עזריאל ברגר כתב:לכאורה זה תלוי במידת ההכרעה שלו כר"ת.
ובפרט כיצד הוא ינהג בדברים שחייבים לנהוג בהם על-פי שורת הדין, כגון אם יוולד לו בן בפניא דמעלי שבתא בזמן שלפי ר"ת הוא יום גמור ולפי הגאונים הוא לילה גמור - מתי ימול אותו?
אם ימולנו ביום שישי, וכר"ת - הרי שהוא נוהג לגמרי כר"ת, ויכול לצאת ידי חובת הבדלה רק אם זהו זמן שגם לר"ת אפשר להבדיל בו, כגון שזה מפלג המנחה ולמעלה, ובשעת דחק גדולה בלבד, ולכאורה אינו יכול לקיים את הענין של ברכת הנר והבשמים בזמן זה (לא כתבתי "לצאת ידי חובה" כי אין בזה חובה, מלבד במוציו"כ, כמובא בפוסקים).
אם ימולנו בשבת, וכהגאונים - הרי שהוא סבור שעיקר הדין הוא כהגאונים, ולכן מסתמא יכול בשעת הדחק לסמוך עליהם, בפרט בדבר שאין בו שום חשש דאורייתא, ובפרט אם זה לאחר הפלג דר"ת.
ואם מספקא ליה, ולא ימולנו בעש"ק (שמא הלכה כהגאונים) ולא בש"ק (שמא הלכה כר"ת) אלא ידחה את הברית ליום ראשון - אז יש לדון האם יכול כאן לסמוך על הגאונים להקל בספק-דרבנן (שהרי הבדלה על הכוס - דרבנן, וי"א שכל הבדלה היא מדרבנן).
עזריאל ברגר כתב:לכאורה זה תלוי במידת ההכרעה שלו כר"ת.
ובפרט כיצד הוא ינהג בדברים שחייבים לנהוג בהם על-פי שורת הדין, כגון אם יוולד לו בן בפניא דמעלי שבתא בזמן שלפי ר"ת הוא יום גמור ולפי הגאונים הוא לילה גמור - מתי ימול אותו?
אם ימולנו ביום שישי, וכר"ת - הרי שהוא נוהג לגמרי כר"ת, ויכול לצאת ידי חובת הבדלה רק אם זהו זמן שגם לר"ת אפשר להבדיל בו, כגון שזה מפלג המנחה ולמעלה, ובשעת דחק גדולה בלבד, ולכאורה אינו יכול לקיים את הענין של ברכת הנר והבשמים בזמן זה (לא כתבתי "לצאת ידי חובה" כי אין בזה חובה, מלבד במוציו"כ, כמובא בפוסקים).
....).
כדכד כתב:עזריאל ברגר כתב:לכאורה זה תלוי במידת ההכרעה שלו כר"ת.
ובפרט כיצד הוא ינהג בדברים שחייבים לנהוג בהם על-פי שורת הדין, כגון אם יוולד לו בן בפניא דמעלי שבתא בזמן שלפי ר"ת הוא יום גמור ולפי הגאונים הוא לילה גמור - מתי ימול אותו?
אם ימולנו ביום שישי, וכר"ת - הרי שהוא נוהג לגמרי כר"ת, ויכול לצאת ידי חובת הבדלה רק אם זהו זמן שגם לר"ת אפשר להבדיל בו, כגון שזה מפלג המנחה ולמעלה, ובשעת דחק גדולה בלבד, ולכאורה אינו יכול לקיים את הענין של ברכת הנר והבשמים בזמן זה (לא כתבתי "לצאת ידי חובה" כי אין בזה חובה, מלבד במוציו"כ, כמובא בפוסקים).
....).
א. מי שמבדיל בזמן שהוא לילה לשיטת הגאונים לכאורה ברור שלר"ת זה כבר אחרי פלג המנחה
ב. בשלמא נר אני מבין שלא יכול אבל למה בשמים לא? (למיטב זכרוני בהלכה שנכתב שבשעה"ד אפשר להבדיל מפלג המנחה כתוב שלא יבר על הנר אבל איני זוכר שכתבו שלא בשמים).
ג. במוצאי יוה"כ יש חובה לברך על הנר?
כדכד כתב:ב. כיוון שהוא מבדיל וכאילו מוציא את השבת יש סברא לברך על בשמים
ג. כתוב שבמוצאי יוה"כ יש אומרים שיש לחזר אחר נר במוציו"כ יותר מבמוצ"ש. לא כתוב שזו חובה וגם הצורך לחזר הוא רק דעת יש אומרים.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 158 אורחים