פורום אוצר החכמה

רבבות איסטניסטים שואלים: האם מותר להתקלח ביו"ט?

בצונן או בחמין?

אבר אבר או רגיל?

עם סבון [נוזלי] או בלעדיו?

הלומדים יעשו מצוה גדולה לעזור לעצמם ולקוראים לעבור את ימי הדין והשבת בעונג וע"פ הלכה.

תודה מראש

הקישור הנ''ל חסום אצלי בנתיב, אבל כבר אמר מי שאמר, שכל אלו שרוצים לאסור העישון ביו''ט משום שבזמנינו אינו שוה לכל נפש, כוונתם בעיקר להתיר הרחיצה שבזמנינו רחיצה בכל יום בחמין שוה לכל נפש.

תשובת הרב אליעזר מלמד, מתוך הקישור הנ"ל.

רחצה במקלחת בראש השנה
שאלה: אדם שרגיל להתרחץ בכל יום, האם מותר לו להתרחץ בראש השנה, ובמיוחד בשנה זו, שיש לנו שלושה ימים רצופים של איסור מלאכה?

תשובה: הרגיל להתרחץ בכל יום, וסובל מעט מזה שלא יתרחץ שלושה ימים רצופים, רשאי לרחוץ עצמו במים פושרים שהתחממו בדוד שמש גם ביום ראשון של ראש השנה וגם ביום שני של ראש השנה. וביום חם מאוד שמניעת הרחיצה גורמת צער רב מותר לרחוץ במים אלו אף בשבת. ואם הוא מצטער כאשר אינו רוחץ בחמים, רשאי אף לרחוץ במים חמים שהתחממו בדוד השמש.

וכן אפשר להשתמש בסבון נוזלי ושמפו, אבל לא בסבון מוצק, שרבים מחמירים בו. ולא יסתייע בספוג מפני איסור סחיטה. ובחפיפת הראש יש להיזהר שלא לחפוף בחזקה, כדי שלא לתלוש שערות. ובעת הניגוב ישתדל שלא לסחוט מים מהשערות אלא ינגב עצמו ברכות.

ואף שגזרו חכמים שלא ירחץ אדם את גופו בשבת ויום טוב במים חמים, מכל מקום למצטער מותר לרחוץ במים חמים שהתחממו בערב שבת (רע"א, באו"ה שכו, א). וליתר ביטחון טוב לרחוץ במים פושרים, היינו שאינו סובל בהם אבל גם אינם חמים ממש. שבמים כאלה, גם כאשר יש לו ספק אם הוא נחשב כמצטער, אפשר להקל ולהתרחץ בשבת (ע' ערוה"ש שכו, ג). וקל וחומר ביום טוב.

ואף למנהג אשכנזים שנהגו שלא לרחוץ בשבת ויום טוב במים קרים, משום חשש סחיטה או טלטול המים או מגזירת שיט (מ"ב שכא, כא), מכל מקום כאן שיש קצת צער, אפשר להקל. ובמיוחד שחלק מהטעמים שבעטיים נהגו אשכנזים שלא לרחוץ בקרים בשבת אינם קיימים ברחצה במקלחת (ע' אג"מ ח"ד עה, א).

פלא עליו שמתיר לפתוח דוד שמש ביו"ט.

הרי אסור לבשל ביו"ט שלא לצורך יו"ט, והרי בפתיחת דוד"ש נכנסים מים חדשים ומתבשלים, ואותם אינו צריך ביו"ט ואסור לבשלם. וא"ת שיזדקק למים החדשים, הרי לא יוכל להשתמש בהם, שהרי תחתם ייכנסו מים שלישיים שאותם אינו צריך ביו"ט, וכך הלאה. סוף דבר, תמיד יישארו בדוד מים שנתבשלו ביו"ט והוא אינו זקוק להם ביו"ט, וממילא יוצא שאינו יכול לבשלם. ממילא אין אפשרות להשתמש בדוד שמש ביו"ט.

לא הבנתי הרי מבואר בשו"ע תק"ג סעיף ב שממלא נחתום חבית של מים אעפ"י שאינו צריך אלא לקיתון אחד, משום שהוא חד טירחא, כמבואר במשנה ברורה שם. הרי שמותר להרבות בשיעורים במקום שאין טירחה יתירה.
[עצם הדבר שאינו יכול ליהנות מן המים בלא בישול מים אחרים, לא נכלל בכלל ההיתר של "אוכל נפש"?]

