מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

השותה מים לרעבונו

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
צופה_ומביט
הודעות: 4723
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

השותה מים לרעבונו

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ה' יוני 15, 2023 11:10 am

הנה ידוע (משנה ברכות ו, ח ובגמרא שם מד, ב) כי השותה מים אינו מברך עליהם אא"כ שותה לצמאו, ובלשון הרמב"ם "לרוות צמאו", ולאפוקי חנקתיה אומצא.

ובגדר "לצמאו" כתב בחוט שני (הלכות ברכות סימן רה סעיף א) על פי הרמב"ם והביה"ל שלא צריך להיות "לצמאון" ממש, אלא כל עוד יש לו איזו הנאה בפיו מהמים נחשב זה "לצמאו", וזה לשונו:
השותה מים לרוב לפני צום יום הכיפורים ושאר תעניות, נראה שכל עוד מרגיש בשתייתו קצת הנאה בפיו משתיית המים חייב בברכה, ובפרט כאן בארץ ישראל לפני צום יום הכיפורים או צום תשעה באב שהימים חמים, שבדרך כלל מרגיש קצת הנאה בפיו. ו"השותה מים לצמאו" לא בא לאפוקי שצריך להרגיש ממש "לצמאו", אלא לאפוקי שאין לו כלל הנאה בפיו בשתייתו. ולפי"ז אם שותה רק כלי למלאות את מעיו במים אבל אינו מרגיש כלל הנאה בפיו פטור מברכה.
וכזה יש לדון מי שעל פי פקודת הרופאים צריך לשתות כמות מסויימת של מים כל יום, וכן מי שצריך לשתות מים לפני בשיקה רפואית וכיוצ"ב דינו כנ"ל.


ועיין בתוספות (מה, א ד"ה חנקתיה) שכתבו שההבדל בין מים לשאר אוכלים ומשקים הוא כי מים אין הגוף נהנה מהם כי אם בשותה מים לצמאו, משא"כ שאר אוכלים ומשקים, וזה לשונם:
ודוקא מים שאין לו הנאה כי אם לשתות מים לצמאו והנאה דחנקתיה אומצא אין זה נחשב הנאה אבל שאר משקים שלעולם הגוף נהנה מהן בכל ענין מברך ואפילו חנקתיה אומצא.


ונסתפקתי [בעקבות מעשה שהיה] במי שאין לו אוכל [או שמסיבות של בריאות הוא בצום מאוכל ושותה רק מים], ויש לו רק מים, ומצד צימאון שתה כבר מספיק כדי צרכו, ואינו צמא אלא רעב, וכדי להשקיט רעבונו הוא שותה מים מדי פעם, והדבר מרגיע את תחושת הרעבון לזמן מסוים. כיצד נחשיב דבר זה.

האם מה שנרגעת תחושת הרעב בשל המים העוברים בפיו [תחושת הפה] ונכנסים למעיו [תחושת המעיים] נחשב [מצד הפה] ל"מרגיש קצת הנאה בפיו משתיית המים" שיחייב ברכה, וכן [מצד המעיים] ייחשב כעין "מרווה צמאו" שהוא בכניסת המים למעיים, שכן בכה"ג המים הנכנסים למעיו מועילים לו לתחושת הרעב כעין מה שמועילים לתחושת צמא למי שצמא. וכן מצד דברי התוספות כי סוכ"ס הא קמן שהגוף נהנה ממים אלה, שעוברת לו תחושת הרעב.

או שהנאת המים צריכה להיות מסוג "שותה לצמאו" דווקא, שהמים מהנים במה שהם מים, לצמא או לחום [כהדוגמה שהביא הגרנ"ק מימים החמים], ולא במה שהם מהווים מין תחליף לאוכל למי שרעב [שמועיל לו מה שעבר משהו בפיו ונתמלא משהו במעיו].

אשמח ואודה לכל עזרה מהרבנים החכמים.

אשרי יושבי ביתך
הודעות: 2090
הצטרף: ב' מרץ 16, 2020 1:29 pm

Re: השותה מים לרעבונו

הודעהעל ידי אשרי יושבי ביתך » ו' יוני 16, 2023 6:27 pm

ספק יפה.
אך לכאורה פשוט, וכן אמר לי חכם מופלג א' בדברי עמו בזה, דאין מילת 'לצמאו' יוצא מידי פשוטו.
ועיקר הדבר, דחז"ל תיקנו לנו ברכת 'הנהנין', וכדאיתא ברכות לה, הנהנה מעוה"ז בלי ברכה וכו'. וממים כשצמא יש לו 'הנאה', הנאת גרון, הנאת חיך, הרוויית צמאונו. ולתכלית הנאה זו נתחייבנו בברכה. כל שאר רווחים בעקיפין [שלא מרגיש רעב] אינם בכלל הנהנה מעוה"ז ולא עליהם תיקנו ברכת הנהנין. היום יש כדורים שמשפיעים על האיתות למוח שיפסיק לשדר רעב לאדם, [כידוע הכל עובר דרך תאי המוח, ולכן בזקנה מופלגת יש מאבדים חוש הרעבון ולא אוכלין ורח"ל בסכ"נ], האם קס"ד לברך על כדור תרופה בגלל שמפסיק לו תחושת הרעב??! וגם על צינור זונדה ישר לבטן, שמרגיע תחושת הרעב, פשוט שאין מברכים, ולא רק משום שאי"ז דרך אכילה, אלא שאי"כ הנאה שעליה תיקנו ברכת 'הנהנין'. ודו"ק.

כולל יונגערמאן
הודעות: 594
הצטרף: ו' דצמבר 10, 2010 9:09 pm

Re: השותה מים לרעבונו

הודעהעל ידי כולל יונגערמאן » א' יוני 18, 2023 6:07 am

נראה פשוט שיש כאן הנאה מופלגת, הוא שותה מים להנאת גרונו ומעיו ולא דמי כלל לחנקתי' אומצא.


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 124 אורחים