הלל בשביעי של פסח לשי' הרמב''ם

[מגופת חבית]

רמב"ם הלכות ברכות פרק יא הלכה טז
הלכה טז
כל דבר שהוא מנהג אף על פי שמנהג נביאים הוא כגון נטילת ערבה בשביעי של חג ואין צריך לומר מנהג חכמים כגון קריאת הלל בראשי חדשים ובחולו של מועד של פסח אין מברכין עליו
יש לדקדק שכ' רק חולו של מועד מדלגין ואין מברכין, וכנראה לא איירי להדיא לענין שביעי של פסח
וברמב"ם הלכות מגילה וחנוכה פרק ג הלכה ז
אבל בראשי חדשים קריאת ההלל מנהג ואינה מצוה, ומנהג זה בצבור לפיכך קוראין בדילוג, ואין מברכין עליו שאין מברכין על המנהג ויחיד לא יקרא כלל, ואם התחיל ישלים ויקרא בדילוג כדרך שקוראין הצבור, וכן בשאר ימי הפסח קוראין בדילוג כראשי חדשים
וכאן שכן איירי בשאר ימי הפסח כולל שביעי של פסח איירי בהדיא רק לענין דילוג ולא כ' בהדיא ההלכה לענין ברכה

האם עולה על הדעת שלהרמב''ם באמת מברכין על הלל של שביעי של פסח [ובודאי האמירה רק בדילוג]

[עזריאל ברגר]

גם בסידורו של בעל התניא (בהלל, כשבא לומר מה מדלגים) כתב "חול המועד פסח" כשהכוונה ברורה "חול המועד וימים האחרונים של פסח".
ובפרט במקום שציינת שזוהי דוגמא, ואטו כי רוכלא ליתני וליזיל?!

[מגופת חבית]

גם בסידורו של בעל התניא (בהלל, כשבא לומר מה מדלגים) כתב "חול המועד פסח" כשהכוונה ברורה "חול המועד וימים האחרונים של פסח".
ובפרט במקום שציינת שזוהי דוגמא, ואטו כי רוכלא ליתני וליזיל?!

עיקר הדיוק אינו רק שכ' 'חולו של מועד' כ''א מה שיש שינוי לשון בולט ממה שכ' בהל' ברכות למש''כ בל' חנוכה, ובפרט למש''כ שכן הוא הלישנא שחול מועד כולל שביעי של פסח, א''כ הוי ממש יתור לישנא בהל' חנוכה

מש''כ שכן מצינו בסידור של בעל התניא, היות שכן הוא לשון הרמב''ם אולי לקחוהו משם, ונא ליתן עוד דוגמא ולא תחשב כלל כי רוכלא

[מגופת חבית]

וראה זה מצאתי שכן ביאר באמרי חן להגר''י לונברג לדבר פשוט

אח.jpg (74.65 KiB) נצפה 380 פעמים

[אריק]

ושאלה אחרת בעניין הלל של שביעי של פסח.

במנהג ארץ ישראל הקדום לא אמרו הלל בראש חדש, כפי שמוכח בסוגיה בתענית כח ע"ב.

האם יש לנו מידע על מנהג ארץ ישראל באמירת הלל בחול המועד פסח ובשביעי של פסח?