חיים כתב:לא הבנתי הרי מבואר בשו"ע תק"ג סעיף ב שממלא נחתום חבית של מים אעפ"י שאינו צריך אלא לקיתון אחד, משום שהוא חד טירחא, כמבואר במשנה ברורה שם. הרי שמותר להרבות בשיעורים במקום שאין טירחה יתירה.
[עצם הדבר שאינו יכול ליהנות מן המים בלא בישול מים אחרים, לא נכלל בכלל ההיתר של "אוכל נפש"?]

אינו דומה לזה משתי סיבות:

א. שם יכול עכ"פ להנות מזה ביו"ט וכאן לא.

ב. שם נצרך לבשל מים רק שמרבה בשיעור, ובחד טירחא שרי, משא"כ בנידו"ד הוא מבשל ע"י פתיחת הברז מים שאין לו שום צורך בהם ביו"ט, וא"ת שמא ישתמש במקצתם, ז"א שהרי לא יוכל להשתמש בהם שהרי בפתיחת הברז כדי להשתמש בהם שוב יבשל מים שא"צ ליו"ט וכך הלאה.

לאלו הנימנים על החסידים ומסיימים את תפילת מוסף סמוך לבין השמשות אין כל שאלה בנוגע ל"מקלחת בראש השנה". פשוט אין זמן...

חכם באשי כתב:לאלו הנימנים על החסידים ומסיימים את תפילת מוסף סמוך לבין השמשות אין כל שאלה בנוגע ל"מקלחת בראש השנה". פשוט אין זמן...

בבוקר לפני התפילה...

אסור!
(ובלילה - למי יש כוח?...)

לא קראתי בעיון את כל האשכול
אך על פניו נראה שלא עלה על דעת איש להתיר רחיצה בשבת ויו"ט ובקושי התיר המ"ב לטבול במקווה בשבת עיין סימן שכ"ו ס"ק ז בשם הנו"ב והקרבן נתנאל.
ואילו היה הדבר מותר ביום טוב היינו מתירים גם לבשל מים לצורך רחיצה (וכפי שכתבו התוס' בפרק כירה ד"ה אלא) שהרי כיון שהותר לצורך אוכל נפש הותר לכל צורך ובתנאי שייחשב שווה לכל נפש ורחיצה אינו שווה לכל נפש.
ואולי מדובר בהיתר לחוגים מסויימים.
גם מה שכתב שהאשכנזים נזהרים לרחוץ בקרים לא ידעתי מניין לקח לומר כן, כאשר הוא מוכרח לכאו' מדברי הגמ' והובא במהרי"ל ולא שמענו מעולם שזה מנהג אשכנזי.

חכם באשי כתב:אסור!
(ובלילה - למי יש כוח?...)

רק לסעוד סעודת שלמה בשעתו מותר?...

נטורי קרתא כתב:תשובת הרב אליעזר מלמד, מתוך הקישור הנ"ל.

רחצה במקלחת בראש השנה
שאלה: אדם שרגיל להתרחץ בכל יום, האם מותר לו להתרחץ בראש השנה, ובמיוחד בשנה זו, שיש לנו שלושה ימים רצופים של איסור מלאכה?

תשובה: הרגיל להתרחץ בכל יום, וסובל מעט מזה שלא יתרחץ שלושה ימים רצופים, רשאי לרחוץ עצמו במים פושרים שהתחממו בדוד שמש גם ביום ראשון של ראש השנה וגם ביום שני של ראש השנה. וביום חם מאוד שמניעת הרחיצה גורמת צער רב מותר לרחוץ במים אלו אף בשבת. ואם הוא מצטער כאשר אינו רוחץ בחמים, רשאי אף לרחוץ במים חמים שהתחממו בדוד השמש.(ע' אג"מ ח"ד עה, א).

לדעתו של הרב מלמד מותר כנראה גם רחיצה ביום הכיפורים שהרי לא נאסר אלא רחיצה של תענוג.

אפרקסתא דעניא כתב:

חכם באשי כתב:אסור!
(ובלילה - למי יש כוח?...)

רק לסעוד סעודת שלמה בשעתו מותר?...

דייך במה שכבר התירו ואל תוסיפו היתרים חדשים.

אפרקסתא דעניא כתב:פלא עליו שמתיר לפתוח דוד שמש ביו"ט.

