבותינו ז"ל (אבות פ"ג משנה ב') אפילו ישב בטל הרי זה מושב לצים וכמו שכתוב (תהלים א' א') אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובמושב לצים לא ישב וסמיך ליה כי אם בתורת ה' חפצו וגו', מה כתיב בתריה והיה כעץ שתול על פלגי מים וגו' לא כן הרשעים וגו'", ע"כ.
אמנם לשיטתך מדנקט [דהע"ה, ורבינו האר"י] "ישב". כמה שעות מותר לשבת במושב ליצים...
ובכלל, אף לטעמיך בליקו"מ תניינא צ"ו כתב: "...ואמר שרצונו שיהיה לנו כל היום כולו התבודדות, ולבלות כל היום על זה..." וע"ש עוד.
משה ששון כתב:2 וכתב אע"פ שהוא עוסק בתורה, ומה כוונתו וכו'.

ליצן קטן שלי...
משה ששון כתב:3להזיקו -היכן מצינו שנזקו ע"י התבודדות (אומנם היה מעשה אחד והתגלה אח"כ בחלום ואמר שהיה זה עניין גדול, של מצוות מסירות נפש בפועל ואכמ"ל)
.
והיכן מצינו שהעובר בין ב' נשים הורג אחת מהן? והיכן מצינו שהמפסיע פסיעה גסה נוטל ממאור עיניו? [כל הספורטאים היו צריכים להיות - סגי נהור]. והיכן מצינו כל מיני דברים שאמרו חז"ל נ"ע?
ובעניין המעשה ההוא שהבאת. נו וודאי. ידוע שמי שנוסע לאומן והלך לו הכל בקלות רבה, אז אומרים לו: "נו ראית באת לרבינו סידר אותך, אתה רואה מה זה רבינו?!" אמנם גם מי שנסע ונצטער הרבה, הן בנסיעה והן בשאר דברים אזי אומרים לו: "ומה חשבת? תבוא לרבינו הכל ילך למישרים... רבינו יכבס אותך... רבינו יתקן אותך... רבינו מנסה אותך...". נו נו...
משה ששון כתב:4 להחטיאו מי שזוכה לעשות התבודדות כראוי רואה שזה מצילו מחטא

אצלינו כתוב: "בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין...". תורה הוא דהוי תבלין מידי אחרינא לא.
משה ששון כתב:5 לולי יהיה צדיק גמור בברסלב מקושרים לצדיק גמור, ולכן לא חוששים

ולטעמיך... מאי נפק"מ אי הוי אותו האדם צדיק גמור, או מקושר הוא לצדיק גמור, אתמהה...
משה ששון כתב:7 אכן בברסלב נזהרים והולכים תמיד להתבודדות ביחד

לא שמענו מעולם!

יאיר
הודעות: 10360
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: ההתבודדות במשנת קדמונים ובמהדורתה הברסלבאית

הודעהעל ידי יאיר » ב' ינואר 16, 2012 1:30 am

אורייתא! ומה עם זה???
viewtopic.php?f=17&t=5915#p50809
נוטר הכרמים כתב:רבינו חיים ויטאל במקומות רבים בספריו עוסק בהתבודדות, ולדבריו היא מפתח לדרגות רמות. בספר שערי קדושה ח"ג שער ח כתב: צריך שיזדכך חמשה זכוכים... יכנס בבית יחידי בטבילה ובקדושה ובמקום שלא יטרידוהו קולות בני אדם וצפצופי עופות, ואם יהיה אחר חצות הוא יותר נכון לכל הדברים ויסגור עיניו ויפשוט מחשבתו מכל עניני העולם הזה כאילו יצאה נפשו ממנו כמת שאינו מרגיש כלל, אח"כ יתאמץ ויתחזק בחשק אמיץ להרהר בעולם העליון ולהתדבק שם בשרשי נשמתו ובאורות עליונים, וידמה בנפשו כאילו יצאה נפשו ועלתה למעלה, ויצייר עולמות העליונים כאילו עומד בהם.

viewtopic.php?f=17&t=5915#p55799

משה ששון
הודעות: 158
הצטרף: ג' דצמבר 06, 2011 11:04 pm

Re: ההתבודדות במשנת קדמונים ובמהדורתה הברסלבאית

הודעהעל ידי משה ששון » ג' ינואר 24, 2012 2:32 pm

אורייתא! כתב:
משה ששון כתב:.1 כתב כאן שלא ישב היינו בקביעות כמה ימים או יותר ולא שעות אחדות.

