לא לבלוע רוק יום שלם | היתכן?

[עזריאל ברגר]

קיי"ל 'הרוקק בבית הכנסת כרוקק בבבת עינו' (ירושלמי ברכות ג, ה)

ויש "מעט" יהודים שסבורים שבבלי וירושלמי הלכה כבבלי, והבבלי (סוף ברכות) מתיר...

[עזריאל ברגר]

ולגופו של אשכול - זכורני ששמעתי על א' מגדול"י שהיה יושב ומרקק כל משך יום הצום מפני חומרא זו.

[עזריאל ברגר]

קיי"ל 'הרוקק בבית הכנסת כרוקק בבבת עינו' (ירושלמי ברכות ג, ה)

ויש "מעט" יהודים שסבורים שבבלי וירושלמי הלכה כבבלי, והבבלי (סוף ברכות) מתיר...

נו נו,
ומה ת'אנה על הפסיקה של מרן הבן איש חי!?

לא הגבתי כאן על דברי הבא"ח אלא להלכה, שכתבת כאילו נפסק להלכה שאסור לירוק בבית הכנסת, ולא היא, אלא הדבר מותר לכתחילה (וכידוע ליודעים - אנו נוהגים כך למעשה בקביעות וכו', ע"פ דברי הט"ז ועוד מקדמונינו שכתבו שיש ענין לירוק בתפילת עלינו בין "שהם משתחוים להבל" וכו' לבין "ואנחנו כורעים").

[עזריאל ברגר]

ולגופו של אשכול - זכורני ששמעתי על א' מגדול"י שהיה יושב ומרקק כל משך יום הצום מפני חומרא זו.

ומה עושים בתפילה?
"הרוקק [=יורק] בבית הכנסת כרוקק בבבת עינו" (ירושלמי ברכות ג, ה; ו)
ואף שהתירו בצנעה לירוק למטפחת, זה לא פתרון נוח... דמיין שהיושב לידך רוקק כל התפילה... ודוק.

א. כנראה שאותו גדול בישראל היה מהיהודים ה"מוזרים" בעיניך שפוסקים כבבלי נגד הירושלמי.
ב. העם אומר ש"נוח - היה בתיבה", ובני ישראל - אינם נקראים "בני נוח" (כנפסק בהלכות נדרים). יום כיפור הוא יום של תענית ולא יום של חיפוש נוחות.
ג. אני מסכים שההנהגה של אותו אחד איננה דרך מומלצת לרבים. אבל כך שמעתי שהוא נהג.

[צורב מתחיל]

ובתפילה? והרי קיי"ל 'הרוקק בבית הכנסת כרוקק בבבת עינו' (ירושלמי ברכות ג, ה).

כשרוקק איסור ג"כ נאמר כן? לכאו' זה קיום מצוה ובכה"ג אין בזה שום חיסרון, וכל דברי הירושלמי הם רק לרקיקה של זלזול.
(ולכאו' חליצה ג"כ ממותרת בבית הכנסת אף שהיא מצריכה רוק הנראה לעיניים).
-
לגופה של שאלה, "איך הם מצליחים?" כפי הנשמע יש בקהילות בריסק הנוהגים כך עפ"י הגר"ח, (שמעתי שהם מחזיקים שקיות בסמוך אליהם, לא יודע אם זה נכון או שנאמר ע"מ ללעוג). ושמעתי שהקושי הגדול בצום אצלם יותר מהרעב והצמא הוא היובש. אבל הא מיהא שכנראה הם מצליחים!