הרי אסור לבשל ביו"ט שלא לצורך יו"ט, והרי בפתיחת דוד"ש נכנסים מים חדשים ומתבשלים, ואותם אינו צריך ביו"ט ואסור לבשלם. וא"ת שיזדקק למים החדשים, הרי לא יוכל להשתמש בהם, שהרי תחתם ייכנסו מים שלישיים שאותם אינו צריך ביו"ט, וכך הלאה. סוף דבר, תמיד יישארו בדוד מים שנתבשלו ביו"ט והוא אינו זקוק להם ביו"ט, וממילא יוצא שאינו יכול לבשלם. ממילא אין אפשרות להשתמש בדוד שמש ביו"ט.

אפשר לומר שזו הבעיה הכי רצינית שנראית במקלחת. למי שחושב שאפשר לסגור את כניסת המים החמים לדוד, להוי ידוע שלפני שנתיים ניסיתי לעשות זאת והתברר שאם לא נכנסים מים לדוד - גם לא יוצאים מים בברז. אכן בעיה.

א. בדקתי שוב, ולא מצאתי בשום מקום שמצטער מותר לו לרחוץ כל גופו בשבת ויו"ט, ומה שכתב הרב מלמד להביא מהרע"א איני יודע הגדר בזה, וכידוע הרבה נמנעו ללכת בשבת במקווה משום איסור רחיצה, וכבר הבאתי שהמ"ב כתב להתיר לטבול במים פושרין בצירוף ההיתר של הנו"ב שטבילה אינה נחשבת לרחיצה. (למרות שגם המנוע לטבול בשבת יש בה משום צער עד שהתירו מחמתה הטבילה ביום הכפורים).

ב. אילו הייתה מותרת הרחיצה [רחיצת גופו] ביו"ט אין כל טעם לאסור על ידי מקלחת מדוד שמש מפני הבישול, שהרי אינו יכול להתרחץ באופן אחר, ומדוע לא נאמר בזה שהותר הבישול בדוד שמש לצורך אוכל נפש [ולצורך הרחיצה - שדינה כאוכל נפש וצורך קצת] וכפי שכבר כתב להעיר חיים קודמי, וכל הפלפולים כאן כאילו שיש לאסור משום שמוסיף אינו שייך לכאן, שהרי אינו מוסיף ולא כלום, אלא כך הוא דרך הרחיצה במקלחת על ידי הוספת מים צוננים המתבשלים.

ג. סוף דבר הנראה בזה שלא עלה על לב איש להתיר רחיצת כל גופו בשבת וביו"ט עד שהגר"א היה נמנע לטבול בשבת למרות הוראת האר"י הקדוש שיש חיוב לטבול בשבת בבוקר - והדברים הם למותר.

תולעת ספרים07 כתב:ב. אילו הייתה מותרת הרחיצה [רחיצת גופו] ביו"ט אין כל טעם לאסור על ידי מקלחת מדוד שמש מפני הבישול, שהרי אינו יכול להתרחץ באופן אחר, ומדוע לא נאמר בזה שהותר הבישול בדוד שמש לצורך אוכל נפש [ולצורך הרחיצה - שדינה כאוכל נפש וצורך קצת] וכפי שכבר כתב להעיר חיים קודמי, וכל הפלפולים כאן כאילו שיש לאסור משום שמוסיף אינו שייך לכאן, שהרי אינו מוסיף ולא כלום, אלא כך הוא דרך הרחיצה במקלחת על ידי הוספת מים צוננים המתבשלים.

היכן מצינו שלצורך או"נ הותר לעשות מלאכות שאינו נהנה מהן צורך או"נ? הגע עצמך, לו יצויר שבמקום מסוים מתירים לי לבשל בתנאי שאבשל בסיר נפרד מנה אחרת לגוי, האם נאמר שמכיוון שאין לי אפשרות לבשל לעצמי ביו"ט אא"כ אבשל לגוי בנפרד - מותר לי לבשל גם בשבילו?!

אפרקסתא דעניא כתב:היכן מצינו שלצורך או"נ הותר לעשות מלאכות שאינו נהנה מהן צורך או"נ? הגע עצמך, לו יצויר שבמקום מסוים מתירים לי לבשל בתנאי שאבשל בסיר נפרד מנה אחרת לגוי, האם נאמר שמכיוון שאין לי אפשרות לבשל לעצמי ביו"ט אא"כ אבשל לגוי בנפרד - מותר לי לבשל גם בשבילו?!

