פורום אוצר החכמה

המ"ב נתקבל כספר היסוד בהלכות או"ח, ובהרבה ספרים מובאים עליו ידיעות חשובות ומענינות וראוי לצרפם למקום אחד
ידוע שיש מקומות שבהם "חזר בו" ממה שפסק במ"ב ומפני חשיבות הדברים מן הראוי לקבצם למקום אחד והנה מה שמובא בספר רבינו הגדול אמרו (עמ' רמז, והשמועה בשם הבעלזאר היא מרב העניך פדווא ורבינו הוא הגאב"ד רב יצחק טוביה וויס זצ"ל). אך בארחות רבינו (ח"א עמ' קס) מובא שלא חזר בו וכן מובא בספר חוט השני וצ"ע וכן מובא בספר מאיר עוז ח"ח. ובקיצור: המ"ב חזר בו או לא חזר בו?

בבעלז אומרים בשם הרב זצ"ל שאין לברך, ומה שאוכל עם פת הוא רק להראות שאינו מברך (ולא כמובא למעלה).

בחוברת קול התורה - תשרי תשפ"ג מופיע מאמר מר' יהודה אריה שווארץ על לימוד ספר משנה ברורה ובו הרבה ידיעות ובעמ' פז סימן י' מזכיר בקצרה את הענין שחזר בו הח"ח בענין הקומפוט

יש לציין כי מה שאומרים שהחפץ חיים חזר בו אין זה מדוייק, כי עוד בצעירותו הוא אחז כך, והאדר"ת מביא בכתביו שכבר דן עמו בזה בשנת תרל"ח - נדפס בקובץ "מאבני המקום" ט"ו [תשס"ג] עמוד 16.

אם אחז כך בצעירותו מדוע כתב אחרת במ"ב? בכל אופן יש כאן עדויות סותרות.

כנראה שלא פסק כן להדיא בספרו כי לא רצה לפסוק נגד המנהג וכעדותו של בנו זצ"ל לגבי קיפול טלית בשבת ועוד עניינים, אולי כי לומר הלכה בציבור נגד המנהג הרווח זאת בעיה. אבל לעצמו עדיין נהג אחרת, זאת השערה שלי וכמובן צריך לבדוק אם זה נכון.

בספר ראה מעשה ונזכר (הנ"ל) מובא מעשה מהספר איש האשכולות עם הרב גוסטמן והרב מטשעבין וראו שם בד"ה קודם שהיה רכון על ספר... וראו שם בהערה שמדובר בספר מ"ב

מהספר בסערת אש. זכרונות... הרב שך

מקובץ המאור שבט-אדר תשפ"ג

מהספר שיחות יקרות - ויחי יוסף מהאדמו"ר מפאפא ר"י גרינוואלד

מהספר לקוטי דבורים ח"ה מר' יעקב קאפיל שווארץ עמ' ל' "ואין לי ספק כי דברים אלו לא יצאו מקולמוסו של הקדוש החפץ חיים ז"ל"

