הודעהעל ידי ישיבה מאן דהו » ד' אפריל 19, 2023 10:18 am
פתחתי את המאמר בציפייה דרוכה. מאמריו של הכותב מפורסמים בקרב מבקשי דעת ומוכרים בתור מחקר היורד עד עומק השיטין של הנושא בו הוא עוסק, סוקר את ההיסטוריה דור אחר דור, מקור אחר מקור, מפרק ובונה, קורע ותופר, מבלי להשאיר אבן על אבן.
אך כגודל הציפייה כך עומק האכזבה. פתח בציטוט מכתבי רבנים (שספק גדול אם כתבו אותם בעצמם) וסיים בהצעות לגזור תענית וכיו"ב. שום התייחסות רצינית מקיפה לתופעת ליקוט עצמות שהיתה נוהגת בזמן חז"ל, ללא הצעת הסוגיות כפשוטן ובעיקר בלי סקירת הממצא הארכאולוגי העשיר, שלאורו ניתן להבין את דברי חז"ל. רוב הדברים הם חזרה על תשובת צי"א, וגם שיטת יחיד של הנוב"י לא זכתה לדיון רציני, אלא לדחיה בקש.
בנוסף, לאורך המאמר יש מעבר הולך וחוזר בין הבעיה העקרונית של ליקוט עצמות, שלדעתו הוא פסול מכל וכל, לבין כל מיני בעיות טכניות שעם רצון טוב ניתן להעניק להן פתרונות סבירים. מוזר להעלות בעיות טכניות כצעד טקטי כדי למנוע משהו שהוא פסול בעיניך גם אם כל הבעיות תפתרנה (כמו היחס של חסידי צאנז למצות מכונה), וכגון חששות תמוהים העלולים להיגרם אם ינהגו ליקוט עצמות (וכבר נוהגים).