לענ"ד לומר כזאת, ה"ז ליצנות מרבינו האר"י. וז"ל המהרח"ו בספר שערי קדושה - ח"ב שער ה) "ליצנות היא אחת מארבע כתות שאינם מקבלות פני שכינה, ואמרו רבותינו ז"ל (עבודה זרה דף י"ח ע"ב) כל המתלוצץ נופל בגיהנם, ואמרו רבותינו ז"ל (אבות פ"ג משנה ב') אפילו ישב בטל הרי זה מושב לצים וכמו שכתוב (תהלים א' א') אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובמושב לצים לא ישב וסמיך ליה כי אם בתורת ה' חפצו וגו', מה כתיב בתריה והיה כעץ שתול על פלגי מים וגו' לא כן הרשעים ו[/url]גו'", ע"כ.
אמנם לשיטתך מדנקט [דהע"ה, ורבינו האר"י] "ישב". כמה שעות מותר לשבת במושב ליצים...
ובכלל, אף לטעמיך בליקו"מ תניינא צ"ו כתב: "...ואמר שרצונו שיהיה לנו כל היום כולו התבודדות, ולבלות כל היום על זה..." וע"ש עוד.
משה ששון כתב:2 וכתב אע"פ שהוא עוסק בתורה, ומה כוונתו וכו'.

ליצן קטן שלי...
משה ששון כתב:3להזיקו -היכן מצינו שנזקו ע"י התבודדות (אומנם היה מעשה אחד והתגלה אח"כ בחלום ואמר שהיה זה עניין גדול, של מצוות מסירות נפש בפועל ואכמ"ל)
.
והיכן מצינו שהעובר בין ב' נשים הורג אחת מהן? והיכן מצינו שהמפסיע פסיעה גסה נוטל ממאור עיניו? [כל הספורטאים היו צריכים להיות - סגי נהור]. והיכן מצינו כל מיני דברים שאמרו חז"ל נ"ע?
ובעניין המעשה ההוא שהבאת. נו וודאי. ידוע שמי שנוסע לאומן והלך לו הכל בקלות רבה, אז אומרים לו: "נו ראית באת לרבינו סידר אותך, אתה רואה מה זה רבינו?!" אמנם גם מי שנסע ונצטער הרבה, הן בנסיעה והן בשאר דברים אזי אומרים לו: "ומה חשבת? תבוא לרבינו הכל ילך למישרים... רבינו יכבס אותך... רבינו יתקן אותך... רבינו מנסה אותך...". נו נו...
משה ששון כתב:4 להחטיאו מי שזוכה לעשות התבודדות כראוי רואה שזה מצילו מחטא

אצלינו כתוב: "בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין...". תורה הוא דהוי תבלין מידי אחרינא לא.
משה ששון כתב:5 לולי יהיה צדיק גמור בברסלב מקושרים לצדיק גמור, ולכן לא חוששים

ולטעמיך... מאי נפק"מ אי הוי אותו האדם צדיק גמור, או מקושר הוא לצדיק גמור, אתמהה...
משה ששון כתב:7 אכן בברסלב נזהרים והולכים תמיד להתבודדות ביחד

לא שמענו מעולם!



.1 איתא בספר פרק ד' מאדם שנהג בהתבודדדות שנים בבית הקברות עד שנהיה חסיד פועל ישועות ואפשר שדיבר על ענין כזה, וחולק האר"י על הרה"ק ואומר שאין זה מצד הקדושה
וקושיה זו יש לך לתרץ כי זה שאלתי כבר בשאלה השניה
בעניין מושב ליצים הרי מפורש שם שיש עמידה ויש ישיבה ויש מושב,
מה שהבאת כל היום התבודדות זה דיבר רק לצדיקים שלהם מותר

2 אע"פ שהוא עוסק בתורה,
הפירוש המקובל בידי (מה שזכור לי מרבי שפירש זאת) בדברי האר"י בזה הוא שלא להיות לבד...