ביה"ל (סי' רמ"ב ד"ה לכבד): "ואם יש לו רק מעט מעות ובא שכיר לתבוע עבור פעולתו שגמר לו היום [דאם גמרו מאתמול אין עליו רק איסור דבל תשהה וכמבואר בח"מ והוא כשאר בע"ח דעלמא אך בת"ח יש לעיין עיין יומא פ"ז ה"ד ח"ה וכו'] נראה דצריך ליתנם להפועל כדי לקיים מה שכתוב ביומו תתן שכרו ולא תבא עליו השמש אף שעי"ז לא ישאר לו במה לענג השבת או שיפייסנו שיתרצה להמתין עד אחר השבת דחיוב תשלומי שכיר בזמנו הוא מדאורייתא וזה הוי רק מדברי קבלה. ואפילו להפוסקים דזה ג"כ הוי מדאורייתא וכמו שכתבנו במ"ב שם הוי עשה ולא תעשה ולא אתי עשה ודחי לא תעשה ועשה [יבמות כ"א] וזה לא מיקרי כתבעו ואין לו דאינו עובר בבל תלין. וכן דברינו הוא דוקא אם כבר הביא הפעולה לבית בעה"ב וקבל ממנו דאל"ה יש לבעה"ב עצה אחרת שלא לקבל ממנו ואז אינו עובר אפילו אם אמר לו הפועל בא וטול החפץ ממני ואיני רוצה לעכבו תחת השכירות וכמו שכתוב בשטה מקובצת בב"מ דף קי"ב בשם הר"ר יהונתן ע"ש".
הגר"פ עפשטיין זצ"ל (אוצרות ירושלים שנת תשט"ז, ח"ט אות קצ"ג): "וכתבתי זאת לפני שלשים שנה להגה"צ המחבר משנה ברורה זיע"א, במש"כ בביאור הלכה ריש (סימן רמ"ב) ... וכתבתי ע"ז דמש"כ אין עשה דול"ת ועשה, יש לומר כיון דהעשה ול"ת ישנו במחילה ובתביעת הפועל, יכול העשה לדחותו, וכדרך שאמרו בב"מ (דף ל"ב) ותו מי דחינן איסורא מקמי ממונא, עיי"ש ברש"י ובשט"מ (וכעין דאמרו בכתובות מ' להיפך אי אמרה לא בעינא מי איתא לעשה כלל ואכ"מ). ועוד לפי מש"כ החינוך שאם אינו יכול לפורעו באותו יום אא"כ יאבד הרבה משלו, לא חייב הכתוב בזה. וה"נ י"ל דלא חייבו הכתוב לאבד מ"ע דעונג שבת הוא וב"ב, ושלום בית עדיף ולפרוע שכר השכיר, ולגבי דידיה הוא גרע יותר משיאבד כסף הרבה אם יאבד נח"ר ועונג שבת".

לעניין הטענה הנ"ל, מהרב ויגד יעקב, ראה הבאור הלכה סימן תמ סעיף ב:

ועיין בספר אשל אברהם להגאון מבוטשאטש, שכתב להקל בכגון זה...

המהרש"ם (אשר רק 4 שנים מבדילים בינו ובין החפץ חיים) נפטר בשנת תרע"א.
החפץ חיים, מבחינה עקרונית לא הזכיר מחברים חיים בספר משנה ברורה (לבד מקרה אחד כידוע, לא בהלכה).
המשנה ברורה, הרי הסתיימה עריכתו בשנת תרס"ז.
אבל על הערכתו האישית של החפץ חיים למהרש"ם, נוכל ללמוד ממקום אחר, ראה המצורף פה:

לעניין הנ"ל, עיין המצורף פה:

ועוד מעין עניין הנ"ל:

הלכה נוספת מפי החפץ חיים, בעניין הנוגע בנעליים:

מהספר ויחי יוסף מהאדמו"ר מפאפא בענין מקוה חם בשבת חזון

האם למשנה ברורה היה רק את הגהות רעק"א יוהנסבורג?

רציני כתב:האם למשנה ברורה היה רק את הגהות רעק"א יוהנסבורג?

רק? גם!
viewtopic.php?t=33844

יישר כח הרב זאב ערבות, על הליקוטים היותר מענינים שאתה מביא בצקלונך.

חיימקה כתב:

רציני כתב:האם למשנה ברורה היה רק את הגהות רעק"א יוהנסבורג?

רק? גם!
viewtopic.php?t=33844

תודה רבה מאוד.
גם שם היה ברור להם שהשתמש בהגהות רעק"א יוהנסבורג. וכדמוכח בעוד מקומות. אולם מה שנראה שלא היה לו הגהות רעק"א ברלין.
מה כוונתך 'גם', האם ברור שהשתמש בהגהות רעק"א ברלין?
[נפק"מ למקום שהשמיט את הגהת רעק"א ברלין, האם זה משום שלא ראה או משום שלא סבירא ליה?]
תודה

.

רציני כתב:

חיימקה כתב:

רציני כתב:האם למשנה ברורה היה רק את הגהות רעק"א יוהנסבורג?