יתכן בהחלט שיותר לו לבשל לעצמו ולגוי וזה בעצם הדיון כאן, אם כי שלא בדקתי בפוסקים.
ומה שכתבת שאינו נהנה מהן צורך או"נ, לא ידעתי למה, שהרי מבעיר אש ומבשל לצורך אוכל נפש, להתרחץ במקרה הנ"ל, ולבשל במקרה של הגוי.

ויש להוסיף כי הדוגמא מבישול לגוי אינה דומה. באותה דוגמא מדובר בשני פעולות נפרדות שאין קשר ביניהם, מלבד ההתנייה של קבלת הרשות שזה דבר חיצוני. אבל כאן מדובר בפעולה אחת של פתיחת ברז הגורמת לבישול. וכיון שכך דרך הנאתו ושימושו, למה שלא יהיה נכלל בהיתר של "אוכל נפש", וכפי שהעיר ר' תולעת.

תולעת ספרים07 כתב:

אפרקסתא דעניא כתב:היכן מצינו שלצורך או"נ הותר לעשות מלאכות שאינו נהנה מהן צורך או"נ? הגע עצמך, לו יצויר שבמקום מסוים מתירים לי לבשל בתנאי שאבשל בסיר נפרד מנה אחרת לגוי, האם נאמר שמכיוון שאין לי אפשרות לבשל לעצמי ביו"ט אא"כ אבשל לגוי בנפרד - מותר לי לבשל גם בשבילו?!

יתכן בהחלט שיותר לו לבשל לעצמו ולגוי וזה בעצם הדיון כאן, אם כי שלא בדקתי בפוסקים.
ומה שכתבת שאינו נהנה מהן צורך או"נ, לא ידעתי למה, שהרי מבעיר אש ומבשל לצורך אוכל נפש, להתרחץ במקרה הנ"ל, ולבשל במקרה של הגוי.

א. כדאי באמת לבדוק.

ב. המים שבהם לא יכול להשתמש ביו"ט אינם נחשבים צורך או"נ, והרי בפתיחת הברז האחרונה ביו"ט בהכרח יבשל מים לצורך חול וזה אסור, א"כ גם פתיחת הברז שלפניה אסורה שהרי לא יוכל לפתוח את הברז אחריה וכך הלאה.

חיים כתב:ויש להוסיף כי הדוגמא מבישול לגוי אינה דומה. באותה דוגמא מדובר בשני פעולות נפרדות שאין קשר ביניהם, מלבד ההתנייה של קבלת הרשות שזה דבר חיצוני. אבל כאן מדובר בפעולה אחת של פתיחת ברז הגורמת לבישול. וכיון שכך דרך הנאתו ושימושו, למה שלא יהיה נכלל בהיתר של "אוכל נפש", וכפי שהעיר ר' תולעת.

לדבריך מותר לצורך או"נ לעשות מלאכה שבה עצמה אין תועלת של או"נ ביו"ט וזאת מנין לך שמותר? ואל תשיבני מחבית של נחתום, ששם זה רק ריבוי בשיעורין, וכאן המלאכה עצמה אפשר שאסורה.

אפרקסתא דעניא כתב:ב. המים שבהם לא יכול להשתמש ביו"ט אינם נחשבים צורך או"נ, והרי בפתיחת הברז האחרונה ביו"ט בהכרח יבשל מים לצורך חול וזה אסור, א"כ גם פתיחת הברז שלפניה אסורה שהרי לא יוכל לפתוח את הברז אחריה וכך הלאה.

פתיחת ברז המקלחת הוא מעשה המותר ביו"ט לצורך אוכל נפש, ומה איכפת לי שעל ידה מתבשל מים לצורך מחר, סוף סוף בלעדי פתיחת הברז על כל המשתמע מכך לא יהיה לו אוכל נפש ולא יוכל להתרחץ, והרי משום אוכל נפש התירו להבעיר ולבשל.
---
ובכל אופן עלינו לדעת אם רחיצה נחשבת לאוכל נפש כאשר ידוע וכבר הובא לעיל שאינו שווה לכל נפש ולא הותר כלפיה מלאכת אוכל נפש.
והרב מלמד נחית לפרש אלא לגבי איסור רחיצה בשבת ויו"ט ולא נחית כלל לדון אם הרחיצה נחשבת לאוכל נפש ומדבריו משמע שהיה פשוט לו שמותר לפתוח ביו"ט דוד שמש ודבר זה צ"ע

תולעת ספרים07 כתב:

אפרקסתא דעניא כתב:ב. המים שבהם לא יכול להשתמש ביו"ט אינם נחשבים צורך או"נ, והרי בפתיחת הברז האחרונה ביו"ט בהכרח יבשל מים לצורך חול וזה אסור, א"כ גם פתיחת הברז שלפניה אסורה שהרי לא יוכל לפתוח את הברז אחריה וכך הלאה.