3 בעניין המעשה מארז לבנון שהתגלה אחרי פטירתו בן שלשים ושמונה שנים ואמר שנרמז בלקוטי מוהר"ן בסימן ל"ח ארז נפל... ארז בלבנון אכמ"ל

4 להחטיאו מי שזוכה לעשות התבודדות כראוי רואה שזה מצילו מחטא
אצלינו כתוב דאומן ליה סמא דחייא (יומא ע"ב:)

5 בברסלב מקושרים לצדיק גמור, ולכן לא חוששים


7 דוק ותשכח
נערך לאחרונה על ידי משה ששון ב ב' אפריל 02, 2012 3:44 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

נויירא
הודעות: 346
הצטרף: ד' מאי 05, 2010 8:21 am

Re: ההתבודדות במשנת קדמונים ובמהדורתה הברסלבאית

הודעהעל ידי נויירא » ד' ינואר 25, 2012 12:35 pm

אפשר לזכות את הציבור בקונטרס המדובר?

מעיין
הודעות: 1382
הצטרף: ה' דצמבר 09, 2010 10:41 pm

Re: ההתבודדות במשנת קדמונים ובמהדורתה הברסלבאית

הודעהעל ידי מעיין » ד' ינואר 25, 2012 6:04 pm

לולי דמיסתפינא כתב:הנה כי כן יבורך גבר הרב נוטר בעט סופר אשר לו ובידיעותיו הרחבות שהאיר בפנינו משנת ההתבודדות, אשר מדברי הראשונים נראה כי הוא ענין חשבון הנפש, ומה שחידש בה האי צדיקא מברסלב זי"ע.

יש לציין כי לפי דעת רבי נחמן הרי זה מעיקר חובת התפלה אשר לאדם, לדבר בינו לבין קונו, וע"כ הדגיש בשיחותיו לדבר לפני המקום בלשון אשכנז.

ויש בזה לעיין בנקודה זו, בשאר מקורות בענין בענין לדבר לפני השי"ת בכל לשון אשר הוא.

והנה פעם ראיתי בשם הג"ר שמשון בעל נפש שמשון כי שלל ענין הדיבור לפני השי"ת, באמרו שיש ליזהר שלא יהיה ח"ו בחינה של לבו גס בו וכדומה, ולא זכרתי כעת מקורו. מענין הדבר.

יש לציין לצוואת הגאון בעל בני יונה ומעיל צדקה אות ב' [שכמדומה לא הי' נמנה על חסידי ברסלב...] וז"ל:
ב] הראשון שבראשון הוא כלל גדול בתורה ובעבודה וכוונת יצירת האדם לעבודת ה' ועיקר העבודה היא בפנימיות הנקודה ושמירה שבלב והיא התפלה בלי מחשבה ופניה אחרת ולזה לא ישיג אחד מאלף מאותן הטרודים בטרדת אנושית אף כי ישיגו מחשבות פירוש המלות לא ישיגו אהבה עמו ולכן על כל דבר ודבר אשר יקרה אתכם ח"ו במקרה תכתבו לכם איזה תפלה חדשה ותראו בה שלא תהא נגד הדין ותהא מקובצת מפסוקי תהלים ובפרטות מפסוקי תמניא אפי ומי שאינו בר הכי יסדר תפלתו בלשון אשכנז מעומק הלב וכן כל אחד לא ימנע עצמו לאחר תפלת שחרית להתפלל בלשון אשכנז דוקא על הבקשות הצריכים לו תמיד בכל יום ובכל עת ובכל שעה שיתן לכם השם ב"ה לב מוכנע ומושכל בלי קנאת החברים ויסיר השם הקנאה הרעה מלבבכם וכן על הפרנסה בהיתר ובלי טרדה נדולה שמבטלת מן התורה מכל וכל ושלא יצא מכם פורץ וחומא ח"ו וישמרכם מכל חטא ועון ויטע בלבבכם אהבת ה' ושלום בית ומחשבת התפלה בלי מחשבת חמדת המשגל והרהורים רעים ויתן לכם זכירה טובה בתורה וכל אחד יכול לברר כהנה וכהנה והנה בכל יום יתפלל בסדר אחר כדי שלא יהיה מורגל בסדר אחד למען תבוא מעומק הלב שלא תהא עיקר המכוון על השאלות הדברים האלה כ"א להתפלל מעומק הלב כי זאת הוא העבודה ונתינת הממשלה אליו אשר לו התפלה והעל היכולת למלאות הבקשות והעיקר התפלה שיתן לו השם יתברך לב טהור לעבודתו בדחילא וברחימא כי לא ימנע השם הטוב לכל הדורשים אותו תמיד


חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 52 אורחים