רק? גם!
viewtopic.php?t=33844

תודה רבה מאוד.
גם שם היה ברור להם שהשתמש בהגהות רעק"א יוהנסבורג. וכדמוכח בעוד מקומות. אולם מה שנראה שלא היה לו הגהות רעק"א ברלין.
מה כוונתך 'גם', האם ברור שהשתמש בהגהות רעק"א ברלין?
[נפק"מ למקום שהשמיט את הגהת רעק"א ברלין, האם זה משום שלא ראה או משום שלא סבירא ליה?]
תודה

מקופיא היה נראה לי שיוהניסבורג כולל את ברלין ומוסיף עליו, כעת ראיתי שלאו דווקא - ויש בזה מה שאין בזה.
ועוד בעניין - ע' סי' תרנ"ח שעה"צ ס"ק י"ח, ומה שהאיר בזה בשיח הלכה סימן י"ד אות כ"ו.

חיימקה כתב:

רציני כתב:

חיימקה כתב:

רציני כתב:האם למשנה ברורה היה רק את הגהות רעק"א יוהנסבורג?

רק? גם!
viewtopic.php?t=33844

תודה רבה מאוד.
גם שם היה ברור להם שהשתמש בהגהות רעק"א יוהנסבורג. וכדמוכח בעוד מקומות. אולם מה שנראה שלא היה לו הגהות רעק"א ברלין.
מה כוונתך 'גם', האם ברור שהשתמש בהגהות רעק"א ברלין?
[נפק"מ למקום שהשמיט את הגהת רעק"א ברלין, האם זה משום שלא ראה או משום שלא סבירא ליה?]
תודה

מקופיא היה נראה לי שיוהניסבורג כולל את ברלין ומוסיף עליו, כעת ראיתי שלאו דווקא - ויש בזה מה שאין בזה.
ועוד בעניין - ע' סי' תרנ"ח שעה"צ ס"ק י"ח, ומה שהאיר בזה בשיח הלכה סימן י"ד אות כ"ו.

תודה רבה

איידי דאתי לידן אשאל מהבירים בביאור דברי המשנה ברורה בסי' תנא ס"ק סד שהביא בשם הפמ"ג מה שלא כתב בפמ"ג כלל עיי"ש היטב. ואשמח למענה. יישר כח.

מעלון שיח אמונה מספר 19 עמ' 16

מהספר נתיבות הלכה מאת ר' מרדכי הלוי פטרפרוינד שנדפס זה עתה, עמ' תר"ל בפרק הלך אחר המיקל בדורות האחרונים

זאב ערבות כתב:מהספר נתיבות הלכה מאת ר' מרדכי הלוי פטרפרוינד שנדפס זה עתה, עמ' תר"ל בפרק הלך אחר המיקל בדורות האחרונים

מובא גם פה

יוצא פוניבז' כתב:מובא גם פה

מה שם הספר ומחברו

בירורים למעשה בהל' תפילין, הרב בועז העברי

ידיעה חשובה בעניין מקרים שהח"ח חוזר בו בתוך ספר משנ"ב:
כתב "בירור הלכה" [הרב יחיאל זילבר בנו של "אז נדברו" או"ח פט' ח'] שמצינו שהמשנ"ב חוזר בו ללא שמציין את החזרה כלל.

מעיין התורני כתב:ידיעה חשובה בעניין מקרים שהח"ח חוזר בו בתוך ספר משנ"ב:
כתב "בירור הלכה" [הרב יחיאל זילבר בנו של "אז נדברו" או"ח פט' ח'] שמצינו שהמשנ"ב חוזר בו ללא שמציין את החזרה כלל.

בספר קצור שו"ע עם פירוש מר' שלמה אבינר ח"ב עמ' 86 מובאים דברים מהמ"ב שחזר בו.
ודרך אגב זה ספר טוב מאוד ואינו ידוע ואף לא נשלם, חסרים כרכים ה-ו.
ולפני כמה שבועות י"ל ספר אחד היה אברהם - זכרון לחזו"א ומעמ' 355 יש כמה מאמרים (כ250 עמ') מר' יהושע ענבל ובהם הוא מביא פרטים רבים על המ"ב ביניהם דברים שחזר בו.