פתיחת ברז המקלחת הוא מעשה המותר ביו"ט לצורך אוכל נפש, ומה איכפת לי שעל ידה מתבשל מים לצורך מחר, סוף סוף בלעדי פתיחת הברז על כל המשתמע מכך לא יהיה לו אוכל נפש ולא יוכל להתרחץ, והרי משום אוכל נפש התירו להבעיר ולבשל.

התירו לבשל ולהבעיר את המים שבהם ישתמש. מנין לך שהתירו גם לבשל מים שבהם לא ישתמש?

וזה אשר מצאתי בשו"ת ויען יוסף אורח חיים סימן שכו
"...אמנם נראה דביום טוב אין שייך לאסור מטעם זה, דאם לוקח מים חמים לשתיה ולבישול ולהדחת כלים לצורך יום טוב דהוי לצורך אוכל נפש, או אפילו לרחיצת פניו ידיו ורגליו דלצורך זה שרי להחם מים כמו לאוכל נפש, הוי ליה האי גרם בישול לצורך אוכל נפש. ואף דלא אותן המים גופייהו המתבשלים על ידי גרמא דידיה הוא לוקח לבישול ושתיה, דהם נשארים תוך המיחם והמקלחין לחוץ הם נתבשלו כבר ותחתיהם נכנסין מים אחרים ומתבשלים, אם כן גורם בישול למים שאינו מסתפק מהם, מכל מקום כיון דאי אפשר בלאו הכי, לא גרע ממכשירי אוכל נפש שאי אפשר לעשותן מערב יום טוב, דאם היה לוקח המים בערב יום טוב היו מצטננין, ואף דהיה יכול לחמם מים הצריכין לו באופן אחר, דהיינו ע"ג הכירה, שלא לגרום בישול למים אחרים, לא מצינו שאסרו אלא באפשר לעשותן בערב יום טוב, משא"כ באי אפשר לעשותן בערב יום טוב אלא ביום טוב גופא באופן אחר, סוף סוף אי אפשר להמציא מים חמים מבלי שיעשה מלאכת בישול, או למים הצריכין לו או להמים המתבשלין ע"י גרמתו הנכנסין למיחם תחת המים שלוקח.

ומצאתי רוח הדברים בעוד פוסקים שדנו לגבי הוצאת מים מן המיחם והדוד שמש ביו"ט ועוד כהנה ונלאיתי לצטט אותם.

אולי לא לצטט אלא לאסוקי בשמייהו...

.

חכם באשי כתב:לאלו הנימנים על החסידים ומסיימים את תפילת מוסף סמוך לבין השמשות אין כל שאלה בנוגע ל"מקלחת בראש השנה". פשוט אין זמן...

צ"ל על אותם החסידים המסיימים וכו'

לייטנר כתב:

אפרקסתא דעניא כתב:פלא עליו שמתיר לפתוח דוד שמש ביו"ט.

הרי אסור לבשל ביו"ט שלא לצורך יו"ט, והרי בפתיחת דוד"ש נכנסים מים חדשים ומתבשלים, ואותם אינו צריך ביו"ט ואסור לבשלם. וא"ת שיזדקק למים החדשים, הרי לא יוכל להשתמש בהם, שהרי תחתם ייכנסו מים שלישיים שאותם אינו צריך ביו"ט, וכך הלאה. סוף דבר, תמיד יישארו בדוד מים שנתבשלו ביו"ט והוא אינו זקוק להם ביו"ט, וממילא יוצא שאינו יכול לבשלם. ממילא אין אפשרות להשתמש בדוד שמש ביו"ט.

לפי ההנחה שדוד שמש עצמו הוא גדר 'חמה', המים המתבשלים בו הם 'תולדות חמה' ואסור מדרבנן והרי מדובר בגרמא וכו'.