נאמר באו"ח שיח,ה:

יש מי שאומר דדבר שנאפה או נצלה, אם בשלו אח"כ במשקה יש בו משום בישול, ואסור ליתן פת אפילו בכלי שני שהיד סולדת בו, ויש מתירין. הגה: בכלי שני ויש מקילין אפילו בכלי ראשון. ונהגו ליזהר לכתחלה שלא ליתן פת אפילו בכלי שני כל זמן שהיד סולדת בו:

השו"ע הביא בדעה השניה שיש מתירין. והרמ"א פירש שהכוונה שמתירין דווקא בכלי שני.
ומעניין שהמשנ"ב ס"ק מג כתב:

מתירין בכלי שני - ס"ל דאין כלי שני מבשל בשום דבר.

כלומר, הוא איחד את הלשונות כביכול השו"ע עצמו פירש שהכוונה בכלי שני.
אמנם, קורא זהיר ישים לב שהשו"ע עצמו לא כתב שמתירין דווקא בכלי שני, אלא הוא כתב בלשון סתומה והרמ"א פירש שהכוונה בכלי שני. ואכן, אחרונים אחרים פירשו שמתירין אפילו בכלי ראשון (וכ"כ הגר"ע יוסף).

אה"נ, זה בדברי הרמ"א ולא בדעת המחבר.
מי שאיחד את המשפט הוא הרמ"א, שכדרכו בכל חלקי השו"ע מצרף הגהותיו לדברי המחבר במקום שיכול "כביכול" להעמיס המילים שלו ודעתו כביאור פשט [שלו] במחבר. ומשתמע כאילו אמר שלזה התכוין המחבר.

בקובץ המשביר י' עמ' שס"ב יש קונטרס דרכי יוסף - מדריך ללומד בתורת רע"י מאת ר' יהודה שמסיאן (הקובץ יוצא מדי שנה לזכרו של רב עובדיה יוסף). בקונטרס יש שני מקומות בהם נזכר המ"ב בקצרה שראוי להביאם כאן

מענין לענין מה שכתבתי במקום אחר בפורום
viewtopic.php?f=51&t=63626&p=825888#p825888

גם ניתן להבחין שהמשנ"ב בטוהר לבו וריחוקו ממחלוקת וביזוי ת"ח השמיט כל הדיון בענינים שהי' מחלוקת בימיו גם בד"ת, בדברים שהם חדשים ולא דיברו בם הפוסקים הקדמונים
כגון מצות מכונה, ועוד, ואפשר שמטעם זה לא הזכיר ענין האלקטרי.
גם יש להבחין שבדברים שנחלק עם גדולים בתוקף השמיט שמם ושם ספרם אף שבמקום אחר הביאם בשמם בכבוד
למשל דעת השואל ומשיב לענין הוצאת שעון בשבת כתכשיט בסי' ש"א סעי' יא בביאר הלכה כתב בזה"ל "והארכתי בזה להוציא מדעתו של גדול אחד" וכיוון להגאון בעל שואל ומשיב.
בסי' ש"מ סעי' י"ג כתב בזה"ל: "ומה שרצה אחד מן האחרונים להוציא מזה וכו' זה אינו וכו עיי"ש", וכוונת על דברי הגר"ז בשו"ע הרב
ועוד דוגמאות

מעיין כתב:גם יש להבחין שבדברים שנחלק עם גדולים בתוקף השמיט שמם ושם ספרם אף שבמקום אחר הביאם בשמם בכבוד

ועוד דוגמאות

למשל בסימן רמב ס"ק ד:

לוין ברבית לצורך סעודת שבת או סעודת מצוה, והיינו מאינו יהודי או מישראל בדרך היתר.

ובשעה"צ שם ס"ק טו:

ודלא כמה שראיתי לאחד שהתיר ברבית דרבנן.

והוא הגר"ז בשועה"ר שם סעיף ט.

כעת י"ל ספר משנת חיים, ביאוריפ ופלפולים בדברי המ"ב מלוקט מספרי הגר"ח קניבסקי מאת ר' שלמה ברגמן, בסופו קונטרס כתב יד עם צילום שמונים דפי כתבי יד של המ"ב שלא נתפרסמו מעולם, ומצורף דף לדוגמא