השאלה אם זה גרמא, שהרי זה כח ראשון.

לגוף הנידון מצאתי שדן בזה בשו"ת אבני ישפה ג' סימן נ"ה.

ג. סוף דבר הנראה בזה שלא עלה על לב איש להתיר רחיצת כל גופו בשבת וביו"ט עד שהגר"א היה נמנע לטבול בשבת למרות הוראת האר"י הקדוש שיש חיוב לטבול בשבת בבוקר - והדברים הם למותר.[/quote]

אדוננו הגר"א נמנע מטבילה במקוה בשבת אך ורק משום סוחט שאמר שכמעט א"א שלא להיכשל בזה. לתלמידיו היה מורה שכשצריכים לטבילת עזרא [שמאד הקפיד ע"כ] לטבול במוצ"ש

הקרבן נתנאל בפרק כירה ובעקבותיו הנו"ב שטרחו להתיר טבילה בשבת וכפי שכתב המ"ב להביאם שכ"ו ס"ק ז ע"ש לא טרחו כדי להתיר גזירת סחיטה אשר לא הוזכר (בגמ') בשום מקום.
הנ"ל חששו מאיסור רחיצה בשבת ועל זה באו לחדש שטבילה אינה נחשבת לרחיצה, המבואר מזה, שגם משום צער כמו מניעת טבילה לא התירו רחיצה בשבת, וכפי שכבר כתבתי מה שכתב הרב מלמד להביא ראיה מדברי הרע"א שהובא בביאור הלכה שם לא ידעתי הגדר בזה.
בכל אופן אם חשבו לאסור טבילה בשבת מדין איסור רחיצה בשבת כ"ש וכ"ש שאין להתיר רחיצה מחמת שאינו סובל את הזיעה בשבת וביו"ט.

לפילפולא כתב:רבבות איסטניסטים שואלים: האם מותר להתקלח ביו"ט?

איסטניסים, כמובן, ולא איסטניסטים.

המים שנכנסים לדוד שמש ביו"ט כהשתא ומתחממים לצורך חול הם לכל היותר פס"ר דלא ניחא ליה כי הרי אין לו שום תועלת במה שמתחמם מהמים ביו"ט (ואדרבה מצנן לו כרגע) והרי יתחמם מחר מהשמש. וביו"ט שני לכאורה הוא פס"ר דלא ניחא ליה בתרי או תלת דרבנן א. בישול ביו"ט אי יש בו מתוך והואיל ב. תולדות חמה ג. יו"ט שני

עיינו גם כאן http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=17&t=6405&p=56098#p56098

גוראריה כתב:

חכם באשי כתב:לאלו הנימנים על החסידים ומסיימים את תפילת מוסף סמוך לבין השמשות אין כל שאלה בנוגע ל"מקלחת בראש השנה". פשוט אין זמן...

צ"ל על אותם החסידים המסיימים וכו'

יש לך תשובה? השנה בשומרי אמונים האדמור גמר את התקיעות של היום השני כבר בשבת. אתה יודע?

עניינא דיומא.

חצקל כתב:
יש לך תשובה? השנה בשומרי אמונים האדמור גמר את התקיעות של היום השני כבר בשבת. אתה יודע?

מה הכוונה?

וואס כתב:

חצקל כתב:
יש לך תשובה? השנה בשומרי אמונים האדמור גמר את התקיעות של היום השני כבר בשבת. אתה יודע?

מה הכוונה?

אותו חצקל כבר עזב בשעה טובה את הפורום וחבל להתלכלך שוב עם סרחונו שהשאיר כאן ולדון מה כוונתו בחרחורי הריב שלו

שימעו נא רבותי -עצה לעניין פתיחת המים החמים ביו''ט

להכניס מזלג או כפית מלוכלכת למקלחת
ואז, לפתוח את המים החמים -בשביל שטיפת הסכו''ם [וזה מותר משום או''נ]
ולהשאיר המים זורמים בשביל המקלחת

יפה מאוד
אך יש לעיין אולי אסור אח"כ לסגור את הברז כי גורם שהמים יפסיקו לצאת והמים הקרים שנכנסו יתבשלו במים שבדוד שהם כ"ר והסגירה של הברז כבר לא לצורך אוכל נפש. ויל"ע

אם לא יסגור לא יהיו לו מים חמים לצורך או"נ.